מי לא נתקל בסיטואציות:
מצאת שתי דירות, אחת גדולה ומרווחת אך במקום רועש, השנייה קטנה יותר, אך שקטה. במה תבחרי?
התקבלת לשתי עבודות, אתה מסונוור מכל משרה מוצעת וחושש לקבל החלטה שמה הבחירה שתקבל תהיה שגויה.
להמשיך את התיזה, על מנת להתמחות בתחום מסוים או להפסיק כדי להפחית את הלחצים בחייך?
מי מאיתנו לא חווה / תה סיטואציה שבה יש שתי אלטרנטיבות או יותר, ואת האתגר שבבחירה - מה האלטרנטיבה הטובה ביותר?
כשאנו מקבלים החלטות, ננסה בדרך כלל להבין האם ההחלטה הזו היא באמת הטובה עבורנו. איך נדע זאת? הרי, בטח ראיתם בעבר, סיטואציות בהן אנשים מקבלים גם החלטות שהן לא בהכרח "הטובות" עבורם. גם אם זה נראה כך, כל החלטה מתבצעת כי יש בה משהו טוב ומועיל, גם אם נפרש את הטוב הזה, מהצד, כלא טוב. אז מה עושים? חוקרים!
החלטות טובות מתבצעות לאחר שקילה של יתרונות מול חסרונות בכל אופציה של ההחלטה. כדי לבחון יתרונות מול חסרונות, צריך בעצם לאסוף פיסות מידע לגבי מה יקרה לאחר קבלת ההחלטה. עלינו להבין מה המידע הנכון, על מה מבוסס המידע שברשותי? ניסיון העבר, מידע שהועבר מאחרים (עשוי להיות אמין אך לא בהכרח), פחדים וחששות, הטיות קוגניטיביות, או שזה מבוסס על מידע אמין ונכון לגבי כל אופציה בהחלטה.
אם כך, ראשית, בבואנו לקבל החלטה, יש לבחון מה רמת הידע שיש לנו לגבי כל אופציה. בהמשך לכך, אם אין לאדם את הידע, כיצד הוא משלים את המידע החסר. הפתרון במקרה כזה, הוא לנסות לאסוף את הידע שחסר: לחקור, לשאול שאלות, להתייעץ ולקבל מידע מגורמים נוספים בעת הצורך. לגבי מידע שלא ניתן להשלים, פעמים רבות האדם מנסה להשלים אותו בכוחות עצמו. לעתים, גם על ידי הטיות חשיבה.
הטית חשיבה משמעותית, היא הנטייה לחשוב שאנחנו יכולים לחזות את העתיד בצירוף להערכה עצמית נמוכה. יש לנו סרט המוסרט בראשנו, לעתים זה הוא סיפור נרטיבי שאנו מספרים לעצמנו על מהלך חיינו, לפיו יש תוצאות ברורות וידועות מראש לבחירותינו. אנו חוזים כי ניכשל במבחן הקרוב, ללא ידע קודם, ללא כדור בדולח אשר אנו מסתכלים עליו ורואים כי זה אכן הולך לקרות. אנו מאשימים את עצמנו על דברים שקרו כי "ראיתי את זה מגיע". ובכן, האם, במידה ואכן היית רואה את זה מגיע, היית פועל כפי שפעלת?
הטיה נוספת היא הנטייה לחשוב כי דבר שהתרחש ימשיך להתרחש תמיד, שמו בישראל: הכללה. לדוגמה, אדם שרוצה לבחור האם לצאת עם אדם מסוים לבילוי, על סמך מקרה קטן שאירע אתו בעבר. אנחנו נוטים לקחת מקרה או סיטואציה מהעבר ולחשוב שזה מה שיקרה תמיד, בכל זמן, סיטואציה, מול כל אדם. השערה זו מבוססת על הנחות יסוד, כאשר ההסבר לתוצאה של ההתנסות הקודמת אינה מדויקת. אם בעבר נכשלתי בתחום הזה (מקצוע או תחום עשייה כלשהו), כנראה שגם הפעם אכשל. מבלי לבחון, לעתים, מה עוד השפיע על ההצלחה או אי ההצלחה בתחום, האם בזמן זה נכשלתי מאחר שהיה אירוע כלשהו שהפריע לריכוז וכדומה.
הטיית החשיבה של הכללה, משפיעה על קבלת החלטות בנוגע לעצמי ובנוגע לניבוי התנהגויות של בני אדם אחרים. בבואנו להחליט, לדוגמה, האם לצאת עם אדם כזה או אחר בהתאם למוצאו, אנחנו עשויים להכליל עליו התנהגויות שאנו חושבים שמאפיינים אנשים מאותו מוצא, ולפיכך לבחור בו או לדחות אותו. גם אם פגשנו אנשים אחרים מאותו מוצא המתנהלים אחרת, עניינו עשויה שלא לראות זאת. לדוגמה, בחירת מטפל או מטפלת להורים קשישים. באם ישנה פניה של אדם ממוצא אסיאתי או אפריקאי, עלולה להתרחש הטיה שלפיה משליכים על המטפל את התכונות "המוכרות" לנו מהעבר או מסטריאוטיפים חברתיים. האם זה בהכרח נכון? ממש לא. זוהי הנטייה לקשר בין שתי תכונות שנראו אחת ליד השניה פעם אחת, ולחשוב שזה מה שיקרה תמיד.
להלן דוגמה נוספת שלוקה במחסור באינפורמציה, אותה יש קושי לברר, מה שעלול להוביל להשערות המלוות בהטיות חשיבה הממלאות מחסור זה. כולנו מתישהו נקלענו לקושי בבחירת מקום עבודה כאשר היו שתי אופציות או יותר. במקרה כזה, לא תמיד ניתן לדעת איך יהיה לעבוד באותו מקום עבודה, אלא אם אנחנו מכירים את המקום מהעבר. אם נגיד לעצמנו כי: "אני לא מסוגלת לבצע תפקיד זה", "המנהל נראה קשוח" (על סמך התנהלות אחת מסוימת בראיון) ומכאן להסיק כי "לא אצליח להתמודד עם המשימות" - האם החששות האלה הן עובדה קיימת, האם מבוססות על מידע וניסיון מהעבר, האם אכן ניתן להכליל את ההתרשמות הראשונית על המנהל? או, לחלופין, להכליל כל ניסיון עבר שיש לנו על העתיד הצפוי?
החלטה אם לטוס למדינה מסוימת, עם אנשים מסוימים, כאשר עולה החשש שלא נסתדר עם אותו אדם או חוסר ידע לגבי מזג אויר. נסווג את סוגי המידע לשניים: הסוג הראשון של מידע - ניתן לנסות לברר ולשער, עם אחוז מסויים של הצלחה בניבוי, תלוי ניסיון עבר, אם קיים כזה. הסוג השני של המידע ניתן לנבא עם אחוז גבוה מאוד של הצלחה. על הערכת סיכוי מול סיכון אדבר במאמר אחר בנושא קבלת החלטות.
המאמר הועיל? יש לך משהו להוסיף שאפשר ללמוד ממנו? אשמח לשמוע ממך.
מצאת שתי דירות, אחת גדולה ומרווחת אך במקום רועש, השנייה קטנה יותר, אך שקטה. במה תבחרי?
התקבלת לשתי עבודות, אתה מסונוור מכל משרה מוצעת וחושש לקבל החלטה שמה הבחירה שתקבל תהיה שגויה.
להמשיך את התיזה, על מנת להתמחות בתחום מסוים או להפסיק כדי להפחית את הלחצים בחייך?
מי מאיתנו לא חווה / תה סיטואציה שבה יש שתי אלטרנטיבות או יותר, ואת האתגר שבבחירה - מה האלטרנטיבה הטובה ביותר?
כשאנו מקבלים החלטות, ננסה בדרך כלל להבין האם ההחלטה הזו היא באמת הטובה עבורנו. איך נדע זאת? הרי, בטח ראיתם בעבר, סיטואציות בהן אנשים מקבלים גם החלטות שהן לא בהכרח "הטובות" עבורם. גם אם זה נראה כך, כל החלטה מתבצעת כי יש בה משהו טוב ומועיל, גם אם נפרש את הטוב הזה, מהצד, כלא טוב. אז מה עושים? חוקרים!
החלטות טובות מתבצעות לאחר שקילה של יתרונות מול חסרונות בכל אופציה של ההחלטה. כדי לבחון יתרונות מול חסרונות, צריך בעצם לאסוף פיסות מידע לגבי מה יקרה לאחר קבלת ההחלטה. עלינו להבין מה המידע הנכון, על מה מבוסס המידע שברשותי? ניסיון העבר, מידע שהועבר מאחרים (עשוי להיות אמין אך לא בהכרח), פחדים וחששות, הטיות קוגניטיביות, או שזה מבוסס על מידע אמין ונכון לגבי כל אופציה בהחלטה.
אם כך, ראשית, בבואנו לקבל החלטה, יש לבחון מה רמת הידע שיש לנו לגבי כל אופציה. בהמשך לכך, אם אין לאדם את הידע, כיצד הוא משלים את המידע החסר. הפתרון במקרה כזה, הוא לנסות לאסוף את הידע שחסר: לחקור, לשאול שאלות, להתייעץ ולקבל מידע מגורמים נוספים בעת הצורך. לגבי מידע שלא ניתן להשלים, פעמים רבות האדם מנסה להשלים אותו בכוחות עצמו. לעתים, גם על ידי הטיות חשיבה.
הטית חשיבה משמעותית, היא הנטייה לחשוב שאנחנו יכולים לחזות את העתיד בצירוף להערכה עצמית נמוכה. יש לנו סרט המוסרט בראשנו, לעתים זה הוא סיפור נרטיבי שאנו מספרים לעצמנו על מהלך חיינו, לפיו יש תוצאות ברורות וידועות מראש לבחירותינו. אנו חוזים כי ניכשל במבחן הקרוב, ללא ידע קודם, ללא כדור בדולח אשר אנו מסתכלים עליו ורואים כי זה אכן הולך לקרות. אנו מאשימים את עצמנו על דברים שקרו כי "ראיתי את זה מגיע". ובכן, האם, במידה ואכן היית רואה את זה מגיע, היית פועל כפי שפעלת?
הטיה נוספת היא הנטייה לחשוב כי דבר שהתרחש ימשיך להתרחש תמיד, שמו בישראל: הכללה. לדוגמה, אדם שרוצה לבחור האם לצאת עם אדם מסוים לבילוי, על סמך מקרה קטן שאירע אתו בעבר. אנחנו נוטים לקחת מקרה או סיטואציה מהעבר ולחשוב שזה מה שיקרה תמיד, בכל זמן, סיטואציה, מול כל אדם. השערה זו מבוססת על הנחות יסוד, כאשר ההסבר לתוצאה של ההתנסות הקודמת אינה מדויקת. אם בעבר נכשלתי בתחום הזה (מקצוע או תחום עשייה כלשהו), כנראה שגם הפעם אכשל. מבלי לבחון, לעתים, מה עוד השפיע על ההצלחה או אי ההצלחה בתחום, האם בזמן זה נכשלתי מאחר שהיה אירוע כלשהו שהפריע לריכוז וכדומה.
הטיית החשיבה של הכללה, משפיעה על קבלת החלטות בנוגע לעצמי ובנוגע לניבוי התנהגויות של בני אדם אחרים. בבואנו להחליט, לדוגמה, האם לצאת עם אדם כזה או אחר בהתאם למוצאו, אנחנו עשויים להכליל עליו התנהגויות שאנו חושבים שמאפיינים אנשים מאותו מוצא, ולפיכך לבחור בו או לדחות אותו. גם אם פגשנו אנשים אחרים מאותו מוצא המתנהלים אחרת, עניינו עשויה שלא לראות זאת. לדוגמה, בחירת מטפל או מטפלת להורים קשישים. באם ישנה פניה של אדם ממוצא אסיאתי או אפריקאי, עלולה להתרחש הטיה שלפיה משליכים על המטפל את התכונות "המוכרות" לנו מהעבר או מסטריאוטיפים חברתיים. האם זה בהכרח נכון? ממש לא. זוהי הנטייה לקשר בין שתי תכונות שנראו אחת ליד השניה פעם אחת, ולחשוב שזה מה שיקרה תמיד.
להלן דוגמה נוספת שלוקה במחסור באינפורמציה, אותה יש קושי לברר, מה שעלול להוביל להשערות המלוות בהטיות חשיבה הממלאות מחסור זה. כולנו מתישהו נקלענו לקושי בבחירת מקום עבודה כאשר היו שתי אופציות או יותר. במקרה כזה, לא תמיד ניתן לדעת איך יהיה לעבוד באותו מקום עבודה, אלא אם אנחנו מכירים את המקום מהעבר. אם נגיד לעצמנו כי: "אני לא מסוגלת לבצע תפקיד זה", "המנהל נראה קשוח" (על סמך התנהלות אחת מסוימת בראיון) ומכאן להסיק כי "לא אצליח להתמודד עם המשימות" - האם החששות האלה הן עובדה קיימת, האם מבוססות על מידע וניסיון מהעבר, האם אכן ניתן להכליל את ההתרשמות הראשונית על המנהל? או, לחלופין, להכליל כל ניסיון עבר שיש לנו על העתיד הצפוי?
החלטה אם לטוס למדינה מסוימת, עם אנשים מסוימים, כאשר עולה החשש שלא נסתדר עם אותו אדם או חוסר ידע לגבי מזג אויר. נסווג את סוגי המידע לשניים: הסוג הראשון של מידע - ניתן לנסות לברר ולשער, עם אחוז מסויים של הצלחה בניבוי, תלוי ניסיון עבר, אם קיים כזה. הסוג השני של המידע ניתן לנבא עם אחוז גבוה מאוד של הצלחה. על הערכת סיכוי מול סיכון אדבר במאמר אחר בנושא קבלת החלטות.
המאמר הועיל? יש לך משהו להוסיף שאפשר ללמוד ממנו? אשמח לשמוע ממך.
050-3331-331