האם יש שיטה שאין אפשרות שהיא לא תהיה נכונה? יש נניח שיטה, שיטה שצריך להשקיע בחיים, אחרת לא מצליחים. השאלה היא האם השיטה הזו פועלת? לא תמיד. לפעמים משקיעים ואין מספיק מיומנות כדי להצליח, אבל זה משפט מטופש. כי אם משיגים מיומנות מצליחים. כל הדבר הזה לא מגיע לשום מקום.
אם מנסים לעשות משהו בכל מחיר, מצליחים. לא תמיד נכון. כי אם רוצים לעשות משהו אחד, זה מוריד חשק לעשות אותו כי בכך הופכים את החיים לדבר משעמם ואין עניין לעשות את הדבר הזה בכל מחיר. לעשות אותו בכל מחיר ככל הנראה, פירושו, גם במחיר של להוסיף עיסוקים נוספים ולהפוך את החיים למעניינים יותר.
אולי בעצם הרעיון הוא איך להפוך את החיים למעניינים יותר? בעצם כל מה שכתבתי כאן זה הלכי מחשבה לעתים הלכי מחשבה תיאורטיים חלקם רגשיים וחלקם באים ממחשבה. איך הופכים את החיים להכי מעניינים? מנסים להתעניין בכמה שיותר תחומים באילוצי הזמן המוגבל.
בעצם יש בחיים כל מיני תחומים, והרבה אפשרויות למידה. אבל, נשאלת השאלה, האם קיימת שיטה שתעלים לאדם את כל הפחדים מכישלון? הרי אם אדם יעסוק בדבר מה וההשקעה שלו תהיה טובה, תמיד הוא יפחד לא להשקיע ולהיכשל. ואם הוא פחות ישקיע או שיש לו אופציה שעדיף שלא יבחר להיות פרפקציוניסט ללא צורה ולהגיד אוף, נכשלתי. כמובן טיפשי למדי. וחסר עניין. אבל, אם האדם בוחר להגיד כן, לא עשיתי נכון, יש בי כוחות מנוגדים אני משלים עם זה שאין שיטה מושלמת ואין שלמות. זה כבר הרבה יותר טוב. אם אין מושלם ואני עושה את מה שאני מבין באותו רגע זה מספיק טוב עבורי. כי אין שום דבר מושלם.
גם אם יביאו לאדם דבר מושלם, הוא יוכל לבצע את הדברים בצורה לא מושלמת ולא יבין את המושלמות הזו. כי ההבנה של האדם לא מושלמת. והאדם לא יכול להבין דברים באופן מושלם ולכן הדבר הטוב עבור האדם זה להגיע להבנה דרך עצמו, כי גם אם יביאו לו הבנה מושלמת הוא לא יבין אותה, ואם יגידו לו שיש לו לבצע משימות לפי ההבנה המושלמת הוא עדיין לא יבצע את הדברים בשלמות. כי הוא לא הגיע להבנה מושלמת וגם - לא יגיע אליה לעולם.
והשאלה הנשאלת, היא עדיין נשאלת, האם יש שיטה שטובה לכל הפחדים בעולם? אם נענה שהתשובה היא לא, כי עדיין יש פחדים של דברים שאדם לא התנסה בהם מעולם. זה יכול להיות. והשאלה היא, מה האדם יכול לעשות ע"מ למצוא שיטה ללא פגמים? ואם הוא יכול קודם כל.
אם האדם מבין שיש בו כוחות מנוגדים חלקם אחד מוביל אותו לחיובי והשני לשלילי והאדם עומד בצד הנייטרלי, הוא מבין שזה האתגר שלו ללכת לחיובי יותר. וכך זה נראה:
10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 כאן האדם נמצא 1- 2- 3- 4- 5- 6- 7- 8- 9- 10-
וכמו בציר של גרף, הוא יכול לעלות למעלה או לרדת למטה. ולכן, יכול להיווצר שהוא בפלוס בדבר אחד, ובמינוס בדבר אחר. כלומר הוא פיתח מיומנות אחת והשנייה עדיין במינוס. אבל זאת לא תמונה מספיק נכונה. כי יש הרבה ישרים, ופרבולות שאפשר לשים. ולכן בתחום אחד הוא יהיה בפלוס ובתחום אחר הוא יהיה בפלוס יותר קטן. ואם הדברים שהוא עושה שליליים, אז ממילא הם על ציר המינוס.
לפי הטיעון האדם נמצא איפה שהמחשבה שלו נמצאת, הוא צריך לוודא שהוא צריך לוודא שהוא נמצא במקום שהוא רוצה להימצא. כלומר, שהמחשבה שלו תימצא במקום הנכון כדי להיות במקום שהוא רוצה להיות בו. ועל אדם שרוצה שלמות, אפשר לומר שהוא נוצר שלם. שהמצב שלו הוא המצב הכי טוב כי הוא נוצר שלם, אבל זה שיש לו ניגודים, איך זה מסתדר? אז כאן השלמות מקבלת פן חדש.
האדם שלם כאשר הוא נלחם במשהו, עובר אותו ומשיג את מה שהוא רוצה. אחרת, איך אפשר לקרוא לזה שלמות? זוהי לא חכמה לעשות משהו בלי מכשולים, ולהשיג אותו. הדבר השלם הוא להשיג דבר למרות הקשיים, ולכן האדם מתקדם בנקודות האילתור שלו, בנקודות הקושי שלו איפה שקשה לו, כאן זה האתגר שלו. כאן הוא צריך לתקן כל מיני דברים בחיים. זאת החכמה להתחיל מאפס כשתינוקות ולהגיע עד להצלחות הכי גדולות של האדם.
וזאת השלמות שמתוך כל הקשיים האדם יגיע למה שהוא רוצה להגיע. זה מצביע על כך שהוא השיג את הדרך בשלמות, כי כל התקלות שקורות לאדם בדרך, מסבירות לו, שהוא עדיין לא הגיע לשלמות. כפי שנאמר שהאדם נמצא במקום שהוא רוצה להימצא, לכן, היכן שהמחשבה של האדם נמצאת שם הוא נמצא, ואם האדם יחשוב לעשות את הדברים בצורה הכי טובה ויבין שהוא עושה את הכי טוב שלו מאיפה שהוא נמצא, אז, הוא משיג את השלמות שיודע שאינו מושלם ואין שלמות ואז הוא נמצא בשלמות עם מעשיו.
וכעת, הקבלה העצמית וההבנה של האדם שאין מושלם כולל ההבנה של האדם, מובילים את האדם לשלמות ההבנה. כי שלמות מוחלטת קיימת מעל ההגדרות, מעל הזמן והמקום... ולכן, אין הגדרות ויש לעשות את הטוב ביותר לפי ההבנה של אותו הרגע. ואז האדם זורם עם הדברים.
אם מנסים לעשות משהו בכל מחיר, מצליחים. לא תמיד נכון. כי אם רוצים לעשות משהו אחד, זה מוריד חשק לעשות אותו כי בכך הופכים את החיים לדבר משעמם ואין עניין לעשות את הדבר הזה בכל מחיר. לעשות אותו בכל מחיר ככל הנראה, פירושו, גם במחיר של להוסיף עיסוקים נוספים ולהפוך את החיים למעניינים יותר.
אולי בעצם הרעיון הוא איך להפוך את החיים למעניינים יותר? בעצם כל מה שכתבתי כאן זה הלכי מחשבה לעתים הלכי מחשבה תיאורטיים חלקם רגשיים וחלקם באים ממחשבה. איך הופכים את החיים להכי מעניינים? מנסים להתעניין בכמה שיותר תחומים באילוצי הזמן המוגבל.
בעצם יש בחיים כל מיני תחומים, והרבה אפשרויות למידה. אבל, נשאלת השאלה, האם קיימת שיטה שתעלים לאדם את כל הפחדים מכישלון? הרי אם אדם יעסוק בדבר מה וההשקעה שלו תהיה טובה, תמיד הוא יפחד לא להשקיע ולהיכשל. ואם הוא פחות ישקיע או שיש לו אופציה שעדיף שלא יבחר להיות פרפקציוניסט ללא צורה ולהגיד אוף, נכשלתי. כמובן טיפשי למדי. וחסר עניין. אבל, אם האדם בוחר להגיד כן, לא עשיתי נכון, יש בי כוחות מנוגדים אני משלים עם זה שאין שיטה מושלמת ואין שלמות. זה כבר הרבה יותר טוב. אם אין מושלם ואני עושה את מה שאני מבין באותו רגע זה מספיק טוב עבורי. כי אין שום דבר מושלם.
גם אם יביאו לאדם דבר מושלם, הוא יוכל לבצע את הדברים בצורה לא מושלמת ולא יבין את המושלמות הזו. כי ההבנה של האדם לא מושלמת. והאדם לא יכול להבין דברים באופן מושלם ולכן הדבר הטוב עבור האדם זה להגיע להבנה דרך עצמו, כי גם אם יביאו לו הבנה מושלמת הוא לא יבין אותה, ואם יגידו לו שיש לו לבצע משימות לפי ההבנה המושלמת הוא עדיין לא יבצע את הדברים בשלמות. כי הוא לא הגיע להבנה מושלמת וגם - לא יגיע אליה לעולם.
והשאלה הנשאלת, היא עדיין נשאלת, האם יש שיטה שטובה לכל הפחדים בעולם? אם נענה שהתשובה היא לא, כי עדיין יש פחדים של דברים שאדם לא התנסה בהם מעולם. זה יכול להיות. והשאלה היא, מה האדם יכול לעשות ע"מ למצוא שיטה ללא פגמים? ואם הוא יכול קודם כל.
אם האדם מבין שיש בו כוחות מנוגדים חלקם אחד מוביל אותו לחיובי והשני לשלילי והאדם עומד בצד הנייטרלי, הוא מבין שזה האתגר שלו ללכת לחיובי יותר. וכך זה נראה:
10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 כאן האדם נמצא 1- 2- 3- 4- 5- 6- 7- 8- 9- 10-
וכמו בציר של גרף, הוא יכול לעלות למעלה או לרדת למטה. ולכן, יכול להיווצר שהוא בפלוס בדבר אחד, ובמינוס בדבר אחר. כלומר הוא פיתח מיומנות אחת והשנייה עדיין במינוס. אבל זאת לא תמונה מספיק נכונה. כי יש הרבה ישרים, ופרבולות שאפשר לשים. ולכן בתחום אחד הוא יהיה בפלוס ובתחום אחר הוא יהיה בפלוס יותר קטן. ואם הדברים שהוא עושה שליליים, אז ממילא הם על ציר המינוס.
לפי הטיעון האדם נמצא איפה שהמחשבה שלו נמצאת, הוא צריך לוודא שהוא צריך לוודא שהוא נמצא במקום שהוא רוצה להימצא. כלומר, שהמחשבה שלו תימצא במקום הנכון כדי להיות במקום שהוא רוצה להיות בו. ועל אדם שרוצה שלמות, אפשר לומר שהוא נוצר שלם. שהמצב שלו הוא המצב הכי טוב כי הוא נוצר שלם, אבל זה שיש לו ניגודים, איך זה מסתדר? אז כאן השלמות מקבלת פן חדש.
האדם שלם כאשר הוא נלחם במשהו, עובר אותו ומשיג את מה שהוא רוצה. אחרת, איך אפשר לקרוא לזה שלמות? זוהי לא חכמה לעשות משהו בלי מכשולים, ולהשיג אותו. הדבר השלם הוא להשיג דבר למרות הקשיים, ולכן האדם מתקדם בנקודות האילתור שלו, בנקודות הקושי שלו איפה שקשה לו, כאן זה האתגר שלו. כאן הוא צריך לתקן כל מיני דברים בחיים. זאת החכמה להתחיל מאפס כשתינוקות ולהגיע עד להצלחות הכי גדולות של האדם.
וזאת השלמות שמתוך כל הקשיים האדם יגיע למה שהוא רוצה להגיע. זה מצביע על כך שהוא השיג את הדרך בשלמות, כי כל התקלות שקורות לאדם בדרך, מסבירות לו, שהוא עדיין לא הגיע לשלמות. כפי שנאמר שהאדם נמצא במקום שהוא רוצה להימצא, לכן, היכן שהמחשבה של האדם נמצאת שם הוא נמצא, ואם האדם יחשוב לעשות את הדברים בצורה הכי טובה ויבין שהוא עושה את הכי טוב שלו מאיפה שהוא נמצא, אז, הוא משיג את השלמות שיודע שאינו מושלם ואין שלמות ואז הוא נמצא בשלמות עם מעשיו.
וכעת, הקבלה העצמית וההבנה של האדם שאין מושלם כולל ההבנה של האדם, מובילים את האדם לשלמות ההבנה. כי שלמות מוחלטת קיימת מעל ההגדרות, מעל הזמן והמקום... ולכן, אין הגדרות ויש לעשות את הטוב ביותר לפי ההבנה של אותו הרגע. ואז האדם זורם עם הדברים.
050-3331-331