אין כמו לסיים משימות בזמן ולהיות בלב שקט, אבל לעתים האדם מתרחק מהדבר הזה ולא בגלל שהוא לא מאושר בגלל מה שהוא עושה. לעתים האדם חי בהכחשה עצמית למטרות שלו. והדבר קורה כי הוא לא מאמין שהוא יצליח "להדביק" את הקונפליקט ולפתע תצא "תיבת פנדורה" ותאיים על הצלחותיו.
ואז הוא מנסה לברוח ככל האפשר מהקונפליקט הפנימי ובמקום לפתור אותו הוא מנסה לעשות כמה שיותר דברים כדי לברוח מעצמו והוא אומר לעצמו תירוצים כמו: אני עסוק מאוד ואין זמן לחשוב על זה, אם אחשוב על זה לא אעשה כלום, ממחשבות לא משיגים כלום, וכן, אני עד שאני חושב אז אני לא מבין את זה עדיף לעשות וכו'.
ובעצם האדם מדחיק ומכחיש את העובדה שהוא לא מכיר באמת את הדפוסים שלו וממה הוא מפחד והדברים שהוא פוחד מהם מהווים עבורו מחסומים להתקדמות. ובעצם הוא מחפש כל דרך כדי לברוח מהתמודדות אתם ע"י כך שהוא עסוק. אבל מה לעשות שיום אחד הבועה שהוא יצר מתנפצת בפניו, היא מתנפצת ביחד עם הביטחון העצמי השקרי שלו ומתגלה האמת שהוא לא באמת היה יציב דיו, והוא מאבד גובה.
זה כמו שקרה במשבר ההיי - טק, חברות נסחרו בניירות ערך בעלות ערך לא פרופורציונלי והייתה חוסר התאמה בין ניירות הערך, לבין הערך האמיתי של החברות ואז החברות לאחר התפוצצות הבועה החלו בפיטורי העובדים.
בעצם הוא ניסה להיות עסוק ולהצליח לא מהמקור האמיתי שלו, אלא הרצון להצליח איבד פרופורציה נכונה ובעצם, האדם נתן בלי להרגיש את כוחו על קרן הצבי, ובלא משים הוא לא בנה יסודות אלא מגדלים הפורחים באוויר.
וכך לא השיג הצלחה והשיג את מה שפחד ממנו כל הזמן פחד מכישלון ואובדן ביטחון עצמי שקרי.
ובעצם הרעיון של "אין כמו לסיים משימות בזמן ולהיות בלב שקט" הוא בעצם, לגרום לאדם להרגיש טוב גם מהבחינה החיצונית, כי הראש של האדם כך שקט להסתכל בפנימיות של עצמו ללא הפרעות. כפי שאמי ז"ל אמרה, "כדאי שאתה תאמר את הדברים לעצמך ולא שאחרים יאמרו לך" וזה אכן נכון, כי כך האדם לא מסתבך עם האגו של עצמו ולא צריך ביקורות סתמיות על דברים שהאדם יודע על עצמו טוב מאחרים.
והאדם ראוי שיעריך את עצמו וידע להעריך את הידע של עצמו ולא יחשוב בחוסר ביטחון וכן, לא יאמר לעצמו דברים סתמיים אלא, יכיר בידע האמיתי שלו. וע"י שהאדם יכיר בידע האמיתי שלו ויעריך את עצמו לא יצטרך לומר לעצמו דברים שהוא כבר יודע וממילא כבר לא יזלזל בעצמו ויזרום עם הדברים גם בחיצוניות. ולצורך כך, על האדם להיות אמיתי עם עצמו כדי שהדברים יבואו ממנו.
וכאשר האדם מעריך את עצמו ומעריך את הפנימיות שלו כראוי אז ממילא הוא מסיים משימות חשובות עבורו, והוא בראש שקט שהוא עשה את מה שיכול, וגם אם לא סיים, הוא ממשיך ומנסה לסיים ככל יכולתו אבל הוא בראש שקט כי הוא אמיתי עם עצמו כי הדבר בא ממנו ולא מאחרים.
מה זאת אומרת בא ממנו? מהפנימיות שלו ולא כי אמרו לו כך וכך, הוא מהפנימיות שלו עושה בשבילו, ומתי שיכול עוזר למשפחתו ולסובבים אותו עד כמה שידו משגת. הוא מבין מההבנה הפנימית לעשות את הדברים, וכשהאדם מעריך את עצמו מספיק, הוא יודע להתמודד עם הדברים הכי טוב ולא עושה חשבון לדעות ריקות ופוחזות, ומקבל את המציאות כמו שהיא ואוהב את עצמו באהבה ללא תנאים.
ואז הוא מנסה לברוח ככל האפשר מהקונפליקט הפנימי ובמקום לפתור אותו הוא מנסה לעשות כמה שיותר דברים כדי לברוח מעצמו והוא אומר לעצמו תירוצים כמו: אני עסוק מאוד ואין זמן לחשוב על זה, אם אחשוב על זה לא אעשה כלום, ממחשבות לא משיגים כלום, וכן, אני עד שאני חושב אז אני לא מבין את זה עדיף לעשות וכו'.
ובעצם האדם מדחיק ומכחיש את העובדה שהוא לא מכיר באמת את הדפוסים שלו וממה הוא מפחד והדברים שהוא פוחד מהם מהווים עבורו מחסומים להתקדמות. ובעצם הוא מחפש כל דרך כדי לברוח מהתמודדות אתם ע"י כך שהוא עסוק. אבל מה לעשות שיום אחד הבועה שהוא יצר מתנפצת בפניו, היא מתנפצת ביחד עם הביטחון העצמי השקרי שלו ומתגלה האמת שהוא לא באמת היה יציב דיו, והוא מאבד גובה.
זה כמו שקרה במשבר ההיי - טק, חברות נסחרו בניירות ערך בעלות ערך לא פרופורציונלי והייתה חוסר התאמה בין ניירות הערך, לבין הערך האמיתי של החברות ואז החברות לאחר התפוצצות הבועה החלו בפיטורי העובדים.
בעצם הוא ניסה להיות עסוק ולהצליח לא מהמקור האמיתי שלו, אלא הרצון להצליח איבד פרופורציה נכונה ובעצם, האדם נתן בלי להרגיש את כוחו על קרן הצבי, ובלא משים הוא לא בנה יסודות אלא מגדלים הפורחים באוויר.
וכך לא השיג הצלחה והשיג את מה שפחד ממנו כל הזמן פחד מכישלון ואובדן ביטחון עצמי שקרי.
ובעצם הרעיון של "אין כמו לסיים משימות בזמן ולהיות בלב שקט" הוא בעצם, לגרום לאדם להרגיש טוב גם מהבחינה החיצונית, כי הראש של האדם כך שקט להסתכל בפנימיות של עצמו ללא הפרעות. כפי שאמי ז"ל אמרה, "כדאי שאתה תאמר את הדברים לעצמך ולא שאחרים יאמרו לך" וזה אכן נכון, כי כך האדם לא מסתבך עם האגו של עצמו ולא צריך ביקורות סתמיות על דברים שהאדם יודע על עצמו טוב מאחרים.
והאדם ראוי שיעריך את עצמו וידע להעריך את הידע של עצמו ולא יחשוב בחוסר ביטחון וכן, לא יאמר לעצמו דברים סתמיים אלא, יכיר בידע האמיתי שלו. וע"י שהאדם יכיר בידע האמיתי שלו ויעריך את עצמו לא יצטרך לומר לעצמו דברים שהוא כבר יודע וממילא כבר לא יזלזל בעצמו ויזרום עם הדברים גם בחיצוניות. ולצורך כך, על האדם להיות אמיתי עם עצמו כדי שהדברים יבואו ממנו.
וכאשר האדם מעריך את עצמו ומעריך את הפנימיות שלו כראוי אז ממילא הוא מסיים משימות חשובות עבורו, והוא בראש שקט שהוא עשה את מה שיכול, וגם אם לא סיים, הוא ממשיך ומנסה לסיים ככל יכולתו אבל הוא בראש שקט כי הוא אמיתי עם עצמו כי הדבר בא ממנו ולא מאחרים.
מה זאת אומרת בא ממנו? מהפנימיות שלו ולא כי אמרו לו כך וכך, הוא מהפנימיות שלו עושה בשבילו, ומתי שיכול עוזר למשפחתו ולסובבים אותו עד כמה שידו משגת. הוא מבין מההבנה הפנימית לעשות את הדברים, וכשהאדם מעריך את עצמו מספיק, הוא יודע להתמודד עם הדברים הכי טוב ולא עושה חשבון לדעות ריקות ופוחזות, ומקבל את המציאות כמו שהיא ואוהב את עצמו באהבה ללא תנאים.
050-3331-331