🖨הטיות חשיבה בקבלת החלטותמי לא נתקל בסיטואציות:
מצאת שתי דירות, אחת גדולה ומרווחת אך במקום רועש, השנייה קטנה יותר, אך שקטה. במה תבחרי?
התקבלת לשתי עבודות, אתה מסונוור מכל משרה מוצעת וחושש לקבל החלטה שמה הבחירה שתקבל תהיה שגויה.
להמשיך את התיזה, על מנת להתמחות בתחום מסוים או להפסיק כדי להפחית את הלחצים בחייך?
מי מאיתנו לא חווה / תה סיטואציה שבה יש שתי אלטרנטיבות או יותר, ואת האתגר שבבחירה - מה האלטרנטיבה הטובה ביותר?
כשאנו מקבלים החלטות, ננסה בדרך כלל להבין האם ההחלטה הזו היא באמת הטובה עבורנו. איך נדע זאת? הרי, בטח ראיתם בעבר, סיטואציות בהן אנשים מקבלים גם החלטות שהן לא בהכרח "הטובות" עבורם. גם אם זה נראה כך, כל החלטה מתבצעת כי יש בה משהו טוב ומועיל, גם אם נפרש את הטוב הזה, מהצד, כלא טוב. אז מה עושים? חוקרים!
החלטות טובות מתבצעות לאחר שקילה של יתרונות מול חסרונות בכל אופציה של ההחלטה. כדי לבחון יתרונות מול חסרונות, צריך בעצם לאסוף פיסות מידע לגבי מה יקרה לאחר קבלת ההחלטה. עלינו להבין מה המידע הנכון, על מה מבוסס המידע שברשותי? ניסיון העבר, מידע שהועבר מאחרים (עשוי להיות אמין אך לא בהכרח), פחדים וחששות, הטיות קוגניטיביות, או שזה מבוסס על מידע אמין ונכון לגבי כל אופציה בהחלטה.
אם כך, ראשית, בבואנו לקבל החלטה, יש לבחון מה רמת הידע שיש לנו לגבי כל אופציה. בהמשך לכך, אם אין לאדם את הידע, כיצד הוא משלים את המידע החסר. הפתרון במקרה כזה, הוא לנסות לאסוף את הידע שחסר: לחקור, לשאול שאלות, להתייעץ ולקבל מידע מגורמים נוספים בעת הצורך. לגבי מידע שלא ניתן להשלים, פעמים רבות האדם מנסה להשלים אותו בכוחות עצמו. לעתים, גם על ידי הטיות חשיבה.
הטית חשיבה משמעותית, היא הנטייה לחשוב שאנחנו יכולים לחזות את העתיד בצירוף להערכה עצמית נמוכה. יש לנו סרט המוסרט בראשנו, לעתים זה הוא סיפור נרטיבי שאנו מספרים לעצמנו על מהלך חיינו, לפיו יש תוצאות ברורות וידועות מראש לבחירותינו. אנו חוזים כי ניכשל במבחן הקרוב, ללא ידע קודם, ללא כדור בדולח אשר אנו מסתכלים עליו ורואים כי זה אכן הולך לקרות. אנו מאשימים את עצמנו על דברים שקרו כי "ראיתי את זה מגיע". ובכן, האם, במידה ואכן היית רואה את זה מגיע, היית פועל כפי שפעלת?
הטיה נוספת היא הנטייה לחשוב כי דבר שהתרחש ימשיך להתרחש תמיד, שמו בישראל: הכללה. לדוגמה, אדם שרוצה לבחור האם לצאת עם אדם מסוים לבילוי, על סמך מקרה קטן שאירע אתו בעבר. אנחנו נוטים לקחת מקרה או סיטואציה מהעבר ולחשוב שזה מה שיקרה תמיד, בכל זמן, סיטואציה, מול כל אדם. השערה זו מבוססת על הנחות יסוד, כאשר ההסבר לתוצאה של ההתנסות הקודמת אינה מדויקת. אם בעבר נכשלתי בתחום הזה (מקצוע או תחום עשייה כלשהו), כנראה שגם הפעם אכשל. מבלי לבחון, לעתים, מה עוד השפיע על ההצלחה או אי ההצלחה בתחום, האם בזמן זה נכשלתי מאחר שהיה אירוע כלשהו שהפריע לריכוז וכדומה.
הטיית החשיבה של הכללה, משפיעה על קבלת החלטות בנוגע לעצמי ובנוגע לניבוי התנהגויות של בני אדם אחרים. בבואנו להחליט, לדוגמה, האם לצאת עם אדם כזה או אחר בהתאם למוצאו, אנחנו עשויים להכליל עליו התנהגויות שאנו חושבים שמאפיינים אנשים מאותו מוצא, ולפיכך לבחור בו או לדחות אותו. גם אם פגשנו אנשים אחרים מאותו מוצא המתנהלים אחרת, עניינו עשויה שלא לראות זאת. לדוגמה, בחירת מטפל או מטפלת להורים קשישים. באם ישנה פניה של אדם ממוצא אסיאתי או אפריקאי, עלולה להתרחש הטיה שלפיה משליכים על המטפל את התכונות "המוכרות" לנו מהעבר או מסטריאוטיפים חברתיים. האם זה בהכרח נכון? ממש לא. זוהי הנטייה לקשר בין שתי תכונות שנראו אחת ליד השניה פעם אחת, ולחשוב שזה מה שיקרה תמיד.
להלן דוגמה נוספת שלוקה במחסור באינפורמציה, אותה יש קושי לברר, מה שעלול להוביל להשערות המלוות בהטיות חשיבה הממלאות מחסור זה. כולנו מתישהו נקלענו לקושי בבחירת מקום עבודה כאשר היו שתי אופציות או יותר. במקרה כזה, לא תמיד ניתן לדעת איך יהיה לעבוד באותו מקום עבודה, אלא אם אנחנו מכירים את המקום מהעבר. אם נגיד לעצמנו כי: "אני לא מסוגלת לבצע תפקיד זה", "המנהל נראה קשוח" (על סמך התנהלות אחת מסוימת בראיון) ומכאן להסיק כי "לא אצליח להתמודד עם המשימות" - האם החששות האלה הן עובדה קיימת, האם מבוססות על מידע וניסיון מהעבר, האם אכן ניתן להכליל את ההתרשמות הראשונית על המנהל? או, לחלופין, להכליל כל ניסיון עבר שיש לנו על העתיד הצפוי?
החלטה אם לטוס למדינה מסוימת, עם אנשים מסוימים, כאשר עולה החשש שלא נסתדר עם אותו אדם או חוסר ידע לגבי מזג אויר. נסווג את סוגי המידע לשניים: הסוג הראשון של מידע - ניתן לנסות לברר ולשער, עם אחוז מסויים של הצלחה בניבוי, תלוי ניסיון עבר, אם קיים כזה. הסוג השני של המידע ניתן לנבא עם אחוז גבוה מאוד של הצלחה. על הערכת סיכוי מול סיכון אדבר במאמר אחר בנושא קבלת החלטות.
המאמר הועיל? יש לך משהו להוסיף שאפשר ללמוד ממנו? אשמח לשמוע ממך.
החלטיות, הססנות כרונית, דחיינות, חוסר החלטיות, לא מסוגל להחליט, קושי לקבל החלטות, אי החלטיות, ספקנות, איך לא להסס? איך לקבל החלטה? קבלת החלטה, חוסר וודאות, תנאי אי וודאותהחלטיות, הססנות כרונית, דחיינות, חוסר החלטיות, לא מסוגל להחליט, קושי לקבל החלטות, אי החלטיות, ספקנות, איך לא להסס? איך לקבל החלטה? קבלת החלטה, חוסר וודאות, תנאי אי וודאותהחלטיות, הססנות כרונית, דחיינות, חוסר החלטיות, לא מסוגל להחליט, קושי לקבל החלטות, אי החלטיות, ספקנות, איך לא להסס? איך לקבל החלטה? קבלת החלטה, חוסר וודאות, תנאי אי וודאות מהי החלטיות וכיצד היא משפיעה על קבלת החלטות? ההחלטיות נובעת מהיכולת להוציא פעולה או החלטה מתוך המחשבה או הכוונה, ולהפוך אותה למובחנת ומוחלטת. אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין החלטיות להיסוס, ומסביר שכאשר אדם ... דבר אפשרי ומחייב אותו, בעוד שבססנות היא להפוך דבר מחויב לאפשרי. אם יש לך ספקות כל הזמן על כל החלטה, אתה נשאר במצב של היסוס. מהי הססנות ואיך אפשר להתגבר עליה? הססנות היא למעשה כאשר אדם מתמודד עם דילמות ... חוסר רצון לבחור בכיוון אחד באופן מוחלט, מתוך פחד להפסיד משהו טוב או להיתקל בכישלון. לדוגמה, כשאדם עומד בפני החלטה לבחור בין עבודה חדשה לבין שמירה על המצב הנוכחי, הוא עשוי להסס כי הוא לא יודע אם ההחלטה תהיה טובה יותר עבורו. כדי להתמודד עם הססנות, אליעד כהן מציין שיש צורך לצמצם את הדילמות ולהפוך את האפשרויות למוחלטות. כאשר אדם לוקח את הדברים בצורה מוחלטת, הוא מקבל את ההחלטה בצורה הרבה יותר מהירה ובטוחה. הוא מציין גם שלפעמים ההחלטות שאנחנו מקבלים לא תמיד יהיו אופטימליות, אך הן עדיין עשויות להוביל אותנו לפתרון הרצוי, ולא נוכל להימנע לחלוטין מהסיכון שבכך. מה המשמעות של לא להחליט ולמה זה נחשב להחלטה? לעיתים, כשהאדם לא מקבל החלטות וממתין לזמן הנכון, הוא למעשה בוחר לא לפעול. אליעד כהן מציין כי הססנות היא סוג של החלטה בפני עצמה - לא להחליט זהו אקט שמוביל למקום של חוסר פעולה. הרבה פעמים אנשים נמנעים מלקבל החלטות מתוך פחד, ובכך הם בעצם בוחרים לא להחליט, מה שמוביל אותם להישאר במקום. אחד האיומים המרכזיים של חוסר החלטיות הוא מצב של נתק, בו האדם לא מצליח לקבל החלטות בצורה פעילה, ומחמיץ הזדמנויות. איך ההחלטה משתלבת בחיים האישיים והזוגיים? במסגרת החיים האישיים, במיוחד בזוגיות, הססנות יכולה להתבטא בתהליך קבלת החלטות, כמו למשל האם להישאר בזוגיות מסוימת או להיפרד. במקרה כזה, הססנות נובעת מהפחד מהלא נודע - האם להישאר בזוגיות ... טוב או רע? כל צד מייצג את האפשרות שהוא מאמין בה כטובה יותר, ובסופו של דבר כל בחירה מהווה החלטה שיכולה להוביל לתוצאה שונה. אם אדם לא יודע אם הוא רוצה להישאר או להתפצל, הוא נמצא במצב של חוסר ודאות. ההבנה שמניעה את התהליך היא להבין שמהות ההחלטה היא לא בהכרח הבחירה הטובה ביותר, אלא להחליט מה אתה רוצה ולהתחייב לכך. החלטה כזאת מבוססת על ההבנה שאין אף מצב שהוא שלם ומושלם, ואנחנו צריכים להפסיק לחפש את האידיאל. האם כל החלטה חייבת להיות מוחלטת? לא כל החלטה חייבת להיות מוחלטת. לעיתים, הדרך להתמודד עם קבלת החלטות היא להבין שאין פתרון מושלם, וללמוד לקבל את התוצאות של ההחלטות שנעשו, גם אם הן לא תמיד היו מדויקות או אידיאליות. אליעד כהן מציין שההבנה שאין החלטה אופטימלית מאפשרת לאדם לקבל את ההחלטות בצורה יותר רגועה, מבלי להיסחף לעולם של ספקות וחוסר החלטיות. כיצד להתמודד עם חששות ולמצוא את ההשלמות הפנימית? החשש שמוביל להססנות פעמים רבות נובע מהפחד להפסיד או לטעות. אולם, אליעד כהן מציין שבסופו של דבר, עלינו להבין שאין חיסרון אמיתי בהחלטה כזו או אחרת, ואם אנחנו מבינים את זה, נוכל לקבל את ההחלטה בצורה רגועה יותר. אם אדם מבין שאין באמת חיסרון בהחלטה שהוא מקבל, הוא יוכל לפעול ממקום של שלמות פנימית, מבלי להיות משוגע ממחשבות של ספקות. מהי ההבדל בין החלטה אמתית להחלטה שקרית? ההחלטה האמיתית היא כאשר אדם מקבל החלטה מתוך מקום של ביטחון פנימי, תוך שהוא מבין שההחלטה היא לא בהכרח האידיאלית או מושלמת, אך היא הדרך להוציא ... את הפתרון המושלם, הוא למעשה מבצע החלטה שקרית, החלטה שגורמת לו להתלבט ולסס, במקום להכריע. האם יש דרך לקבל החלטות בצורה קלה יותר? כיצד נוכל לקבל החלטות בצורה פשוטה ובלי לחשוב כל הזמן על האפשרויות השונות? אליעד כהן מציין כי ככל שהמצב ברור יותר וההחלטות פחות סובייקטיביות, כך יותר קל לקבל החלטה. אם נוכל להסתכל על האפשרויות השונות בצורה אובייקטיבית, נוכל להוריד את הספק ... שעומד לפנינו הוא אפשרות אחת מול אפשרות שנייה, נוכל להפסיק לחשוב על כל הפרטים ולהתמקד בתוצאה הסופית. מה זה חוסר החלטיות? כיצד להתגבר על הססנות? מהם התנאים לאי החלטיות? איך מקבלים החלטה? האם החלטות צריכות להיות מוחלטות?
אנטישמיות, למה כולם נגדנו? למה העולם נגדנו? הססנות, למה שונאים אותנו? להחליט לא להחליט, מנהיגות והחלטיות, חוסר החלטיות, למה שונאים את היהודים? למה שונאים יהודים? למה מאשימים אותנו? למה שונאים את ישראל? למה הם שונאים אותנו?אנטישמיות, למה כולם נגדנו? למה העולם נגדנו? הססנות, למה שונאים אותנו? להחליט לא להחליט, מנהיגות והחלטיות, חוסר החלטיות, למה שונאים את היהודים? למה שונאים יהודים? למה מאשימים אותנו? למה שונאים את ישראל? למה הם שונאים אותנו?אנטישמיות, למה כולם נגדנו? למה העולם נגדנו? הססנות, למה שונאים אותנו? להחליט לא להחליט, מנהיגות והחלטיות, חוסר החלטיות, למה שונאים את היהודים? למה שונאים יהודים? למה מאשימים אותנו? למה שונאים את ישראל? למה הם שונאים אותנו? למה העולם נגדנו ואיך חוסר החלטיות גורם לשנאה? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא שהעולם אינו נגדנו בגלל אנטישמיות, שנאת יהודים או מתוך קנאה, אלא מפני שאנחנו כמדינה וכעם מתנהלים בצורה לא החלטית מבולבלת ודו - פרצופית. לפי אליעד, מדינת ישראל מתנהגת כאילו היא סובלת מהפרעת אישיות קשה - פעם אחת היא מתנהלת כאילו היא מוסרית ועדינה, ופעם אחרת כאילו היא אכזרית ותקיפה. ההתנהלות הזאת, שהיא בעצם חוסר החלטיות עמוק, יוצרת מסרים סותרים שמבלבלים גם את העולם וגם את אזרחי המדינה עצמה. מדוע חוסר החלטיות גרוע יותר מדיקטטורה ברורה? אליעד מסביר זאת באמצעות השוואה למדינות ומשטרים אחרים בעולם. הוא מביא דוגמאות כמו בשאר אל ... ברורה וליצור הרתעה אמיתית, המדינה ממשיכה להעביר מסרים סותרים - פעם תוקפת, ופעם מחבקת את האויב. מה הקשר בין חוסר החלטיות למדיניות הפוליטית של ישראל? אליעד מדגים זאת דרך מדיניות הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, שלטענתו עסוק בעיקר בשמירה על הכיסא שלו. במקום לקבל החלטות ברורות - האם לפעול למלחמה או לשלום - הממשלה לא מחליטה אף פעם, וכאשר היא מחליטה, היא משנה את דעתה שוב ושוב. חוסר ההחלטיות הזה משדר חולשה וגורם לישראל להיראות לא אמינה וחשודה בעיני העולם. הוא נותן דוגמאות לכך שישראל אומרת שזו ההזדמנות האחרונה, אבל אז שוב מאפשרת לאויב להמשיך ולפעול נגדנו ללא תגובה משמעותית. איך חוסר החלטיות משפיע על האדם בחייו האישיים? אליעד מרחיב את הדיון על חוסר החלטיות מעבר לרמה הלאומית, ומסביר שהדבר נכון גם ברמה האישית. אדם שמעביר מסרים סותרים, שאינו ברור אם הוא רוצה להיות ... שיכבדו אותך ויתייחסו אליך כפי שאתה רוצה, אתה חייב להעביר מסרים חד - משמעיים ולא מתנדנדים. מה ההשפעה של חוסר החלטיות על האדם עצמו? הנקודה האחרונה שאליעד מדגיש היא ההשפעה הפנימית של חוסר החלטיות על האדם עצמו. אדם שרוצה לעשות שינוי בחיים אבל לא מסוגל להחליט, שמתחיל משהו ומפסיק, שחוזר בו ומחליף דעות ללא הרף, בעצם פוגע בעצמו. ההתלבטויות וחוסר ההחלטה גורמים לו להישאר תקוע במקום, מתוסכל ואומלל. לדעתו של אליעד, הדרך היחידה לשפר את החיים ולהצליח היא לפתח החלטיות, להיות ברור עם עצמך לגבי מה שאתה רוצה ולעמוד מאחורי ההחלטות שלך באופן חד וברור. מה המסקנה הסופית? המסקנה של אליעד היא שהעולם נגדנו פשוט כי אנחנו נגד עצמנו. המדינה לא החליטה האם היא רוצה להיות חזקה או חלשה, אם היא רוצה מלחמה או שלום, ולכן היא משדרת חולשה וסותרת את עצמה. ברמה האישית, זה אותו הדבר בדיוק - אם אתה רוצה להצליח ולהיות חזק, תהיה החלטי וברור. אל תשדר חולשה ואל תתנדנד בין החלטות, אחרת העולם יתייחס אליך בהתאם לחולשה שאתה משדר. שנאת יהודים חוסר החלטיות התנהלות פוליטית מלחמה ושלום איך להיות החלטי הנקודה המרכזית שעולה היא שהעולם נגדנו לא כי הוא אנטישמי, ולא בגלל שאנחנו יהודים או מיוחדים באיזשהו אופן, אלא בגלל שאנחנו עצמנו פועלים בחוסר החלטיות, מבולבלים, דו - פרצופיים ולא מאמינים בדרכנו. כלומר, אם המדינה הייתה בן אדם, היא הייתה סובלת מהפרעת אישיות קשה - לא מחליטה האם היא רוצה להיות טובה ורחמנית או תקיפה וחזקה, ולכן היא משדרת חוסר אמינות ובלבול, שמעורר אנטגוניזם כלפיה. השוואה ... ולכן הן לא מעוררות את אותה התנגדות כמו מדינה שמנסה לשחק אותה מוסרית אבל מתנהגת אחרת. דוגמה להתנהלות הלא החלטית של ישראל בכל הנוגע לסכסוך עם עזה, ישראל מתנהלת בצורה שמבלבלת גם את עצמה וגם את העולם: מצד אחד ... ומנהלת איתם משא ומתן. ההתנהלות הזאת מעבירה מסרים סותרים, וגורמת לעולם להסתכל עליה כעל מדינה לא יציבה, מפוחדת ובלתי החלטית. חוסר החלטיות הוא הבעיה המרכזית כאשר מנהיג ישראלי אומר הפעם זו ההזדמנות האחרונה, ואז ממשיך לתת הקלות לאויבים, זה משדר מסר ... תקיף. העולם לא מבין את ההתנהלות הזאת ולכן מתנגד לה. השלכה על רמה אישית כמו שהמדינה סובלת מהפרעת אישיות וחוסר החלטיות, כך גם אדם בחייו האישיים. מי שמתנהל בחוסר החלטיות - פעם מרשה שידרכו עליו, פעם מתנגד לזה, פעם נכנע ופעם עומד על שלו - ישדר חולשה ויהפוך לטרף ... סותרים ולא ברור איך הוא רוצה שיתייחסו אליו, הסביבה תנצל זאת נגדו. השלכה פנימית מעבר ליחסים עם אחרים, חוסר ההחלטיות הזה מתבטא גם בתוך האדם עצמו. אדם שרוצה לעשות שינוי, אבל מתלבט, מתקדם ואז חוזר בו, משנה את דעתו ... שהאדם לא שלם עם הבחירות שלו, ולכן נשאר תקוע ומתוסכל. מסקנה העולם נגדנו כי אנחנו נגד עצמנו. ישראל לא החליטה אם היא רוצה להיות אכזרית או מוסרית, אם היא רוצה שלום או מלחמה, אם היא רוצה למגר את הטרור או להכיל אותו. כל עוד המדינה משדרת חוסר החלטיות, העולם ימשיך לראות בה גורם בעייתי ובלתי אמין. כך גם בחיים האישיים - אם אתה רוצה להיות חזק, היה ... רך. אבל אל תהיה באמצע, כי אז אתה משדר מסר של בלבול וחולשה, והעולם יתנגד לך בהתאם. שנאת יהודים חוסר החלטיות התנהלות פוליטית מלחמה ושלום איך להיות החלטי פגיעה בחפים מפשע, המלחמה נגד החמאס, המלחמה בטרור, הססנות מול הטרור, איך לנצח את הטרור? למה העולם כולו נגדנו? מוסריות במלחמה, צהל צבא מוסרי, הססנות בצבא, מדיניות פוליטית, ביבי נתניהו, המחיר של ההססנות, המחיר של חוסר ההחלטיות, למוטט את שלטון החמאס, שלום או מלחמה, למה הם נגדנו? גינוי ישראל באום
ביבי או בני, להחליט לא להחליט, חוסר החלטיות, מנהיגות וקבלת החלטות, מה הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים? לעשות שלום או לעשות מלחמה, הסכם שלום או מלחמה, המחיר של השלום, המחיר של המלחמה, המחיר של חוסר החלטיות, פוליטיקה, לקבל החלטהביבי או בני, להחליט לא להחליט, חוסר החלטיות, מנהיגות וקבלת החלטות, מה הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים? לעשות שלום או לעשות מלחמה, הסכם שלום או מלחמה, המחיר של השלום, המחיר של המלחמה, המחיר של חוסר החלטיות, פוליטיקה, לקבל החלטהביבי או בני, להחליט לא להחליט, חוסר החלטיות, מנהיגות וקבלת החלטות, מה הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים? לעשות שלום או לעשות מלחמה, הסכם שלום או מלחמה, המחיר של השלום, המחיר של המלחמה, המחיר של חוסר החלטיות, פוליטיקה, לקבל החלטה מה האפשרויות לסיום הסכסוך עם הפלסטינים? אליעד כהן מציג שלוש אפשרויות מרכזיות לפתרון הסכסוך בין ישראל לחמאס. האפשרות הראשונה ... המצב שבו נמצאת ישראל כיום מול חמאס. מה המחיר של השלום ומה המחיר של המלחמה? אליעד כהן מדגיש שלכל החלטה יש מחיר. המחיר של השלום הוא ויתור של כל אחד מהצדדים על חלק מהרצונות שלו. למשל, ישראל תצטרך לוותר ... מול חמאס, היא עלולה לספוג אבדות כבדות, אך גם להכריע את הסכסוך באופן חד וברור. מה המחיר של חוסר ההחלטה בין שלום למלחמה? אליעד מסביר שהמחיר הכבד ביותר הוא של חוסר ההחלטה. כאשר לא מחליטים בבירור האם לפנות לשלום או למלחמה, המצב מתדרדר בהדרגה. מדי פעם מתקיימות התקפות קטנות, מדי פעם הסכמי הפסקת אש ... ישראל מאפשרת לחמאס לקבל חשמל, מים, כסף ומשאבים, ומצד שני, תוקפת אותו מידי פעם בצורה מוגבלת. זאת גישה של חוסר החלטיות, כמו אדם שלא סגור על זהותו, וכך ישראל פועלת מול חמאס בצורה לא ברורה ולא עקבית. איך הדילמה בין ... או לעשות שלום בית, או אדם שמתלבט אם לשמור על דיאטה או לאכול כל מה שבא לו. כשאדם לא מחליט החלטה ברורה הוא משלם מחיר יקר - מחיר החוסר החלטה, מצב תמידי של אי נוחות וחוסר שביעות רצון. האם עדיף להצביע לביבי או לבני גנץ בבחירות, לפי הגישה הביטחונית? ... ביחס לסכסוך עם חמאס. מי שחושב שהמחיר של שלום או מלחמה גבוה מדי ומעדיף את המשך המצב הנוכחי, ללא החלטה אמיתית, עדיף לו להצביע לבנימין נתניהו. לפי אליעד, נתניהו הבטיח פעמים רבות למוטט את חמאס אך בפועל נמנע מכך ... או בשלום כולל או בשילוב של שניהם - צריך לבחור מנהיג שאינו נתניהו, כיוון שנתניהו ימשיך במדיניות של חוסר החלטה, ובני גנץ או מנהיג אחר עשוי לפעול אחרת ולהכריע את הסכסוך לכיוון ברור יותר. האם המצב הנוכחי של אי - החלטה יכול להימשך לנצח? אליעד כהן מסביר כי מצב הביניים הנוכחי לא יוכל להימשך לנצח. הוא מעריך שבסופו של דבר, יגיע הרגע שבו אחד הצדדים יחליט לפנות לפתרון מלא - או למלחמה ברורה או לשלום ברור. הוא מציין כי ככל שהמצב הנוכחי יימשך, הוא כנראה ... שבה תתרחש מלחמה גדולה או הסכם שלום יציב. בסוף, האנשים ימאסו במצב הקיים ויכריעו לצד אחד ברור. כיצד מקבלים החלטה ברורה בחיים האישיים? אליעד מדגיש שבחיים האישיים, כמו במצב המדיני, יש לקבל החלטה ברורה בין שתי אפשרויות: או לעשות שלום עם בעיה או פחד שמטריד אותך, או להילחם בו בצורה מלאה. כל מצב ביניים יביא לסבל מתמשך. למשל, אם אדם מפחד שלא יאהבו אותו, הוא צריך להחליט - או לקבל את הפחד, או להילחם בו באופן מלא. אם אדם לא מחליט, הוא נשאר תקוע בסבל מתמיד. סיכום המסר של אליעד כהן בנושא קבלת החלטות המסר המרכזי שאליעד כהן מדגיש בהרצאה הוא החשיבות של קבלת החלטה ברורה. בין אם מדובר בסכסוך המדיני עם חמאס ובין אם מדובר בקונפליקטים האישיים של כל אחד ואחת - אי אפשר לחמוק מתוצאות אי ההחלטה. כל אחד צריך להחליט האם הוא מוכן לשלם את מחיר השלום, מחיר המלחמה, או להמשיך לשלם את המחיר הכבד ביותר - מחיר חוסר ההחלטה. האם עדיף שלום או מלחמה? מה המחיר של חוסר החלטה? למי להצביע בבחירות? איך להחליט נכון? האם ביבי או בני גנץ? כיצד לפתור קונפליקטים? למי להצביע בבחירות? מי מתאים להיות ראש ממשלה? בנימין נתניהו, ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...