ילדים באופן טבעי מאוד מושפעים מסביבתם, למעשה זהו כלי עזר אדיר

סידור נכון של מרחב המחייה של ילדכם יכול לעזור להם להיות יותר מרוכזים

יותר נינוחים ולמצות את הפוטנציאל שלהם

מנקודת המבט של הפנג שווי, אדם השולט על המרחב שלו נמצא בשליטה על חייו, הפנג שווי גורס כי ישנו קשר הדוק בין האדם למרחב בו הוא חי, גדל, עובד ומשתמש בניתוח נתונים אלה כדי להגדיר מהי סביבת מחייה שתאזן ותוביל את האדם למקסימום מיצוי הפוטנציאל הטמון בו, לטובה. ואם זה עובד עבור מבוגרים, מדוע לא גם לילדים?

באופן כללי, הבית כולו אמור לתת ביטחון ונוחות מרבית כשבתוכו אזורים שקטים ואזורים פעילים. אם אתייחס לחדרי שינה של ילדים (מטף ועד בוגרים), תורת הפנג שווי נותנת מספר עצות שיישומן יעזור לנינוחות הילד, ליכולת שלו להתרכז וללמוד וליכולת לישון באין מפריע, בלי לטול את השובבות החשובה מאוד בילדים (וגם במבוגרים)..

בכל הנוגע לחדרי שינה ככלל, הפנג שווי הקלאסי ממליץ לא לישון מתחת לחלון, להוציא מכשירי חשמל מהחדר, לישון בסביבה שקטה וכן הלאה. כל אלה נובעים מסיבה אחת פשוטה, כאשר הגוף ישן הוא טוען מצברים ליום החדש, וממש כמו בטרייה, פורק מתח וממלא את המצבר מחדש. אי לכך, כל הפרעה אנרגטית בסביבה המיידית מפרה את השקט שהגוף צריך אין הכוונה על רעש, אלא על תנודות אלקטרו מגנטיות ממחשב, מודם או טלוויזיה, מאנרגיה הנכנסת דרך חלון פתוח ויוצרת תנועת אנרגיה בחדר. כמובן שצריך להתאים את כללים אלו לחיי המערב: חלון ותריס סגור אינם נחשבים לפתח בעייתי, מודם או מחשב ניתן לכבות בלילה.

בהתמקדות על נושא הילדים ישנם מספר קווי הנחייה ברורים, ולהלן כמה מהם:

בכל הנוגע לצבעים

הפנג שווי בוחן את הצבע הדומיננטי ששולט על חדר. יש לילדים נטייה לאהוב צבע אחד או שניים ולהפוך אותו לדומיננטי בחדר, לצבע יש יכולת השפעה חזקה מאוד, מהרמה המנטאלית ועד הפיזית ועל כן, לא מומלץ לצבוע חדר שלם בצבעים חזקים וחריפים כמו לדוגמה, כחול כהה, צהוב בולט, ירוק או אדום, ככלל, בכל הנוגע לצבעי קיר, ההמלצה היא להשתמש בצבעים רכים ובהירים. בחדרים של ילדות קטנות, המצב הוא הפוך, יש את הנטייה להשתמש בעיקר בצבעים של ורוד, לילך ולבן, חשוב במצב כזה להכניס חפצים שיתנו טון כהה יותר ומאזן, כמו ארון, שטיח, מנורה וכו'.

שולחן הלימודים

לרובנו יש את הנטייה לסדר את שולחן הלימודים של הילד כך שפניו אל הקיר בזמן הכנת שיעורי בית. חלק מהחדרים מסודרים כך שבנוסף, גב הילד פונה אל דלת החדר. היות והגוף הוא סוג של מכונה קולטת, חשוב מאוד לשבת עם הפנים אל פתח הדלת, כך אדם יודע מי מגיע והגוף יכול להיות רגוע ולהתרכז. כשילד אמור להתרכז בהכנת שיעורים ודלת חדרו פתוחה והוא יושב עם הגב אליה, אין לגופו בעצם את היכולת להירגע והריכוז נפגם, ילד במצב כזה יעדיף להכין את שיעורי הבית שלו בסלון או בחדר האוכל.

הפתרון במצבים כאלה הוא פשוט, לרוב, הטיה קלה של הכיסא לאלכסון השולחן יעשה את העבודה והילד יהפוך רגוע יותר ומכאן, מרוכז יותר. במידה וישנה אפשרות להזיז את השולחן כך שיפנה אל חלון, זה מבורך.

בחדר עבודה של אדם מבוגר, לא נראה מצב ששולחן עבודה יעמוד עם הגב אל דלת הכניסה לחדר, אם כן, למה אנו מסדרים כך את חדרי הילדים? למה לדעתנו ילד יכול להתרכז כשגבו חשוף אל מה שקורה מחוץ לחדרו.. ? תיקון קטן כזה עושה פלאים ליכולת של הילד להתרכז.

קושי לוותר ולהרפות

ישנם ילדים שקשה להם לוותר על משחקי הילדות שלהם, ספרים מגיל צעיר וחפצים כאלו ואחרים שעבר זמנם. חשוב מאוד לא לתת לחדר של הילד להפוך למחסן. גיבוב של חפצים שעבר זמנם שנשפכים מכל תא בארון, חפצים המונחים מעל הארון, מתחת למיטה הוא עודף ויוצר אנרגיה תקועה, דבר כזה יכול להשפיע ברמות שונות על היכולת של הילד לשחרר, לנוע קדימה, להיות קליל יותר ושמח. אם הילד מראה קושי להרפות מאוסף גדול של חפצים ישנים שאינם בשימוש כבר שנים, התנהגות כזו מוכיחה את המצב בו הוא נמצא. ע"י שיחה עם הילד ודרבון נכון ניתן לגרום לילד לרצות לתת או להעביר חפצים שעבר זמנם, זה רצוי ומומלץ.

סידור נעים ובהצלחה.