גלגל המזלות או גלגל הזודיאק (מיוונית: "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של שמי הלילה למעין גלגל הנחלק ל - 12 מערכי כוכבים או "מזלות".

רצועה זו של מערכי הכוכבים היא רצועה דמיונית מעגלית הנמצאת על מישור המילקה ומקיפה את מערכת השמש, על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ.

גלגל המזלות שימש את האסטרונומים במיפוי השמים, כאשר כל אזור בשמים מכונה על שם המזל שלו.

המזלות הותאמו לתקופות בשנה על ידי ייחוס כל מזל לתקופה שבה לא ניתן לראות את האזור עקב הסתרתו על ידי השמש.

בפולקלור של תרבויות רבות, הותאמו המזלות עם חודשי השנה.

גלגל המזלות הוא מרכיב חשוב באסטרולוגיה, שחסידיה מאמינים שמיקום הכוכבים משפיע על המתרחש על פני כדור הארץ, או משקף אותו, ולפיכך המזל של האדם נקבע על פי האזור בגלגל המזלות שבו נמצאת השמש בעת הולדתו.

ארבעת היסודות היא תאוריה להסברת מבנה החומר שנוצרה ביוון העתיקה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה.

אולם הייתה ידועה בחכמת הקבלה זמן רב לפני שנגלתה בעולם התאוריה הזו גורסת כי כל החומר בעולם מורכב מארבעה יסודות: מים, אש, אוויר ואדמה.

מרבית חכמי יוון הסכימו עם תאוריה זו, אך דעותיהם חלוקות בנוגע להשלכות התאוריה ובאופן הבנתה.

לדעת אריסטו השוני בין היסודות הוא בתכונותיהם ולכל יסוד שתיים מארבע תכונות: חום, קור, יובש ולחות.

אל תאוריה זו נקשרה תאוריה מאוחרת יותר, זו של ארבע הליחות (ראו טבלה המציגה זיקה זו בערך ארבע הליחות).

בימי הביניים דעת אריסטו, כמו במקרים רבים אחרים בתקופה זו, נקבעה כנכונה.

תורה זו מוזכרת ביהדות בספר היצירה וכפי שהוזכר בכתבי חז"ל (בזהר), וכן בכתביהם המאוחרים יותר של רס"ג,, ריה"ל, ואף המהר"ל.

תאוריה זו היא אבן הפינה באלכימיה של ימי הביניים.

עד היום בתורות מזרחיות רבות ובאסטרולוגיה משתמשים בתאוריה זו על מנת להסביר תופעות שונות.

כך למשל באסטרולוגיה שנים - עשר המזלות נחלקים לארבע קבוצות של מזלות לפי היסודות, וכך מנסים לאפיין את הטיפוסים לפי השייכות לאחת מהקבוצות.

גם ברפלקסולוגיה נעשה שימוש רב בארבעת הטיפוסים השונים, ונקבעים מאפיינים אישותיים לכל אחד.

יש המוצאים הקבלה לארבעת היסודות במדע המודרני בהגדרת היש, בארבעת מצבי הצבירה של החומר: מוצק (אדמה), נוזל (מים), גז (אוויר), פלזמה (אש).

ארבעת היסודות באסטרולוגיה יסוד המים יסוד המים באסטרולוגיה הוא היסוד של עולם הרגשות: אהבה, שנאה, תסכול, אושר וכל שאר הרגשות כולם - שייכים ליסוד המים.

עולם הרגשות איננו ברור, איננו רציף והוא חסר היגיון ושיטה עקביים.

רגש עשוי מחומרים עדינים יותר ממחשבה, הוא מופיע מיד, בצורה אינסטינקטיבית כמעט, חי ומתחלף ללא הרף, בלתי צפוי לעתים.

רק רואים מישהו - ומיד חשים אליו סלידה משיכה או אפתיות.

בלי הסבר הגיוני, עולם הרגשות עובד בצורה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית, ויש לנו מעט שליטה עליו.

כך בני מזלות יסוד המים פועלים וחיים על בסיס של רגש.

המזלות השייכים ליסוד המים הם: מזל סרטן מזל עקרב מזל דגים יסוד האוויר יסוד האוויר באסטרולוגיה הוא היסוד המדבר על תקשורת, חשיבה, והפצה של ידע.

דיבור, ויכוח, המילה הכתובה, עיתונים, מחשבות, פילוסופיות, תאוריות ובתי ספר - כל אלה שייכים ליסוד האוויר.

כמו כן, גם התרבות, כללי נימוס, חוקי החברה, בתי משפט, אופנה, דברים שהם "IN" ודברים שהם "OUT", טלוויזיה, טלפונים וסלפונים, אינטרנט וכך הלאה.

המזלות השייכים ליסוד האוויר הם: מזל תאומים מזל מאזניים מזל דלי יסוד האדמה יסוד האדמה באסטרולוגיה הוא הגוף הפיסי, החומר המוצק, אוכל, הישרדות פיזית, כסף ורכוש.

יסוד זה מדבר על הפיכה של התאוריה למעשה, ועל תוצאות ממשיות.

זוהי האדמה עליה אנו עומדים, הבית שבתוכו אנו חוסים, העץ שצומח במשך שנים וממנו אנו אוכלים.

מילת מפתח ביסוד האדמה - מטרות.

מזל מיסוד האדמה מציב לעצמו מטרה, ומשתדל להגיע אליה.

המזלות השייכים ליסוד האדמה הם: מזל שור מזל בתולה מזל גדי יסוד האש יסוד האש באסטרולוגיה מייצג את כוח החיים, כוח הבריאה.

זהו הכוח המניע לחפש, להתפתח, לגלות ולחקור, לחוות חוויות חדשות, לראות עולם, להתנסות וליהנות.

המזלות השייכים ליסוד האש הם: מזל טלה מזל אריה מזל קשת האם גורל האדם ניתן לשינוי נכתב על ידי יצחק גאגולה עיונים בספר בראשית - פרשת וירא אחת השאלות המעניינות ביותר את האדם החושב, היא שאלת גורל העתיד.

האם הכל נקבע מראש? או שמא ביד האדם לקבוע את עתידו? הדעה הרווחת בעידן המודרני כי אין לייחס מצבים ומאורעות בחיים לקביעה ראשונית אשר האדם נולד עמם.

אלא "מה שמעצב אותנו להיות האנשים שאנו, הוא הרקע המשפחתי וניסיון החיים".

"אנו מאמינים שנולדנו עם הפוטנציאל להיות הכל, שהתינוקות שלנו מוכשרים לכבוש כל פסגה, ובלבד שיינתנו להם התנאים הסביבתיים והרצון החופשי".

(מדבריו של "משכפל הכבשה" הנודע, פרופ' איאן ווילמוט).

כלומר, לפי הגישה המדעית הרווחת, אם נדאג לגידול הילד מגיל רך, בסביבה ובהדרכה נכונה, יוכל הוא לגדול בריא, חכם, ומוצלח.

לעומת זאת, השקפת היהדות שונה.

חז"ל סיכמו סוגייה זאת במשפט קצר: "הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים.

" (תלמוד, מסכת נדה דף ט"ז, ע"ב).

"הכל בידי שמים: כל הבא על האדם, ביד הקדוש ברוך - הוא הוא.

כגון: ארוך, קצר, עני, עשיר, חכם, שוטה, לבן, שחור (וכו'), הכל בידי שמים הוא אבל צדיק ורשע אינו בא על - ידי שמים.

את זו מסר בידו של אדם.

נתן לפניו שני דרכים, והוא יבחר לו יראת שמים (ביאור רש"י שם) ".

ומתי נקבע הגורל האדם? טרם לידתו, או במהלך חייו? משיבים חז"ל: (תלמוד בבלי, מסכת נידה שם) "אותו מלאך הממונה על ההיריון, נוטל טיפה (בטרם ייווצר ממנה ולד) ומעמידה לפני הקדוש ברוך - הוא ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה (מה תהיה גורלו ומזלו), גיבור או חלש? טיפש או חכם? עשיר או עני? אבל רשע וצדיק לא קאמר.

( - אינו בכלל השאלה.

משום שהם נתונים לבחירתו) ".

כלומר, כל אדם נולד כאשר מוטבעים בו מראש - על פי גזרה עליונה? מצבו הבריאותי, חכמתו, מצבו הכלכלי ועוד.

הבחירה שבידו היא רק בפעולות שבתחום המוסרי ושמירת מצוות בורא היקום.

(וכפי שנאמר בתורה: "ראה, נתתי לפניך... ובחרת בחיים".

(דברים ל, ט"ו - י"ט).

מסקנה זו התאמתה גם מבחינה מדעית.

הנה דבריו של אחד המדענים המפורסמים כיום, שזכה לתהילת עולם ומחקריו התפרסמו בכל רחבי תבל עקב הצלחתו "לשכפל" כבשה.

הלא הוא פרופ' איאן ווילמוט.

(הדברים נאמרו בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" 24.

12.

99) : "מה שמעצב אותנו להיות האנשים שאנו, הוא הרקע המשפחתי ונסיון החיים", אומרת הדעה הרווחת.

אנו מאמינים שנולדנו עם הפוטנציאל להיות הכל, שהתינוקות שלנו מוכשרים לכבוש כל פסגה, ובלבד שיינתנו להם התנאים הסביבתיים והרצון החופשי.

האמונה הזו, מודרנית ומשובבת לב ככל שתהיה, אינה מוצאת תימוכין בחקר התאומים הזהים, שהופרדו בינקותם וגודלו בסביבות ובתנאים שונים לחלוטין, כאשר הופגשו התאומים האלו לאחר עשרות שנים של פירוד, התברר למרבה התדהמה שהם בחרו באותו מקצוע, נשאו בנות זוג דומות להפליא, ואפילו חלו באותן מחלות (!).

אמנם זו מסקנה שמעוררת דחייה, אבל המחקר הגנטי נותן תוקף להשקפה השמרנית דווקא.

דהיינו שהתורשה, ההטבעה הגנטית שקיבלנו מהורינו ומהורי הורינו, היא שקובעת לא רק את המאפיינים החיצוניים שלנו.

במילים אחרות, גורלנו נקבע ואופיינו עוצב עוד לפני שנשמנו את הנשימה הראשונה מחוץ לרחם.

"נביט שוב בסיכום המופיע במשפט האחרון: "גורלנו נקבע ואופיינו עוצב עוד לפני שנשמנו את הנשימה הראשונה מחוץ לרחם".

וכאן נשאלת השאלה: מדוע קיים שכר ועונש, הרי אופיו של האדם נקבע מראש, והוא לכאורה נטול בחירה, אז אם הוא התנהג בהתאם לאופיו, מדוע ייתבע וייענש על מעשיו? הרי הוא לא אשם.

כך הוא נולד! גורלינו בידינו! למעשה יש לנו טעות בהבנת העניין.

תורת ישראל שקבעה כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" הכוונה בזה שאמנם אפיו נקבע גם הוא לפני הלידה, אך ביד האדם לבחור לכוון את אופיו השלילי לאפיקים חיוביים, ולהשתמש בו רק באופנים רצויים בעבודה עצמית רתופה.

על כך הוא ייתבע.

חז"ל אמרו (תלמוד, מסכת שבת, קנו ע"א) : "האי מאן דבמאדים (מי שנולד בזמן המושפע מאופי מאדים).

יהי גבר אשיד דמא (יהיה אדם השופך דם).

אי אומנא (או שיהיה מקיז דם לרפואה).

אי גנבא (או גנב).

אי טבחא (או טובח כלומר שוחט עופות ופרות וכדו').

אי מיהלא (או מוהל) ".

כלומר, אין לבוא אל אדם זה בטענות על עצם אופיו, שהרי אין הדבר תלוי בו ולא הוא זה שבחר בו.

אך הוא בהחלט נדרש ובבא היום גם ייתבע על כך שהיה לו לכוון את אופיו לאפיקים חיוביים בעבודה עצמית מתמדת.

למילה, לרפואה, וכדו'.

* אסטרולוגיה - מעל המזל או מתחתיו ?! חלק 2.