דיכאון לאחר לידה (באנגלית: Postpartum depression או PPD), הוא צורה של דיכאון שעלול לפגוע בנשים, ולעתים רחוקות בגברים, לאחר לידה.
בשל הבדלים מתודולוגיים בין מחקרים שונים קיים קושי להגדיר את אחוז הלוקים בדיכאון לאחר לידה, אך לפי המחקרים ההערכה היא כי אחוז הנשים הלוקות בו נע בין 5% ל - 25%, ואחוז הגברים (בעיקר אבות טריים), נע בין 1.2% ל - 25.5%. דיכאון לאחר לידה מופיע בעיקר בחודשים הראשונים שלאחר הלידה, ועלול להימשך חודשים ספורים ואף שנה. לרוב הדיכאון מתחיל כארבעה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד כשישה חודשים לאחר הלידה. זוהו מספר גורמי סיכון שעלולים לתרום להתפתחות הדיכאון, אך הגורמים לו אינם מובנים לגמרי. חולים רבים מתאוששים מהדיכאון בעזרת ייעוץ או קבוצות תמיכה.
תוכן עניינים:
1 תסמינים
2 גורמי סיכון
3 סיבות לדיכאון אחרי לידה 3.1 תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית
4 מניעת דיכאון אחרי לידה
5 טיפול בדיכאון אחרי לידה
תסמינים:
תסמינים של דיכאון לאחר לידה, יכולים להופיע בכל זמן לאורך השנה שלאחר הלידה וכוללים את התסמינים הבאים (או חלקם):
עצב
ייאוש
הערכה עצמית נמוכה
תחושת אשמה
תחושת חוסר אונים
הפרעות שינה שבאות לידי ביטוי גם כשהתינוק ישן
הפרעות אכילה, בעיקר חוסר תיאבון וירידה במשקל
חוסר יכולת להתנחם
תשישות
תחושת ריקנות
אנהדוניה
נסיגה חברתית
אנרגיה נמוכה או אפסית
תחושת תסכול
קושי לטפל בתינוק
ליקויים בדיבור ובכתיבה
הפגנת כעס כלפי אחרים
חרדה מוגברת או התקפי פאניקה
חוסר חשק מיני
אם הסובלת מדיכאון אחרי לידה יכולה גם:
להתקשות לדאוג לעצמה או לתינוק.
לפחד להישאר עם התינוק לבד.
להפגין רגשות שליליים כלפי התינוק או אף לחשוב על פגיעה בו (למרות שרגשות אלו מאיימים, כמעט לעולם לא מתבצעת פעולת פגיעה ממשית).
דאגות מופרזות בנוגע לתינוק, או עניין מועט בו.
גורמי סיכון:
הגורמים לדיכאון לאחר לידה אינם ברורים דיים. עם זאת, מספר גורמים זוהו כמגבירי סיכון ללקות בדיכאון זה:
האכלת התינוק בפורמולה במקום הנקה.
היסטוריה רפואית הכוללת דיכאון קודם.
עישון סיגריות.
הערכה עצמית נמוכה.
מתח משמירה על ילדים.
דיכאון טרום - לידה במהלך ההריון.
דיכאון הריוני.
חרדת הורים.
תמיכה חברתית נמוכה.
מתח בחיים.
זוגיות במשבר.
בעיות מזג או כאבי בטן אצל התינוק.
הריון במהלך רווקות.
מעמד חברתי כלכלי נמוך.
הריון לא רצוי או בלתי מתוכנן.
מבין אלה, שלושה גורמים (האכלה בפורמולה, היסטוריה של דיכאון ועישון), הוכחו באופן מובהק כגורמים לדיכאון לאחר לידה. בין שאר הגורמים לבין דיכאון לאחר לידה, נמצא עד כה קשר סטטיסטי בלבד (ולא קשר סיבתי). כלומר, נמצא שאחוזים גבוהים מאלה הלוקים בדיכאון טרום לידתי, למשל, לקו גם בדיכאון פוסט לידתי, וכן אחוזים מעטים מאלו שלא לקו בדיכאון לפני לידה, לקו בדיכאון אחרי לידה (קשר זה אינו מספיק שכן ייתכן כי קיים גורם שלישי הקשור לשני הגורמים הללו והוא זה שגורם לדיכאון).
סיבות לדיכאון אחרי לידה:
הסיבות לדיכאון אחרי לידה אינן ברורות. יש מחקרים שקושרים דיכאון אחרי לידה להיעדר ויטמינים. מחקרים אחרים מראים קשר לשינויים הורמונליים במהלך ההיריון, אולם מחקרים נוספים הראו כי אין קשר לשינויים הורמונליים וטיפול הורמונלי לא עזר לסובלות מדיכאון אחרי לידה. מעבר לכך, קיים שיעור גבוה של דיכאון אחרי לידה אצל גברים (שאינם סובלים משינויים הורמונליים). עם זאת, אין הדבר אומר כי אפשר לשלול כל קשר: טיפול הורמונלי המדמה הריון עורר תסמינים של מצב רוח אצל נשים עם היסטוריה של דיכאון אחרי לידה, אך לא אצל נשים ללא היסטוריה זו. אחד הפירושים לממצאים אלו הוא שיש תת - קבוצה של נשים שהינן בעלות רגישות גבוהה יותר לשינויים הורמונליים בהריון.
שינויים באורח החיים בעקבות הטיפול בתינוק, נתפסים פעמים רבות כגורמים לדיכאון אחרי לידה, אולם גם כאן אין ראיות רבות התומכות בהשערה. נשים שילדו מספר פעמים ולא חוו דיכאון יכולות להיות מדוכאות בלידה הבאה. כמו כן, החיים של מרבית הנשים משתנים באופן דרמטי אחרי הלידה הראשונה, אך רובן אינן סובלות מדיכאון אחרי לידה.
תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית:
על פי תאוריות מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, תינוקות זקוקים לטיפול מתמיד, ובהיעדר תמיכה מספקת מהאב או חברי משפחה אחרים, אמהות קדמוניות לא יכלו לדאוג לילד בצורה טובה מבלי להזניח צאצאים אחרים או לפגוע בבריאותן (כיוון שההנקה מדלדלת את משאביהן). עבור אמהות אלו, רגש שלילי לתינוק יכל לשרת תכלית חשובה - האם תפחית את השקעתה בתינוק, וכך הנזק לה או לצאצאים אחרים יצטמצם. לפי גישה זו, אמהות אחרי לידה אינן סובלות מהפרעה נפשית, אלא אינן יכולות לטפל בתינוק בצורה טובה ללא תמיכה חברתית רבה יותר או משאבים אחרים. טיפול בגישה זו יסייע לאמהות להשיג את התמיכה שהן צריכות.
מניעת דיכאון אחרי לידה:
איתור מוקדם והתערבות משפרים את הפרוגנוזה של רוב הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון אחרי לידה. הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה. כמו כן, התעמלות ותזונה נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל. בארצות הברית, איגוד הרופאים המיילדים והגינקולוגים ממליץ כי במפגש המעקב הראשון בהריון יערך ראיון לבחון אם יש דיכאון, האם יש גורמי לחץ משמעותיים, מהן מערכות התמיכה של האישה ואם ההריון מתוכנן. עם זאת, המלצות אלו אינן מיושמות כיום באופן עקבי מספיק.
בישראל פועלת החל משנת 2002 תוכנית אם לאם בקהילה המספקת לאמהות לאחר לידה תמיכה על ידי אמהות מנוסות, בין השאר לצורך התמודדות עם קשיים ויצירת רשת תמיכה קהילתית.
"סולם הדיכאון לאחר הלידה של אדינבורו" (Edinburgh Postnatal Depression Scale), שאלון סטנדרטי למילוי עצמי, עשוי לשמש ככלי לזיהוי חולים הלוקים בדיכאון זה (אם החולה מדורג מעל הדרגה 13 הוא בעל סיכון לאבחנה זו).
טיפול בדיכאון אחרי לידה:
הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות. טיפולים אפשריים הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול תרופתי במידת הצורך, ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה.
במחקר שנערך ב - 1997 בהשתתפות 61 נשים עם דיכאון אחרי לידה, נמצא כי השיפור בתסמינים של דיכאון אחרי לידה היה זהה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בתרופה האנטי דיכאונית פלואוקסטין. שיפור נמצא לאחר שבוע עד ארבעה שבועות, בלי קשר לטיפול שהאישה קיבלה. ממחקר זה עולה כי אין עדיפות לטיפול תרופתי או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושילוב של שניהם לא הועיל יותר מאחד מהם. לפיכך, המלצת החוקרים היא לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים לה. בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים.
בשל הבדלים מתודולוגיים בין מחקרים שונים קיים קושי להגדיר את אחוז הלוקים בדיכאון לאחר לידה, אך לפי המחקרים ההערכה היא כי אחוז הנשים הלוקות בו נע בין 5% ל - 25%, ואחוז הגברים (בעיקר אבות טריים), נע בין 1.2% ל - 25.5%. דיכאון לאחר לידה מופיע בעיקר בחודשים הראשונים שלאחר הלידה, ועלול להימשך חודשים ספורים ואף שנה. לרוב הדיכאון מתחיל כארבעה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד כשישה חודשים לאחר הלידה. זוהו מספר גורמי סיכון שעלולים לתרום להתפתחות הדיכאון, אך הגורמים לו אינם מובנים לגמרי. חולים רבים מתאוששים מהדיכאון בעזרת ייעוץ או קבוצות תמיכה.
תוכן עניינים:
1 תסמינים
2 גורמי סיכון
3 סיבות לדיכאון אחרי לידה 3.1 תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית
4 מניעת דיכאון אחרי לידה
5 טיפול בדיכאון אחרי לידה
תסמינים:
תסמינים של דיכאון לאחר לידה, יכולים להופיע בכל זמן לאורך השנה שלאחר הלידה וכוללים את התסמינים הבאים (או חלקם):
עצב
ייאוש
הערכה עצמית נמוכה
תחושת אשמה
תחושת חוסר אונים
הפרעות שינה שבאות לידי ביטוי גם כשהתינוק ישן
הפרעות אכילה, בעיקר חוסר תיאבון וירידה במשקל
חוסר יכולת להתנחם
תשישות
תחושת ריקנות
אנהדוניה
נסיגה חברתית
אנרגיה נמוכה או אפסית
תחושת תסכול
קושי לטפל בתינוק
ליקויים בדיבור ובכתיבה
הפגנת כעס כלפי אחרים
חרדה מוגברת או התקפי פאניקה
חוסר חשק מיני
אם הסובלת מדיכאון אחרי לידה יכולה גם:
להתקשות לדאוג לעצמה או לתינוק.
לפחד להישאר עם התינוק לבד.
להפגין רגשות שליליים כלפי התינוק או אף לחשוב על פגיעה בו (למרות שרגשות אלו מאיימים, כמעט לעולם לא מתבצעת פעולת פגיעה ממשית).
דאגות מופרזות בנוגע לתינוק, או עניין מועט בו.
גורמי סיכון:
הגורמים לדיכאון לאחר לידה אינם ברורים דיים. עם זאת, מספר גורמים זוהו כמגבירי סיכון ללקות בדיכאון זה:
האכלת התינוק בפורמולה במקום הנקה.
היסטוריה רפואית הכוללת דיכאון קודם.
עישון סיגריות.
הערכה עצמית נמוכה.
מתח משמירה על ילדים.
דיכאון טרום - לידה במהלך ההריון.
דיכאון הריוני.
חרדת הורים.
תמיכה חברתית נמוכה.
מתח בחיים.
זוגיות במשבר.
בעיות מזג או כאבי בטן אצל התינוק.
הריון במהלך רווקות.
מעמד חברתי כלכלי נמוך.
הריון לא רצוי או בלתי מתוכנן.
מבין אלה, שלושה גורמים (האכלה בפורמולה, היסטוריה של דיכאון ועישון), הוכחו באופן מובהק כגורמים לדיכאון לאחר לידה. בין שאר הגורמים לבין דיכאון לאחר לידה, נמצא עד כה קשר סטטיסטי בלבד (ולא קשר סיבתי). כלומר, נמצא שאחוזים גבוהים מאלה הלוקים בדיכאון טרום לידתי, למשל, לקו גם בדיכאון פוסט לידתי, וכן אחוזים מעטים מאלו שלא לקו בדיכאון לפני לידה, לקו בדיכאון אחרי לידה (קשר זה אינו מספיק שכן ייתכן כי קיים גורם שלישי הקשור לשני הגורמים הללו והוא זה שגורם לדיכאון).
סיבות לדיכאון אחרי לידה:
הסיבות לדיכאון אחרי לידה אינן ברורות. יש מחקרים שקושרים דיכאון אחרי לידה להיעדר ויטמינים. מחקרים אחרים מראים קשר לשינויים הורמונליים במהלך ההיריון, אולם מחקרים נוספים הראו כי אין קשר לשינויים הורמונליים וטיפול הורמונלי לא עזר לסובלות מדיכאון אחרי לידה. מעבר לכך, קיים שיעור גבוה של דיכאון אחרי לידה אצל גברים (שאינם סובלים משינויים הורמונליים). עם זאת, אין הדבר אומר כי אפשר לשלול כל קשר: טיפול הורמונלי המדמה הריון עורר תסמינים של מצב רוח אצל נשים עם היסטוריה של דיכאון אחרי לידה, אך לא אצל נשים ללא היסטוריה זו. אחד הפירושים לממצאים אלו הוא שיש תת - קבוצה של נשים שהינן בעלות רגישות גבוהה יותר לשינויים הורמונליים בהריון.
שינויים באורח החיים בעקבות הטיפול בתינוק, נתפסים פעמים רבות כגורמים לדיכאון אחרי לידה, אולם גם כאן אין ראיות רבות התומכות בהשערה. נשים שילדו מספר פעמים ולא חוו דיכאון יכולות להיות מדוכאות בלידה הבאה. כמו כן, החיים של מרבית הנשים משתנים באופן דרמטי אחרי הלידה הראשונה, אך רובן אינן סובלות מדיכאון אחרי לידה.
תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית:
על פי תאוריות מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, תינוקות זקוקים לטיפול מתמיד, ובהיעדר תמיכה מספקת מהאב או חברי משפחה אחרים, אמהות קדמוניות לא יכלו לדאוג לילד בצורה טובה מבלי להזניח צאצאים אחרים או לפגוע בבריאותן (כיוון שההנקה מדלדלת את משאביהן). עבור אמהות אלו, רגש שלילי לתינוק יכל לשרת תכלית חשובה - האם תפחית את השקעתה בתינוק, וכך הנזק לה או לצאצאים אחרים יצטמצם. לפי גישה זו, אמהות אחרי לידה אינן סובלות מהפרעה נפשית, אלא אינן יכולות לטפל בתינוק בצורה טובה ללא תמיכה חברתית רבה יותר או משאבים אחרים. טיפול בגישה זו יסייע לאמהות להשיג את התמיכה שהן צריכות.
מניעת דיכאון אחרי לידה:
איתור מוקדם והתערבות משפרים את הפרוגנוזה של רוב הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון אחרי לידה. הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה. כמו כן, התעמלות ותזונה נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל. בארצות הברית, איגוד הרופאים המיילדים והגינקולוגים ממליץ כי במפגש המעקב הראשון בהריון יערך ראיון לבחון אם יש דיכאון, האם יש גורמי לחץ משמעותיים, מהן מערכות התמיכה של האישה ואם ההריון מתוכנן. עם זאת, המלצות אלו אינן מיושמות כיום באופן עקבי מספיק.
בישראל פועלת החל משנת 2002 תוכנית אם לאם בקהילה המספקת לאמהות לאחר לידה תמיכה על ידי אמהות מנוסות, בין השאר לצורך התמודדות עם קשיים ויצירת רשת תמיכה קהילתית.
"סולם הדיכאון לאחר הלידה של אדינבורו" (Edinburgh Postnatal Depression Scale), שאלון סטנדרטי למילוי עצמי, עשוי לשמש ככלי לזיהוי חולים הלוקים בדיכאון זה (אם החולה מדורג מעל הדרגה 13 הוא בעל סיכון לאבחנה זו).
טיפול בדיכאון אחרי לידה:
הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות. טיפולים אפשריים הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול תרופתי במידת הצורך, ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה.
במחקר שנערך ב - 1997 בהשתתפות 61 נשים עם דיכאון אחרי לידה, נמצא כי השיפור בתסמינים של דיכאון אחרי לידה היה זהה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בתרופה האנטי דיכאונית פלואוקסטין. שיפור נמצא לאחר שבוע עד ארבעה שבועות, בלי קשר לטיפול שהאישה קיבלה. ממחקר זה עולה כי אין עדיפות לטיפול תרופתי או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושילוב של שניהם לא הועיל יותר מאחד מהם. לפיכך, המלצת החוקרים היא לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים לה. בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים.
050-3331-331