* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

הספר להיות אלוהים - עולם החלומות האמיתי, פיצול אישיות, חלום או מציאות, דמיון או מציאות, שינה, חלומות, חלק 5.

הספר להיות אלוהים, חלק שני, עמוד 197

כמו שהאדם מתעורר מהשינה אל המציאות, כך לפעמים האדם מתעורר מחוויית הנפרדות לחוויית האחדות. כל פעם שהאדם חושב, זה לא משנה, זה סוג של התעוררות. כשהאדם מתעורר לאחדות, לא שייך להגיד, התעוררתי וראיתי שהכל אחד. כי באחדות הראשונה, אין אני יותר. כאשר האדם מתעורר לאחדות, זה בעצם אומר שנגמר האני. וכשנגמר האני, לא שייך לומר קודם חשבתי שזה נפרד ועכשיו אני חושב שזה אחד. כי אם אתה אומר, אני חושב שזה אחד, אז אתה בעצם בנפרדות. לכן כאשר האדם מתעורר לעליון ביותר, אז הוא לא קיים בכלל. לא לדעת שאתה קיים, זה נקרא להתעורר.

אם נמחק לאדם את חוויית הזיכרון, וכן גם את העתיד, מה ישאר? הרגע הזה, ואם תנסי לחשוב על שולחן, למעשה תחשבי על כלום, כי כבר אין משמעות למילה שולחן. אם אין זיכרון ואין עתיד, אז מה זה שולחן? לכן כאשר אתה חושב רק על דבר אחד, אתה למעשה חושב על כלום, ואז אתה לא קיים. כאשר אתה חושב על מהות המציאות, המחשבה מעלימה אותך.

אם יהיה לאדם יותר שכל, אז הוא לא יוכל לברוח מכך שזה אחד. לכן האדם צריך להפעיל את השכל שלו יותר, אבל כדי שתפעיל את השכל יותר, בשביל זה אתה גם צריך שכל. והשכל יחליט לך אם תשתמש בו. אם האדם מבין שהוא לא יכול להכריח את השכל שלו לחשוב, אז למעשה הוא מבין שזה אחד. ההבנה זה עצמו הסוף.

ההבנה שהכל כרצונך, זה עצמו הכפתור, שאחרי שלחצת עליו את מבינה אותו. אם תקפוץ לך שאלה בראש, זה ככה או ככה, תאחז בתשובה שאין הבדל ביניהם.

אם אתה שואל בראש, זה ככה או ככה, פשוט תבין שאין הבדל ביניהם. ואפילו אם אתה בוחר בסוף, תבין שאין הבדל. האדם יכול להתלבט איזו תוכנית טלויזיה לראות, ובו זמנית הוא צריך להבין ששניהם טובים באותה מידה. אם היית יודע להינות משתי התוכניות באותה מידה, לא הייתה לך ההתלבטות. אם היית מסוגל לחוות ששתי התוכניות מושלמות, אז לא היה לך הבדל.

בשורש הראשון, אם האדם מתעורר, הוא לא יודע שהוא התעורר. אבל כל פעם שיש לך התלבטות, ואתה אומר שזה לא משנה, שזה אותו הדבר, זה נקרא סוג של התעוררות.

ומי שרוצה להתעורר לגמרי, ולהגדיל את ההתעוררות של עצמו, פשוט שיחקור פנימה, מי אני, איך אני קיים? נסה להבין את עצמך, לך לשורש הראשון של עצמך, עד שבמו עיניך תראה, את מי שהיית לפני שהיית, אתה בעצם לא תדע שאתה קיים. כי לא תראה שיש הבדל בין אני נמצא לבין אני לא נמצא.

אחרי שהאדם מבין שהכל אחד, והוא נעלם לגמרי, פתאום תחזור לכאן. והשאלה היא, אם אני אבין שהכל אחד, אז איך אני אחזור לכאן? וזה כמו השאלה, איך נוצרה הנפרדות מתוך האחדות? או איך נוצרה תודעה, ממצב שאין בו הבדל בין, תודעה לאין תודעה?

והתשובה לכל השאלות האלה היא, שהכל אחד, אין הבדל בין פה לשם. אם האדם יתעמק פנימה, הוא יראה שאין שאלה בכלל.

מצד האמת, כל מה שקורה לך בחלום, קורה לך גם כרגע במקרה, אלא מה, ביקום מקביל. כל מה שקרה, קורה ויקרה, קורה כל הזמן ביקומים מקבילים ליקום שלנו.

אם תבין את כל זה עד הסוף, החלום שלך יהיה מתוק. רבי נחמן אומר, שיש חלום ששדים גרמו לך לחלום אותו, ויש חלום שמלאכים גרמו לך לחלום אותו, ובמה זה תלוי? באם יהיה לך שכל טוב, אז החלום שלך, שזאת המציאות, יהיה מתוק. ואם יהיה לך שכל לא טוב, אז החלום שלך, שזה המציאות יהיה על ידי שדים.

מצד האמת, מי שהוא לא יודע שהוא בתוך חלום, הוא סובל מפיצול אישיות. למה? פיצול אישיות זה כאשר אתה לא יודע מי אתה. אז אם אתה זה שנמצא בעולם הזה, לא יודע שאתה אלוהים, אז למעשה אתה סובל מפיצול אישיות.

אבל יש גם משהו טוב בפיצול אישיות. כי אם לא היה פיצול אישיות, לא היית יכול לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית. גם חלום הוא פיצול אישיות.

אז איך האדם יכול לחוות את האחדות? על ידי אמת, ושנאת האמונה. אני אומר לכם שאם תשנאו את האמונה אתם תתעוררו, למה? מה הקשר? כי המהות של החלום זה דמיון, וגם האמונה המהות שלה זה דמיון. לכן גם החלום וגם האמונה הם כוח של דמיון. זאת אומרת שאם אתה רוצה להתרחק מחוויית החלום אתה צריך להתרחק מהדמיון, ואיך תתרחק? על ידי זה שתתרחק מהאמונה.