בס"ד משחר ילדותי ניסיתי להבין, כל - כך הרבה דברים לא מתאימים ואינם משתבצים, זה כמו חלקים של פזל שלא שייכים לתמונה. כאילו יש שני עולמות, התחושה הפנימית שאומרת מה שנכון, ואיך שצריך להיות, לעומתה המציאות, שסותרת הכל, וכל - כך שונה. בילדותי לא ידעתי להסביר מהו הדבר, אבל תמיד, תמיד חייתי בתחושה שאני - אנחנו מחליקים ומיפים את הכל מלמעלה, ושמתחת לפני השטח משהוא כל - כך שגוי, משהוא לא נכון, משהוא ממש דורש שינוי.

*

ביום שנולדתי סבתי הכינה את מפת הלידה שלי, במשפחתי חיים ונושמים אסטרולוגיה מאז שאני זוכרת, גם אימי היתה אסטרולוגית, אני הוספתי לידע הזה את הפן של: "אסטרולוגיה בהיבט הקבלי", דבר שפתח אפיקים שונים ומאוד מעניינים. הסיבה שאני מזכירה את נושא האסטרולוגיה נובע מההבנה שהידע הזה נתן לי, האסטרולוגיה סיפקה לי כילים לראות ולהבין דרכי פעולה של אנשים מסויימם, מדוע יש אנשים יותר רגישים, או אחרים יותר כוחניים, עם אלו קשה לתקשר, ואלו יותר איטואיטיבים. גם היום אני משתמשת במפת הלידה כדי לכוון או לעזור למישהו להבין את עצמו. וביחד עם זה, ועל - אף הכילים, (ותמיד קיימת השאיפה למצוא כילים נוספים), בחיי היום יום אני מוצאת שאנחנו לא עוצרים מספיק פעמים כדי לשאול:

(1) רגע, לאן הדרך הזו מובילה? האם זה הכיוון שאני בוחר / ת? היכן השליטה שלי על חיי? האם יש לי איזו שהיא שליטה על חיי? מהוא אחוז ה"פשרות" בחיי, מי אני? מזה יהודי? ולמה אנחנו נקראים ה"עם הנבחר". ספר זה הוא יותר מחשיפה של הירהורים, חשבון נפש, ו: "מה היתי משנה". אחד ממורי אמר לי פעם: "הלימודים שלך, הידע שאת רוכשת, הם לא רק בשבילך, זה הוא כלי להבנת דברים שתצטרכי להעביר הלאה. " ואכן אני רואה דברים, וספר זה נועד כדי להעביר אותם הלאה.

*

נולדתי מספר חודשים לפני המדינה, ושנינו עברנו את גיל ה - 60. בחיי קמתי ועזבתי את הארץ מספר פעמים, במחאה. המדינה לא יכלה ללכת לשום מקום, זה לא אומר שהיא לא מחאתה... לפעמים צריך לעבור זמן בכדי שנוכל להביט אחורה ולבחון דברים מזוית אחרת, והפעם אולי לא במחאה, אולי עם הבנה, חמלה. אך בבהירות ובצלילות.

*

השבוע התבקשתי להכין הרצאה, תוך כדי הכנת החומר ניתקלתי בפסוק בתנ"ך, פסוק זה הוא שהוביל למעשה לכתיבת הספר זה, הנושא שבחרתי להרצאתי היה: מדינת ישראל, הכינותי למדינה ישראל "מפה" אסטרולוגית, וישבתי לנתח אותה. (2) היו בטוחים שאין אסטרולוג בארץ שלא ניתח את מפת ארץ ישראל, (בזמן זה או אחר). אך עם זאת כל אחד מאיתנו רואה את הדברים מזוית קצת אחרת.

*

לפני מספר שנים השתתפתי בחוג, (קורס), מאוד מעניין. כל שבוע ביום רביעי הינו נפגשים לדיון על "פרשת השבוע". כך המשך 52 שבועות, שנה תמימה. בכל שנה חוזרים על עצמם אותם חמישים ושנים "פרשות השבוע". והמעניין הוא איך בכל שבוע, אירועי השבוע הנוכחי, מישתקפים בצורה כל - כך מטפורית "בפרשת השבוע", של אותו שבוע.

*

כשמכינים מפה אסטרולוגית בהיבט "קבלי", מתייחסים ל "פרשת השבוע" שהיתה ביום הלידה, וכן להפטרות.. תאריך לידתה של מדינת ישראל הוא: יום שישי, 14.05.1948 בשעה 16.37 ה' באייר התש"ח 5708 (ה' באייר הוא היום ה - 20 בספירת העמר). "פרשת השבוע" בתאריך זה היא: פרשת קדושים ויקרא פרקים: יט' כ' כא'. וההפטרות לתאריך זה הן: לספרדים: יחזקאל פרק כ' פסוקים 2 - 20 לאשכנזים: עמוס פרק ט' פסוקים 7 - 15 עצם העובדה שההכרזה = הלידה, היתה ביום שישי, ממש לפני כניסת השבת מדברת בעד עצמה: יש כאן "רמז", זה כמו: ההזדמנות האחרונה, (3)

בעבר היתה גלות אחת, גלות שניה, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, הפעם זהו זה... לא תהיה עוד אופציה זו הפעם האחרונה לפני ה - "שבת". וזה מעניין לראות איך שזה משתקף ב - "מפה " האסטרולוגית, אנו נחזור לזה אחר - כך, זה לא יאומן, אבל אנחנו כל - כך קרובים לנקודה בה: חדלון - הרס טוטלי או ההבנה, השינוי, והגאולה.

*

בהפטרה לאשכנזים, בפרק ט' בספר עמוס, פסוק 7 נאמר: הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה כושיה = קושיה = חידה בפרוש ניתן להבין שהקב"ה אומר: " מה קורא איתכם, אני לא מבין אותכם, אתם לי כחידה... ". ובהמשך, לכשדברים יתנהלו כפי שהם אמורים להתנהל, כשסוף סוף נבין ונעשה את השינוי, ומוטב שזה יהיה בקרוב מאוד... אומר הפסוק: הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ".

(4) בהפטרה לספרדים, בספר יחזקאל פרק כ' פסוק 2 נאמר: ב וַיְהִי דְבַר - יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ג בֶּן - אָדָם, דַּבֵּר אֶת - זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הֲלִדְרֹשׁ אֹתִי, אַתֶּם בָּאִים: חַי - אָנִי אִם - אִדָּרֵשׁ לָכֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. ד הֲתִשְׁפֹּט אֹתָם, הֲתִשְׁפּוֹט בֶּן - אָדָם: אֶת - תּוֹעֲבֹת אֲבוֹתָם, הוֹדִיעֵם. גם כאן ישנה נימה של כעס, אם נפשט את הדברים נראה מצב שבוא ניתנו הוראות מפורשות כיצד לנהוג ולפעול, אך יש התעלמות טוטלית מההוראות, ובנוסף לכך... טענות: איפו אתה אלוהינו... הושיעינו נא. אך שימו לב להמשך הפסוק: התשפוט אותם? התשפוט בן - אדם? את תועבות אבותם הודיעם... כפי שציינתי קודם לכן, זה מאוד מעניין לראות איך "פרשת השבוע", "וההפטרה" שחוזרת על עצמה מידי שנה, מתאימה כל - כך, בכל פעם. גם כאן בפסוקים אלו אנו שמעים את הפליאה: התשפוט אותם? תועבות אבותם הודיעם, הפניה היא אל זיקני העם, שילמדו, לא ישפטו, ושיפתחו לאנשים את העיניים להבין מה הביא לחורבן הבית, לגלות, לשואה. השואה, ומיליוני היהודים שניספו בשואה, זו היתה קרמה, מגילגולים קודמים. אנו אמורים ללמוד מהניסיון, ולא להביא על עצמינו קרמה של השמד שוב.

אנחנו פה בארץ ישראל של היום 62 שנה אחרי קום המדינה, האם אין האבות של היום חוזרים על אותן התועבות? מה צריך לשנות?

(5) פרשת השבוע, פרשת "קדושים" מאוד ספציפית וכדאי לקרוא אותה במקור, כאן אציין רק חלק... לג וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם, לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם, הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. לה לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. לז וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אֲנִי יְהוָה.

יש כאן המון חומר למחשבה. מצד אחד אנו ניצבים מול העולם כמדינת היהודים, "העם הניבחר", בארצו, אך האם אנחנו חיים על - פי הנוסחה ש"העם הניבחר" מצווה לחיות על - פיה? אומר הפסוק: לג וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם, לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם, הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ופסוק זה הוא לא בקשה, זו הוראה נאום השם... אנחנו אמורים לזכור את הסבלו של העבד ולא לנהוג בגר הגר עימנו כפי שנהגו בנו. אנו אמורים לזכור מהי אנטישמיות ולא לנהוג כך בשכנינו. לא תעשה לריעך את אשר שנוא עליך.

(6)

כשמכינים "מפה" אסטרולוגית, "פרשת השבוע", ההפטרות ו "ראש הדרקון", באים לרמז על היעוד, והתיקון בגלגול הזה. במפת המדינה "ראש הדרקון" יושב בבית - 7-. בית 7 מסמל שותפות, זוגיות ואיך תראה המערכת שלנו עם השותפים. אם נסכם את כל המשתמע מפרשת השבוע וההפטרות, נראה ונבין באופן ברור וחד משמעי על מה שאנחנו צריכים להתעקב,, ולתקן.

קוטבי ל "ראש הדרקון" נמצא "זנב הדרקון". זנב הדרקון בא לספר לנו על גילגולים קודמים, היכן היינו, ואיזו קרמה אנחנו מביאים אתנו. קוטבי לבית - 7- נמצא הבית הראשון, זו המולות לבית השותפים, הבית הראשון מיצג את האישיות, את ה - "אני". חד משמעי - הקרמה נובעת מבעיות של "אגו". במפת המדינה הבית הראשון הוא ב - "עקרב", וכשמו כן הוא: היזהרו מהעוקץ. אך העקרב הוא יותר מזה, זהו מזל מים, ולכן מאוד רגיש, הוא מאוד אינטואיטיבי, וחש את הדברים, כמו בחוש שישי, העקרב הוא יצרי ויצירתי ועם זאת העקרב נוקם. מזל עקרב מיוצג על - ידי שתי פלנטות האחת: פלוטו, כוכב ההרס והבניה מחדש. השניה: מאדים, שמיצג אש, מלחמה, ואגרסיוויות. "זנב הדרקון" שנמצא במקום זה, בעקרב, בבית ראשון, בא לספר לנו סיפור: מה היה בעבר?

(7) ובכן היה הרס, וחורבן, אש ומלחמה. חורבן בית ראשון, וחורבן בית שני, גלות ואובדן הבית. והסיבה: ה - "אני", האגו. בדרך כלל הטלה מזוהה עם אנוכיות, ראשוניות ואש, וזאת משום שהמאדים שולט גם בטלה. אך כאן, משום שמדובר בעקרב, העבר כולל ידע מטפיזי, ויצירה, והימצאותו של כירון בבית ראשון מצביע על צמיחה מתוך קושי. מה הוא אם כן התיקון בגלגול הזה? "ראש הדרקון" שיושב בבית ה - 7- בית השותפות והזוגיות, נמצא במפת המדינה במזל "שור", מזל שור נישלט ע"י נגה - ונוס, אלת האהבה. תאריך ה"לידה" של מדינת ישראל מציב את השמש בבית זה, דבר שמדגיש עוד יותר את העוצמה בבית זה, במפה זו. התיקון שלנו, של עם ישראל במדינת ישראל הוא ב - אהבה, ואהבת לריעך כמוך, ללמוד להסתדר עם השותפים, להבין את הצרכים של הזולת ולעדן את הרגשות. רמז יותר ברור מזה לא יכול להיות, מזל שור שהוא מזל אדמה, מזל ניקבי, אוהב נוחות ויופי, והוא גם יודע להעניק אותם, אין דבר יותר יפה מנתינה. כאם שרוצה להניק, ולהעניק, נתינה יוצרת קבלה, זה חוק. כשאתה מעניק, נותן, ומקרין למישהו, אתה משפיע ויוצר שפע ועל - ידי כך אור חוזר. מתי רואים את הירח? כשהשמש מאירה עליו, אז רואים את הירח במלוא הדרו, זו דוגמה לאור חוזר.

(8) לחיות בצורה אחרת, כפי שזה בה לידי ביטוי במציאות הנוכחית יוצר משקעים. וההשפעות שיש למשקעים אלו הן הרסניות, זה מתחיל בתחושה של חסך, חוסר, ועובר לתחושת תסכול, עיפות נפשית, כעס על אי - צדק... ומגיע לאלימות. ולאלימות הרבה פנים. אלימות זה לא רק מלחמה, אלימות היא האגרסיביות בכבישים. אלימות היא חוסר הסובלנות בכל שטח בחיי היום יום שלנו. אלימות היא הזילזול וחוסר ההיתחשבות הזולת, אלימות היא אנרגיה קשה, מאבנת, מתסכלת, ויוצרת מחלות. האלימות יצרה את צורך בבריחה מהמציאות, בריחה בסמים.

אי הכרה בעוצמה ובנזק שאנו, והאנושות, מביאים על עצמינו ע"י אדישות ובורות, היא אחד הדברים הגרועים ביותר, כי זו השתלטות איטית אך עיקבית של חושך, דיכאון, וחוסר האונים. ורעיה לכך היא המצב הנוכחי בכל העולם, לא רק כאן.

כיום אנו נימצאים בעידן הדלי (הדלי מיוצג ע"י אורנוס + ככוכב שבתאי) עידן זה הביא עימו פריצה טכנולוגית, ממכוניות למטוסים, טלויזיה טלפון ומחשבים, ואת האטום והפריצה לחלל. וזו רק ההתחלה, העידן רק החל, אורנוס יביא לנו עוד המון חידושים ואין ביכולתינו אפילו לדמיין את כל ההפתעות שנכונו לנו, (האם משהוא לפני מאה שנה יכול היה לדמיין שיהיה לו טלויזיה בבית

(9) אם היה משהו מנסה לתאר מה זה טלויזיה, היו שורפים אותו בטענה שהוא מכשף או משוגע)... אבל מעבר לכל מה שאורנוס יכול להביא לנו... את ה "דלי " מיצג גם כוכב שבתאי, וכוכב שבתאי, מספר 7 - יום השבת, מזכיר לנו שהקב"ה נח ביום השביעי. וכאן המקום להזכיר שוב שמדינת ישראל "נולדה" ממש לפני כניסת השבת. אם אנחנו לא נקלוט, נבין, נשנה את דרכינו, ונחיה על - פי כל ההדרכה והכיוון שניתנו לנו, יהיה חורבן, והפעם זה לא יהיה חורבן הבית, או חורבן כמו שהיה במלחמת העולם השניה, או סונמי, או כל אסון אחר שהיכרנו עד היום.

והאנושות מודעת לכך...

ולאכן היום יותר מאי פעם העיניים מופנות אלינו בצפיה, ובחרדה. מה שקורא כאן זה שאנחנו "העם הניבחר ", אנחנו אמורים להיות "אור לגויים", אך לפני שנוכל להיות "אור לגויים" אנו צריכים למצוא את האור.

*

אני מתבוננת שוב במפת המדינה, (המפה האסטרולוגית), והפעם במה שניקרא " רום שמיים ". רום שמיים פותח את בית 10, בית זה בה לסמל את הביטוי החיצוני, איך אנו ניצפים ע"י הסובבים אותנו, ומי אנו בעיני העולם. ובכן במקום זה במפת ישראל אנו מוצאים את " האריה ", והאריה הוא מלך.

(10) מזל אריה, חודש "אב", הוא המזל היחידי שנשלט ע"י השמש, כל שאר המזלות נישלטים ע"י פלנטה זו או אחרת, ולפעמים שתי פלנטות אך היחידי שנישלט על - ידי השמש, הוא מזל אריה. האריה הוא מזל מיסוד אש, הוא אנרגטי יציב זהיר ומוחצן, הוא נדיב אמיץ ועקשן, הוא מזל של מנהיגות. אך אם זאת צריך לזכור, מאחר והוא נישלט ע"י השמש, חשיפת יתר לשמש יכולה להיות קטלנית, שורפת. ופה המקום לזכיר את - ט' באב, חורבן הבית. ב - "רום שמיים" במפת המדינה ב - 4 מעלות "אריה", אנו מוצאים את הירח, כמו - כן אנו נמצא במזל זה את פלוטו, שבתאי, ומאדים. אמרנו ש "רום - שמיים" משקף איך אנו כמדינה נראים בעיני העולם, האריה אומר שאנו נראים או מקרינים סמכות, מלכותיות, ה"ירח" במקום זה נותן נופך של רגשות, משהוא אמהי, כמו... מלך עם חמלה, אך זה רק לצורך האיזון, כפי שציינתי, אנו מוצאים במיקום הזה גם את פלוטו: כוכב ההרס וההיתחדשות, את שבתאי: הרציני והקודר, ואת מאדים: כוכב המלחמות והאש. ואלו פלנטות כבדות מאוד.

*

ראיתם פעם יהלום, לפני שחתחו וליטשו אותו, הוא כלל לא מרשים. יהלום הוא המחצב הקשה ביותר, שום דבר לא ילטש יהלום חוץ מיהלום, אך גם בין היהלומים יש אבנים שקשה במיוחד ללטוש, הם ניקראים " קאפס". אך כשגומרים ללטש יהלום, בחום ששום מחצב אחר לא יעמוד בו, יש לך את האבן היפה ביותר והיקרה ביותר.

(11) כשאני חושבת על העם היהודי, ועל בני ישראל, אני חושבת על יהלום, "קאפס". יהלום מאוד מיוחד שנמצא עדיין בתהליך של ליטוש.

*

הדבר הבא שרציתי לציין זה התקשורת. בבית 8, בתאומים, אנחנו מוצאים את מרקורי, (בעיברית = כוכב), מרקורי הוא הנציג של תאומים, כך שהוא נמצא במקום האופטימלי, מרקורי מיצג תיקשורת, כך שלכאורה צריכה היתה להיות לנו מערכת הסברה יוצאת מהכלל. בנוסף לכך יוצר מרקורי זוית יוצאת מהכלל עם פלוטו ושבתאי באריה, ונפטון במאזניים. נשאלת השאלה, למה בכל זאת אנחנו בלתי מובנים? כדי למצוא את התשובה נצטרך לבדוק את הזוית החיובית הזו בין מרקורי לנפטון. נפטון במאזניים, בבית 12, מספר סיפור: נפטון הוא הנציג של מזל דגים, מזל דגים הוא מזל מים ולאכן רגיש, הוא האלטרואיסט (ההפך מאגואיסט), דגים הוא המזל של חודש אדר, פורים, וסיפר הנס שבמגילת אסתר. נפטון מיצג אידיאליזציה.

מזל מאזניים, שהוא חודש תשרי, ובוא איחולים לשנה החדשה, סליחות וכפרות לפני שפותחים דף חדש, ובכל שנה כדי שלא נשכח את העבר, יושבים בסוכות. מאזניים כשמו כן הוא, זקוק לאיזון לצדק, ותמיד יחפש אותו, ונפטון במאזניים, שייך לדור שיחפש איזון, ויחפש את הצדק, וימצא אותו.

(12) במפת המדינה, נפטון במאזניים, נמצאים בבית 12, ובית זה הוא ביתו של התת - מודע. וכאן משתלבים הנתונים ומתקבלת התמונה הבאה: לכל אחד מאיתנו יש שותף סמוי, שותף זה הוא התת - מודע, אך לא לכל אחד יש תיקשורת בריאה וכנה עם שותף זה. למעשה עם נתחיל לבדוק את הנושא נגלה שאנחנו בהתכחשות מוחלטת לעיצות ולהתראות ששותף זה משדר לנו. יותר מ - 90% מכלל המחלות הן פועל יוצא להתכחשות שלנו למסרים ששולח לנו התת - מודע שלנו. פועל יוצא - אנחנו האוייב מספר אחד של עצמינו. זה לא נעשה בכוונה, זה נובע מהעדר מודעות. איך זה מתישב עם מפת המדינה? מה זו מדינה? מדינה היא מיכלול של אנשים, ומדינת ישראל היא מיכלול מאוד מגוון של אנשים. לפני 62 שנה "נולדה" המדינה, מאות אלפי פליטים יהודים מכל העולם נהרו והיגיעו הנה, כולם ללא יוצא מהכלל פגועים פצועים ונכים. כשהפגיעה היא בנפש אנו לא תמיד רואים אותה, ומלחמת העולם השניה הישאירה את כל העולם פגוע ופצוע בצורה זו או אחרת. יצר ההישרדות מעוות את האנושיות, כשנעים וחמים, כשאתה שבע ומאושר שיקול - הדעת יהיה יותר ראלי, הומני, ומתחשב. (לפחות כך יש לקוות).

אך לא זה היה המצב כשקמה מדינת ישראל, היתה פה מורכבות קשה מאוד. מקום חדש, שפה חדשה, אקלים שונה. ומגוון שלם של מנהגים שונים ומשונים שכל אחד הביא איתו מהמולדת הישנה.

(13) ובתוך כל הבלגן הזה מנסה הציבור להתאושש, להחלים מזוועות מלחמת העולם, לקלוט ולבנות מסגרת שתתאים לכל כך הרבה תרבויות שונות. ואם לא די באתגרים אלו, ישנם גם תושבי המקום, אנשים שחיו פה במשך דורות, לפני שהיגענו, שלא מקבלים בעין יפה את הפלישה הזו, ולא את ההחלטה שכאן ועכשיו תקום מדינת ישראל. בואו נעצור רגע... רגע של אמת... בינינו, ועם נהיה כנים עם עצמינו, ולרגע באו ונשים את עצמינו במקומם, האם הינו מגיבים אחרת? זה המקום שבוא ניכנס החיבור שלנו עם התת - מודע, המודע הכתיב לנו איך לפעול, להתגונן, להתחכם, אין בררה, להרוג או לההרג. המודע מוכתב ע"י הורים, מורים, מפקדים, ורבנים, והם עשו כמיטב הבנתם. התת - מודע, המצפון, הוא זה שיודע, וזה שמשדר מה שנכון, ושצריך להיות אחרת. אתה לא יכול לטעון שאתה "יהודי", בן "העם הנבחר" ולהתכחש למצפון, המצפון הוא הניצוץ האלוהי שבך. למדינת ישראל יש אחריות כלפי כל תושבה, ואנחנו צרכים להבין את זה כמה שיותר מהר, אנחנו לא יכולים לטעון שאנחנו "העם הנבחר" ולסרב להבין את התפקיד שיש לנו. חיזרו ל "פרשת השבוע" של מפת המדינה, בפרוש נאמר: לג וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם, לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם, הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. לה

(14)

ופסוק זה הוא לא בקשה, זה ציווי, נאום השם...

האם אנו חיים על פי החוקים הללו, האם כך מתנהלת המדינה?

מפת המדינה משקפת את היכולות, ואת העקבות, את כאב העבר את תהליך ההבראה, מפת המדינה מנווטת ומצביעה על הדרך לגאולה. היא נותנת לנו את הכילים להבין היא מצביעה על החולשות ועל העוצמה. ויש לנו את כל הכילים להצליח אם נהיה פתוחים ונבין.

תוקפנות היא תוצר של פחד. אנחנו "העם הנבחר", אנחנו נחיה פה על אדמתינו בשלום ובאחווה עם כל המגוון הרחב והמורכבות השונה של בני עמנו, ועם כל בני הדתות השונות שחיים בקירבינו, וזאת בכבוד ובהערכה, כשנילמד לחיות על - פי הפסוק: "ואהבת לריעך כמוך", אך לשם כך רצוי שנבין את משמעות המשפט הזה. בואו וננתח את הפסוק הזה, מה הכוונה ב - ואהבת לריעך כמוך? מתי אתה מרגיש שאתה אהוב? מה דרוש לך כדי לחוות את הרגש הזה, של להיות אהוב? קחו לעצמכם מספר דקות, "פסק זמן", וחישבו, האם התחושה של להיות אהוב, כוללת: איום? טינה? השפלה? ב - ואהבת לריעך כמוך, אתה צריך להקרין לריעך את כל אותן התחושות שיגרמו לך להרגיש טוב, להרגיש אהוב, אתה צריך ליצור "אור חוזר".

(15)

שום דבר חיובי, יפה, בריא, עשיר, ומאושר לא נברא בשליליות, ואם למראית - עין יש רושם מוטעה שאגרסביות, ועושק, הניבו פירות, זה המקום להזכיר, יש דין ויש דיין, להיות "יהודי", בן " לעם הניבחר" זה לא רק זכות, זה כולל גם חובה, חובה להבין ולא להתכחש, ולהגשים. זיכרו, יש לנו תפקיד. העניין הוא שלא נשאר הרבה זמן, זוכרים? השבת נכנסת, וזה בקרוב.

לא קל לשנות דפוסים, והרגלים, אנחנו עשינו את מה שאמרו לנו לעשות וזהו, "ראש קטן", אבל מה אם התוצאה? יש הישגים, אין מה לאמר, יופי כל הכבוד, אך זה לא שונה מארצות אחרות, עמים אחרים, אז במה אנו שונים? מה עושה אותנו ה"עם הנבחר"?

פה במדינת ישראל, מדינת היהודים יש רוב משווע של אוכלוסיה שסובלת. כל אחד מאיתנו ללא יוצא מהכלל סובל ממחלה פסיכוסומטית כזו או אחרת, וזו עובדה. וזה כולל את העשירון העליון, וזה כולל את הילדים, והילדים, שהם העתיד, משדרים את המצוקה שלהם, אך במקום להבין אותם, מקטלגים אותם כ - " הייפר", ומפטמים אותם הכדורים. ואם מישהו חושב אחרת הוא פשוט לא מודע, או חי בהיתכחשות.

תסתכלו סביב, כל אדם שני הוא "חוזר בתשובה", למה? כי כולם חשים שמשהו פה לא בסדר, משהו דורש שינוי. ולכן מחפשים את אלוהים.

(16)

כולנו רוצים לקיים את מצוות "כבד את אביך ואת אימך", אבל משהוא מבפנים אומר: "... מבלי לפגוע בכבוד, המציאות שלכם היתה שונה משלי, ואני צריך להיתחבר למשהו יותר אמיתי, למשהו שבה מתוכי... " וזה מה שאנחנו כולנו צריכים לעשות. להיפתח לאמת הזו, ולא לפחד. ההיתכחשות לתחושות התת - מודע, וההתעלמות מהצורך לעשות שינוי, מסבירה את הפסוק: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה"

*

אז בואו ונראה למה קשה לנו לשנות את ההרגלים: חזרנו למפה האסטרולוגית של מדינת ישראל, והפעם אנו בבית - 9- בית זה מדבר על: הלימודים הגבוהים, ועל חוק ומשפט, במפה זו, בית - 9 - נמצא במזל סרטן, מזל סרטן הוא מיסוד מים, רגיש, ניקבי ונשלט ע"י הירח. הסרטן ידוע בעקשנותו, וכפי שגילוי הירח משתנה מידי יום, כך גם הסרטן משנה את דעתו, ונתון למצבי רוח. מיקום זה של הסרטן יצר עיקוב, אך כדי להציל את המצב אנו מוצאים בבית זה את ונוס אלת האהבה, ונוס היא שליטה של מזל מאזניים ושור, פיתוח המודעות, ההבנה שאפשר, וצריך לפעול אחרת, יצור את פריצת הדרך ויפעיל את חוש הצדק של ונוס, כמו - כן יצור קשר בין המודע: דהינו לימודים גבוהים, + חוק ומשפט, בבית 9, לבין המסרים שאנו מקבלים מהתת - מודע, (כפי שאמרנו, ונוס היא שליטת מזל מאזניים, מזל זה במפת המדינה נמצא בבית 12, ובית זה מיצג את התת - מודע).

(17)

ומאחר וונוס היא גם נציגת מזל שור, פעולה זו של פיתוח המודעות, הכרה בצורך לשנות, וביצוע השינוי תציל את המדינה כולה שהיא בת מזל שור.

*

הזכרנו את התמורה, מה אומר הפסוק? מה הובטח לנו? : הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.

שלוות הנפש שאתה חש כשאתה קורא את הפסוקים הללו יוצרת ערגה, כי אנחנו כל כך רחוקים כרגע... מהמקום הזה. אבל זה רק ככרגע וזה יכול להשתנות בין רגע... גם הנפילה של "מסך הברזל" ברוסיה באה בהפתעה... וחומת ברלין...

כדי להבין את ה"סוד", ולדעת שאנחנו יכולים לעשות זאת, נחזור שוב למפת המדינה. והפעם אנחנו פוגשים את "צדק", - יופיטר. צדק מסמל שפע, אבל לא כל סוג של שפע, שפע שהושג במרמה או על גבו של האחר הוא לא השפע של צדק, צדק כשמו כן הוא - רודף צדק, כל דבר שהישגת בהגינות וביושר, כל דבר שיש בו ברכה, זה השפע של צדק.

(18) צדק הוא השליט של מזל קשת, ובמפת המדינה אנו מוצאים את צדק במזל זה, כך ששוב אנו מוצאים את הפלנטה במקום האופטימלי שלה, ולא יכול להיות לצדק מקום יותר טוב מאשר בביתו, במזל קשת. קשת הוא מיסוד אש, אך הוא שונה משני מזלות האש, הטלה, והאריה, האש של הקשת היא: הלהט שבאמונה, היא: אש התמיד, היא: הסנה הבוער, היא: צדק, צדק, תרדוף. הקשת הוא רוחני, שופע אנרגיה וחיוניות, אם נתבונן בסמלו של צדק נראה שזה היפוכו של שבתאי, הכוכב הכבד והרציני. ניתן להשוות את שבתאי ו צדק ל "בית שמאי" ו "בית הלל ". צדק בקשת יביא ברכה ושפע ל - "בית" שבו הוא נמצא, במפה המדינה אנו מוצאים אותם בבית 2, בית זה הוא בית הכספים הרכוש, וכן הביטחון.

מה יכול להיות יותר מושלם מזה... מה יכול להיות יותר ברור מכך שהשפע שהובטח לנו, הביטחון, שלא תהיה עוד מלחמה, הכל תלוי בחיבור הזה: בצדק, ובאמונה שלמה.

צריך להבין ששפע "מקבלים" לא "לוקחים", כל דבר שאתה "לוקח" משאיר חלל, וחלל כשמו כן הוא: "חור ", זה מינוס, וכמו שכולנו יודעים מינוס לא נעלם מעצמו הוא רק גדל... ואז הוא הופך ל "חור - שחור"... כשאתה "מקבל", זה סיפור אחר לגמרי, זו אנרגיה אחרת לגמרי, זה מכיל את ההיזדמנות לאמר תודה, ולהרגיש טוב כי זה שלך.

(19) בניגוד למציאות העכשוית, מציאות עושקת, חונקת וגוזלת, המציאות החדשה היא ההפך הגמור... נסו לחוות זאת בדמיונכם. היפה הוא שזה הכל כבר כאן, בהישג יד. וכל כך פשוט.

אני כותבת שורות אלו, והשבוע הפרשה היא וישלח, פרשה זו מספרת לנו על הרגשתו וחששותיו של יעקב לקראת המפגש שלו עם אחיו עשו, בהמשך אנו קוראים על תוצאות המפגש המרגש, והחיובי בין השניים. בפרשה זו מקבל יעקב את השם ישראל.

לסיום... "נקודת המזל" במפת המדינה נמצאת בבית 3, בית מספר על: האחים והאחיות אנו מוצאים את בית 3 במזל גדי, ומזל גדי שייך לחודש טבת, חג החנוכה, נס חנוכה? אם תרצו אין זו אגדה... צריך לקחת את שבתאי ולהפוך אותו... מה שמתקבל זה צדק...