הדחקה! טוב או רע? האם להדחיק או להעלים?
כפי שכבר התבאר במאמר מי ביקש ממך להלחם ברע? תפקידך לעשות טוב! הדבר הטוב ביותר שהאדם יכול לעשות עבור עצמו, הוא לעשות טוב בלבד. אתה לא צריך להלחם ברע, לא צריך להילחם בחסרונות שלך, לא צריך להיות מוטרד מכמות הטעויות והשגיאות שאתה עושה בכל רגע מחדש. הדבר היחיד שצריך לעמוד אל מול עיניך הוא, כיצד אתה מגדיל את כמות הטוב שבך. חפש ומצא בעצמך נקודה חיובית כלשהי, נקודת אור כלשהי והרחב אותה. אתה תעשה כמה שיותר טוב, והרע יתבטל ממילא.
ונשאלת השאלה, האם אין זו הדחקה? מה קורה בעצם לאותו רע שבך, האם הוא לא מודחק ויחזור אליך כבומרנג אם לא תטפל בו? כיצד זה יתכן שאפשר ואפילו מומלץ להדחיק את הרע ולעשות רק טוב?
התשובה לשאלה הזאת היא ממש פשוטה.
כאשר אתה נמצא בחדר חשוך ואתה מדליק את האור, האם אתה לא מדחיק את החושך? האם הוא לא יפתיע אותך פתאום מהיכן שהוא? אולי בפעם הבאה לפני שאתה מדליק את האור, קח איזו קופסא ושים בתוכה את החושך, ורק אח"כ תדליק את האור?! מה בדיוק קורה לאותו חושך כאשר אנחנו מדליקים את האור, להיכן החושך נעלם?
התשובה כמובן פשוטה, חושך הוא העדר אור. אם יש אור החושך איננו, הוא לא מודחק הוא איננו. האדם הוא כלי קיבול. האדם בוחר מה לשים בכלי הקיבול שלו, מחשבות חיוביות או שליליות. המציאות היא מצב נתון. אף אחד לא שאל אותך היכן תיוולד, אף אחד לא שואל אתך באיזה מצב להתחיל הרגע הזה. הרגע הזה הוא מצב נתון. אין לך שום בחירה חופשית לשנות את העבר. אתה כרגע נמצא בנקודה בציר הזמן בהווה עם מצב נתון כלשהו. הבחירה היחידה שלך היא מה לעשות עם הרגע הזה בלבד.
כלי הקיבול של האדם הוא המחשבות שלו. אין שום דרך לחשוב על שני דברים במקביל. נסה לחשוב על יד ימין שלך, עכשיו נסה לחשוב על יד שמאל שלך. עכשיו נסה לחשוב על יד ימין ויד שמאל ביחד באותו הרגע. מצליח? לא! אתה אולי מעביר את המחשבה מדבר לדבר במהירות, אך לא באותו הרגע בדיוק. הדבר הזה אומר בעצם, כי בכלי הקיבול של האדם לא ניתן להחזיק שתי מחשבות בו זמנית. האדם יכול לבחור בכל רגע נתון, על מה לחשוב, האם לחשוב על רע או האם לחשוב על טוב.
כאשר אתה חושב על טוב, אתה לא מדחיק את הרע, אתה פשוט מעלים אותו. הוא איננו, בדיוק כמו שהחושך איננו כאשר מדליקים אור. לא צריך לעבוד קשה ולגרש את החושך, מספיק להדליק אור קטן והחושך הגדול והמפחיד שהיה כאן קודם נעלם. אבל איך זה יכול להיות שחושך כל כך גדול נעלם בגלל נר קטן? להיכן בדיוק כל החושך הגדול הזה נעלם? הרי האור יותר קטן מהחושך, אז להיכן הודחק כל החושך הגדול שהיה כאן קודם? התשובה מאוד פשוטה, הוא לא הודחק, הוא נעלם. מעט מן האור דוחה המון מן החושך זו עובדה ממשית.
מצד שני חשוב להבהיר, כי הדחקה, אין פירושה התעלמות!
ז"א אם אתה מרגיש מועקה כלשהי וכולי מבפנים, אתה לא צריך להתעלם מכך ולהמשיך בחיי השגרה. אסור לך להתעלם מהבעיה ולהמשיך לחיות כרגיל, כי זאת בדיוק הדחקה פסולה. ולמה?
כי אם תדחיק זה יחזור אליך כבומרנג בהמשך, כגון בצורה של חרדה, לחץ וכולי. אז מה פשר העניין, מהי הדחקה חיובית ומהי הדחקה לא חיובית?
התשובה מאוד פשוטה כאשר יש לאדם מועקה נפשית כלשהי, הדבר מרמז על משהו מודחק שאסור להדחיק אותו וצריך לטפל בו. אבל הטיפול בו הוא על ידי עשיית טוב. והדבר יתבאר ע"פ המשל הבא.
אדם צועד במדבר ומאבד בכל שעתיים 1 ליטר מים. מה עושה אותו אדם? שותה כל שעתיים 1 ליטר מים. ומה קורה אם הוא מגלה פתאום כי הטמפרטורה עלתה וכי הוא מאבד ליטר מים כל שעה? אז אפשרות אחת היא להדחיק ולהמשיך בשגרה של שתיית 1 ליטר מים כל שעתיים, רק שאז כמובן ברור שההתייבשות בא תבוא. אך מצד שני ניתן לא להדחיק את הבעיה ולטפל בה על ידי זה שמתחילים לשתות יותר מים.
פשוט, אם מגלים שהגוף מאבד כל שעה ליטר, אז כל שעה שותים ליטר. ואולי אפילו טוב יותר, לשתות כל שעה קצת יותר מליטר, כדי שאם פתאום יתברר שהטמפרטורה עלתה בלי ששמנו לב, אז לפחות האדם לא נמצא במצב של חוסר נוזלים.
ומה הנמשל? כאשר אנחנו מדברים על הדחקה ועל טיפול בבעיה, היכן בעצם נמצאת אותה המועקה ואותו הדבר שאנחנו מדחיקים / מעלימים? התשובה היא, כי אותה הבעיה נמצאת בתת מודע ובנפש של האדם מבפנים. כאשר האדם מדחיק, הוא מדחיק בתוך התת מודע, בתוך הנפש. ומה יוצרת הדחקה? הדחקה יוצרת לחץ, חרדה פחד עצבים וכולי. ומה זה אומר בעצם? כי הבעיה שיש לאדם היא בנפש בפנים. והמועקה הזאת שיש לאדם דומה בעצם לצימאון נפשי, הנפש של האדם מוטרדת ממשהו ויש לה רצון כלשהו.
עכשיו, יש את הקצב הרגיל שבו אדם מזין את הנפש שלו בדברים חיוביים. כל אדם עושה פעולות חיוביות בשביל הנפש שלו בקצב מסוים. ומה קורה כאשר הטמפרטורה עולה, דהיינו כאשר המציאות מזמנת לאדם מצב שבו הוא צריך יותר נוזלים, דהיינו שהנפש של האדם צריכה יותר רוגע / שמחה וכולי, מה קורה אז? במקרה כזה נוצרת מועקה. כי הצימאון של הנפש, מעיק על האדם מבפנים והוא מבין שמשהו חסר לו ומכאן באה המועקה.
וכאן יש שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא להתעלם ולהדחיק, דהיינו להמשיך בחיי השגרה ולא לתת את הדעת על הצימאון של הנפש. ואפשרות שניה להגדיל את כמות המים שהנפש שותה, דהיינו לקחת המון מים, ז"א חשיבה חיובית, התבוננות, שמחה וכולי ולהשקות את הנפש. זאת כמובן אינה הדחקה אלא טיפול.
כאשר האדם ממשיך בשגרה כאילו לא קרה כלום, זו בעצם הדחקה פושעת, שסופה הוא בחרדות, מועקות, לחץ נפשי וכולי. אך כאשר האדם משנה את השגרה, דהיינו מגביר את המינון של החשיבה החיובית שהוא מכניס לתוכו, הדבר הזה בעצם ממלא את הצימאון הנפשי ומביא את הנפש לאיזון לרוגע ולרוויה.
ומה קורה אם אתה ממשיך להרגיש צמא? אז פשוט תשתה עוד יותר מים. אינך יכול להילחם בצימאון של עצמך, אלא על ידי שתייה נוספת של נוזלים. או על ידי הפסקת שתיה של מי ים מלוחים שגורמים לצימאון נוסף. וכפי שהתבאר במאמר מהי איכות המזון התודעתי שאתה אוכל? אולי הוא מקולקל / רעיל? כי לפעמים האדם שותה מים מלוחים, דהיינו עושה פעולות שמגדילות את כמות המועקות שלו. אז במקביל לכך שאתה שותה מים טובים, "רצוי" גם להפסיק את שתיית המים המלוחים.
כאשר יש לאדם מועקה נפשית והוא מנסה לעשות דברים חיוביים, אך העצבות שבו ממשיכה להטריד אותו, מה עושים אז? פשוט לוקחים עוד כמה גלונים של מים קרים וצוננים ומרווים בהם את הנפש. כל העצבות / חוסר מצב רוח וכולי, הכל מגיע רק מהנפש בלבד. הגוף בריא, אך הנפש מוטרדת. אם נותנים לנפש את מה שהיא רוצה, על ידי זה הרע נעלם מעצמו.
ככל שאדם חכם יותר ומבין טוב יותר את העניין הזה, כך הוא בכלל לא מחכה לצימאון של הנפש שלו, אלא הוא מקדים תרופה למכה, דהיינו שותה המון מים לפני שהראש שלו מתחיל לכאוב.
ז"א אם יום אחד נפגשת עם עצמך וגילית שהנפש שלך רוצה כל מיני דברים, אתה לא חייב לחכות לכך שתרגיש רע, כדי להזין את הנפש בטוב. אתה יכול "להגדיל ראש" ולעשות הרבה טוב גם לפני שתרגיש רע. טוב יותר שתעשה תמיד קצת יותר טוב מאשר מה שאתה צריך, מאשר שתעשה פחות טוב ואז תקבל כאב ראש. כמו שרצוי שבבנק תהיה ביתרה חיובית ולא שלילית, כך רצוי מאוד שתמיד המאזן הנפשי שלך יהיה בזכות ולא בחובה.
ולמה הכוונה, מה צריך לעשות בפועל? אז אם נתבונן בעניין, נראה כי כל הפעולות שאדם עושה אותן, הוא עושה אותן או בשביל החיצוניות או בשביל הנפש והפנימיות (או שילוב). לדוגמה, אדם שאין לו ביטחון עצמי שהולך וקונה בגדים יפים, האם זה שיפר לו את הביטחון העצמי? התשובה היא שכן. אבל בכמה זה שיפר לו את הביטחון? בטיפונת! ותוך כמה זמן הוא יחזור לחוסר ביטחון? תוך מעט זמן.
לעומת זאת, אם אותו אדם שאין לו ביטחון עצמי הולך וקורא איזה משהו על איך להתחזק בביטחון עצמי / הולך לאיזה אימון אישי / סדנא של שיפור הביטחון העצמי, האם זה עזר לו? התשובה היא שכן, לפחות כמו לקנות חולצה חדשה. האם זה יעבור מהר? התשובה היא שלא. וגם אם זה יעבור מהר, זה עדיין יהיה יותר לאט מאשר הביטחון העצמי עובר אחרי שקונים בגדים חדשים. ולמה?
המשך: הדחקה! טוב או רע ? האם להדחיק או להעלים ? חלק 2.
כפי שכבר התבאר במאמר מי ביקש ממך להלחם ברע? תפקידך לעשות טוב! הדבר הטוב ביותר שהאדם יכול לעשות עבור עצמו, הוא לעשות טוב בלבד. אתה לא צריך להלחם ברע, לא צריך להילחם בחסרונות שלך, לא צריך להיות מוטרד מכמות הטעויות והשגיאות שאתה עושה בכל רגע מחדש. הדבר היחיד שצריך לעמוד אל מול עיניך הוא, כיצד אתה מגדיל את כמות הטוב שבך. חפש ומצא בעצמך נקודה חיובית כלשהי, נקודת אור כלשהי והרחב אותה. אתה תעשה כמה שיותר טוב, והרע יתבטל ממילא.
ונשאלת השאלה, האם אין זו הדחקה? מה קורה בעצם לאותו רע שבך, האם הוא לא מודחק ויחזור אליך כבומרנג אם לא תטפל בו? כיצד זה יתכן שאפשר ואפילו מומלץ להדחיק את הרע ולעשות רק טוב?
התשובה לשאלה הזאת היא ממש פשוטה.
כאשר אתה נמצא בחדר חשוך ואתה מדליק את האור, האם אתה לא מדחיק את החושך? האם הוא לא יפתיע אותך פתאום מהיכן שהוא? אולי בפעם הבאה לפני שאתה מדליק את האור, קח איזו קופסא ושים בתוכה את החושך, ורק אח"כ תדליק את האור?! מה בדיוק קורה לאותו חושך כאשר אנחנו מדליקים את האור, להיכן החושך נעלם?
התשובה כמובן פשוטה, חושך הוא העדר אור. אם יש אור החושך איננו, הוא לא מודחק הוא איננו. האדם הוא כלי קיבול. האדם בוחר מה לשים בכלי הקיבול שלו, מחשבות חיוביות או שליליות. המציאות היא מצב נתון. אף אחד לא שאל אותך היכן תיוולד, אף אחד לא שואל אתך באיזה מצב להתחיל הרגע הזה. הרגע הזה הוא מצב נתון. אין לך שום בחירה חופשית לשנות את העבר. אתה כרגע נמצא בנקודה בציר הזמן בהווה עם מצב נתון כלשהו. הבחירה היחידה שלך היא מה לעשות עם הרגע הזה בלבד.
כלי הקיבול של האדם הוא המחשבות שלו. אין שום דרך לחשוב על שני דברים במקביל. נסה לחשוב על יד ימין שלך, עכשיו נסה לחשוב על יד שמאל שלך. עכשיו נסה לחשוב על יד ימין ויד שמאל ביחד באותו הרגע. מצליח? לא! אתה אולי מעביר את המחשבה מדבר לדבר במהירות, אך לא באותו הרגע בדיוק. הדבר הזה אומר בעצם, כי בכלי הקיבול של האדם לא ניתן להחזיק שתי מחשבות בו זמנית. האדם יכול לבחור בכל רגע נתון, על מה לחשוב, האם לחשוב על רע או האם לחשוב על טוב.
כאשר אתה חושב על טוב, אתה לא מדחיק את הרע, אתה פשוט מעלים אותו. הוא איננו, בדיוק כמו שהחושך איננו כאשר מדליקים אור. לא צריך לעבוד קשה ולגרש את החושך, מספיק להדליק אור קטן והחושך הגדול והמפחיד שהיה כאן קודם נעלם. אבל איך זה יכול להיות שחושך כל כך גדול נעלם בגלל נר קטן? להיכן בדיוק כל החושך הגדול הזה נעלם? הרי האור יותר קטן מהחושך, אז להיכן הודחק כל החושך הגדול שהיה כאן קודם? התשובה מאוד פשוטה, הוא לא הודחק, הוא נעלם. מעט מן האור דוחה המון מן החושך זו עובדה ממשית.
מצד שני חשוב להבהיר, כי הדחקה, אין פירושה התעלמות!
ז"א אם אתה מרגיש מועקה כלשהי וכולי מבפנים, אתה לא צריך להתעלם מכך ולהמשיך בחיי השגרה. אסור לך להתעלם מהבעיה ולהמשיך לחיות כרגיל, כי זאת בדיוק הדחקה פסולה. ולמה?
כי אם תדחיק זה יחזור אליך כבומרנג בהמשך, כגון בצורה של חרדה, לחץ וכולי. אז מה פשר העניין, מהי הדחקה חיובית ומהי הדחקה לא חיובית?
התשובה מאוד פשוטה כאשר יש לאדם מועקה נפשית כלשהי, הדבר מרמז על משהו מודחק שאסור להדחיק אותו וצריך לטפל בו. אבל הטיפול בו הוא על ידי עשיית טוב. והדבר יתבאר ע"פ המשל הבא.
אדם צועד במדבר ומאבד בכל שעתיים 1 ליטר מים. מה עושה אותו אדם? שותה כל שעתיים 1 ליטר מים. ומה קורה אם הוא מגלה פתאום כי הטמפרטורה עלתה וכי הוא מאבד ליטר מים כל שעה? אז אפשרות אחת היא להדחיק ולהמשיך בשגרה של שתיית 1 ליטר מים כל שעתיים, רק שאז כמובן ברור שההתייבשות בא תבוא. אך מצד שני ניתן לא להדחיק את הבעיה ולטפל בה על ידי זה שמתחילים לשתות יותר מים.
פשוט, אם מגלים שהגוף מאבד כל שעה ליטר, אז כל שעה שותים ליטר. ואולי אפילו טוב יותר, לשתות כל שעה קצת יותר מליטר, כדי שאם פתאום יתברר שהטמפרטורה עלתה בלי ששמנו לב, אז לפחות האדם לא נמצא במצב של חוסר נוזלים.
ומה הנמשל? כאשר אנחנו מדברים על הדחקה ועל טיפול בבעיה, היכן בעצם נמצאת אותה המועקה ואותו הדבר שאנחנו מדחיקים / מעלימים? התשובה היא, כי אותה הבעיה נמצאת בתת מודע ובנפש של האדם מבפנים. כאשר האדם מדחיק, הוא מדחיק בתוך התת מודע, בתוך הנפש. ומה יוצרת הדחקה? הדחקה יוצרת לחץ, חרדה פחד עצבים וכולי. ומה זה אומר בעצם? כי הבעיה שיש לאדם היא בנפש בפנים. והמועקה הזאת שיש לאדם דומה בעצם לצימאון נפשי, הנפש של האדם מוטרדת ממשהו ויש לה רצון כלשהו.
עכשיו, יש את הקצב הרגיל שבו אדם מזין את הנפש שלו בדברים חיוביים. כל אדם עושה פעולות חיוביות בשביל הנפש שלו בקצב מסוים. ומה קורה כאשר הטמפרטורה עולה, דהיינו כאשר המציאות מזמנת לאדם מצב שבו הוא צריך יותר נוזלים, דהיינו שהנפש של האדם צריכה יותר רוגע / שמחה וכולי, מה קורה אז? במקרה כזה נוצרת מועקה. כי הצימאון של הנפש, מעיק על האדם מבפנים והוא מבין שמשהו חסר לו ומכאן באה המועקה.
וכאן יש שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא להתעלם ולהדחיק, דהיינו להמשיך בחיי השגרה ולא לתת את הדעת על הצימאון של הנפש. ואפשרות שניה להגדיל את כמות המים שהנפש שותה, דהיינו לקחת המון מים, ז"א חשיבה חיובית, התבוננות, שמחה וכולי ולהשקות את הנפש. זאת כמובן אינה הדחקה אלא טיפול.
כאשר האדם ממשיך בשגרה כאילו לא קרה כלום, זו בעצם הדחקה פושעת, שסופה הוא בחרדות, מועקות, לחץ נפשי וכולי. אך כאשר האדם משנה את השגרה, דהיינו מגביר את המינון של החשיבה החיובית שהוא מכניס לתוכו, הדבר הזה בעצם ממלא את הצימאון הנפשי ומביא את הנפש לאיזון לרוגע ולרוויה.
ומה קורה אם אתה ממשיך להרגיש צמא? אז פשוט תשתה עוד יותר מים. אינך יכול להילחם בצימאון של עצמך, אלא על ידי שתייה נוספת של נוזלים. או על ידי הפסקת שתיה של מי ים מלוחים שגורמים לצימאון נוסף. וכפי שהתבאר במאמר מהי איכות המזון התודעתי שאתה אוכל? אולי הוא מקולקל / רעיל? כי לפעמים האדם שותה מים מלוחים, דהיינו עושה פעולות שמגדילות את כמות המועקות שלו. אז במקביל לכך שאתה שותה מים טובים, "רצוי" גם להפסיק את שתיית המים המלוחים.
כאשר יש לאדם מועקה נפשית והוא מנסה לעשות דברים חיוביים, אך העצבות שבו ממשיכה להטריד אותו, מה עושים אז? פשוט לוקחים עוד כמה גלונים של מים קרים וצוננים ומרווים בהם את הנפש. כל העצבות / חוסר מצב רוח וכולי, הכל מגיע רק מהנפש בלבד. הגוף בריא, אך הנפש מוטרדת. אם נותנים לנפש את מה שהיא רוצה, על ידי זה הרע נעלם מעצמו.
ככל שאדם חכם יותר ומבין טוב יותר את העניין הזה, כך הוא בכלל לא מחכה לצימאון של הנפש שלו, אלא הוא מקדים תרופה למכה, דהיינו שותה המון מים לפני שהראש שלו מתחיל לכאוב.
ז"א אם יום אחד נפגשת עם עצמך וגילית שהנפש שלך רוצה כל מיני דברים, אתה לא חייב לחכות לכך שתרגיש רע, כדי להזין את הנפש בטוב. אתה יכול "להגדיל ראש" ולעשות הרבה טוב גם לפני שתרגיש רע. טוב יותר שתעשה תמיד קצת יותר טוב מאשר מה שאתה צריך, מאשר שתעשה פחות טוב ואז תקבל כאב ראש. כמו שרצוי שבבנק תהיה ביתרה חיובית ולא שלילית, כך רצוי מאוד שתמיד המאזן הנפשי שלך יהיה בזכות ולא בחובה.
ולמה הכוונה, מה צריך לעשות בפועל? אז אם נתבונן בעניין, נראה כי כל הפעולות שאדם עושה אותן, הוא עושה אותן או בשביל החיצוניות או בשביל הנפש והפנימיות (או שילוב). לדוגמה, אדם שאין לו ביטחון עצמי שהולך וקונה בגדים יפים, האם זה שיפר לו את הביטחון העצמי? התשובה היא שכן. אבל בכמה זה שיפר לו את הביטחון? בטיפונת! ותוך כמה זמן הוא יחזור לחוסר ביטחון? תוך מעט זמן.
לעומת זאת, אם אותו אדם שאין לו ביטחון עצמי הולך וקורא איזה משהו על איך להתחזק בביטחון עצמי / הולך לאיזה אימון אישי / סדנא של שיפור הביטחון העצמי, האם זה עזר לו? התשובה היא שכן, לפחות כמו לקנות חולצה חדשה. האם זה יעבור מהר? התשובה היא שלא. וגם אם זה יעבור מהר, זה עדיין יהיה יותר לאט מאשר הביטחון העצמי עובר אחרי שקונים בגדים חדשים. ולמה?
המשך: הדחקה! טוב או רע ? האם להדחיק או להעלים ? חלק 2.
050-3331-331