"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"
האם ניתן לחזות אירועים היסטוריים?
בספרו הידוע הנקרא "סוף ההיסטוריה", פרנסיס פוקוימה מנתח את תהליכיים היסטוריים ומגיע למסקנה שההיסטוריה הסתיימה. האמנם? האם חותרת ההיסטוריה לקראת מטרה? מהי המטרה זו? האם כל הזרמים המעלות ומורדות יסודם בתוכנית? האם יש משמעות למערבולת המאורעות? או כל ההשתלשלות של המאורעות הם בגדר של תוהו ובהו וחזרה לתחום של חושך?
ואם נניח, כי בני אמונה אנו, שכל שפע של המאורעות אינו מקרה בעלמא כי אם התרחשויות לקראת מטרה ברורה ומוגדרת, עדיין נשאלת השאלה האם אנו בני האנוש, מסוגלים לדבר ולחזות את סדרי התולדה?
במאמר הזה אנסה להשקיף על המאורעות ההיסטוריים מנקודת מבט של פיזיקה מודרנית.
תופעות רבות בטבע, כגון מזג אוויר, רעידות אדמה, מתנהגות בצורה כאוטית. כאשר אומרים כאוס בשפת יום - יום מתכוונים לתוהו ובהו, למערבולת למקריות למורכבות. אך הגדרה של מדענים היא שכאוס זה משהו מאד רגיש לתנאי ההתחלה. כאוס יכול להיות דטרמיניסטי במשמעות קיום של סיבתיות שפירושה כל פעולה היא תוצאה של פעולה קודמת לה, בגדר סיבה ומסובב. כתוצאה לרגישות לתנאי ההתחלה לא ניתן לחזות לתווך ארוך כיצד תתנהג מערכת כאוטית. ההתנהגות של מערכת כאוטית היא לא מחזורית, פירוש הדבר שאין החזרתיות של ערכיה. אחד מהדוגמאות הקלאסיות בתורת הכאוס היא חיזוי מזג אוויר. בשנות ה60 מדען בשם אדוורד לורנץ עבד על הדמיות של מזג האוויר בעזרת המחשב. באופן מיקרי הוא גילה ששינוים מזעריים ביותר במערכת במצב רגעי שינו לחלוטין את חיזויי מזג אוויר. מאז נטבע המושג הידוע "תצורת הפרפר" - פרפר המרפרף בכנפיו בנקודה כל שהיא על פני הארץ יכולה לשנות את המזג האוויר בנקודות רחוקות.
גם, ככל הנראה, השתלשלות של מאורעות היסטוריים היא כאוטית. מהעובדה הזאת נובע שלא ניתן לחזות את סדרי התולדה לתווך ארוך מכאן גם לא ניתן ללמוד מההיסטוריה שהרי מערכת כאוטית אינה מחזורית. מכאן גם האחריות הגדולה על בני האדם כיחידים שכל מחשבותיהם, תכניותיהם, יחסיהם ההדדיים כל מהלכי ההתהוות בנפש ומעשיהם משפיעים על מהלך ההיסטוריה כאותו הפרפר המרפרף בכנפיו בהונג קונג גורם לטורנדו בטכסס.
כאן מתעוררת שאלה מעניינת הרי אנו מאמינים במטרה מוגדרת להיסטוריה, לכאורה אמונה זאת סותרת את העיקרון הבחירה החופשית. בהלכות התשובה פ"ו ה"ה מביא הרמב"ם כמה פסוקים שמייצגים את הסתירה בצורה נוקבת: " והלא כתוב בתורה 'ועבדום וענו אתם' - הרי גזר על המצרים לעשות רע! ולמה נפרע מהן? " ומשיב הרמב"ם: המצרים - כל אחד ואחד מאותן המצירים: והמריעים לישראל אילו לא רצה להרע להם, הרשות בידו. שלא גזר על איש ידוע, אלא הודיעו שסוף זרעו עתיד להשתעבד בארץ לא להם. ו.. ". הדברים של הרמב"ם עמוקים מאד ותואמים את תורת הפיזיקה המודרנית הטוענת שחוקי התנהגות של פרט שונה מהתנהגות של אוסף הפרטים, ככלל. על כך במאמר אחר
האם ניתן לחזות אירועים היסטוריים?
בספרו הידוע הנקרא "סוף ההיסטוריה", פרנסיס פוקוימה מנתח את תהליכיים היסטוריים ומגיע למסקנה שההיסטוריה הסתיימה. האמנם? האם חותרת ההיסטוריה לקראת מטרה? מהי המטרה זו? האם כל הזרמים המעלות ומורדות יסודם בתוכנית? האם יש משמעות למערבולת המאורעות? או כל ההשתלשלות של המאורעות הם בגדר של תוהו ובהו וחזרה לתחום של חושך?
ואם נניח, כי בני אמונה אנו, שכל שפע של המאורעות אינו מקרה בעלמא כי אם התרחשויות לקראת מטרה ברורה ומוגדרת, עדיין נשאלת השאלה האם אנו בני האנוש, מסוגלים לדבר ולחזות את סדרי התולדה?
במאמר הזה אנסה להשקיף על המאורעות ההיסטוריים מנקודת מבט של פיזיקה מודרנית.
תופעות רבות בטבע, כגון מזג אוויר, רעידות אדמה, מתנהגות בצורה כאוטית. כאשר אומרים כאוס בשפת יום - יום מתכוונים לתוהו ובהו, למערבולת למקריות למורכבות. אך הגדרה של מדענים היא שכאוס זה משהו מאד רגיש לתנאי ההתחלה. כאוס יכול להיות דטרמיניסטי במשמעות קיום של סיבתיות שפירושה כל פעולה היא תוצאה של פעולה קודמת לה, בגדר סיבה ומסובב. כתוצאה לרגישות לתנאי ההתחלה לא ניתן לחזות לתווך ארוך כיצד תתנהג מערכת כאוטית. ההתנהגות של מערכת כאוטית היא לא מחזורית, פירוש הדבר שאין החזרתיות של ערכיה. אחד מהדוגמאות הקלאסיות בתורת הכאוס היא חיזוי מזג אוויר. בשנות ה60 מדען בשם אדוורד לורנץ עבד על הדמיות של מזג האוויר בעזרת המחשב. באופן מיקרי הוא גילה ששינוים מזעריים ביותר במערכת במצב רגעי שינו לחלוטין את חיזויי מזג אוויר. מאז נטבע המושג הידוע "תצורת הפרפר" - פרפר המרפרף בכנפיו בנקודה כל שהיא על פני הארץ יכולה לשנות את המזג האוויר בנקודות רחוקות.
גם, ככל הנראה, השתלשלות של מאורעות היסטוריים היא כאוטית. מהעובדה הזאת נובע שלא ניתן לחזות את סדרי התולדה לתווך ארוך מכאן גם לא ניתן ללמוד מההיסטוריה שהרי מערכת כאוטית אינה מחזורית. מכאן גם האחריות הגדולה על בני האדם כיחידים שכל מחשבותיהם, תכניותיהם, יחסיהם ההדדיים כל מהלכי ההתהוות בנפש ומעשיהם משפיעים על מהלך ההיסטוריה כאותו הפרפר המרפרף בכנפיו בהונג קונג גורם לטורנדו בטכסס.
כאן מתעוררת שאלה מעניינת הרי אנו מאמינים במטרה מוגדרת להיסטוריה, לכאורה אמונה זאת סותרת את העיקרון הבחירה החופשית. בהלכות התשובה פ"ו ה"ה מביא הרמב"ם כמה פסוקים שמייצגים את הסתירה בצורה נוקבת: " והלא כתוב בתורה 'ועבדום וענו אתם' - הרי גזר על המצרים לעשות רע! ולמה נפרע מהן? " ומשיב הרמב"ם: המצרים - כל אחד ואחד מאותן המצירים: והמריעים לישראל אילו לא רצה להרע להם, הרשות בידו. שלא גזר על איש ידוע, אלא הודיעו שסוף זרעו עתיד להשתעבד בארץ לא להם. ו.. ". הדברים של הרמב"ם עמוקים מאד ותואמים את תורת הפיזיקה המודרנית הטוענת שחוקי התנהגות של פרט שונה מהתנהגות של אוסף הפרטים, ככלל. על כך במאמר אחר
050-3331-331