ברוכים הנמצאים.

נמצאים אנו כאן, ידעאל ותמורה, על מנת להורות לכם דרך.

רוצים אנו לשאול אתכם, מה דעתכם על המשפט הידוע:

"העבודה היא חיינו"?

רוצים אנו להוסיף ולשאול: "אך האם העבודה בשבילנו? "

יש היאמרו, כי בלי העבודה - הקריירה - אין להם קיום אחר.

ויש היאמרו, כי העבודה - היא זו המונעת מהם לממש את קיומם האמיתי. ובכן, איך מגיעים אל האיזון המיוחל?

ישנה גדר אותה יש לעבור, משוכה, המעכבת מלהגיע אל הפיתרון.

ומה מטרת משוכה זו? ניתן לומר כי העיכוב, ההמתנה, הינה ה - מתנה האמיתית.

ההמתנה גורמת לכם להתבונן אל תוך מערכת חייכם, בתחום הקריירה.

וזאת אם אכן מוכנים אתם להביט ולהסתכל. לרוב כה שקועים אתם במתח ובלחץ הבוער בעצמותיכם, הדורש מכם למהר ולעבור את המשוכה, מהר ככל האפשר.

לאילו מכם, בעלי המודעות, יש את ההבנה, להביט ולהקשיב. להקשיב לקול נשמתכם המדריך אתכם ואומר לכם מה לעשות.

אדם הבוחר במקצועו בשימת לב מרובה, לומד שנים על מנת להשיג את ההסמכה המיוחלת, ויוצא אל המציאות ומתחיל ליישם את אשר למד. לא פעם, נוכח האדם, כי הפנטזיה, התמונה אשר הייתה בראשו - בנוגע למהות עבודתו - הינה רחוקה שנות אור ממה שקורה בפועל.

וכעת עומדת בפני האדם הבחירה - האם לקום וללכת, לחפש לו נתיב שונה? האם עליו להבין כי הוא עוסק בעיסוק הנוגד את מהותו? ומה לגבי "חוסר מקריות"? הרי שלא במקרה האדם למד את אשר הוא למד?

אם נמצאים אתם בזמנים קשים, זמנים מבלבלים - יודעים אנו את אשר בליבכם.

צעד גדול נדרשים אתם לעשות היום. צעד שהוא למעשה קפיצת מדרגה מבחינת זווית הסתכלותכם על עולמכם. צר לנו לומר, כי זווית ראייתכם את עולמכם כרגע מתמצתת במשפט: "צר עולמי כעולם נמלה".

ורוצים אנו לשאול בקולי קולות: "מדוע? " מדוע להסתפק בזויות ראייתה הקטנה והמצומצמת של הנמלה? אמנם, עובדת חרוצה היא, אך לעיתים כה רבות, כורעת היא תחת נטל משאה.

רוצים אנו להקל את כובד משאכם מעל כתפכם. התרשו לנו? התרשו לנו לסייע לכם?

הדרך לשינוי - טמונה באופן מפתיע, ברצון שלכם לעשות שינוי ולקבל את העובדה שברגע שאתם עושים שינוי - הדברים ישתנו = הווה אומר - הדברים לא יהיו כשם שהיו עד כה.

יש מכם, הנוטים לדחות את השינויים, אף שיכולים הם להביאכם למקום טוב יותר מהמקום בו אתם נמצאים כעת - וכל זאת רק מפאת הפחד המשתק של "מה יקרה אחר כך? " "אולי יהיה יותר גרוע ממה שאני מכיר כעת? "

ואילו אנו אומרים - הקשיבו לרחשי ליבכם. יודע הוא את הדרך.

אדם העובד בעבודת כפיים (גם הייטק זו עבודת כפיים י. כ). ומפרנס את עצמו בזיעת אפו - משקיע את כל כולו אך מקבל תמורה מעטה - אומר הוא בכך ליקום: " מגיע לי אך מעט פירורים מעטים, המספיקים לי ולמשפחתי מרווח מחיה הישרדותי".

ואילו אנו אומרים: "פרוס והושט כפיך וזרועותיך אל הצדדים, שא מבטך ומבטך הפנימי אל היקום, ואמור באמונה מלאה: אני ראוי לקבל את מלוא השפע של היקום! " "אני רוצה ומשתוקק לקבל את השפע! "

אמור זאת ללא פחד ומורא בליבך, אמור זאת ללא הספק המנקר, שמעכב אותך מלהשיג את מטרותיך בחיים.

הספק - הוא השטן עלי אדמות. אין לכם כאן דמות דמונית, הלובשת אדום עם קרני שור על ראשה ומבט מזרה אימה בעיניה האדומות.

בעידן מודרני זה - הספק הוא הרבה יותר מתוחכם והייטקי. הוא מתגנב כאשר אנו לא שמים לב, מכניס רגל אל דלת חיינו, כסוכן מכירות עקשן, ואז, לאחר שקיבל דריסת רגל ראשונה, מתחיל הוא לגור בסלון חייכם.

הספק מתבטא בשאלה: "כן, אבל מה יקרה אם? "

אין אנו אומרים שעליכם לקפוץ לכל סיטואציה מבלי להפעיל שיקול דעת.

נהפוך הוא! רוצים אנו לדרבן אתכם, שאכן תשקלו כהלכה את כל האפשרויות הנקרות בדרככם.

"רוצים אנו לשרוד בכבוד", בוודאי תאמרו.

ואילו אנו אומרים - ראויים אתם לעבוד בכבוד. עבודה המכבדת את עוסקהּ, הרי היא עבודה הגורמת לעובד בה לסיפוק. אם כל אחת ואחד מכם, יעסוק בעיסוק הגורם לו אושר - הרי שתווי פניה של אומת בני האנוש תהיה שונה ללא היכר!

מקור החולי בחברה האנושית כעת - הוא חוסר הסיפוק.

חוסר הסיפוק, גורם לחוסר שלמות, הגורם לחוסר פנימי כה עמוק, ריק פנימי, המשווע נואשות להתמלא.

הצורך הגדול והנורא הזה למלא את הריק הפנימי, שלרוב מתרחש ברמת התת מודע, גורם לפעולות דורסניות. האדם הריק, מחפש לפגוע בזולתו, כדי שגם הוא ירגיש חוסר כמותו, ואז אולי, כך סובר הוא בתת מודע שלו, ירגיש הוא קצת פחות חוסר.

צר לנו לבשר, כי זו אינה הדרך להפחית את כאב הנשמה, ואין זו הדרך למלא את הריק הגדול בנשמה. בכך שגורמים כאב למישהו אחר, או לוקחים ממנו דברים, ברמות שונות - אין הדבר מוריד את סף הכאב של הנשמה. אין זו הדרך להגיע למילוי ומימוש.

רוצים אנו, שתמלאו את הריק שבנשמה - דרך הנשימה.

לא בכדי המילה "נשמה" - דומה וקרובה למילה "נשימה". ההבדל בין שתי המילים היא האות "י" =10. כמו 10 הספירות שבקבלה היהודית: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.

דרך הנשימה המודעת, ניתן למשוך אור מעולמות עליונים אל העולם הפיסי שכאן. דרך הקשבה לנשימה - יכולים אתם להתחבר אל מרכז הגוף האנרגטי שלכם.

ממליצים אנו לכם -

הניחו לפניכם נר דולק, עמעמו את האורות סביבכם, שבו בנינוחות, והניחו למחשבות לחלוף בראשכם.

הקשיבו לנשימה שלכם. הרפו את גופכם.

עיצמו את עינכם.

הביטו בעיני רוחכם, וראו 10 מדרגות מלמעלה למטה.

על כל מדרגה רשומה מילה: על המדרגה העליונה כתובה המילה "כתר". מעל מדרגת "כתר" - רואים אתם אור לבן זהוב, המאיר את המדרגה. אור חזק ונעים זה - עובר ויורד אל המדרגה שמתחתיה, עליה כתובה המילה "חכמה", ואז האור ממשיך לרדת את המדרגה שמתחתיה עליה כתוב "בינה", וכך הלאה, עד למדרגה התחתונה ביותר, עליה כתוב "מלכות".

כעת הביטו בעיני רוחכם וראו שלט חוצות מולכם, האומר:

"הכל כשורה בעולמי".

לאחר מספר דקות, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה:

"מה אני באמת רוצה? "

חיזרו על השאלה מספר פעמים.

אל תשפטו באופן ביקורתי את התשובות המגיעות אליכם, אלא הניחו ואפשרו למידע להגיע אליכם, והיו במצב של קבלה (Acceptance).

אתם כעת במצב של קבלת מסרים מהיקום ומנשמתכם.

יכול להיות, שלא תקבלו תשובות בפעם הראשונה. אולי הדבר הוא כך, מפני שנשמתכם ניסתה פעמים כה רבות לתקשר עם רמת המודע שלכם, עד שכעת חוששת היא מלהתאכזב שוב מאי הקשבתכם אליה.

אך אל דאגה - המשיכו לחזור על פעולה זו בפעם אחרת, עד אשר נשמתכם תיווכח לדעת, כי היא אכן נשמעת, וקולה אכן חשוב לכם.

ממקום בוטח ובטוח זה - אתם תתחילו לקבל תשובות.

לאחר קבלת התשובות - אין הדבר אומר שתקומו ותעזבו למחרת, את מקום עבודתכם, בו חשים אתם לא מסופקים - אלא תוכלו להתחיל בדרך חדשה של פתיחות רגשית ומודעתית, שתאפשר לכם למצוא את העבודה אשר תביא לכם סיפוק עצום וגם תמורה כלכלית הולמת = וכל זאת - מתוך מקום בוטח ובטוח, היציב מכל הבחינות.

יודעים ומודעים אנו, כי תהליכים, ובעיקר תהליכי מודעות אורכים זמן. זמן הוא דבר יחסי, המשתנה מבן אנוש אחד למשנהו, ואין מקום להשוואות או לביקורת.

תהליך השינוי נמדד ברמת מודעות האדם, וברמת הרצון שלו לחוות שינויים. כל דבר מגיע בעיתו, ובזמן המדויק שלו.

חוויות אשר בוחרים אתם שלא לחוות כעת, יכולות להיקרות בעתיד אל תוך מסלול חייכם, ואולי אז יהיה זה הזמן הנכון והטוב ביותר כדי לנצלן באופן המדויק ביותר, לתועלת המירבית של נשמתכם הגבוהה.

כל דרך בה בוחרים אתם - מבורכת היא. אין שגיאות, ולא קיימות "טעויות" בדרך התפתחות של בן אנוש, כל עוד אינו פוגע הוא בנשמה אחרת.

אהובים הנכם בכל העולמות.

אנו מברכים אתכם בברכת דרך צלחה

היו ברוכים

ידעאל ותמורה.