* תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 1.
דנתי בחלק הראשון בשאלת קיום אלוהים מנקודת המבט החילונית והדתית, וגם הוספתי את ההערה הזו: עצם ההצהרה על "אמונה" במשהו מוכיחה שישנה בעיה עם דבר קיומו... כי אם הוא קיים - אין את הצורך להאמין בו...
האמת היא שבכל הנוגע לשאלת קיום האלוקים - אין ולמעשה הבדל מהותי בין השקפת היהודי החילוני לבין אחיו הדתי, כי גם היהודי החילוני שכמעט ואינו מקיים שום מצווה מתריג המצוות - מאמין בתוכו בקיום ישות - על הנקראת "אלוקים", אך פוטר את עצמו מקיום מצוות האלוקים, ועל השאלה "מדוע! " עונה: "כי החלטתי להיות חילוני". על אותה הדרך הולך היהודי המסורתי "שמחליט" לקיים חלק מהמצוות אך לא את כולן, "מדוע? " - "כי החלטתי להיות יהודי מסורתי שחשוב לו לשמור על הצביון היהודי ולהורישו לבניו".
גם שתי הדתות המוסלמית והנוצרית מצטרפות "בגדול" לדת היהודית ומאמינות בדרכן בקיום ישות - על, אלוהים, בורא שמים וארץ, ולמעשה ההבדל בין כל האמונות הללו הוא "טכני" לא "מעשי". הנוצרי טוען את טענותיו, מעדכן את התורה הקדומה ומוסיף לה תורה "עדכנית". אותו נוצרי ולמיטב ידיעתי, אינו מבטל בזאת את התנך הקדום כי - אם וכאמור "מעדכן" אותו ומוסיף עליו עוד מספר חלקים. יש באמתחתי קביעה, מצהיר הנוצרי, זו הדת הנוצרית הנאורה וזו אבן היסוד שלה: יש אלוהים האב, הבן, ורוח הקודש. את השאלה "ומה עם הסתירות המהותיות הנגזרות מעצם העידכון? " - מעדיף להשאירה פתוחה מבלי להתמודד עימה עניינית.
לעומתו, המוסלמי מגלה יותר גמישות מאחיו הנוצרי והיהודי כאחד, הוא מאמין בשלושת הדתות ובשלושת התורות ובכל נביאיהם: במשה ובשמואל ויחזקאל ובירמיהו ובישו ובברית הישנה והחדשה ומוסיף משלו עוד נביא ותורה: את מוחמד ואת הקוראן. השאלה - שאלת הסתירות הנגזרות מעצם ההוספות והעידכונים - עומדת גם כאן בעינה ואף גודלת ומתנפחת, כי הרי נוספו כאן שני עידכונים לתורה הקדומה, והסתירות הנגזרות גודלות בהתאם... וכן גם המוסלמי מעדיף בתורו להשאיר את שאלת הסתירות עומדת ותלויה מבלי להתמודד עימה עניינית.
מעניינת לא פחות הסתירה "היהודית" הנגזרת מעצם "החלטת" החילוני והמסורתי המאמינים שניהם בקיום אלוהים, אך מחליטים מתוך רצונם החופשי והגיונם האישי להשאיר את אמונתם בתורתו ומצוותיה בסטנד ביי. אכן זו תורתו - מצהירים בקול רם ובגאוות יחידה... אך איננו רוצים לקיימה, אבל ובאותה הנשימה - אנו רוצים להאמין בקיומו הוא.
המחלוקת אודות השאלה העקרונית של קיום אלוהים הינה, איפוא, בין היהודי השייך לעם היהודי אך שולל מתוך הגיונו הצרוף את קיום אלוהים, לבין היהודי שמאמין כיהודי בקיום אלוקים ומחליט מתוך רצונו החופשי והגיונו האישי ללכת על פי תורת אלוקים והילכתה. אל המחלוקת האחרונה, ומטבע הדברים, מצטרף גם האתאיסט נטול "שייכות יהודית" בעל ההשקפה השוללת לחלוטין קיומם של אלים. מכאן, "אתיאיסט" הוא אדם בעל עיקרון השולל את קיום אלוהים, ו"יהודי אתאיסט" הוא יהודי השייך לעם היהודי אך שולל את קיום האלוהים. אינני יודע אם על אותה הדרך ניתן להצביע על נוצרי - אתיאיסט או על מוסלם - אתיאיסט, אולם לא באתי לעסוק כאן במונחים והגדרות כי - אם לחקור מושג אנושי מובהק: אלוהים, איך האדם מתמודד עם המושג הזה.
היצגתי כאן את היהודי שומר המצוות כצלע בסיסית מצלעי המחלוקת העקרונית אודות קיום אלוהים, זאת כי את כרטיס הכניסה שלו לדיון הזה קנה בזכות לא בחסד... בזכות תמימות דרכו ואמונתו... את היהודי הזה אי - אפשר לתפוס בסתירה אישית, כי הרי אין סתירה בין השקפתו אמונתו ודרכו בפועל, הוא מאמין באלוהים, מאמין בתורתו, ושוקד על מצוותיו. אני מדבר על היהודי התמים ששמר על תורתו ומצוותיה במשך אלפי השנים, יהודי זה הוא זקן בן למעלה משלושת אלפי שנה.
בכל זאת ואולי דווקא בגין גילו המופלג, ברצוני להציג לו שאלה ישירה שתבטא את מכלול כל השאלות והתהיות של מחלוקת עתיקת יומין זו מיום היוולדה ועד עכשיו:
איך יתכן קיום לאלוהים! והרי עצם "ההגדרה" של קיום בורא שמים וארץ - סותרת את עצם קיומה היא: איך תיתכן "הגדרה" לאין - סוף!
היהודי הזקן שוקל בכובד ראש את השאלה שהונחה לפניו, בוחן אותה מקרוב וקובע: אכן לא ניתן להגדיר את ישות האלוהים, אין לי כאדם את הכלים האנושיים להגדיר דרכם את ישות האלוהים, אבל יש לי ויש לי את הכלים האנושיים להרגיש את קיומו, כל דבר ביקום מעיד על קיומו, הטבע עצמו מעיד על קיומו, העץ מעיד על קיומו, ההרמוניה העדינה הזו שמאפיינת את התנהלות הדברים בטבע - מעידה על קיומו, ואם לא די בזה - קיומינו אנו כאדם בעלי גוף כה חכם ומורכב - מציאותינו הפיזיקלית מעידה על קיום מתכנן ויוצר ומנהל... יצירה, כל יצירה, יש בה להעיד על קיום יוצרה, גם אם נבצר מהעין המזויינת לראותו.
- ומה עם תיאורית הברירה הטבעית שמניחה בדרך אחרת את היווצרות היצירה? מדוע אתה שולל תהליך חשיבה אנושי כהוא זה שהוביל אל תיאוריה כזו? מדוע אתה מסיר מעל תהליך חשיבה זה או אחר את התו התקני, לתלותו במקביל מעל תהליך החשיבה שלך? מי שמך למנכ"ל מכון התקנים...
- "הברירה הטבעית" קובעת מראש תיאוריה מסויימת וקוראת לתיאוריה זו "תורה", "ותהליך חשיבה" כזה אינו תקני מטבעו כי ללא ההנחה אין לו קורטוב חמצן... אני חייב להמשיך ולהניח בשביל לקנות לתיאוריה שלי מקום במרחב... אני מסתכל על האדם ומניח שהיה לו בעברו זנב שהפך בהווה לעצם הזנב... אני חייב תמיד שתי הנחות סמוכות, אחת בעבר ושניה בהווה שתאשש את אחותה התאומה, ובלעדיה אין לה זכות קיום. תהליך חשיבה כזה הזקוק לקיומו באופן רצוף לשתי הנחות יסוד סמוכות - רחוק להיות תקני... בעוד "התיאוריה" שלי רואה את ההווה ואת ההעבר כהווייתם, איני רוקח אותם עם שום הנחת יסוד... ואני מגיע אל קביעתי מתוך ראייה מציאותית זו, הן בעבר והן בהווה. אינני מניח את קיום אלוהים, אני רואה את קיומו מתוך המציאות הנרקחת משלושת הזמנים: עבר הווה ועתיד.
והוויכוח ממשיך... ללא נוק אווט, ללא הכרעה. וויכוח דל, לציין, המתנהל לו לאיטו זה אלפי השנים מעל דפי ההסטוריה.
* תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 3.
דנתי בחלק הראשון בשאלת קיום אלוהים מנקודת המבט החילונית והדתית, וגם הוספתי את ההערה הזו: עצם ההצהרה על "אמונה" במשהו מוכיחה שישנה בעיה עם דבר קיומו... כי אם הוא קיים - אין את הצורך להאמין בו...
האמת היא שבכל הנוגע לשאלת קיום האלוקים - אין ולמעשה הבדל מהותי בין השקפת היהודי החילוני לבין אחיו הדתי, כי גם היהודי החילוני שכמעט ואינו מקיים שום מצווה מתריג המצוות - מאמין בתוכו בקיום ישות - על הנקראת "אלוקים", אך פוטר את עצמו מקיום מצוות האלוקים, ועל השאלה "מדוע! " עונה: "כי החלטתי להיות חילוני". על אותה הדרך הולך היהודי המסורתי "שמחליט" לקיים חלק מהמצוות אך לא את כולן, "מדוע? " - "כי החלטתי להיות יהודי מסורתי שחשוב לו לשמור על הצביון היהודי ולהורישו לבניו".
גם שתי הדתות המוסלמית והנוצרית מצטרפות "בגדול" לדת היהודית ומאמינות בדרכן בקיום ישות - על, אלוהים, בורא שמים וארץ, ולמעשה ההבדל בין כל האמונות הללו הוא "טכני" לא "מעשי". הנוצרי טוען את טענותיו, מעדכן את התורה הקדומה ומוסיף לה תורה "עדכנית". אותו נוצרי ולמיטב ידיעתי, אינו מבטל בזאת את התנך הקדום כי - אם וכאמור "מעדכן" אותו ומוסיף עליו עוד מספר חלקים. יש באמתחתי קביעה, מצהיר הנוצרי, זו הדת הנוצרית הנאורה וזו אבן היסוד שלה: יש אלוהים האב, הבן, ורוח הקודש. את השאלה "ומה עם הסתירות המהותיות הנגזרות מעצם העידכון? " - מעדיף להשאירה פתוחה מבלי להתמודד עימה עניינית.
לעומתו, המוסלמי מגלה יותר גמישות מאחיו הנוצרי והיהודי כאחד, הוא מאמין בשלושת הדתות ובשלושת התורות ובכל נביאיהם: במשה ובשמואל ויחזקאל ובירמיהו ובישו ובברית הישנה והחדשה ומוסיף משלו עוד נביא ותורה: את מוחמד ואת הקוראן. השאלה - שאלת הסתירות הנגזרות מעצם ההוספות והעידכונים - עומדת גם כאן בעינה ואף גודלת ומתנפחת, כי הרי נוספו כאן שני עידכונים לתורה הקדומה, והסתירות הנגזרות גודלות בהתאם... וכן גם המוסלמי מעדיף בתורו להשאיר את שאלת הסתירות עומדת ותלויה מבלי להתמודד עימה עניינית.
מעניינת לא פחות הסתירה "היהודית" הנגזרת מעצם "החלטת" החילוני והמסורתי המאמינים שניהם בקיום אלוהים, אך מחליטים מתוך רצונם החופשי והגיונם האישי להשאיר את אמונתם בתורתו ומצוותיה בסטנד ביי. אכן זו תורתו - מצהירים בקול רם ובגאוות יחידה... אך איננו רוצים לקיימה, אבל ובאותה הנשימה - אנו רוצים להאמין בקיומו הוא.
המחלוקת אודות השאלה העקרונית של קיום אלוהים הינה, איפוא, בין היהודי השייך לעם היהודי אך שולל מתוך הגיונו הצרוף את קיום אלוהים, לבין היהודי שמאמין כיהודי בקיום אלוקים ומחליט מתוך רצונו החופשי והגיונו האישי ללכת על פי תורת אלוקים והילכתה. אל המחלוקת האחרונה, ומטבע הדברים, מצטרף גם האתאיסט נטול "שייכות יהודית" בעל ההשקפה השוללת לחלוטין קיומם של אלים. מכאן, "אתיאיסט" הוא אדם בעל עיקרון השולל את קיום אלוהים, ו"יהודי אתאיסט" הוא יהודי השייך לעם היהודי אך שולל את קיום האלוהים. אינני יודע אם על אותה הדרך ניתן להצביע על נוצרי - אתיאיסט או על מוסלם - אתיאיסט, אולם לא באתי לעסוק כאן במונחים והגדרות כי - אם לחקור מושג אנושי מובהק: אלוהים, איך האדם מתמודד עם המושג הזה.
היצגתי כאן את היהודי שומר המצוות כצלע בסיסית מצלעי המחלוקת העקרונית אודות קיום אלוהים, זאת כי את כרטיס הכניסה שלו לדיון הזה קנה בזכות לא בחסד... בזכות תמימות דרכו ואמונתו... את היהודי הזה אי - אפשר לתפוס בסתירה אישית, כי הרי אין סתירה בין השקפתו אמונתו ודרכו בפועל, הוא מאמין באלוהים, מאמין בתורתו, ושוקד על מצוותיו. אני מדבר על היהודי התמים ששמר על תורתו ומצוותיה במשך אלפי השנים, יהודי זה הוא זקן בן למעלה משלושת אלפי שנה.
בכל זאת ואולי דווקא בגין גילו המופלג, ברצוני להציג לו שאלה ישירה שתבטא את מכלול כל השאלות והתהיות של מחלוקת עתיקת יומין זו מיום היוולדה ועד עכשיו:
איך יתכן קיום לאלוהים! והרי עצם "ההגדרה" של קיום בורא שמים וארץ - סותרת את עצם קיומה היא: איך תיתכן "הגדרה" לאין - סוף!
היהודי הזקן שוקל בכובד ראש את השאלה שהונחה לפניו, בוחן אותה מקרוב וקובע: אכן לא ניתן להגדיר את ישות האלוהים, אין לי כאדם את הכלים האנושיים להגדיר דרכם את ישות האלוהים, אבל יש לי ויש לי את הכלים האנושיים להרגיש את קיומו, כל דבר ביקום מעיד על קיומו, הטבע עצמו מעיד על קיומו, העץ מעיד על קיומו, ההרמוניה העדינה הזו שמאפיינת את התנהלות הדברים בטבע - מעידה על קיומו, ואם לא די בזה - קיומינו אנו כאדם בעלי גוף כה חכם ומורכב - מציאותינו הפיזיקלית מעידה על קיום מתכנן ויוצר ומנהל... יצירה, כל יצירה, יש בה להעיד על קיום יוצרה, גם אם נבצר מהעין המזויינת לראותו.
- ומה עם תיאורית הברירה הטבעית שמניחה בדרך אחרת את היווצרות היצירה? מדוע אתה שולל תהליך חשיבה אנושי כהוא זה שהוביל אל תיאוריה כזו? מדוע אתה מסיר מעל תהליך חשיבה זה או אחר את התו התקני, לתלותו במקביל מעל תהליך החשיבה שלך? מי שמך למנכ"ל מכון התקנים...
- "הברירה הטבעית" קובעת מראש תיאוריה מסויימת וקוראת לתיאוריה זו "תורה", "ותהליך חשיבה" כזה אינו תקני מטבעו כי ללא ההנחה אין לו קורטוב חמצן... אני חייב להמשיך ולהניח בשביל לקנות לתיאוריה שלי מקום במרחב... אני מסתכל על האדם ומניח שהיה לו בעברו זנב שהפך בהווה לעצם הזנב... אני חייב תמיד שתי הנחות סמוכות, אחת בעבר ושניה בהווה שתאשש את אחותה התאומה, ובלעדיה אין לה זכות קיום. תהליך חשיבה כזה הזקוק לקיומו באופן רצוף לשתי הנחות יסוד סמוכות - רחוק להיות תקני... בעוד "התיאוריה" שלי רואה את ההווה ואת ההעבר כהווייתם, איני רוקח אותם עם שום הנחת יסוד... ואני מגיע אל קביעתי מתוך ראייה מציאותית זו, הן בעבר והן בהווה. אינני מניח את קיום אלוהים, אני רואה את קיומו מתוך המציאות הנרקחת משלושת הזמנים: עבר הווה ועתיד.
והוויכוח ממשיך... ללא נוק אווט, ללא הכרעה. וויכוח דל, לציין, המתנהל לו לאיטו זה אלפי השנים מעל דפי ההסטוריה.
* תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 3.
050-3331-331