... שכנוע - רק צודק רק טועה גם צודק - שינוי עמדות, NLP, תורת המשחקים, מניפולציות, סוגסטיה, השפעה, לשתול מחשבות, ניהול משא ומתן, רטוריקה, טכניקות שכנוע, איך לשכנע? איך להשפיע? סודות השכנוע, כושר שכנוע כאשר ... 3 - להסכים איתו שהדבר הוא אכן גם רע, ושהוא גם צודק. אבל שאעפכ הדבר הוא גם טוב ושהוא לא רק רע. ואם ננסח את האפשרויות בצורה של גם רק. אז האפשרויות הן: 1 - לומר לו שהוא רק טועה ושאתה רק צודק. 2 - לומר לו שהוא רק צודק , ואחכ לנסות לשכנע אותו שהוא רק טועה ורק אתה צודק. 3 - לומר לו שהוא אכן גם צודק, אבל גם אתה צודק. ועכשיו נסביר את היתרונות ואת החסרונות של כל דרך. האפשרות הראשונה היא, שלילה מוחלטת של דעתו של היריב, והסכמה מוחלטת עם הדעה שלך. בדרך הזו יש יתרונות שונים. כגון לדוגמה, ... לו לגיטימציה. והאגו של האדם רוצה להרגיש שהוא צודק. וברגע ששוללים לגמרי את מה שהאדם אומר, שאומרים לו שהוא רק טועה ושרק ההפך של דבריו הוא הנכון, זה יוצר אצלו זעזוע גדול בדבריו, גורם לו להתבלבל, מכניס אותו ללחץ נפשי, ... ושאם הצד השני מדבר בביטחון מלא, שרק הדעה שלך צודקת, ושהדעה שלו היא רק טעות, זה גורם לאדם להרגיש ששוללים ממנו את כל הלגיטימציה שלו, והוא מתחיל להטיל ספק עמוק בדעה של עצמו. כי כנל, כאשר מסכימים אפילו קצת עם האדם, זה גורם ... ואז לפעמים זה גורם לו להתעקש יותר מידי, שהוא רק צודק. וזה הכל בגלל שהסכימו איתו שהוא גם צודק. או בגלל שנתנו אפילו טיפת לגיטימציה לדעתו. ואז הוא מתחזק בדעתו, ואחכ זה יוצר קושי לשכנע אותו להסכים רק עם הדעה הנגדית, או גם עם הדעה הנגדית. ומנקודת המבט הזו, הכי טוב, ... לדעה של היריב, כאילו שמחויב המציאות שהוא רק לא צודק, ושאין שום אפשרות בעולם שהוא צודק. ושהוא רק טועה ושהוא לא צודק, אפילו לא בטיפה אחת קטנה. והדבר הזה מערער אצל האדם את הביטחון שלו בדעה העצמית שלו, ומאפשר לו לראות ולקבל את הדעה הנגדית לדעה שלו. ונחדד: גם אם אתה חושב שהיריב שלך גם צודק, אבל לא רק צודק. גם במקרה כזה, לפעמים, אם תסכים איתו שהוא גם צודק, זה יכול לגרום לו להחזיק בדעה שלו שהוא רק צודק. ולכן מנקודת המבט הזו, הכי מומלץ זה לנקוט את העמדה ההפוכה והמנוגדת לגמרי לדבריו, ולומר לו שהוא רק טועה ולא גם צודק. ואחרי שהוא כבר איבד את הביטחון העצמי שלו בעצמו, עכשיו אפשר להציג לו תיאוריה חדשה לגמרי, שבה, הדעה הקודמת שלו, היא גם צודקת וגם שגויה. וזה בעצם היתרון הקיים בשלילה מוחלטת של דעתו של היריב שלך. שהיא ערעור הביטחון העצמי שלו בעצמו, ולגרום לו לחשוב שהוא משוגע. ואחכ אפשר להציג לו את הדעה הנגדית. ... והנגדית. וישנם מקרים, שבהם, אתה חושב שהשני גם צודק וגם טועה. והוא חושב שהוא רק צודק ושרק הוא צודק. ואם תאמר לו שהוא רק טועה, זה ימנע ממנו להסכים איתך, שהוא גם צודק וגם טועה, והוא ימשיך להחזיק בדעתו שהוא ואך ורק הוא צודק. וההסבר הוא, שלפעמים האדם מרגיש שמערערים לו את הביטחון העצמי שלו בעצמו. ואז לפעמים האדם מרגיש סוג של איום קיומי על דעתו ועל האגו שלו ועל הגאווה שלו. ואז לפעמים הדבר הזה ... ולהיות מוכן לעשות כמעט הכל, כדי להמשיך להיות צודק, כדי לשמור על האגו שלו. ואם לדוגמה אתה חושב שמישהו הוא רק טועה ושרק אתה צודק. אז מהיבט מסוים, אם תסכים איתו שהוא גם צודק, אז זה ישמור על האגו שלו. ואז הוא לא ירגיש מאוים. ואז אחכ יהיה יותר קל לשכנע אותו שהוא לא רק צודק אלא גם

... בטוח בעצמך, רק אני צודק, גם אני צודק, חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי, להאמין בעצמך, רק צודק, גם צודק, כולם צודקים מה גורם לאדם להרגיש חוסר ביטחון עצמי? ההרצאה עוסקת בהבנת תחושת חוסר הביטחון העצמי ומנתחת לעומק מדוע האדם מגיע ... איך מתבטא חוסר הביטחון ומה הקשר שלו לתפיסת הצדק? אליעד מסביר את תחושת חוסר הביטחון באמצעות התהליך של מעבר מהחוויה רק אני צודק לחוויה גם אני צודק. במצב הראשון, האדם בטוח בצדקתו המוחלטת, אבל כשהוא מתחיל להטיל ספק בעצמו, הוא עובר למצב של גם אני צודק, שמאפשר לו לראות נקודות מבט שונות. ככל שהוא מתרגל לראות את ההפך, הוא עשוי להרגיש שהוא מאבד את הוודאות שלו ואפילו להתחיל לחשוב אולי רק האחרים צודקים. אליעד מדגיש שכאשר אדם מעוניין להישאר בתוך האגו המצומצם שלו ולשמור על תחושת הביטחון המדומה, הוא לא יחקור ולא ... 100%, אין לו פחד לטעות כי הוא משוכנע לחלוטין בצדקתו. אם הוא אינו בטוח כלל, גם אז הוא לא חושש לטעות כי אין לו בכלל תפיסת אני צודק . הבעיה מתרחשת במצב ביניים - כשהאדם גם בטוח וגם לא בטוח בו זמנית. במצב כזה, הצד הבטוח מפחד לאבד את ביטחונו, והצד ... ולהגיע לוודאות פנימית? אליעד מסביר שעל האדם לבחור לאיזה כיוון הוא רוצה למשוך את עצמו. אם הוא רוצה להיות במצב של רק אני צודק, עליו לבדוק כל דבר לעומק, לחזק את הוודאות שלו ולהיות משוכנע לגמרי. מצד שני, אם הוא רוצה להגיע לתפיסה של כולם צודקים, הוא חייב להרפות מהצורך להגן על דעותיו ולהסכים לראות את האמת בכל נקודות המבט. אליעד מבהיר שאם האדם לא בוחר כיוון ... אצלו קושי רגשי אם הוא אינו מוכן להתמודד עם הקונפליקט הזה באופן מלא. איך לפתח ביטחון עצמי? איך להתמודד עם פחד לטעות? רק אני צודק או כולם צודקים? מה גורם לבלבול פנימי? האם אפשר להיות בטוח וגם לא בטוח? חקירה עצמית ובלבול רגשי ניתוח תחושת חוסר הביטחון והבנת ... את תחושת חוסר הביטחון עם דוגמאות קונקרטיות, אך האדם נמנע מכך. אליעד מציין כי חוסר הביטחון מתבטא בכך שהוא לא בטוח האם הוא צודק, והתחושה הזו נובעת מהיכולת לראות את ההיפוך של הדברים. כלומר, הוא כבר לא מרגיש רק אני צודק אלא מתחיל להרגיש שגם אחרים צודקים, עד כדי כך שהוא עלול לשאול את עצמו אם הוא בכלל טועה. בנקודה זו אליעד מתאר את הדינמיקה של הביטחון והספק. אם אדם מחפש להיצמד לאגו קטן ומוגבל, עליו להימנע משאלות ולהמשיך להאמין שהוא צודק. אך אם הוא מחפש לצמוח, לפתח תובנות חדשות ולגלות דברים על עצמו, אז עליו לשאול ולחקור. השפעות של חקירה עצמית אליעד ... הבסיסית שלו. הקשר בין ביטחון, פחד והאחזות אליעד מסביר כי תחושת חוסר הביטחון קשורה לפחד לטעות. - אם אדם בטוח במאה אחוז שהוא צודק - אין לו פחד לטעות. - אם אדם אינו בטוח כלל - גם אז אין לו פחד לטעות, כי אין לו על מה להגן. - הבעיה היא במצב ... - אם אין לך כלל כסף, אין לך מה להפסיד. - אבל אם יש לך קצת, אתה חושש לאבד אותו. כך גם בביטחון עצמי: אם אדם מחפש להיות רק צודק, עליו לבדוק כל דבר עד הסוף כדי לוודא את צדקתו. אך אם הוא מחפש להגיע למקום שבו כולם צודקים, עליו לשחרר את ההאחזות בעמדותיו. הצורך לבחור כיוון אליעד מסכם כי על האדם לבחור - האם הוא רוצה להיאחז בעמדה מסוימת ולוודא את צדקתו, או שהוא רוצה לשחרר את הצורך להיות צודק ולראות שכל נקודות המבט נכונות. אם הוא לא בוחר, הוא ימצא עצמו קרוע בין שתי הגישות - מה שיגרום לו לתחושת סבל ובלבול. ... את הוודאות הקודמת של האדם. עם זאת, היכולת לחיות עם ספק מאפשרת התפתחות, כל עוד האדם מודע למטרה שלו - האם הוא מחפש להיות רק צודק, או שהוא מוכן לראות שכל האפשרויות נכונות. האדם צריך להחליט האם הוא רוצה להתחזק בכיוון של וודאות מוחלטת, או ללמוד ... אדם נגיד מדבר אתה ממילא אתה מרגיש שאתה לא בטוח בעצמך מה זה אומר, לא בטוח בעצמי פירושו שאתה מתחיל לצאת מהחוויה שאומרת רק אני צודק לחוויה שאומרת גם אני צודק זה משמעות הדבר ואתה כל כך מצליח לראות שאולי ההפך נכון עד כדי כך שאתה אומר אולי אני בכלל טועה שזה כבר בלבול אתה אומר אולי רק הוא צודק מה האמת ששניכם צודקים, בסדר עכשיו השאלה מה אתה מחפש אם אתה מחפש את הדאווין תגיד מה פתאום רק אני צודק מה פתאום שאני אשאל שאלות, אם אתה מחפש דאווין אחר נגיד אני אלוהים עכשיו אולי הוא צודק ואולי הוא צודק ואז תרגיש שאתה אלוהים כי אני מבין את כולם. ש: שוב. אליעד: אני אומר השאלה מה אתה מחפש אם אתה מחפש להישאר באגו קטן ...

... את המציאות, לנצח את עצמך, לצאת צודק, מריבות עם המציאות, מלחמה עם המציאות, קרב עם המציאות, להיכנע למציאות, לנצח את האמת, שלום עם המציאות, ללמוד מודעות עצמית מדוע כשאתה צודק מול המציאות, אתה מפסיד? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם נקלע לוויכוח או מריבה עם המציאות, גם אם הוא בטוח לגמרי שהוא צודק - הוא תמיד יפסיד. מדוע? משום שהמציאות אינה משתנה בהתאם לצדק של האדם, ולא אכפת לה כלל מה הוא חושב או מרגיש. במאבק מול ... לדוגמה, אדם שמתעקש לטעון זה לא מגיע לי, זה לא הוגן, ימצא את עצמו בסבל מתמשך, כיוון שהמציאות לא תשתנה רק כי הוא צודק. ההמלצה של אליעד היא לא לחפש את הצדק מול המציאות, אלא להתמקד או בקבלת המצב או בניסיון כן לשנות אותו בצורה שלווה, בלי כעס ... אליעד טוען כי מי שכל הזמן מתעקש להוכיח שהמציאות טועה, מעניש את עצמו. דווקא האדם שמוכן להודות אני טועה והמציאות צודקת הוא האדם שמשתחרר מהסבל. זה לא בהכרח אומר שהמציאות תמיד באמת צודקת, אלא שהאדם מוכן לקבל שהוא אינו יודע בוודאות מה נכון. אליעד מביא דוגמה של אדם שמתלונן מדוע יש לו דבר מסוים או אין לו, אך אם ... פנימית? אליעד מדגיש את כוחו של חוסר הידיעה. כשאדם אומר לעצמו אני לא יודע אם יש או אין הבדל, או אני לא בטוח אם אני צודק, עצם ההודאה הזו מורידה ממנו את העול של להילחם במציאות. הבעיה המרכזית נוצרת כאשר האדם בטוח לחלוטין שהמציאות טועה, מבלי יכולת ... לכך היא אנשים שטוענים כולם אומרים שזה נכון, ואליעד מסביר שאין זה באמת מוכיח שזה נכון. לכן, במקום להתעקש להיות צודק, עדיף להודות באפשרות של טעות ולבחון את המציאות מנקודת מבט אחרת ורגועה יותר. מהי האמת האחת שמפסיקה את הוויכוח עם המציאות? ... השונים של המציאות, ושאדם אינו באמת יודע להבחין אם יש הבדל או לא. אם האדם מתבטל מול האמת הזו ואומר אני טועה והאמת צודקת, הוא יחווה שלום פנימי. אך אם האדם מתעקש להמשיך להאמין שהוא צודק, הוא ימשיך לחיות במתח ובכאב. מדוע הרצון לצאת צודק יוצר מלחמה פנימית? אליעד מחדד שהמציאות אינה רק בחוץ, אלא גם כוללת את האדם עצמו ואת דעותיו. כלומר, הוויכוח של האדם עם המציאות הוא בעצם וויכוח שלו עם עצמו. האדם שרוצה לצאת צודק, לא מוכן לשחרר את ההתעקשות שלו, למרות שבתוך תוכו הוא לא בטוח באמת שהוא צודק ב - 100%. אליעד מביא דוגמה קיצונית, שאם האדם היה בטוח לחלוטין בצדקתו, כל המציאות הייתה משתנה בהתאם או שהוא היה מתמזג לתוכה ... משתחרר מהוויכוח. אם הוא ממשיך להרגיש שהוא משהו נפרד, הוא ממשיך לחיות בקונפליקט פנימי. אליעד מדגיש שכל ניסיון לצאת צודק במלחמה עם המציאות מוביל לתסכול וסבל. עדיף לבדוק את האמת ולראות שאולי האדם טועה ולא צודק, ובכך לחוות שקט פנימי. למה חשוב לבדוק תמיד את האמת לפני שנכנסים לוויכוח? איך לשלוט ברצון שלנו במקום לריב עם המציאות? כיצד ... לזהות עמדות נוקשות? מהו ההבדל בין קבלת המציאות לשינוי מציאות? איך להפסיק לריב עם עצמי ועם המציאות? למה הרצון להיות צודק גורם סבל? מדוע גם אם אתה צודק בוויכוח עם המציאות אתה מפסיד? כאשר אדם נקלע לוויכוח או מריבה עם המציאות, לא משנה כמה הוא מרגיש שהוא צודק או כמה הוא בטוח בצדקתו - במאבק מול המציאות עצמה, גם ניצחון הוא הפסד. אם אדם מתעקש אני צודק והמציאות טועה, הוא עלול לסבול, משום שהמציאות לא משתנה בגלל תחושת הצדק שלו. גם אם הוא יציג טיעונים משכנעים, במבחן המעשי הוא עדיין מתמודד עם מצב שקורה בפועל. לכן, במקום לחפש להיות צודק מול מה שקורה, כדאי להתמקד או בקבלת המצב או בניסיון כן לשנות אותו, אך ללא כעס וריב עם המציאות עצמה. למה עדיף לפעמים לומר אני טועה ולא אני צודק מול המציאות? אדם שחותר כל הזמן להוכיח שהמציאות טועה, למעשה מעניש את עצמו. ככל שהוא משוכנע שזה לא הוגן או לא מגיע לי - כך הוא נשאר בסבל. כשאדם מודה שהמציאות צודקת, או לפחות מוכן להודות שאינו בטוח בצדקתו, הוא מפסיק להילחם ומפנה אנרגיה לפתרונות. ההבנה שייתכן שאני טועה פותחת פתח לקבלת ... שאין לו דבר מסוים, אבל ברגע שיבין שאין הבדל אמיתי או שיכיר בכך שאינו באמת יודע אם יש הבדל - תתפוגג ההתעקשות להיות צודק, והסבל יחלוף. אם בכל זאת הוא מתבצר בכך שהוא יודע שיש הבדל ושמשהו לא בסדר במציאות, הרי שהוא מתעקש להישאר בצדקתו ובמקביל ... להרגיש רע. איך חוסר ידיעה עשוי לפתור את המאבק הפנימי? כשאדם אומר אני לא יודע אם יש או אין הבדל או אולי אני כלל לא צודק, עצם הודאתו באי - ידיעה פותרת את המתח מול המציאות. הבעיה מתחילה כאשר אדם בטוח שהוא יודע שהמציאות לא בסדר. אם הוא באמת מתיימר ... גם זה לא מחייב שיש כאן אמת אובייקטיבית. ההכרה בכך שאיננו באמת יודעים בוודאות, מאפשרת לנו להרפות מהעמדה הנוקשה אני צודק ולהתחיל לבחון אם אולי צריך לקבל את הדברים או לשנותם בדרך נכונה יותר. כיצד הרצון לצאת צודק קשור לוויכוח עם עצמי? אליעד מסביר שבמובן העמוק, המציאות כוללת את כל מה שקורה - גם את האדם עצמו ואת דעותיו. אם אדם חווה ... היא עד כמה הוא בטוח בצדקתו, ועד כמה הוא מוכן לוותר על הוודאות כדי להפסיק את הקונפליקט. אם היה בטוח ב - 100% שהוא צודק, אולי היה יכול לשנות את המציאות כולה או להיעלם בתוכה, אבל לרוב האדם גם לא בטוח בצדקתו וגם לא מוותר, וכך ממשיך להיאבק. מה ... עצמית כדי לזהות עמדות נוקשות? מהו ההבדל בין קבלת המציאות לשינוי מציאות? אליעד: שאלה - בוויכוח מה עדיף, להיות צודק, טועה או שזה לא משנה? התשובה שתלוי באיזה ויכוח. ובאיזה ויכוח גם אם אתה צודק, זה לא עוזר לך? שגם אם אתה חושב שאתה צודק או שאתה באמת

... צודק - מי באמת צודק? ולמי לא חשוב להיות צודק? כפי שכבר ביארתי, כל הדעות השונות שיש בעולם, כולן נובעות משכל אחד, שהוא בא לידי ביטוי בכל אחת ואחת מהדעות שיש בעולם. ומי שהוא חכם אמיתי, שהוא יודע את השורש של כל ... שיהיה טוב ורע. ולשם כך החכם מצמצם את עצמו, והוא מזדהה עם דעה כלשהי, למרות שהוא מסוגל להכיל גם את ההפך שלה. והצדק האמיתי, הוא של האמת. ורק האמת צודקת. ומי שהוא יודע את השכל שהוא השורש של כל השכלים שבעולם, הוא הצודק האמיתי. וכל הדעות שיש בעולם, הן רק שיקוף וצמצום של חלק מהשכל הגדול ביותר. וכל זמן שהאדם לא יודע את השכל הזה שהוא האמת עצמה, הוא מרגיש את הצורך לצאת צודק בויכוחים. כי מי שהוא לא מספיק צודק, אז הוא רוצה להרגיש תחושה של יציבות. ולכן הוא מנסה לצאת צודק. וכאשר האדם רחוק מהשורש של האמת שנמצאת בכל דבר, על ידי זה נוצר אצלו הרצון להיות צודק. ומי שהוא באמת צודק , הוא לא אכפת לו לצאת לא צודק. מאחר שהוא יודע שהוא הצודק, והוא יודע שכולם מסכימים איתו, ושאין שום מחלוקת בעולם בין הדעות השונות. ולכן לא חשוב לו להיות צודק, מאחר שהוא צודק בשלמות, ואין לו צורך לגרום לעצמו להרגיש שהוא צודק, מאחר שהוא כבר צודק בשלמות כנל. והחכם שהוא נוקט בעמדה כלשהי, הוא יודע שהוא רק מצמצם את עצמו בלבד כנל. כי צריך לנקוט בעמדה כלשהי, כדי שתהיה האפשרות לדבר וכולי. והחכם שחי בצורה כזו, הוא ... שהוא יודע שכל הדעות שלו, הן רק בבחינת צמצום חלקי של האמת כדי להתקיים. אך מצד האמת הכל אחד, ואי אפשר לטעות. ונמצא אם כן, כי מי שלא חשוב לו להיות צודק, הוא הצודק באמת. כי רק מי שמחובר לשורש של הכל, רק הוא לא חשוב לו כלל להיות צודק, משום שהוא צודק בשלמות. וכאשר האדם הוא צודק בשלמות, על ידי זה הרצון שלו להיות צודק נעלם. ומי שלא יודע שהכל אחד, הוא חשוב לו להיות צודק. אבל מי שיודע שהכל אחד, הוא יודע שכל הדעות שבעולם, הן חלקים שונים של אמת אחת וכולי... ...

... בהתנגדויות לקוח, איך לענות ללקוח? הלקוח לא תמיד צודק , הלקוח תמיד צודק, מה נכון לענות? איך למכור יותר? איך לגרום ללקוח להרגיש טוב? איך לא לצאת צודק? וכאן אבאר, כי איש מכירות טוב, יש לו מראש תשובה טובה לכל התנגדות אפשרית של הלקוח. ... ולהסביר, כי לא משנה כמה אתה כאיש מכירות, חושב שאתה חכם צודק יודע מה טוב ללקוח מבין את הלקוח יותר טוב ממנו וכולי. ולא משנה כמה את חושב שהלקוח לא תמיד צודק, כי הלקוח באמת לא תמיד צודק, אעפכ עליך לדעת, כי גם אם אתה צודק, וגם אם הלקוח טועה. וגם אם הלקוח טיפש גמור ואתה חכם מוחלט, ואתה יודע בדיוק מה נכון ... את המוצר. ולא בהכרח שאם תראה ללקוח שהוא טועה ושאתה צודק, לא בהכרח שזה ישרת את המטרה של המכירה. כי יכול להיות שזה יפגע באגו של הלקוח וכיוב, ...

... עם חוסר הסכמה, איך ליצור הסכמה? טיפול בהתנגדויות, אסטרטגיה ליצירת הסכמה, להראות למישהו שהוא טועה, להראות למישהו שאתה צודק, לנצח בויכוח, ניהול משא ומתן, שכנוע מהן שלוש הדרכים המרכזיות להתמודד עם טענה מנוגדת? כשאדם טוען טענה שנראית לנו שגויה, ... אופן. הגישה השנייה: אני מבין את ההיגיון שלך, אבל זה לא נכון - כאן אנחנו מודים שיש היגיון בטענתו של האדם, אך מסיקים שהמסקנה שלו שגויה. הגישה השלישית: אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי במקרה הזה - בגישה זו אנחנו מודים שהצד השני צודק בהקשר מסוים, אך מדגישים כי זה לא חל על המקרה הנוכחי. כיצד פועלת הגישה הראשונה - שלילת הטענה במאה אחוז? בגישה הראשונה, ... נענה לו באופן ישיר: לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. בגישה זו, המטרה היא להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד משמעי ולחסום כל אפשרות להאמין שהוא צודק. כיצד פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה? בגישה השנייה, אנחנו מראים לצד השני שהבנו את ההיגיון מאחורי ... שבהם המטרה היא להגיע להסכמה, נעדיף את הגישות שבהן יש הכרה מסוימת בטענות הצד השני. בגישה השלישית, לדוגמה, לא נשדר לאדם שהוא טועה, אלא נוכל להסביר לו שהוא צודק במקרים מסוימים, אך לא במקרים הנוכחיים. לעומת זאת, אם חשוב לנו להראות לצד השני שהוא טועה, נבחר בגישה הראשונה או השנייה, ... טועה, אפילו באופן חד - משמעי, בין אם זה כדי להראות שהוא טועה בפני אחרים, ובין אם זה כדי לערער אותו או להבהיר לו את גודל טעותו בלי להשאיר לו פתח מחשבה שהוא צודק. בשני המקרים הללו, הצורך שונה: במקרה הראשון, אין לנו עניין להוכיח לו שהוא טועה לגמרי, אלא רק לגרום לו להסכים, במקרה ... הגישה השנייה: אני מבין את ההיגיון שלך, אבל זה לא נכון - כאן מכירים בכך שיש סיבה לטענה של האדם, אך בכל זאת מסיקים שהמסקנה שלו שגויה. הגישה השלישית: אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי במקרה הזה - כאן לא שוללים את דבריו באופן מוחלט, אלא אומרים לו: כן, העמדה שלך נכונה בהקשר אחר, אבל פה ... לדוגמה, אם מישהו אומר עכשיו יום למרות שהשעה היא חצות לילה, עונים לו באופן ישיר: לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. אין שום מקרה שבו אתה יכול להיות צודק. במקרים מסוימים, אנשים בוחרים בדרך זו כאשר הם רוצים להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד - משמעי ולחסום כל אפשרות של ... כהאידיאלית ומה הרעיון שהיא מיישמת? תשובה: בגישה השלישית לא אומרים לאדם אתה טועה, אלא משתמשים בטכניקה שממקמת את דבריו בהקשר אחר. בפועל, אומרים לו: נכון, אתה צודק, אבל רק במצב מסוים או במקום אחר. למשל, אם מישהו טוען: עכשיו יום, כשאנו רוצים להגיד לו שעכשיו לילה, נוכל לומר: נכון, ... ואצלנו כאן, השעה לילה. כך, הצד השני יוצא עם תחושה שדבריו אינם בהכרח שגויים לגמרי, אלא פשוט לא רלוונטיים למקרה הנוכחי. במקום להגיד לו: אתה טועה, אומרים: אתה צודק בנסיבות אחרות. זה מונע ממנו לחוש שהוא לגמרי טעה ועוזר ליצירת הסכמה ותחושת הרמוניה. יחד עם זאת, אם הצד השני מתעקש לטעון ... רק שיסכים איתנו? ומה קורה אם כן אנו רוצים שיבין שהוא טועה? תשובה: כאשר המטרה שלנו היא להגיע להבנה משותפת וליצור תחושה חיובית בין הצדדים, נשתמש בגישה של אתה צודק, אבל רק במקרה אחר (הגישה השלישית), או בגישה השנייה שבה אנו מבינים את ההיגיון שלו אך מסבירים מדוע הוא טועה. בשני המקרים ... נדגיש שהצד השני טועה ב - 100 אחוז. לפעמים נרצה לומר לו, אתה לא טועה לגמרי, אך עדיין המסקנה לא נכונה בשום הקשר שאנו מדברים עליו. ולפעמים נעדיף להגיד, אתה צודק, רק שזה לא חל כרגע כאן. טכניקות שכנוע נוספות כלים בתקשורת בין אישית הבנת הפרספקטיבה של הצד השני איך להתמודד עם ... לבלבל אותו, רוצים לזעזע אותו מה שזה לא יהיה רוצים להראות לו שהוא טועה. לעומת זאת יש מצבים שאין לנו עניין להראות לו שהוא טועה יש לנו עניין להראות לו שאנחנו צודקים ליצור איתו הסכמה. עכשיו בהנחה שאנחנו רוצים להראות לבן אדם שהוא טועה אז נעשה הכל כדי להראות לו שהוא טועה אבל בהנחה שאנחנו שאין לנו עניין בלהראות לו שהוא טועה יש לנו עניין בלהראות לו שאנחנו צודקים וליצור איתו הסכמה אז בעצם עכשיו זה מתחלק לשלושה חלקים, כשמישהו טוען טענה דרך אחת שאפשר להתייחס לזה היא להגיד לו לא ... אוקי אז בקיצור יש איך שאמרתי אפשרות אחת להגיד לו לא נכון אתה טועה אפשרות שנייה להגיד לו אני מבין שאתה חושב שככה וככה בגלל שככה וככה ובאמת מההיבט הזה אתה צודק אבל זה לא נכון כי 4.. 5.. 6... והאפשרות השלישית היא שהיא בעצם האידיאלית היא הולכת ככה, כשמישהו טוען טענה אז בעצם אנחנו לא נגיד לו שהוא טועה אנחנו לא נגיד לו שיש אפשרות לחשוב שהוא צודק ואף על פי כן הוא טועה אנחנו נגיד לו שהוא צודק אבל הוא צודק רק במקרה אחר ובמקרה שלנו זה לא רלוונטי. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד בן אדם יגיד עכשיו יום ונגיד שאנחנו רוצים להגיד לו ... עם חוויה שאמרו לו תראה אנחנו מבינים למה יש היגיון במה שאתה אומר אבל אף על פי כן זה לא נכון ולכן אתה טועה או אתה לא טועה בכלל כל מה שאמרת זה נכון אבל אתה צודק במקרה שככה וככה אבל במקרה שלנו זה לא רלוונטי ואז בווריאציה השלישית הזאת הבן אדם לא יצא עם תחושה שהוא טועה. עכשיו זה ... שהוא אמר משהו לא רלוונטי אבל בגדול אני מנסה להעביר את המסר שבסופו של דבר בווריאציה השלישית בצורה השלישית אנחנו לא אומרים לבן אדם אתה טועה אומרים לו אתה צודק נכון אבל פה יש מקרה אחר, בן אדם אמר שדדו אותי 1. לא נכון לא שדדו אותך 2. כן אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את ... זה בדיוק הפוך יותר מאשר חשוב לנו שהוא יסכים איתנו חשוב לנו שהוא יבין שהוא טועה ולכן יש שלוש דרכים להראות לבן אדם שהוא טועה. הדרך האחת זה להגיד לו תראה אתה צודק במקרה אחר לא במקרה שלנו הדרך השנייה היא להגיד לו, אני עכשיו מסביר את כל האפשרויות הפוך אז הדרך הראשונה זה להגיד לו תראה ... שהוא טועה, אם לדוגמה יש וויכוח בין שני אנשים ואנחנו רוצים להראות שהבן אדם השני טועה באופן מוחלט אז אסור, זה בדיוק הפוך אז אסור לנו להגיד לו אתה יודע אתה צודק אבל כרגע זה לא המקרה לא זה לא טוב כי אסור שבראש שלו שהוא יחשוב שהוא צודק, אסור שמי שנמצא סביבנו ישמע את המילים אתה צודק במקרה ש... הוא לא צודק. עכשיו לא רק שזה אסור האפשרות השלישית גם האפשרות האמצעית שאומרת תגיד לו אני מבין את ההיגיון שלך אבל אתה טועה גם זה אסור ... לב לשני הקצוות בקצה אחד אנחנו מראים לבן אדם שהוא טועה המחויב המהות זה להראות לו שהוא טועה, טועה פירושו תמיד טועה מכל היבט טועה, אין שום אפשרות לחשוב שאתה צודק ואין שום מקרה שאתה יכול להיות צודק, דהיינו, מוחלט בהחלט אתה טועה ואפילו זה שהבנו מה אמרת גם זה עצמו נס גדול כי זאת טעות כל כך גדולה שאפילו להבין מה אמרת ... נכון אחרת לא יכולת להבין את זה. גם פה יש היבט מסוים אפילו כדי להגיד למישהו שהוא טועה צריך להבין את מה שהוא אמר בשביל להבין את מה שהוא אמר צריך לחשוב שהוא צודק מהיבט מסוים כי אם מה שהוא אמר זאת טעות מוחלטת אז אתה לא מבין אז מה יש להגיד בכלל שהוא טועה לא הבנתי מה הוא אמר, כשמישהו ...

... בכבוד לנותני שירות? הלקוח לא תמיד צודק, הלקוח לא צודק, הלקוח תמיד צודק איך לקבל שירות טוב יותר? אם אתם רוצים לקבל ... כסף או כי הם מאמינים בעקרון הלקוח תמיד צודק. אולם, חשוב לזכור כי נותן השירות הוא לא רק ... לחלוטין. יש גם את התפיסה שהלקוח תמיד צודק ושתמיד צריך להתייחס אליו בכבוד. אך בפועל, מי ...

... להיות צודק תחרותיות - מהי תכונת הנצחנות? איך להשתמש בה בצורה נכונה? תכונת הנצחנות (מלשון ניצחון), היא התכונה שגורמת לאדם לרצות לנצח, להיות צודק, להיות הכי חכם ולומר את המילה האחרונה. וכאן במאמר, נדבר על הרצון של האדם להיות צודק, בהקשר של ויכוחים. תכונת הנצחנות היא טובה. אם האדם לא היה רוצה לנצח את חברו ולהיות צודק, הרי שהוא היה מתפתה להאמין לכל מיני אמונות כזב, בלי לבדוק את האמינות שלהן. כאשר באים לשכנע את האדם באיזה עניין, הרי ... הנוכחית. והרצון להיות צודק, הוא זה שגורם לאדם לבדוק, האם מה שאומרים לו, הוא נכון או לא. מצד שני, לפעמים תכונת הנצחנות לא מאפשרת לאדם לראות את ... אם הרצון שלו להיות צודק, הוא הרצון החזק ביותר שיש לו, הרי שקשה מאוד לגרום לו להבין שהוא טועה. כי תכונת הנצחנות לא סובלת את האמת. ומי שרוצה להיות צודק, לא יודה על האמת בקלות. והדבר הזה, פוגע כמובן באדם עצמו. כי כאשר האדם טועה, מצד אחד יש לו את האינטרס לא להאמין ... על דעתו ולחשוב שהוא צודק. אך מהצד השני יש לו גם את האינטרס להבין שהוא טועה ולהפסיק לטעות. והשאלה הנשאלת היא, מה עושים? איך יכול האדם להשתמש בצורה נכונה ברצון להיות צודק, בלי שהוא יפגע ביכולת שלו לראות את האמת? והתשובה היא, כי כדי להשתמש נכון בתכונת הנצחנות, לשם כך על האדם לקשר אותה ... נובע הרצון שלו להיות צודק, ולהיצמד לשורש של הרצון להיות צודק. ומאיפה מגיע הרצון להיות צודק? תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי מטבע הדברים, ככל שהאדם יודע טוב יותר את האמת, כך הוא חכם יותר וצודק יותר. והסיבה שבגללה האדם רוצה לנצח ולהיות צודק, היא משום שהאדם רוצה להתקרב אל האמת, ולהרגיש שהוא יודע את האמת. ולמה האדם רוצה להיות קרוב אל האמת? משום שהאמת היא ... הוא מתעקש כל כך להיות צודק... נמצא אם כן, כי השורש של הרצון להיות צודק, הוא הרצון של האדם להתקרב אל האמת. וכאשר האדם מבין את הסיבה הפנימית שבגללה הוא רוצה להיות צודק, ומבין שמה שהוא באמת רוצה, זה להיות קרוב אל האמת, על ידי זה האדם יכול להשתמש בחוכמה ברצון להיות צודק. ואיך? על ידי זה שהאדם ימשיך לרצות להיות צודק, אבל צודק באמת. על האדם לזכור שמה שהוא באמת רוצה, זה להיות קרוב אל האמת. וזאת הסיבה שבגללה הוא רוצה לצאת צודק. ולכן, על האדם לטובת עצמו להמשיך להתעקש להיות צודק, אבל להיות צודק באמת. דהיינו, מצד אחד על האדם לא לקבל את מה שאומרים לו בלי לברר שזו האמת. אבל מצד שני על האדם להסתכל רק על האמת ... להתעקש להוכיח שאתה צודק. אבל צריך לזכור כי חשוב יותר להתקרב אל האמת. ועל האדם להתווכח ללא פחד, כל זמן שהמטרה היא חיפוש האמת. ועל ידי זה ...

... עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק? איך לרפא סכיזופרניה והפרעות נפש ... שגויות, אלא צריך לנהל איתו דיאלוג אמיתי ולברר יחד איתו האם הוא צודק או לא. למה גישה ישירה לשכנוע בדרך כלל ... שונה לחלוטין. במקום להתנגד למטופל, צריך להניח שאולי המטופל באמת צודק ואולי המטפל טועה, או אולי שניהם ... הדדי ושל פתיחות אמיתית בין המטפל למטופל. אם המטפל בטוח שהוא צודק ושאינו יכול לטעות, הוא לא יצליח לשכנע ... את נקודת המבט שלו. לעומת זאת, כשהמטפל בא מתוך הבנה שאולי המטופל צודק, נפתח מקום אמיתי לשיח, והמטופל מרגיש ... בדרך כלל בטוחים בצדקת דרכם. אבל אם ינסו לשאול בכנות אולי השני צודק?, יוכלו להגיע להבנה ולמכנה משותף. ... את עצמו: האם אני בטוח שאין מעקב אחריו? האם יש סיכוי שהמטופל צודק ואני טועה? שאלות אלו יוצרות דיאלוג ... לבדוק את האמת באופן ישיר, עדיין עליו להיות פתוח לאפשרות שהמטופל צודק . עצם ההבנה הזאת - אולי הוא צודק ואני משוגע - כבר מייצרת דינמיקה בריאה ... לברר יחד מה האמת בלי הנחות מוקדמות. להיות פתוח לכך שהמטופל צודק. כך, לפי אליעד, אפשר לרפא גם הפרעות ... האמת. השיטה מבוססת על ההבנה העמוקה שתמיד קיימת האפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, או ששניהם טועים, ולכן ... מנותק ומבודד. במקום זאת, יש לומר: אולי באמת יש מצלמה, אולי אתה צודק, בא נבדוק את זה ביחד. ברגע שהאדם ... את המטופל. המטפל חייב להיות פתוח לאפשרות שהוא עצמו טועה והמטופל צודק, או ששניהם טועים. עצם הגישה המכבדת ... לשכנע בכוח, הגישה תהיה לברר ביחד איפה כל צד אולי טועה, איפה הוא צודק, ומה אפשר ללמוד מהאחר. רק בגישה כזו ... בשלב מסוים, המטפל והמטופל עשויים לגלות שהם לא בטוחים לגמרי מי צודק, ולכן עליהם להמשיך לבדוק ביחד. תהליך ... לרפא סכיזופרניה? איך להתמודד עם חולי נפש? אולי אני משוגע והוא צודק? איך ניתן לרפא אנשים סכיזופרניים ... יש לבוא בגישה של בירור האמת יחד עם המטופל, מתוך ההבנה שאולי הוא צודק ואולי המטפל הוא זה שטועה. כאשר אדם ... על פי ההסבר, בכל אינטראקציה בין מטפל למטופל יש אפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, שהמטפל צודק והמטופל טועה, או ששניהם טועים (או ששניהם צודקים בדרך מורכבת יותר). אם באים למטופל ... אם ילד לא רוצה לעשות שיעורי בית, במקום לגשת אליו בגישה של אני צודק , אתה טועה, אתה חייב לעשות שיעורים, אפשר באמת לבדוק איתו: למה הוא לא רוצה, אולי הוא צודק, אולי כרגע עדיף לו לשחק, אולי יש דרך ... בין מי שאוהב את ביבי למי ששונא אותו. אם אחד הצדדים בטוח שהוא צודק לגמרי והשני טועה, אין אפשרות לדיאלוג. ... באמת בודקים יחד אולי יש פה משהו שאני לא רואה, אולי הצד השני גם צודק בנקודות מסוימות, אפשר להגיע להבנה ...

... ווכחנות, חשיבה מוחלטת, חשיבה יחסית, גם וגם, גם רק, נכון או לא נכון, אובייקטיביות, סובייקטיביות, לצאת צודק, איך לא לריב? מי צודק? דבר והיפוכו, אחדות ההפכים מהי הדרך להימנע מויכוחים ומלחמות על מי צודק? ההרצאה עוסקת בתופעת הוויכוחים ובדינמיקה של מי צודק, תוך הבנת ההבדל בין חשיבה מוחלטת לחשיבה יחסית. אליעד כהן מציין כי אחד הגורמים העיקריים לוויכוחים הוא הרצון של אנשים להיות צודקים, אולם פעמים רבות האמת אינה מוחלטת ויכולה להיות כפולה. במקרים כאלה, הוויכוחים הופכים לבלתי נמנעים, אך המפתח להתמודדות עימם הוא להבין ולהכיר בכך ששני הצדדים יכולים להיות צודקים בו זמנית. מה הכוונה בחשיבה מוחלטת מול חשיבה יחסית? אליעד מסביר את ההבדל העקרוני בין חשיבה מוחלטת לחשיבה יחסית. חשיבה ... רק תשובה אחת נכונה, והמציאות חייבת להתאים לה. חשיבה יחסית, מצד שני, רואה את המציאות דרך עיניים גמישות יותר, המאפשרות הכרה בכך שלפעמים כל צד יכול להיות צודק. הדוגמאות שהוא מביא מדגימות כיצד לעיתים קרובות אנחנו נתפסים לדעות מוחלטות, בעוד שיש מצבים שבהם האמת היא שמציאות כפולה קיימת ... להבין את שני הצדדים בוויכוח אחד? במהלך ההרצאה, אליעד מציג את הרעיון כי לעיתים קרובות אנחנו לא מצליחים לראות את האמת המלאה בגלל שאנחנו סגורים על מי צודק. הוא מביא דוגמה של מצב שבו שני אנשים מסתכלים על אותו אובייקט, לדוגמה כוס מים חצי מלאה, אחד יאמר שהכוס חצי מלאה והשני יאמר שהיא חצי ריקה. למעשה, שני הצדדים צודקים - אחד רואה את המים מהצד החיובי ואחר רואה את המצב כמשהו חסר. אולם, אם כל אחד מהם יתעקש על עמדתו בצורה מוחלטת, תיווצר ... המציאות. כיצד להימנע מוויכוחים מיותרים? כפי שהסביר אליעד, הדרך להימנע מוויכוחים היא להבין את המהות של כל ויכוח. כאשר אדם נכנס לוויכוח מתוך גישה של אני צודק, הוא עלול להיתקל במבוי סתום. לעומת זאת, אם תפסוק בין הוויכוח של גם וגם, שבו אפשר לראות את המצב מנקודות מבט שונות, ניתן ... היא לשאוף להסתכלות רחבה יותר ולא לחשוב על דברים במונחים של נכון או לא נכון. גם כשאנחנו מתווכחים, עלינו להכיר בכך שלפעמים שני הצדדים יכולים להיות צודקים במידה מסוימת. מהו המושג של דבר והיפוכו? איך זה קשור לוויכוחים? אליעד מסביר את המושג של דבר והיפוכו, שבו עקרונית כל רעיון ... להוביל לאי - הבנה ולויכוחים. באמצעות הכרה בשני הצדדים של כל סיפור, אפשר להגיע לתובנות חדשות ולהימנע מעימותים מיותרים. איך לא להיתקע במלכודת של אני צודק ואתה לא? המשמעות של הימנעות מוויכוחי מי צודק היא לאו דווקא להימנע מלדבר או מלהביע דעה, אלא ללמוד את הגמישות שיכולה להיות בתוך ויכוח. אליעד ממליץ להימנע להיכנס למצב שבו אתה שואל את עצמך כל הזמן מי צודק? כי לעיתים קרובות התשובה היא שבסופו של דבר, שני הצדדים יכולים להיות צודקים במידה מסוימת. גם אם נראה שהרצון לצאת צודק גורם לעימותים, בסופו של דבר הנכונות לראות את שני הצדדים יכולה להביא לשיפור בהבנה וביחסים. איך להימנע מויכוחים? מהי חשיבה מוחלטת ויחסית? האם אפשר שכולם יהיו צודקים בו זמנית? מהו דבר והיפוכו וכיצד זה קשור לוויכוחים? איך לא להיתקע במלכודת של מי צודק?