אתה יושב על הבר, מסתכל על הבחורה שנמצאת אי שם ממולך בין עשן של סיגריות, היא מוצאת חן בעיניך. אתה מתחיל לתכנן את צעדיך, אתה משחזר במוח מה תעשה, איך תלך, מה תגיד ואז אתה יוצר תוכנית קטנה ויוצא לדרך. אתם מחליפים כמה מילים ואז מגיע הרגע...

הרגע שבו כל אחד מציג את עצמו והשאלה הגדולה עולה: "אז מה אתה עושה בחיים? " ואז אני עונה במילים הכי פשוטות שיש: "אני מאמן אישי ועסקי ומרצה". ואז היא אומרת: "אה... אתה קאוצר". גופי מתמלא שוב בחלחלה מהמילה השגויה שזה עתה נאמרה ולפעמים היא אף מוסיפה: "אני לא כל כך אוהבת אתכם... ".

פשוט הרגשתי שאני חייב לכתוב מאמר על זה ולהגיד את זה אחת ולתמיד ואני מקווה שכמה שיותר אנשים יקראו את המאמר הזה. אז ככה: אין מילה כזאת קאוצר!

זה פשוט עיוות שהישראלים המציאו למילה מאמן אישי. שהרי המילה מאמן באנגלית נקראת Coach ולכן זו המילה הנכונה. כיוון שהשפה האנגלית עשירה יותר, ישנם ביטויים מדויקים גם לכל סוג של מאמן. מאמן אישי לרוב נקרא LifeCoach, מאמן עסקי נקרא כמובן Business Coach, מאמן אישי המתמחה בתחומי הכסף, נקרא Wealth coach ועוד.

אבל זה לא הסוף, הרי היא גם הייתה "נחמדה" והוסיפה: "אני לא כל כך אוהבת אתכם... ". שאלתי למה והיא ענתה: "זה נראה לי הכל בולשיט... מה אתם באמת עושים? איך אתם יכולים לעזור לאנשים? ובשביל מה כל המשפטים היפים שלכם... הרי מי שלא מצליח לא מצליח וזהו... ". שאלתי אותה מה היא באמת יודעת על אימון ועל תפקידו של מאמן אישי והאם היא עברה פעם תהליך עם מאמן אישי. תשובתה הייתה: לא.

זה עצוב, אני יודע שגם לכם עצוב לנוכח דבריה, אבל היא לא היחידה שחושבת כך. אני לא רוצה לקרוא לזה בורות. אני מעדיף להגיד שרוב האנשים אינם "ברי אימון" מטבעם, קשה לאנשים להכיר בצורך או בסיוע של מאמן אישי והאמת היא שאי אפשר להאשים אותם בזה.

הרי מהרגע שבו אנחנו נולדים מחנכים אותנו לעשות הכל לבד, מלמדים אותנו שלהצליח לבד זה הרבה יותר טוב מאשר להצליח ביחד. זה מסרס אותנו, תחשבו על זה... עוד מבית הספר, הרי כולנו פחדנו להעתיק. לכן, בשלבים מאוחרים יותר קשה לנו לקבל עזרה מאחרים, לכן רוב האנשים אינם ברי אימון, הם אומרים: מה אני צריך מאמן אישי? מה ה"דרק" הזה כבר יכול ללמד אותי? מה הפישר הזה כבר יודע על החיים? אנשים מסיימים את הלימודים ובאמת מאמינים ששם הלימודים מסתיימים, הם לא מבינים ששם זה רק מתחיל.

יתרה מכך, ידע יש מספיק בעולם, רוב האנשים הרי יודעים מה לעשות, אך מעט מאוד עושים מה שהם יודעים. ופה בדיוק נכנס מאמן אישי לתמונה. אחד הקשיים הגדולים של מתאמנים הוא לבוא עם "ראש של מתחילים", לשים את האגו בצד, לבוא מוכנים להתאמן, ללמוד, לטעות, ליפול, לקום, לבוא מוכנים ל"רכבת ההרים" של האימון.

אבל אני חושב שזה נהדר שיש מאמנים בעולם ושיותר ויותר אנשים מגלים את האור שבתוכם בעזרתו של מאמן אישי. אני רואה בהיותי מאמן אישי, זכות גדולה ומתמקד בהגשמת הייעוד שלי ובשיתוף המונים בערך יוצא הדופן שהאימון מאפשר.

ואתם יודעים מה? אם לא הייתי כל כך מחובר לאימון, אני מניח שהסיטואציה הזו הייתה גורמת לי, מה שהיא הייתה גורמת להרבה מאוד אנשים שלא מודעים לעולם האימון - היא הייתה מרפה את ידיי, משפיעה על הרגשות והתחושות שלי ומיד אח"כ על הפעולות שלי, היא הייתה עשויה ל"הוציא לי את כל הרוח מהמפרשים".

לשמחתי, מתוקף היותי מאמן אישי שלא מפסיק להתאמן בעצמו, אני מומחה בלהאזין לדברים מהסוג הזה ולתת להם לעבור מיד החוצה דרך האוזן השנייה מבלי להיכנס למוח או לגוף. יכולת שסיגלתי בזכות האימון ואני ממליץ לכולם לסגל אותה גם לעצמם. ואל תשכחו: אין מילה כזאת קואצ'ר, מאמן אישי נקרא Coach (קואצ') !