🖨פילוסופיה של המוסר
- מבואהפילוסופיה של המוסר, שנקראת גם אתיקה, היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי 'המידה הטובה'?" ומסייע בהבחנה בין טוב ורע.
תוכן עניינים:
1 מוסר ואתיקה
2 תורות אתיקה
2.1 רלטיביזם מול אבסולוטיזם
מוסר ואתיקה:
המוסר הוא אוסף כללי ההתנהגות המקובלים בחברה ובתרבות. האתיקה היא תחום הידע שמציע ביקורת על המוסר, ומציגה אוסף כללי התנהגות אשר בחלקם הם חלופות לכללי ההתנהגות של המוסר.
האתיקה מתחלקת לשלושה תתי - תחומים:
מטא - אתיקה - העוסקת בהגדרת התחום.
אתיקה נורמטיבית - העוסקת בהבנת הדרכים והשיטות להיות מוסרי.
אתיקה יישומית - המקשרת את התחום לצד המעשי.
האטימולוגיה של המונח אתיקה: מקור המונח ביוונית במונח, אֶתוֹס, (ביוונית: מנהג). בעיקרה האתיקה ממליצה על כללי התנהגות שינחו את ההתנהגות האנושית. כלומר היא מציעה כללי התנהגות כמענה לשאלה מהי ההתנהגות הראויה? תורת האתיקה המודרנית מדגישה כי ההתנהגות הראוייה תאופיין כהתנהגות על פי אמות מידה אשר עשויות להיות גם לא מקובלות בחברה ובתרבות.
הוגה מרכזי מהעת העתיקה אשר דבריו בנושא זה נשמרו איתנו, אריסטו, עורך הבחנה בין תחום האתיקה: תחום החוקר את השאלה "מיהו האדם הטוב?", לבין הפוליטיקה, תורת המדינה, תחום החוקר את השאלה מהי המדינה הטובה? כלומר מהו המשטר הראוי?
ההבחנה בין המונח "מוסר" לבין המונח "אתיקה" אינה ההבחנה המקובלת על כל ההוגים. הוגים שונים מחליפים בין המונחים "מוסר" ו"אתיקה" ללא הבחנה, דבר הגורר בלבול לא מועט בשיח בנושא זה.
על פי היהדות, תורת ישראל היא הבסיס למוסר והאתיקה האנושית, דבר אלוהים לאנושות והכללים המנחים לעשיית טוב ולהימנע מרע לאנושות. הדתות המונותאיסטיות מקבלות את התורה כדבר אלוהים שנמסר לעם ישראל.
תורות אתיקה:
קיימות תורות אתיקה רבות, שניתן להבחין ביניהן במספר תחומים:
שיפוט של תכונותיו של האדם בהתאמה לטוב המוחלט לעומת שיפוט של מעשה
הפילוסופיה הקלאסית עוסקת בשאלה מהו הטוב העליון ואיזהו האדם המוסרי. הדיון המתקדם בעניין זה מיוחס לאריסטו (ולא למורהו אפלטון). בתורת המידות שואל אריסטו מהי המידה הטובה, וכיצד יקנה אותה האדם. לעומת הקדמונים, אשר עסקו בשאלת הטוב המוחלט או האדם הטוב, מתמקדים ההוגים המודרניים בשאלה מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו, כשהכוונה למעשה יחיד שנעשה בהקשר מסוים.
אתיקה שבה הערך העליון הוא הכוונה המתבטאת ברצון הטוב של הפועל
תורת המוסר של ההוגה עמנואל קאנט, ובעקבותיה תורות אתיקה מודרניות נוספות. בוחנת את הערך של הרצון הטוב ואת כוונותיו של הפועל.
אתיקה שבה הערך העליון הוא אושרם של הרבים, וכלל ההתנהגות הוא לקדם את הערך הזה
תורת האתיקה של ג'ון סטיוארט מיל, התועלתנות, מדגישה כי את המעשה הראוי ניתן לשפוט על פי שיקול הדעת אשר בוחן את התוצאות המקוות לקידום אושרם של הרבים המושפעים מעשיית אותו המעשה. מכאן המעשה הראוי ישפט על פי תוצאותו המקווה בלבד.
רלטיביזם מול אבסולוטיזם:
הבחנה נוספת הנהוגה בין מוסר (היחסי לחברה ולתרבות) לבין אתיקה (אשר מטרתה לבקר את המוסר), באה לידי ביטוי בתשובות השונות לשאלה הבאה: האם כללי ההתנהגות הראויים חייבים להיות אחידים עבור כלל בני האדם באשר הם (אבסולוטיזם), או שמא ראוי שחלק מכללי ההתנהגות ישתנו בין תרבויות ובין חברות (רלטיביזם), או שמא ראוי שלכל פרט יהיו כללי התנהגות משלו (סובייקטיביזם)?
פרוטגוראס היה הסובייקטיביסט הראשון, וטען שהאדם הוא קנה המידה למה שהוא טוב שהוא טוב ולמה שהוא רע שהוא רע.
הרלטיביסטים הם רבים, וכבר הרודוטוס ערך דיון על השונה והשווה בין תרבויות באשר לתפיסתם את הטוב המוחלט. הרלטיביסטים בתקופתנו (המיוצגים בימינו בעיקר על ידי הפוסט מודרניסטים) טוענים כנגד האבסולוטיסטים כי אין ביכולתם של האחרונים להציג אמות מידה אוניברסליים להתנהגות אתית באופן מניח את הדעת - אין בנמצא קריטריון חיצוני לחברה היכול לשמש כשיפוט מוסרי.
האבסולוטיסטים, טוענים מצדם כי רלטיביזם מוביל למשבר שכן אמות המידה הראויות - מוסר של חברה מסוימת ניתן לצמצום למוסר של תת - חברות קטנות יותר ויותר, עד שמגיעים לרמת האדם הבודד - ומוסר אינו יכול להיות רלוונטי לאדם אחד בלבד.
בנוסף לעיסוק הכללי באתיקה, מתקיים עיסוק גם באתיקה של פעילויות ספציפיות כגון אתיקה רפואית, אתיקה צבאית, מזל מוסרי, אתיקה עיתונאית או אתיקה של התנהגות ברשת האינטרנט.
מוסריות וערכיות, מהו מוסר? האם מעשה הוא מוסרי? ייסורי מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבימוסריות וערכיות, מהו מוסר? האם מעשה הוא מוסרי? ייסורי מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבימוסריות וערכיות, מהו מוסר? האם מעשה הוא מוסרי? ייסורי מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבי איך אפשר לדעת האם מעשה הוא מוסרי או לא מוסרי? אליעד כהן מדבר על השאלה מהו מוסר?, ומדגים באופן מפורט כיצד אפשר להבין האם פעולה מסוימת היא מוסרית או לא. המפתח להבנת מושג המוסריות לפי אליעד נמצא במשפט הבסיסי: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. אליעד מסביר שבאופן כללי, המוסר הוא עניין יחסי ואישי, המשתנה לפי הזמן, המקום והאדם. הוא נותן דוגמה לכך שפעולה שהייתה מוסרית בגרמניה הנאצית לא תהיה מוסרית בעיני אחרים, ובאופן דומה, פעולת טרור מצד פלסטיני לא תיחשב למוסרית בעיני ישראלי, אך כן בעיני הפלסטיני עצמו. אליעד מציין שאין באמת מוסר אובייקטיבי, ושהמוסר הוא בסופו של דבר תולדה של קונצנזוס חברתי והחלטות שרירותיות. הוא נותן כדוגמה את הגיל החוקי ליחסים מיניים, שנקבע באופן שרירותי ואינו נשען על ערך מוסרי אובייקטיבי. אף אחד לא החליט באופן מוחלט שזה מוסרי או לא מוסרי דווקא בגיל מסוים, אלא יש החלטה חברתית שרירותית לגבי מה מקובל ומה לא. האם מוסריות נקבעת רק לפי מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? אליעד מדגיש את הרעיון שלפיו המוסריות נקבעת לפי הכלל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הוא מסביר שכל פעולה שלא היית רוצה שיעשו לך, היא פעולה לא מוסרית מבחינתך. לדוגמה, אם אדם לא היה רוצה שיגנבו ממנו, אז גם אם הוא גונב מאחרים הוא מתנהג בצורה לא מוסרית. אך הוא גם מוסיף דוגמה המראה מורכבות רבה יותר: למשל, אדם עשוי להגיד שלא אכפת לו אם ירביצו לו ולכן מותר לו להרביץ לאחרים, אך אליעד מציין שזה עדיין לא מוסרי, משום שבבסיס זה פעולה שלא היית רוצה שיקרה לך מלכתחילה. לכן, לדעת האם פעולה מוסרית או לא, יש לשאול האם האדם היה מוכן באופן מלא שיבצעו כלפיו את אותה פעולה. איך מוסריות קשורה לניצול ולכוח? אליעד מתאר מצב שבו אנשים לעיתים קרובות טוענים שהם מתנגדים לניצול, אך בעצמם מנצלים אחרים, ומדגים ... שמנצל את הצרכנים, כאשר הצרכנים עצמם למעשה לכודים ללא אלטרנטיבה ממשית. אף על פי כן, רבים מקבלים את המצב כמוסרי. הוא מוסיף דוגמה נוספת, על הורים וילדים: הורים מביאים ילדים לעולם מבלי לשאול אותם, ובכך מנצלים את העובדה שהילדים תלויים בהם, אך רבים לא רואים בכך ניצול אלא פעולה מוסרית. עוד דוגמה המופיעה בהרצאה היא הרג של בעלי חיים לשם אכילה. אליעד טוען שזה ניצול, שכן מדובר ביצורים חלשים שלא יכולים להתנגד, אך החברה מקבלת זאת כנורמלי וכמוסרי. כל הדוגמאות הללו באות להמחיש שהחברה מתעלמת מניצול כל עוד הוא מקובל, ומגנה ניצול רק כשמדובר במקרים חריגים או לא מקובלים חברתית. מי קובע את המוסר ומה הגבול שלו? אליעד מבהיר באופן חד וברור שאין מי שקובע באמת את המוסר באופן מוחלט. לא התורה, לא החוק ולא החברה יכולים באמת לקבוע באופן מוחלט מה מוסרי ומה לא. המוסר תמיד יחסי ומשתנה לפי הפרספקטיבה של האדם ששופט את הפעולה. הוא נותן דוגמה הומוריסטית: למזלנו לאלוהים היה מזל שהוא נתן לנו את התורה, ובכך הוא מציין באופן אירוני שהתורה עצמה היא קביעה שרירותית של מה שנחשב מוסרי ומה שלא. המוסר, כך לפי אליעד, הוא בסך הכל השתקפות של מה שהאדם רוצה או לא רוצה שיעשו לו. כל אחד קובע לעצמו את המוסר על פי התפיסות האישיות שלו, ואין באמת אפשרות אובייקטיבית או אוניברסלית לקבוע האם מעשה מסוים הוא מוסרי או לא. בסופו של דבר, המוסר תלוי לחלוטין בהעדפות האישיות ובתפיסה של האדם ששופט את הפעולה. מהו מוסר אובייקטיבי? איך להגדיר מה מוסרי? מוסריות יחסית מול מוסריות אוניברסלית מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? איך לזהות ניצול מוסרי? האם אפשר לקבוע גבולות למוסריות?
מוסר של פושעים, פושעים מוסריים, בכלא שונאים אנסים, עבריינים שונאים אנסים, מוסר של גנביםמוסר של פושעים, פושעים מוסריים, בכלא שונאים אנסים, עבריינים שונאים אנסים, מוסר של גנביםמוסר של פושעים, פושעים מוסריים, בכלא שונאים אנסים, עבריינים שונאים אנסים, מוסר של גנבים מהו ההיגיון שמאחורי מוסר של פושעים? אליעד כהן מסביר תופעה מוכרת בחברות של עבריינים, בעיקר בבתי כלא, שבהם קיימת היררכיה מוסרית בין סוגי עבריינות. לדוגמה, אנסים נחשבים בתחתית הסולם המוסרי, גם בעיני עבריינים אחרים שרצחו, גנבו או ביצעו פשעים חמורים אחרים. נשאלת השאלה: מדוע פושע ששדד, רצח או הרג, חש מוסרי מספיק כדי לשפוט אנס? מהו מקור השנאה הזאת? התשובה טמונה בצורך של האדם להרגיש טוב עם עצמו. אפילו פושע רוצה לראות את עצמו כצדיק, או לפחות כפחות רע. כדי לבנות לעצמו תחושת ערך עצמי ולשמר איזשהו דימוי מוסרי, הוא חייב למצוא מישהו שנחשב גרוע ממנו. הפושע מחפש השוואה כלפי מטה - אם יש מישהו שהוא פחות מוסרי ממנו, הוא יכול להצדיק את מעשיו ולהרגיש עליונות מוסרית מסוימת. איך נוצרת היררכיה מוסרית בין פושעים? בתוך עולם הפשיעה, כדי לשמר זהות אישית ותחושת ערך עצמי, מתהווה קונצנזוס פנימי בין פושעים על כך ... כך למשל, אפשר לשמוע פושע שאומר: אמנם הרגתי, אבל לפחות לא אנסתי. כלומר, יש ניסיון לתחום גבולות ולהציב קווים מוסריים שכביכול לא עוברים אותם. זה יוצר סולם ערכים פנימי, שלרוב לא מבוסס על היגיון מוסרי אמיתי, אלא נובע מצורך רגשי של הפושעים להצדיק את עצמם בעיני עצמם ובעיני החברה שסביבם. לכן, הם שונאים פושעים ... להרגיש טוב יותר עם עצמם. האם יש היגיון אובייקטיבי בשנאה של פושעים כלפי אנסים? השנאה הזאת אינה נובעת מהיגיון מוסרי טהור או מרצון אמיתי להגן על הקורבן, אלא מאינטרס אישי רגשי. אליעד מסביר שהסיבה שפושע שונא פושע אחר נובעת ... שיוגדר כרע ממנו, כדי להרגיש טוב. הוא שופט אותו כדי להצדיק את עצמו. מדובר למעשה במנגנון פסיכולוגי של שיפוט מוסרי מגמתי. האדם ממציא לעצמו אמת מוסרית שבה הוא יוצא טוב יותר מאחרים, גם אם הוא עצמו עשה מעשים חמורים מאוד. הוא בונה לעצמו מציאות סובייקטיבית מוסרית שבה יש לו עליונות מסוימת על האחרים, גם אם במציאות כולם פושעים. האם המוסר של פושעים נובע ממוסר אמיתי או מהצורך להצדיק את עצמם? התשובה היא ברורה: המוסר הזה אינו נובע מהבנה או הכרה אמיתית במוסר, אלא מהצורך הנפשי להצדיק את מעשיהם. פושעים מנסים להגדיר לעצמם פרשה ... בעצמו רע, ואולי לא טוב יותר מאף אחד אחר. לכן הוא חייב לייצר לעצמו היררכיה שבה הוא נמצא בעמדה מוסרית גבוהה יותר. איך מנגנון ההצדקה הזה פועל גם אצל אנשים רגילים? אליעד מרחיב את ההבנה הזאת גם מעבר לעולם הפשיעה. גם אנשים רגילים נוהגים לשפוט אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. כל אדם יוצר לעצמו דימוי עצמי מוסרי, ובונה סביבו תפיסת עולם שבה הוא נמצא במקום חיובי לעומת אחרים. למשל, אדם יכול לשפוט מישהו אחר שמעשן, כדי להרגיש שהוא עצמו בריא יותר או מוסרי יותר, אף על פי שהוא בעצמו עושה טעויות אחרות. השיפוט כלפי אחרים משמש לו כהצדקה פנימית למעשיו ולחסרונותיו. איך ... האמת הפנימית על עצמך, אתה בונה לעצמך היררכיה מזויפת שבה אתה נראה טוב יותר מאחרים. אך הדרך האמיתית לשיפור מוסרי היא לא דרך השוואה לאחרים, אלא דרך בירור פנימי אמיתי של מי אתה ומהם הערכים שלך. למה פושעים שונאים אנסים? איך פושעים מצדיקים את עצמם? מה ההבדל בין מוסר אמיתי למוסר סובייקטיבי? איך נוצרת היררכיה מוסרית בקרב עבריינים? איך להרגיש טוב עם עצמך בלי לשפוט אחרים? מה הקשר בין שיפוט מוסרי להצדקה עצמית?
מוסריות / ערכיות - מדוע יש התפוררות של מוסר ושל ערכים? למה יש הידרדרות מוסרית?מוסריות / ערכיות - מדוע יש התפוררות של מוסר ושל ערכים? למה יש הידרדרות מוסרית? אם נתבונן נראה, שמיום ליום מתרחשים אירועים שנראים כאילו בני האדם מאבדים את הערכים ואת המוסר שלהם. והשאלה היא, מהי המשמעות של כל זה? ולהיכן כל זה מוביל? והעניין הוא, שהאמת היא נצחית ויציבה. ודבר שהוא אמיתי הוא לא מתבטל לעולם. ואם משהו מתבטל, הרי שהוא לא אמיתי. והמשמעות של מה שנראה כהתפוררות מוסרית וערכית, הוא תהליך חיובי של הגדרת זהות חדשה של בני האדם. כי אילו האדם היה תופס את עצמו בצורה נכונה ומבין היטב את מהותו ומתייחס כראוי לסביבתו על פי האמת, הרי שלא היה אפשרי שתהיה התפוררות מוסרית כלשהי. וכל הדברים שבעולם שואפים ומתקרבים כל הזמן אל השלמות. והשלמות היא האמת. וכל זמן שערכי המוסר של העולם, הם לא על פי האמת לאמיתה, הרי שהם יתפרקו, כחלק מתהליך השיפור שלהם וההתקרבות שלהם, אל השלמות ... לאדם עצמו מול עצמו. כי אם האדם לא מצליח לעמוד בסולם הערכים של עצמו, ואם האדם עושה דברים לא מוסריים בעיני עצמו, המשמעות של כך היא, שתפיסת המוסר של האדם שגויה. כי יש אמת. ומי שיודע את האמת, הוא לא זז ממנה. בגלל שהוא לא יכול לזוז ... אפשר להתרחק. ואם האדם מרגיש רחוק מהאמת, הרי שהוא עוד לא הבין מהי האמת. וכאשר האדם עובר על ערכי המוסר של עצמו, זה רק משום שהם לא אמתיים בשלמות. ועל האדם לחפש את האמת ולהיצמד אל האמת, שזו שלמות המוסר והערכים. ובכל פעם שיש התדרדרות מוסרית וערכית, המשמעות של כך היא שבסיס הערכים הקיים טעון שיפור. וכל זמן שהערכים לא יהיו עפ האמת, הרי שהם יתפוררו, כי רק האמת יציבה ושורדת. ובסופו של דבר, ההתפוררות הערכית והמוסרית, כל הדברים האלו יגרמו לעולם להיות טוב יותר בעתיד. משום שהם דוחפים את בני האדם להגדיר את עצמם מחדש, ...
האם להרוג מחבל? האם צהל הוא צבא מוסרי? צהל צבא מוסרי, צהל צבא לא מוסרי, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, להרוג מחבל מנוטרל, שאלות מוסריות, מוסריות צהל, צמחונים, הוצאה להורג של מחבלהאם להרוג מחבל? האם צהל הוא צבא מוסרי? צהל צבא מוסרי, צהל צבא לא מוסרי, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, להרוג מחבל מנוטרל, שאלות מוסריות, מוסריות צהל, צמחונים, הוצאה להורג של מחבלהאם להרוג מחבל? האם צהל הוא צבא מוסרי? צהל צבא מוסרי, צהל צבא לא מוסרי, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, להרוג מחבל מנוטרל, שאלות מוסריות, מוסריות צהל, צמחונים, הוצאה להורג של מחבל האם צהל הוא צבא מוסרי, ולמה בכלל זה חשוב? הסוגיה המרכזית שעליה מדבר אליעד כהן עוסקת בשאלת המוסר של צהל, ובפרט בסיטואציה בה הורגים מחבל שכבר מנוטרל. לדבריו, עצם הדיון על מוסריות של צבא בכלל ושל צהל בפרט נובע מהרצון של אנשים להרגיש טוב עם עצמם, להרגיש מוסריים, ולקבל לגיטימציה בינלאומית ופנימית. אליעד מסביר כי אנשים רוצים להאמין שהם מוסריים כדי להרגיש שהם נעלים יותר מבעלי חיים או מיריביהם, ולהצדיק את הקיום שלהם במקום שבו הם נמצאים. לדוגמה, אדם חושב שאם הוא יהיה מוסרי ויתייחס למחבל בכבוד, אולי גם ינהגו כך כלפיו בעתיד, אף שזה לא עובד בפועל. אדם עלול לדמיין שאם ייתפס על ידי טרוריסטים הוא יוכל להוכיח להם שהנהגתו הייתה מוסרית, וכתוצאה מכך ירחמו עליו, אך זו ציפייה לא מציאותית. מדוע אנשים מתעקשים להיות מוסריים אפילו כלפי אויביהם? אליעד מדגים כיצד אנשים מתעקשים להיות מוסריים גם כלפי אלו שמנסים להרוג אותם, מתוך תחושה של הצדקה מוסרית. לדוגמה, ישנם אנשים שמרגישים שהם חייבים להיות טובים מהאויבים שלהם כדי שתהיה להם זכות לגור במקום מסוים. כשמישהו מנסה לגנוב מאדם ארנק, והאדם מגיב בכוח, הגנב טוען לפתע שהוא מוסרי כי הוא הפסיק לתקוף ברגע שקיבל את מה שרצה. בכך מנסה הגנב להצדיק את עצמו מוסרית, בדיוק כפי שמדינות או אנשים מצדיקים את עצמם בכך שהם כביכול נמנעים מפעולות קיצוניות, כגון להרוג מחבל מנוטרל. האם להרוג מחבל מנוטרל זו פעולה מוסרית או לא? אליעד מסביר את ההיגיון שאומר כי הריגת מחבל מנוטרל נחשבת לפעולה לא מוסרית בעיני אנשים מסוימים, משום שהוא כביכול כבר לא מהווה איום. מצד שני, הוא מציג טענה הפוכה, שלפיה המחבל עדיין מהווה איום פוטנציאלי בעתיד, במיוחד אם ישוחרר. המחבל לא הפסיק לרצות להרוג, אלא רק הפסיק בפועל, ולכן יש היגיון מוסרי דווקא להרוג אותו כדי למנוע סיכון עתידי. הוא נותן דוגמה ברורה שבה המחבל רק שוכב על הרצפה ומעמיד פנים שהוא לא מזיק, אך עדיין רוצה להרוג וימשיך לנסות להרוג ברגע שתהיה לו הזדמנות. לכן, לטענתו, זה מוסרי להרוג אותו, גם אם כרגע נראה שהוא מנוטרל. מהי מוסריות מנקודת מבטו של המחבל? אליעד גם מבהיר נקודה נוספת - מנקודת מבטו של המחבל, ההחלטה שלו להרוג אזרחים היא פעולה מוסרית ואופטימלית. הטרוריסט בוחר לפגוע דווקא בחלשים, באזרחים, נשים וילדים, כי הם מטרה קלה שיכולה להפעיל לחץ אפקטיבי על השלטון. ... שהוא נעלה על בעלי החיים כי הוא שומר מצוות, והאדם שמאמין במוסר חושב שהוא נעלה כי הוא מתנהג באופן מוסרי. שני האנשים ממציאים לעצמם סיפור שנותן להם תחושה של עליונות ומשמעות לחייהם. מדוע אנשים אומרים לא נרד לרמה שלהם? ... כיצד הביטוי הזה נועד בעצם להצדיק את זכותו של האדם על הקרקע או הבית שלו. האדם אומר לעצמו: אני מוסרי, ולכן הזכות שלי לגור פה גדולה יותר, גם אם בפועל הוא עושה דברים דומים לאויביו. הוא פשוט מעדיף לראות ... נוספת של אדם שגנבו ממנו משהו, והוא מנסה לקחת אותו חזרה. ברגע שהוא מפסיק להיאבק, הגנב אומר לו שהוא מוסרי כי הפסיק להיאבק ראשון. הוא משתמש בטענה זו כדי להצדיק את עצמו ולטעון שהצד השני לא מוסרי, אף שהתחיל את המעשה הלא מוסרי בעצמו. האם מוסר יכול להיות תירוץ לאכזריות אחרת? אליעד טוען שאנשים או מדינות לפעמים נאחזים במוסר כהצדקה לאכזריות או לפשעים אחרים שהם מבצעים. למשל, צבא או מדינה עשויים להתעקש לא להרוג מחבל מנוטרל כדי להוכיח שהם מוסריים, אפילו אם בפועל הם עושים דברים אכזריים יותר במקום אחר. זה מעין כיסוי או כפרה על פעולות לא מוסריות שהם מבצעים. הוא מסכם את הנקודה הזו ואומר שבסופו של דבר אין קשר בין הדיון על מוסר לבין המציאות. ... כי הוא רוצה את מה שיש לך, ואתה הורג אותו כי אתה רוצה להמשיך לחיות איפה שאתה נמצא. הטענה למוסריות היא רק הצדקה בדיעבד שאנשים מספרים לעצמם. לסיכום, מה באמת מניע את הקונפליקט? בסיכומו של דבר, אליעד טוען שהקונפליקט ... מנצח. המאבק איננו על מוסר או צדק, אלא על כוח ואינטרסים בלבד. האם להרוג מחבל מנוטרל? האם צהל צבא מוסרי? למה אנשים מתעקשים להיות מוסריים? מוסריות במלחמה בטרור מדוע לא נרד לרמה שלהם? האם טרוריסטים פועלים בצורה מוסרית?
מאת:
wikipedia - האנציקלופדיה האינטרנטית.
- בכפוף לתנאי השימוש
שכאן.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331