* סרטן המעי הגס - לפי התגליות המפתיעות של הרפואה החדשה - חלק 1.

שלב הריפוי (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית) :

ברגע שנפתר הקונפליקט הופך כל התהליך את כיוונו:

הגידול נעצר ומתחיל להיות מפורק ע"י חיידקי השחפת ופטריות (כגון קנדידה), לאחר שאלה קיבלו פקודה מפורשת מהמוח להתחיל בעבודה (אם אין מספיק חיידקים ופטריות כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה או כימותרפיה - יישאר גידול שפיר). מאחר ותאי הגידול מכילים דם, מלווה תהליך פירוק הגידול בהופעת דם בצואה ובמקרים רבים ימצאו כיבים דלקתיים במעי בשלב זה.

מרבית מקרי סרטן המעי הגס מתגלים רק בשלב הריפוי, כי עיקר הסימפטומים המוכרים מופיעים או מורגשים רק בשלב זה.

סימפטומים אפשריים בחלק הראשון של שלב הריפוי:

הרגשת הקלה

התרחבות כלי הדם, הידיים והרגליים חוזרות להיות חמות

התיאבון חוזר

עייפות רבה

יתכן חום (לפעמים חום גבוה)

הזעות בשנת הלילה (בעיקר בין 01: 00 ל - 04: 00)

שלשול, עצירות או קשיי עיכול שונים. שינויים בתדירות היציאות. תחושה שההתרוקנות אינה מלאה

כאבים או מיחושים בבטן

בצואה יש מוגלה וחלקי תאי עור משכבת הרירית של המעי

דם בצואה (סימן מובהק לתהליך פירוק תאי הגידול בשלב הריפוי)

משבר הריפוי (באמצע שלב הריפוי) :

כפי שתואר למעלה, ה - DHS פוגע גם במוח ויש צורך לרפא גם את הנקודה או האזור שנפגעו שם. תהליך הריפוי במוח מחייב בהתחלה סביבה נוזלית. לצורך כך מרכז המוח נוזלים באותו אזור ונוצרת שם מעין בצקת זמנית. כאשר אין יותר צורך בנוזלים אלה, יוצר המוח סיגנל המפעיל בעוצמה את מערכת העצבים הסימפתטית. מטרתו של סיגנל זה היא בעיקר לסלק את הבצקת שנוצרה במוח, ע"י כיווצם של כלי הדם.

תהליך זה יכול להימשך מספר שניות, מספר דקות או מספר שעות ובמהלכו עלולים להופיע בצורה מרוכזת כל הסימפטומים של הטראומה / קונפליקט.

תופעה זו נקראת משבר הריפוי, או המשבר האפילפטי.

ככל שהטראומה או הקונפליקט חזקים יותר, כך יהיו הסימפטומים של משבר הריפוי חזקים יותר.

מלבד הסימפטומים של השלב האקטיבי של הטראומה / קונפליקט, עלולים להופיע במשבר הריפוי גם סימפטומים הקשורים להוצאת הבצקת מהמוח כגון:

כאבי ראש

הקאות

סחרחורות

ראיה כפולה

החלק השני של שלב הריפוי (לאחר משבר הריפוי) :

נמשך תהליך הריפוי עד להחלמה מלאה. ההשפעה הדומיננטית היא עדיין של מערכת העצבים הפאראסימפתטית, אך היא הולכת ומתמתנת עד לחזרה לתפקוד נורמלי.

במקרים בהם תהליך הריפוי נעשה ללא הפרעות וללא נסיגות, מפורק הגידול תוך כ - 4 חודשים. בסוף הריפוי נשארת צלקת במקום בו היה הגידול.

כיצד מטפלים?

אם המחלה מתגלה בשלב האקטיבי של הקונפליקט / טראומה, צריך קודם כל למצוא את הדרך הטובה ביותר לפתרון הקונפליקט / טראומה. הבנת הגורם למחלה תעזור מאד להתגבר עליה. חשוב גם שהחולה יהיה מודע לכך שמייד עם פתרון הקונפליקט הוא צפוי להרגיש את כל או חלק מהתסמינים של שלב הריפוי.

גם כאשר המחלה מתגלה בשלב הריפוי (וזה מה שקורה במרבית המקרים) הטיפול המשמעותי ביותר הוא ללמוד להתגבר על הטראומה הרגשית או לפתור את הקונפליקט הרגשי שגרם להופעת המחלה. זוהי עבודה לא קלה המוטלת בעיקר על החולה עצמו, כאשר תפקידו של המטפל הוא בעיקר לעזור באבחון, לכוון, לתת כלים, לייעץ ולתמוך.

לפעמים המודעות, ההבנה והעבודה הפנימית שהחולה עושה עם עצמו מספיקות כדי לפתור את הבעיה. אך במקרים רבים יש צורך בעזרה של מטפלים. ישנן שיטות שונות העוזרות להתגבר על קונפליקטים או להשתחרר מטראומות כגון EFT, TAT, EMDR, BSFF, המסע, הילינג, תיטא הילינג, טיפול פסיכולוגי, הומיאופטיה ועוד. כל אחד צריך למצוא את השיטה או השיטות המתאימות לו ביותר ואת המטפל המתאים לו ביותר.

אך ישנה עוד נקודה מעניינת שחשוב לקחתה בחשבון:

כאשר מתרחשת טראומה הגורמת להפעלתה של מחלת סרטן (או מחלה קשה אחרת), קולטים החושים שלנו את מרבית האינפורמציה הקיימת בסביבה באותו זמן - צלילים, צבעים, צורות, ריחות, מגע, טעמים, מילים או משפטים ספציפיים שנאמרו וכו'. כל אלה נחרתים בתת - מודע שלנו וכל אחד מהם עלול להיות טריגר אשר יפעיל מחדש את מעגל המחלה אם לא נהיה מודעים לו ואם לא נלמד לנטרלו.

לכן חשוב לא רק לפתור את הטראומה הישנה, אלא גם לגלות מהם אותם דברים שעלולים להפוך לטריגרים אשר יפעילו מחדש את מעגל המחלה וללמוד כיצד לא לאפשר להם להשפיע עלינו.

המודעות לדברים היא המפתח לפתרון והיא מרכיב עיקרי בריפוי אם היא מלווה בשינוי גישה, התייחסות וחשיבה בהתאם לצורך. מעבר לכך, כל אחת משיטות הטיפול יכולה להיות כלי עזר חשוב ולפעמים אף חיוני.

חלק חשוב מהעבודה הפנימית שכדאי לחולה לעשות קשור לסליחה (לאחרים ולעצמו), מחילה, הבנה, שקט פנימי, רוגע, ביטחון עצמי, הערכה עצמית, ענוה, קבלה עצמית, אהבה, נתינה, סבלנות, סובלנות ואמונה.

סיבוכים אפשריים:

הסיבוך העיקרי שעלול לפגוע בתהליך הריפוי הטבעי של המחלה הוא מצב בו החולה סובל באותו זמן גם מסינדרום של אצירת נוזלים בגוף כתוצאה מבעייה בכליות. במצב זה הגוף מחפש כל מקום אפשרי לאכסן נוזלים, והגידול מהווה בית קיבול מצויין. זה גורם לכך שהגידול יתרחב הרבה מעבר לגודל בו היה ללא תוספת הנוזלים והוא עלול לגרום לחסימה מלאה של המעי. במצב זה אין ברירה אלא לנתח, כדי למנוע מוות.

דלקת כיבית במעי הגס (Ulcerative Colitis) :

דלקת כיבית במעי הגס היא למעשה חלק משלב הריפוי של סרטן המעי הגס. דלקת כיבית כרונית, החוזרת ונשנית מדי פעם, היא ביטוי למצב הנקרא "ריפוי תלוי". כלומר, היה גידול במעי (ויתכן מאד שהחולה לא ידע ולא הרגיש בכך), האדם פתר במודע או שלא במודע את הקונפליקט / טראומה, והתחיל התהליך הטבעי של פירוק הגידול ע"י חיידקים ופטריות, תהליך הכולל בד"כ גם דימום במעי. בשלב מסויים, לפני השלמת פירוק הגידול, נוצרה סיטואציה שגרמה מחדש להפעלת מעגל הקונפליקט / סטרס / טראומה. מייד ישנה עצירה בפירוק הגידול ותיתכן אף גדילה מחודשת של הגידול. בשלב זה אין דם בצואה ואין את שאר הסימפטומים של שלב הריפוי, ומבחינת ההגדרה הרפואית ישנה רמיסיה (הפחתה או היעלמות של סימני המחלה). כאשר החולה מתגבר שוב על הטראומה, או פותר את הקונפליקט, מתחיל שוב תהליך פירוק הגידול ע"י חיידקים ופטריות ומופיעים שוב הסימפטומים של שלב הריפוי. מבחינת הרפואה ישנה התפרצות מחודשת של המחלה... כך נכנס החולה למעגל הקסמים של מחלה כרונית. מעגל זה עלול להימשך ללא פתרון ממשי ע"י לקיחת תרופות שונות שמחלישות את הסימפטומים, ומשפרות, לפחות חלקית, את איכות החיים של החולה, אך לא פותרות את מקור הבעיה.

טיפולי עזר (בנוסף לטיפולים הספציפיים של מודעות ושחרור מטראומות) :

תזונה ותוספי תזונה: חשוב לעשות התאמה אישית לכל חולה.

בדיקה קינסיולוגית היא אחד מכלי העזר הטובים למציאת התזונה המתאימה לנבדק בכל אחד משלבי המחלה והריפוי.

בכל מקרה מומלץ מאד לא לעשות צום לפני השלמת שני החלקים של שלב הריפוי.

בשלב הריפוי, אם תהליך פרוק הגידול נעשה באופן טבעי על - ידי חיידקים, חשוב לאכול הרבה חלבונים, במיוחד אם ישנן הזעות בלילה. חיידקי השחפת צורכים כמויות גדולות של חלבונים וצריך לדאוג לכך שלא יהיה מחסור בחלבונים בגופו של החולה המתרפא.

ביו - מגנטים: אלה הם מגנטים טיפוליים חזקים במיוחד המעלים את רמת האנרגיה בגוף, משפרים את חילוף החומרים, מעלים את לחץ החמצן בתאים ומפחיתים מצבי דלקת.

פעילות גופנית: חשוב להתאים את הפעילות למצבו של החולה.

חשיפה לשמש: מומלץ מאד להיחשף לשמש לפחות 20 דקות ביום.

תמיכה של בני המשפחה והחברים: תמיכה והבנה מצד בני משפחה וחברים היא תמיד אחד המרכיבים העיקריים בתהליך הריפוי. לפעמים מישהו מבני המשפחה, מהחברים או מהעמיתים במקום העבודה הוא למעשה חלק מגורמי המחלה, מה שעלול להפוך את תהליך הריפוי לקשה הרבה יותר. אך בכל מקרה חשוב ליצור את התנאים בהם ניתן יהיה להגיע להבנות עם אותו אדם, לסלוח ולמחול אחד לשני אם צריך ולנטרל עד כמה שאפשר את אותם דברים שגרמו לקונפליקט ביניהם.

חשוב מאד שתהיה לחולה תחושה של אהבה ותמיכה מלאה מצד כל בני המשפחה והחברים, ללא ביקורת, ללא שפיטה וללא הפעלת לחצים לעשות טיפול כזה או אחר וללא הפעלת לחצים לגבי סגנון חייו.

האם יש צורך בטיפולים כימותרפיים ובהקרנות:

הידע, ההבנה והניסיון של הרפואה החדשה מראים שטיפולים אלה גורמים ליותר נזקים מאשר תועלת. לא ניתן במסגרת מאמר זה להרחיב נושא זה ולהסבירו כראוי.

מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.

מקורות:

http://germannewmedicine.ca/documents/sbs - intestinalcancer. html

http://germannewmedicine.ca/documents/colon_tumor.html

http://germannewmedicine.ca/documents/ria_w__testimonial.html

Scientific Chart of GNM. 2007, ISBN: 978 - 84 - 96127 - 29 - 6

GNM Seminar One