בימים אלו שודרה בערוץ יס דוקו סדרה בת ארבעה פרקים שעקבה ותיעדה את המהפכה המינית של שנות השישים. נכון שבתחילת שנות השישים המהפכה פרצה בקול גדול אך מבשרי המהפכה והאפשרות לסלילת הדרך אליה התחילה עשרים שנה קודם.
כשהגברים האמריקאיים הצעירים יצאו למלחמת העולם באירופה נשים תפסו את מקומם. ולראשונה המוני נשים יצאו לעבודה, יצאו לבלות בחברת נשים אחרות או לבד, ולראשונה נשים נתנו לעצמן את החופש להיות מיניות עם גברים שנשארו מאחור. צעירים מדי או מבוגרים.
בשנת 1945 חזרו הגברים הביתה, החופש של הנשים נגמר. הן הצטרכו לחזור ולטפל בגיבורים שחזרו מוכים וחבולים. ומערכת שלמה של לחצים הופנתה כדי להחזיר את הסדר הישן על כנו. בשנים הראשונות שלאחר המלחמה נמכרו הכי הרבה מוצרי צריכה לבית. מקררים שואבי אבק ומיני חידושים חשמליים והכל כדי שהאישה תישאר בתוך הבית ותתעסק בבעלה.
אנחנו נוטים לקרוא לשנות החמישים השנים התמימות. הן היו רחוקות להיות כאלה. שנות החמישים היו שנות דיכוי. נשים למשל לא יכלו לפתוח לעצמן חשבון בנק אלא אם באו מלוות בגבר, בעל אב או בן משפחה אחראי. בחלק מהמדינות עוד לא הייתה זכות בחירה לנשים.
אלא שאז הגברים יצאו שוב למלחמה, הפעם בקוריאה, לא באותם מספרי ענק כמו למלחמת העולם, אך שוב שכבת צעירים גדולה נעלמה מעבר לים.
אני לא מנסה לומר שהמלחמה טובה לנשים. אלא שלא שסמיכות הדברים יצרה קרקע פורייה לשינוי. אמריקה לא סבלה מן המלחמה ישירות. הקרבות התרחשו רחוק מהבית והחיים הרגילים נמשכו פחות או יותר. מה שקרה זו העובדה שנשים זכו בסוג של חופש חדש. מה גם שלא רחק היום ושוב יצאו המוני צעירים למלחמה בוייטנאם ושוב נשארו המוני נשים צעירות משוחררות שיצאו לחפש להן גבר. גבר למטרות רציניות כמובן, ובכל זאת מכיוון שרוב הכוונות הרציניות נגמרו ברומנים קטנים קצרים או לראשונה נוצרו מצבי "סקס ללילה אחד" שונה לחלוטין את נקודת המבט של הנשים תחילה. עצם העובדה שנשים השתחררו מסד מוסרניות והעמידו את עצמן במעמד חדש של "מחפשות" שינה את ההתייחסות.
השאלה כמובן את ההתייחסות של מי. כאילו אמריקה היא מקשה אחת. מצד אחד אמריקה מוצפת בסקס. בפרסום בסרטים באופנה. הכל נמכר דרך סקס, לעתים בוטה. מצד שני, חלק גדול מאמריקה מגנה את הסקס. אמריקה נגד הסקס ומה שסובב לו. מנסים לשכנע אותנו בטענה ישנה שסקס הוא חטא. אוהבי סקס לא יירשו גן עדן.
אמריקה מתנדנדת בין טהרנות ומוסרניות ובין פתיחות לסקס על כל צורותיו. הסקס נמצא בכל מקום ומגונה בו בזמן חלקים נרחבים של אמריקה.
זו אחת הסיבות שקלינטון היה יכול להצהיר בסוג של שכנוע "לא קיימתי יחסי מין עם הגברת הזאת" בארקנסו ושכנותיה יחסי מין שאין בהם חדירה. לפי חינוכו היה יכול להצהיר זאת, למרות שמעשית כבר ידע כמה דברים אחרים על סקס. המהפכה המינית העלתה נושאים שונים וגרמה לשינויים רבים שהיו קשורים למין בצורה עקיפה.
חופש הדיבור על מין. ביטול הגדרות הפורנוגרפיה וההיתר לפרסם חוברות וצילומים.. זכויות האישה. הזכות להפיל. זכויות ההומואים. המין הפך לחלק מהפוליטיקה והנושאים הפוליטיים הללו עדיין נמצאים במרכז הוויכוח הציבורי.
שנות החמישים היו קשות ומלחיצות. הן היו בעיקר שנים של איסור. לא הייתה תמימות בשנות החמישים, הכל התרחש הצורה של קודים מוסווים. אלו היו שנים של דיכוי וצביעות.. מבוגרים השליטו על צעירים דרכי חיים נוקשים.
הצעירים היו אמורים להתחתן להוליד, ולקנות מכשירי עזר לבית. היה לחץ מוסרי נוקשה שהביא לידי הרגשה של חטא בלתי פוסק בחיי הצעירים. והרי הצעירים פנטזו ורצו מה שרצו כל בצעירים בכל הדורות. אך באמריקה בחורה שהרשתה לעצמה לקיים יחסים נחשבה לזונה.
נשים העיד שאימותיהן חינכו אותן שמין הוא זוועה. אסור. וגם אחרי הנישואין הוא די נורא. כמובן שלפני הנישואין אסור לחשוב אפילו על סקס. ובכל זאת שעשועי המין במכוניות היו מקובלים לכל אורך המדינה והפכו לחלק של הווי, כל זמן שהליטופים לא הגיעו רחוק יותר מהחזיה. על התחתונים אין מה לדבר. היו תנועות שהטיפו לצעירים נגד המין והפחידו באמירה שאם תקיימו יחסים חייכן יסתיימו. כל מה שהיה אמור להיות טבעי דוכא והועלם.
ופתאום קמה התנועה שצעקה בקול גדול "עשו אהבה לא מלחמה" עד תחילת שנות השישים לא לימדו צעירים להשתמש בקונדום. להיפך, אסור היה להזכיר את המלה. והיו מקומות בהם היה איסור חוקי על מכירתם.
אסרו על הצעירים לעשות דברים מבלי להסביר להם באמת מה הדברים. גם המלים היו אסורות. כל חוקי החברה כוונו לשלוט בהתנהגות המינית. הפלה הייתה אסורה בחוק. נשים עשו זאת באופן לא חוקי ומסוכן ביותר. חלקן הפכו עקרות. שלא לדבר על אלו שמתו. כל מה שהיה קשור במין היה בלתי חוקי. להיות הומו היה מחתרתי ממש. אנשים נאסרו לא בגלל שקיימו יחסי מין הומוסקסואליים אלא רק בגלל שהיו כאלה. שוטרים מוסווים היו נכנסים לברים מתחילים עם לקוחות ואוסרים אותם באשמת פיתוי, שהם עצמם יזמו.
הומוסקסואלים קיבלו עונשי מאסר של חמש שנים. מעצר על רקע שכזה הפך את ההגדרה האישית שלך לפושע. רופאים קבעו שאתה חולה. הדת הכתירה אותך כחוטא.
את הסדק הראשון יצר חוקר המין אלפרד קינסי שהבורות והפחד הדהימו אותו. קינסי היה הראשון שחקר את המיניות באמריקה ופרסם את ספרו השערורייתי על ההתנהגות המינית של הגבר האמריקאי. אחריו את ההתנהגות המינית של האישה. לא רק הממצאים שלו חוללו מהפכה. עצם הכתיבה הגלויה על הנושא הייתה מהפכה בפני עצמה. כולם קנו את הספר, קראו לראשונה על אוננות ויחסים הומוסקסואליים. כולם הסתירו בביתם את הספר שהיה בכל זאת רב מכר היסטרי שהביא לראשונה שיחות גלויות על המיניות.
קינסי ניפץ את מיתוס הבתולה החסודה. הוא דיבר על אחוזי הניאוף הגבוהים. בשמרנים בקונגרס יצאו למלחמה נגד הפרסום. הכנסייה יצאה במלחמה נגד הספר ונגד ההבחנות שבו. המוסר הצבוע יצא למלחמה.
קצת מאוחר יותר יו הפנר הבין את המסר. הוא פרסם לראשונה חוברת בשם פלייבוי. לפתע היו תמונות עירום בכל דוכני העיתונים. הוא הועמד למשפט אך זכה בו בשם חופש הפרסום וההתבטאות.
באותם ימים החוק אמר שאסור לשלוח חומר תועבה בדואר. יו הפנר יצא מלחמה נגד ההגדרה תועבה שבתמונות עירום שלא מכילות יחסי מין וניצח. ההצלחה הענקית והמיידית של פלייבוי רק הוכיחה את הצורך והנכונות לשינוי. פלייבוי עשה את הקישור הציבורי הראשון בין מין ויופי.
תקופת ההשתקה החלה להעלם. זו הייתה התחלת המלחמה בין המהפכה המינית והתרבות. כל מי שחשב שעירום הוא לכלוך עמד בפני שינוי עצום ויצא למלחמה על ידי הקמת ארגונים שונים לטוהר המידות.
לקדמת הבמה פרץ סמל מיני חדש. מוסיקת הרוק'נרול. כל מה שהיה קשור במוסיקה הזאת היה מיני. ההורים נחרדו מחדש. חשבו על מלחמתו של אלוויס פרסלי לקבל היתר לנענע את מותניו בציבור. הריקוד הביא לצורות חדשות של חופש. הצעירים חוו חופש גופני חדש. ויותר מזה, המוסיקה הזאת הביאה למפגשים בין גזעיים שלא היו מוכרים קודם לכן.
ב1960 אישרו לשימוש באמריקה את הגלולה נגד הריון לנשים. דבר שישנה ללא הכר את ההתנהגות המינית. לראשונה הייתה דרך מותרת לחשוב על קיום יחסי מין ותכנון משפחה.
הפניצילין הרגיע את מחלות המין והגלולה את חרדת ההיריון הלא רצוי. בתחילה נמכרו הגלולות לנשים נשואות בלבד. צעירות שרצו את הגלולה לבשו וטבעות נישואין מזויפות. הגלולות הראשונות עוד היו מסוכנות מעט. אך בהמשך נופו מהן החמרים המזיקים.
המדענים המציאו דבר שישפיע על אושרו של העולם. בחנויות התחילו להופיע ספרי הדרכה לנערות פלרטטניות. הנחו אותם בדרכים החדשות של המין. לימדו אותן איך להיות סקסית.
המדענים המציאו דבר שישפיע על אושרו של העולם
יו הפנר קיבל תכנית טלוויזיה בה דיבר בפתיחות. ומיד אחרי זה פתח את רשת מועדוני פלייבוי בהם נערות לבשו בגדי ים ומחופשות לשפנפנות. מושג שהלך והתרחב.
שנות השישים היו שנים של דורות חצויים. מצד אחד ההורים שגדלו על המסורת השמרנית ומולם כל הצעירים שהחלו ליהנות מחיי חופש. הצעירים חדלו לפחד ממין. הם יכלו לדבר עליו בחופשיות להתנסות. הצעירים האמריקאים גילו את הסקס האוראלי.
הביטניקים הכניסו מימד חדש לעולם המיניות. הם תקפו את הצביעות דיברו בגלוי על מיניותם. מהפכת המין העמידה בפני הצעירים שאלות ממים אחר לחלוטין. מהם פני החברה שטוב ונכון לחיות בה.
בברקלי קמה הקבוצה הראשונה לחופש הדיבור. קבוצה שהייתה רמז לשינוי הגדול בחיי בסטודנטים. מלחמות על זכותם להתבטא פוליטית. על זכותם לדיבור "מלוכלך" לזכותם להשתמש במילה fuck שהייתה אסורה ונקראה מלת הF. להתרחשות בברקלי היה קשר ישיר לסוג האקטיביזם החדש.
הם החלו במלחמה על חירויות אזרחיות וחופש בחירה בכל מה שנוגע למין. נשים וגברים החלו להבין שהחברה דפוקה ביחס שלה לסקס. ביחס לנשים, ביחס להומואים. נשים עדיין מתו בגלל הפלות והומואים נעצרו.
בסן פרנסיסקו נפתח המועדון הראשון שרקדה בו אישה חשופת חזה לראשונה באמריקה. כשהשלטונות ניסו לסגור את המועדון, הליגה לחופש מיני באה להפגין נגד. המלחמה הפכה להיות בעלת שני ראשים החופש להגיד הכל והחופש לעשות הכל. הביטניקים התחלפו והפכו להיפים. סאן פרנסיסקו הייתה המרכז שהוליד בין השאר גם את המונח "אהבה חופשית" אנחנו נהייה החופש הם אמרו.
אהבה חופשית לא דיברה על סקס. לא בעיקר. החשוב היה להגדיר מהי אהבה בשביל כל אחד בנפרד. חופשי להגיד שהמיניות שלי והגוף שלי אינם אותו דבר. המיניות היא הרוח והנפש וההרמוניה בין שניהם. ההיפים רצו לשנות את העולם לחזור לגן עדן. קדושתם של החיים. אחרים תפסו את השינוי ביכולת לתפוס זיון כל ערב. הדור שבא אחרי זה כבר היה הרבה יותר חופשי.
מה שהתחיל עם קינסי, הגלולה, ופלייבוי הפך לדרך חיים. כל דבר הפך להיות חלק. אלא שבמקומות רבים באמריקה נבהלו מהשינוי ונאחזו בכל כוחם בדרך החיים הישנה. ובכל זאת, הסיסמה די לצביעות תפסה בגדול. מצד אחד התרחבו משחקי מין של מחוץ לנישואים, של החלפת זוגות, מצד שני הטפות מוסר. זו הייתה מלחמת תרבות שכולם נטלו בה חלק וכל אחד היה צריך לבחור את הצד שלו.
מה שקבע בחלקו הגדול את הצלחת המהפכה היה גודלו של דור בייבי בום. הם היו דור גדול מדי מכדי להיחשב למיעוט פרוע ומרדני. בשנות השישים הכל היה קשור זה בזה. התנועה לזכויות האזרח הראתה את הדרך. מרטין לותר קינג הנהיג מחאה לא אלימה ועצרות ענק.
בוייטנאם השתוללה מלחמה והצעירים היו צריכים להחליט מה עמדתם בנושא. עשו אהבה - לא מלחמה" זעקו הכתובות על הבגדים והקירות.
הם למדו להשתמש בתקשורת שהחזירה להם אהבה. כשלפני הפגנה גדולה בוושינגטון הכריזו שהמציאו סם חדש שמעורר תשוקה אותו אפשר להתיז על החיילים מאקדחי מים, התקשורת פרסמה. וושינגטון פחדה מהתשוקה שתתעורר בחילי המשמר הלאומי. האמת כמובן שלא היה סם כזה.
* המהפכה המינית באמריקה - חלק 2.
כשהגברים האמריקאיים הצעירים יצאו למלחמת העולם באירופה נשים תפסו את מקומם. ולראשונה המוני נשים יצאו לעבודה, יצאו לבלות בחברת נשים אחרות או לבד, ולראשונה נשים נתנו לעצמן את החופש להיות מיניות עם גברים שנשארו מאחור. צעירים מדי או מבוגרים.
בשנת 1945 חזרו הגברים הביתה, החופש של הנשים נגמר. הן הצטרכו לחזור ולטפל בגיבורים שחזרו מוכים וחבולים. ומערכת שלמה של לחצים הופנתה כדי להחזיר את הסדר הישן על כנו. בשנים הראשונות שלאחר המלחמה נמכרו הכי הרבה מוצרי צריכה לבית. מקררים שואבי אבק ומיני חידושים חשמליים והכל כדי שהאישה תישאר בתוך הבית ותתעסק בבעלה.
אנחנו נוטים לקרוא לשנות החמישים השנים התמימות. הן היו רחוקות להיות כאלה. שנות החמישים היו שנות דיכוי. נשים למשל לא יכלו לפתוח לעצמן חשבון בנק אלא אם באו מלוות בגבר, בעל אב או בן משפחה אחראי. בחלק מהמדינות עוד לא הייתה זכות בחירה לנשים.
אלא שאז הגברים יצאו שוב למלחמה, הפעם בקוריאה, לא באותם מספרי ענק כמו למלחמת העולם, אך שוב שכבת צעירים גדולה נעלמה מעבר לים.
אני לא מנסה לומר שהמלחמה טובה לנשים. אלא שלא שסמיכות הדברים יצרה קרקע פורייה לשינוי. אמריקה לא סבלה מן המלחמה ישירות. הקרבות התרחשו רחוק מהבית והחיים הרגילים נמשכו פחות או יותר. מה שקרה זו העובדה שנשים זכו בסוג של חופש חדש. מה גם שלא רחק היום ושוב יצאו המוני צעירים למלחמה בוייטנאם ושוב נשארו המוני נשים צעירות משוחררות שיצאו לחפש להן גבר. גבר למטרות רציניות כמובן, ובכל זאת מכיוון שרוב הכוונות הרציניות נגמרו ברומנים קטנים קצרים או לראשונה נוצרו מצבי "סקס ללילה אחד" שונה לחלוטין את נקודת המבט של הנשים תחילה. עצם העובדה שנשים השתחררו מסד מוסרניות והעמידו את עצמן במעמד חדש של "מחפשות" שינה את ההתייחסות.
השאלה כמובן את ההתייחסות של מי. כאילו אמריקה היא מקשה אחת. מצד אחד אמריקה מוצפת בסקס. בפרסום בסרטים באופנה. הכל נמכר דרך סקס, לעתים בוטה. מצד שני, חלק גדול מאמריקה מגנה את הסקס. אמריקה נגד הסקס ומה שסובב לו. מנסים לשכנע אותנו בטענה ישנה שסקס הוא חטא. אוהבי סקס לא יירשו גן עדן.
אמריקה מתנדנדת בין טהרנות ומוסרניות ובין פתיחות לסקס על כל צורותיו. הסקס נמצא בכל מקום ומגונה בו בזמן חלקים נרחבים של אמריקה.
זו אחת הסיבות שקלינטון היה יכול להצהיר בסוג של שכנוע "לא קיימתי יחסי מין עם הגברת הזאת" בארקנסו ושכנותיה יחסי מין שאין בהם חדירה. לפי חינוכו היה יכול להצהיר זאת, למרות שמעשית כבר ידע כמה דברים אחרים על סקס. המהפכה המינית העלתה נושאים שונים וגרמה לשינויים רבים שהיו קשורים למין בצורה עקיפה.
חופש הדיבור על מין. ביטול הגדרות הפורנוגרפיה וההיתר לפרסם חוברות וצילומים.. זכויות האישה. הזכות להפיל. זכויות ההומואים. המין הפך לחלק מהפוליטיקה והנושאים הפוליטיים הללו עדיין נמצאים במרכז הוויכוח הציבורי.
שנות החמישים היו קשות ומלחיצות. הן היו בעיקר שנים של איסור. לא הייתה תמימות בשנות החמישים, הכל התרחש הצורה של קודים מוסווים. אלו היו שנים של דיכוי וצביעות.. מבוגרים השליטו על צעירים דרכי חיים נוקשים.
הצעירים היו אמורים להתחתן להוליד, ולקנות מכשירי עזר לבית. היה לחץ מוסרי נוקשה שהביא לידי הרגשה של חטא בלתי פוסק בחיי הצעירים. והרי הצעירים פנטזו ורצו מה שרצו כל בצעירים בכל הדורות. אך באמריקה בחורה שהרשתה לעצמה לקיים יחסים נחשבה לזונה.
נשים העיד שאימותיהן חינכו אותן שמין הוא זוועה. אסור. וגם אחרי הנישואין הוא די נורא. כמובן שלפני הנישואין אסור לחשוב אפילו על סקס. ובכל זאת שעשועי המין במכוניות היו מקובלים לכל אורך המדינה והפכו לחלק של הווי, כל זמן שהליטופים לא הגיעו רחוק יותר מהחזיה. על התחתונים אין מה לדבר. היו תנועות שהטיפו לצעירים נגד המין והפחידו באמירה שאם תקיימו יחסים חייכן יסתיימו. כל מה שהיה אמור להיות טבעי דוכא והועלם.
ופתאום קמה התנועה שצעקה בקול גדול "עשו אהבה לא מלחמה" עד תחילת שנות השישים לא לימדו צעירים להשתמש בקונדום. להיפך, אסור היה להזכיר את המלה. והיו מקומות בהם היה איסור חוקי על מכירתם.
אסרו על הצעירים לעשות דברים מבלי להסביר להם באמת מה הדברים. גם המלים היו אסורות. כל חוקי החברה כוונו לשלוט בהתנהגות המינית. הפלה הייתה אסורה בחוק. נשים עשו זאת באופן לא חוקי ומסוכן ביותר. חלקן הפכו עקרות. שלא לדבר על אלו שמתו. כל מה שהיה קשור במין היה בלתי חוקי. להיות הומו היה מחתרתי ממש. אנשים נאסרו לא בגלל שקיימו יחסי מין הומוסקסואליים אלא רק בגלל שהיו כאלה. שוטרים מוסווים היו נכנסים לברים מתחילים עם לקוחות ואוסרים אותם באשמת פיתוי, שהם עצמם יזמו.
הומוסקסואלים קיבלו עונשי מאסר של חמש שנים. מעצר על רקע שכזה הפך את ההגדרה האישית שלך לפושע. רופאים קבעו שאתה חולה. הדת הכתירה אותך כחוטא.
את הסדק הראשון יצר חוקר המין אלפרד קינסי שהבורות והפחד הדהימו אותו. קינסי היה הראשון שחקר את המיניות באמריקה ופרסם את ספרו השערורייתי על ההתנהגות המינית של הגבר האמריקאי. אחריו את ההתנהגות המינית של האישה. לא רק הממצאים שלו חוללו מהפכה. עצם הכתיבה הגלויה על הנושא הייתה מהפכה בפני עצמה. כולם קנו את הספר, קראו לראשונה על אוננות ויחסים הומוסקסואליים. כולם הסתירו בביתם את הספר שהיה בכל זאת רב מכר היסטרי שהביא לראשונה שיחות גלויות על המיניות.
קינסי ניפץ את מיתוס הבתולה החסודה. הוא דיבר על אחוזי הניאוף הגבוהים. בשמרנים בקונגרס יצאו למלחמה נגד הפרסום. הכנסייה יצאה במלחמה נגד הספר ונגד ההבחנות שבו. המוסר הצבוע יצא למלחמה.
קצת מאוחר יותר יו הפנר הבין את המסר. הוא פרסם לראשונה חוברת בשם פלייבוי. לפתע היו תמונות עירום בכל דוכני העיתונים. הוא הועמד למשפט אך זכה בו בשם חופש הפרסום וההתבטאות.
באותם ימים החוק אמר שאסור לשלוח חומר תועבה בדואר. יו הפנר יצא מלחמה נגד ההגדרה תועבה שבתמונות עירום שלא מכילות יחסי מין וניצח. ההצלחה הענקית והמיידית של פלייבוי רק הוכיחה את הצורך והנכונות לשינוי. פלייבוי עשה את הקישור הציבורי הראשון בין מין ויופי.
תקופת ההשתקה החלה להעלם. זו הייתה התחלת המלחמה בין המהפכה המינית והתרבות. כל מי שחשב שעירום הוא לכלוך עמד בפני שינוי עצום ויצא למלחמה על ידי הקמת ארגונים שונים לטוהר המידות.
לקדמת הבמה פרץ סמל מיני חדש. מוסיקת הרוק'נרול. כל מה שהיה קשור במוסיקה הזאת היה מיני. ההורים נחרדו מחדש. חשבו על מלחמתו של אלוויס פרסלי לקבל היתר לנענע את מותניו בציבור. הריקוד הביא לצורות חדשות של חופש. הצעירים חוו חופש גופני חדש. ויותר מזה, המוסיקה הזאת הביאה למפגשים בין גזעיים שלא היו מוכרים קודם לכן.
ב1960 אישרו לשימוש באמריקה את הגלולה נגד הריון לנשים. דבר שישנה ללא הכר את ההתנהגות המינית. לראשונה הייתה דרך מותרת לחשוב על קיום יחסי מין ותכנון משפחה.
הפניצילין הרגיע את מחלות המין והגלולה את חרדת ההיריון הלא רצוי. בתחילה נמכרו הגלולות לנשים נשואות בלבד. צעירות שרצו את הגלולה לבשו וטבעות נישואין מזויפות. הגלולות הראשונות עוד היו מסוכנות מעט. אך בהמשך נופו מהן החמרים המזיקים.
המדענים המציאו דבר שישפיע על אושרו של העולם. בחנויות התחילו להופיע ספרי הדרכה לנערות פלרטטניות. הנחו אותם בדרכים החדשות של המין. לימדו אותן איך להיות סקסית.
המדענים המציאו דבר שישפיע על אושרו של העולם
יו הפנר קיבל תכנית טלוויזיה בה דיבר בפתיחות. ומיד אחרי זה פתח את רשת מועדוני פלייבוי בהם נערות לבשו בגדי ים ומחופשות לשפנפנות. מושג שהלך והתרחב.
שנות השישים היו שנים של דורות חצויים. מצד אחד ההורים שגדלו על המסורת השמרנית ומולם כל הצעירים שהחלו ליהנות מחיי חופש. הצעירים חדלו לפחד ממין. הם יכלו לדבר עליו בחופשיות להתנסות. הצעירים האמריקאים גילו את הסקס האוראלי.
הביטניקים הכניסו מימד חדש לעולם המיניות. הם תקפו את הצביעות דיברו בגלוי על מיניותם. מהפכת המין העמידה בפני הצעירים שאלות ממים אחר לחלוטין. מהם פני החברה שטוב ונכון לחיות בה.
בברקלי קמה הקבוצה הראשונה לחופש הדיבור. קבוצה שהייתה רמז לשינוי הגדול בחיי בסטודנטים. מלחמות על זכותם להתבטא פוליטית. על זכותם לדיבור "מלוכלך" לזכותם להשתמש במילה fuck שהייתה אסורה ונקראה מלת הF. להתרחשות בברקלי היה קשר ישיר לסוג האקטיביזם החדש.
הם החלו במלחמה על חירויות אזרחיות וחופש בחירה בכל מה שנוגע למין. נשים וגברים החלו להבין שהחברה דפוקה ביחס שלה לסקס. ביחס לנשים, ביחס להומואים. נשים עדיין מתו בגלל הפלות והומואים נעצרו.
בסן פרנסיסקו נפתח המועדון הראשון שרקדה בו אישה חשופת חזה לראשונה באמריקה. כשהשלטונות ניסו לסגור את המועדון, הליגה לחופש מיני באה להפגין נגד. המלחמה הפכה להיות בעלת שני ראשים החופש להגיד הכל והחופש לעשות הכל. הביטניקים התחלפו והפכו להיפים. סאן פרנסיסקו הייתה המרכז שהוליד בין השאר גם את המונח "אהבה חופשית" אנחנו נהייה החופש הם אמרו.
אהבה חופשית לא דיברה על סקס. לא בעיקר. החשוב היה להגדיר מהי אהבה בשביל כל אחד בנפרד. חופשי להגיד שהמיניות שלי והגוף שלי אינם אותו דבר. המיניות היא הרוח והנפש וההרמוניה בין שניהם. ההיפים רצו לשנות את העולם לחזור לגן עדן. קדושתם של החיים. אחרים תפסו את השינוי ביכולת לתפוס זיון כל ערב. הדור שבא אחרי זה כבר היה הרבה יותר חופשי.
מה שהתחיל עם קינסי, הגלולה, ופלייבוי הפך לדרך חיים. כל דבר הפך להיות חלק. אלא שבמקומות רבים באמריקה נבהלו מהשינוי ונאחזו בכל כוחם בדרך החיים הישנה. ובכל זאת, הסיסמה די לצביעות תפסה בגדול. מצד אחד התרחבו משחקי מין של מחוץ לנישואים, של החלפת זוגות, מצד שני הטפות מוסר. זו הייתה מלחמת תרבות שכולם נטלו בה חלק וכל אחד היה צריך לבחור את הצד שלו.
מה שקבע בחלקו הגדול את הצלחת המהפכה היה גודלו של דור בייבי בום. הם היו דור גדול מדי מכדי להיחשב למיעוט פרוע ומרדני. בשנות השישים הכל היה קשור זה בזה. התנועה לזכויות האזרח הראתה את הדרך. מרטין לותר קינג הנהיג מחאה לא אלימה ועצרות ענק.
בוייטנאם השתוללה מלחמה והצעירים היו צריכים להחליט מה עמדתם בנושא. עשו אהבה - לא מלחמה" זעקו הכתובות על הבגדים והקירות.
הם למדו להשתמש בתקשורת שהחזירה להם אהבה. כשלפני הפגנה גדולה בוושינגטון הכריזו שהמציאו סם חדש שמעורר תשוקה אותו אפשר להתיז על החיילים מאקדחי מים, התקשורת פרסמה. וושינגטון פחדה מהתשוקה שתתעורר בחילי המשמר הלאומי. האמת כמובן שלא היה סם כזה.
* המהפכה המינית באמריקה - חלק 2.
050-3331-331