המשך מ: מהו חינוך טוב ? איך לחנך ילד בצורה מבוגרת ? חלק 1.
תשובה: בחיים לא חייבים להבין את הסיבה, אבל חייבת להיות סיבה מאוד טובה ללמה לעשות משהו שלא מבינים את הסיבה שלו.
ז"א אף אחד בעולם לא עושה דברים סתם כך רק כי אמרו לו, חוץ מהפתי שהוא מאמין לכל דבר. גם אתה וגם ילדך לא אמורים לעשות שום פעולה שאינכם מבינים למה לעשות אותה. כי רק משוגע עושה דברים סתם כך.
אלא מה? שלפעמים ישנם מצבים שבהם אתה מבין, שעליך לעשות X גם ולמרות שאינך מבין כרגע מדוע לעשות כך. כי אתה כן מבין שבנושא הספציפי הזה הרופא מבין טוב יותר ממך. גם כאשר נדמה לך שאתה כמבוגר עושה משהו בלי להבין, אתה עושה אך ורק דברים שאתה מבין.
ז"א העשייה שלך נובעת מהבנה שבמקרה כלשהו עליך לעשות X, בגלל שמישהו אחר מבין באותו X יותר ממך, ואתה מבין שכדאי לך לסמוך עליו. אחרת לא היית מקשיב לו.
וזו הנקודה החשובה. מצד אחד צריך להסביר לילד את הסיבות ללמה לעשות כך או אחרת כפי כמה שהוא מסוגל להבין. וככל שמסבירים לו יותר את הסיבות, כך הוא מחונך יותר באמת וכך הוא באמת עושה את מה שאומרים לו מתוך ההבנה שלו.
יחד עם זאת במקרים שבהם הילד לא מבין את הסיבה או שאתה אינך יודע כיצד להסביר לו אותה, גם אז אסור לך לרדות בילד (אא"כ זה ממש קריטי כנ"ל כדי להציל אותו כנ"ל), אלא עליך להסביר לילד בצורה הגיונית מדוע הוא צריך להקשיב לך, למרות שהוא לא מבין אותך. בדיוק לפי אותו ההיגיון שגם אתה מקשיב לפעמים לאחרים שאינך מבין את דעתם עד הסוף.
הילד חייב ורצוי מאוד שהוא יבין מה הוא עושה. הוא לא חייב להבין את הכל כרגע, אבל הוא חייב להבין מדוע כרגע הוא עושה X. אם הוא מסוגל להבין את הסיבה ללמה לעשות X הנה מה טוב, ואם לא, אתה חייב להתאמץ להסביר לו מדוע לעשות את X למרות שהוא לא ממש מבין את הסיבה כרגע. וזה כמובן אחרי שבדקת שאכן יש לך סיבה טובה, ולא שאתה סתם אומר לו לעשות משהו כי אתה כבר רגיל לחשוב שכך צריך להתנהג.
אחד הדברים הטובים אצל ילדים, הוא שהשכל שלהם עדיין לא השתבש.
ז"א עדיין אין להם את ההרגלים המשובשים שיש לאדם המבוגר. וזה בא לידי ביטוי בכך שהרבה פעמים ישנם דברים שנראים למבוגר כהגיוניים לחלוטין, אך באמת ההיגיון היחיד שבהם הוא הטעות שהמבוגר כבר הורגל לחשוב כך. וכאשר אומרים לילד לעשות את זה, אז הילד בגלל שהמוח שלו עוד לא השתבש, אז הוא לא מבין את "ההיגיון" שבחוסר ההיגיון של מה שאומרים לו לעשות. ואז נוצר הקונפליקט.
ולכן לפעמים כאשר יש קונפליקט שאתה מסביר לילד שלך לעשות משהו והוא לא מבין את ההיגיון שבדבריך, הרי שהרבה פעמים זה לא בגלל שהילד שלך יותר חכם ממך, אלא פשוט בגלל שבאמת הילד שלך עדיין לא התרגל לכל אותם דפוסי חשיבה מוטעים של המבוגרים. ולא נביא כאן דוגמאות ספציפיות (ויש אין ספור כאלו, שהם בעצם נובעים מכל אותם דפוסי חשיבה משובשים של המבוגרים), אך כל אחד צריך לבדוק עם עצמו, האם הדבר שהוא בטוח שהילד שלו מוכרח לעשות כרגע, כי כך הוא בטוח שנכון לעשות, האם אכן באמת הילד מוכרח לעשות X דווקא כרגע? או שאולי זו בסך הכל איזו אמונה חברתית טפלה שבה המבוגר מאמין?!
ודרך אגב כל מה שנאמר לעיל הוא פתרון לבעיית חינוך נוספת. כי עד עכשיו דיברנו על אלו שגדלו בסביבה טובה ובכל זאת התדרדרו, אך מה עושים עם הילדים שגדלו במשפחות הרוסות, מה עושים עם ילד שגדל בשכונת מצוקה ופשע, כיצד ניתן לעזור להם לחיות בצורה נכונה וטובה? כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות וכולי?
והתשובה היא כי יש באמת 2 סוגים של חינוך. חינוך 1 הוא חינוך שאומר מה לעשות ומה לא לעשות כמערכת כללים שככה עושים. ואכן חינוך כזה לא יכול לעזור לילד לצאת משום מעגל של התנהגות שלילית. כי מול מערכת הכללים שמציגים לילד, יש גם מערכת כללים אחרת ומערכת הרגלים אחרת סביבתית, שגם אותה הילד מכיר. אז למה בעצם שהחינוך שתיתן לו יעזור לו?!
אך יש גם סוג 2 של חינוך. שהוא חינוך שמחנך את האדם בצורה בוגרת, בדיוק כמו שעושים תוכנית שיקום וגמילה לאדם מבוגר, שמחנכים אותו בצורה פנימית, להבין למה בעצם הוא צריך להתנהג בצורה כלשהי. כי כאשר הוא היה קטן לא הסבירו לו למה מספיק טוב (אלא במקרה הטוב הסבירו לו רק מה), ואז הוא התדרדר, ועכשיו כאשר הוא התבגר מסבירים לו את ההיגיון של למה טוב להיות אדם טוב. וזו בדיוק הצורה שבה צריך לחנך את הילד כאשר הוא קטן ולא לחכות לכך שהוא יעשה טעויות, יתבגר, ורק אז יסבירו לו את ההיגיון במה שאמרו לו.
עם כל הכבוד להשפעות הסביבה, באמת לאמיתה האדם לא מתמודד מול שום סביבה אלא אך ורק מול עצמו. ההתמודדות של הילד היא לא מול הסביבה שלו, אלא מול הרצונות שלו ביחס לסביבה שלו. זה לא משנה מה הסביבה עושה, זה משנה כיצד הילד מגיב למחשבות של עצמו שאומרות לו להיות כמו הסביבה. ההתמודדות היא תמיד של האדם מול עצמו ולא מול הסביבה.
ולכן, כאשר נותנים לילד חינוך פנימי שבא מבפנים, דהיינו חינוך שורשי ויסודי כמו שנותנים לאדם מבוגר, חינוך שמסביר לו את ההיגיון שבמעשים בדיוק כמו שמסבירים לאדם מבוגר, על ידי זה החינוך נהיה לחלק מהמהות של הילד ואז על ידי זה הוא יכול להתגבר גם על כל השפעות הסביבה ולצאת מכל מעגל שלילי ולעבור לצורת חיים חיובית.
לסיכום: תתייחס לילד שלך כמו שמתייחסים לאדם מבוגר, ואז הוא יתייחס גם אליך ואל הדברים שלך כמו אדם מבוגר. במקום להסביר לו כל היום מה לעשות, תסביר לו כמה שיותר למה לעשות ואת ההיגיון שבדברים שלך. כך תהפוך בעצם את החינוך שאתה נותן לילדך לחלק ממנו. ובנוסף, זה לא יזיק שתבדוק את עצמך, האם באמת כל הדברים שאתה מלמד את ילדך לעשות, האם הם באמת נכונים, או אולי אתה אומר לו לעשות אותם, כי גם אותך חינכו כך בטעות. בהצלחה.
לקריאה נוספת:
* מאיזה גיל כדאי ללמד ילדים חשיבה חיובית?
ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
"חֲנךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ [אם תחנך את הילד לפי הבנתו], גַּם כִּי יַזְקִין [גם כאשר הוא יתבגר, הוא] לא יָסוּר מִמֶּנָּה [ממה שלימדת אותו] "
"רַבֵּנוּ [רבי נחמן מברסלב] זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה מִסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ עַל תִּינוֹק [בצורה בוגרת] וְרָצָה לְהַכְנִיס בּוֹ [חינוך ומוסר]... לְמַעַן יַתְחִיל לְהִתְחַנֵּךְ... וְגַם [הילד] יִזְכְּרֵם [יזכור את מה שלימדו אותו כאשר הוא היה קטן] בְּגַדְלוּתוֹ [כאשר הוא יתבגר]. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ וְכוּ'. "
לא מספיק להביא ילדים שהם מתנהגים כמו חיות בדמות אדם, אלא צריך שתהיה בהם דעת שהם גם יתנהגו כמו בני אדם ולא רק יראו כמו בני אדם
"עִקָּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כְּשֶׁהָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, אֵינוֹ אָדָם כְּלָל כַּנַּ"ל... הָעִקָּר לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת [לגדל ילדים] מִמִּין בְּנֵי אָדָם דַּוְקָא, וְלא מִין בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בִּדְמוּת אָדָם. [דהיינו לא מספיק להביא ילדים שהם מתנהגים כמו חיות בדמות אדם, אלא צריך שתהיה בהם דעת שהם גם יתנהגו כמו בני אדם ולא רק יראו כמו בני אדם]. "
אם לא תהיה חבר של הילדים שלך, אלא רק ההורה שלהם, אז הם יתייחסו אליך כמו אל הורה ולא כמו אל חבר.
"כַּיָּדוּעַ שָׁלַל רַבֵּנוּ מְאד בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים, הֵן אֶת עִנְיַן הַשַּׁעְשׁוּעַ עִמָּהֶם [להיות חבר של הילדים שלך]... וְהֵן אֶת הַהַכָּאוֹת [להרביץ] לַיְּלָדִים. אוּלָם אָמַר רַבֵּנוּ, פַּעַם [במקרים קיצוניים ביותר] נוֹתְנִים סְטִירָה. "
אל תשתעשע עם הילדים שלך. אחרת, יהיו מצבים שבהם הם יחליטו להשתעשע איתך גם נגד רצונך.
"מְסֻגָּל יוֹתֵר לַבָּנִים [מועיל לחינוך ילדים], לִהְיוֹת רָחוֹק מֵהֶם, לִבְלִי לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם לְשַׁעֲשֵׁעַ בָּהֶם [להשתעשע איתם] בְּכָל פַּעַם, רַק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל [תאפשר להם להסתדר בכוחות עצמם, כמו אנשים בוגרים] "
ההבדל השכלי היחיד בין ילד לאדם מבוגר, הוא רק בעד כמה הוא השתמש בפוטנציאל השכלי שלו כאדם. אך לשניהם יש בדיוק את אותו השכל בפוטנציאל.
"גַּם לְקָטָן יֵשׁ דַּעַת, אֲבָל אֵצֶל הַקָּטָן עֲדַיִן הַדַּעַת בְּכחַ וְלא בְּפעַל, כִּי לא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְלא הוֹצִיא אוֹתוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל"
לכל אחד החל מהרגע שהוא נברא יש שכל. שאפילו נקודה אחת ממנו הקטנה ביותר, יכולה לעמוד כנגד כל השפעות הסביבה והעולם כולו
"הַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת [הרצונות הלא חיוביים]... כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד חָכְמָה בְּכחַ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיאָם מִכּחַ אֶל הַפּעַל. וּבָזֶה הַשֵּׂכֶל לְבַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּכחַ חָכְמָתוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעֶצֶם בְּרִיאָתוֹ... בְּכחַ חָכְמָתוֹ לְבַד יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמד... וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת מִן הַשֵּׂכֶל יְכוֹלָה לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם הַתַּאֲווֹת [הרצונות הלא חיוביים] "
תשובה: בחיים לא חייבים להבין את הסיבה, אבל חייבת להיות סיבה מאוד טובה ללמה לעשות משהו שלא מבינים את הסיבה שלו.
ז"א אף אחד בעולם לא עושה דברים סתם כך רק כי אמרו לו, חוץ מהפתי שהוא מאמין לכל דבר. גם אתה וגם ילדך לא אמורים לעשות שום פעולה שאינכם מבינים למה לעשות אותה. כי רק משוגע עושה דברים סתם כך.
אלא מה? שלפעמים ישנם מצבים שבהם אתה מבין, שעליך לעשות X גם ולמרות שאינך מבין כרגע מדוע לעשות כך. כי אתה כן מבין שבנושא הספציפי הזה הרופא מבין טוב יותר ממך. גם כאשר נדמה לך שאתה כמבוגר עושה משהו בלי להבין, אתה עושה אך ורק דברים שאתה מבין.
ז"א העשייה שלך נובעת מהבנה שבמקרה כלשהו עליך לעשות X, בגלל שמישהו אחר מבין באותו X יותר ממך, ואתה מבין שכדאי לך לסמוך עליו. אחרת לא היית מקשיב לו.
וזו הנקודה החשובה. מצד אחד צריך להסביר לילד את הסיבות ללמה לעשות כך או אחרת כפי כמה שהוא מסוגל להבין. וככל שמסבירים לו יותר את הסיבות, כך הוא מחונך יותר באמת וכך הוא באמת עושה את מה שאומרים לו מתוך ההבנה שלו.
יחד עם זאת במקרים שבהם הילד לא מבין את הסיבה או שאתה אינך יודע כיצד להסביר לו אותה, גם אז אסור לך לרדות בילד (אא"כ זה ממש קריטי כנ"ל כדי להציל אותו כנ"ל), אלא עליך להסביר לילד בצורה הגיונית מדוע הוא צריך להקשיב לך, למרות שהוא לא מבין אותך. בדיוק לפי אותו ההיגיון שגם אתה מקשיב לפעמים לאחרים שאינך מבין את דעתם עד הסוף.
הילד חייב ורצוי מאוד שהוא יבין מה הוא עושה. הוא לא חייב להבין את הכל כרגע, אבל הוא חייב להבין מדוע כרגע הוא עושה X. אם הוא מסוגל להבין את הסיבה ללמה לעשות X הנה מה טוב, ואם לא, אתה חייב להתאמץ להסביר לו מדוע לעשות את X למרות שהוא לא ממש מבין את הסיבה כרגע. וזה כמובן אחרי שבדקת שאכן יש לך סיבה טובה, ולא שאתה סתם אומר לו לעשות משהו כי אתה כבר רגיל לחשוב שכך צריך להתנהג.
אחד הדברים הטובים אצל ילדים, הוא שהשכל שלהם עדיין לא השתבש.
ז"א עדיין אין להם את ההרגלים המשובשים שיש לאדם המבוגר. וזה בא לידי ביטוי בכך שהרבה פעמים ישנם דברים שנראים למבוגר כהגיוניים לחלוטין, אך באמת ההיגיון היחיד שבהם הוא הטעות שהמבוגר כבר הורגל לחשוב כך. וכאשר אומרים לילד לעשות את זה, אז הילד בגלל שהמוח שלו עוד לא השתבש, אז הוא לא מבין את "ההיגיון" שבחוסר ההיגיון של מה שאומרים לו לעשות. ואז נוצר הקונפליקט.
ולכן לפעמים כאשר יש קונפליקט שאתה מסביר לילד שלך לעשות משהו והוא לא מבין את ההיגיון שבדבריך, הרי שהרבה פעמים זה לא בגלל שהילד שלך יותר חכם ממך, אלא פשוט בגלל שבאמת הילד שלך עדיין לא התרגל לכל אותם דפוסי חשיבה מוטעים של המבוגרים. ולא נביא כאן דוגמאות ספציפיות (ויש אין ספור כאלו, שהם בעצם נובעים מכל אותם דפוסי חשיבה משובשים של המבוגרים), אך כל אחד צריך לבדוק עם עצמו, האם הדבר שהוא בטוח שהילד שלו מוכרח לעשות כרגע, כי כך הוא בטוח שנכון לעשות, האם אכן באמת הילד מוכרח לעשות X דווקא כרגע? או שאולי זו בסך הכל איזו אמונה חברתית טפלה שבה המבוגר מאמין?!
ודרך אגב כל מה שנאמר לעיל הוא פתרון לבעיית חינוך נוספת. כי עד עכשיו דיברנו על אלו שגדלו בסביבה טובה ובכל זאת התדרדרו, אך מה עושים עם הילדים שגדלו במשפחות הרוסות, מה עושים עם ילד שגדל בשכונת מצוקה ופשע, כיצד ניתן לעזור להם לחיות בצורה נכונה וטובה? כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות וכולי?
והתשובה היא כי יש באמת 2 סוגים של חינוך. חינוך 1 הוא חינוך שאומר מה לעשות ומה לא לעשות כמערכת כללים שככה עושים. ואכן חינוך כזה לא יכול לעזור לילד לצאת משום מעגל של התנהגות שלילית. כי מול מערכת הכללים שמציגים לילד, יש גם מערכת כללים אחרת ומערכת הרגלים אחרת סביבתית, שגם אותה הילד מכיר. אז למה בעצם שהחינוך שתיתן לו יעזור לו?!
אך יש גם סוג 2 של חינוך. שהוא חינוך שמחנך את האדם בצורה בוגרת, בדיוק כמו שעושים תוכנית שיקום וגמילה לאדם מבוגר, שמחנכים אותו בצורה פנימית, להבין למה בעצם הוא צריך להתנהג בצורה כלשהי. כי כאשר הוא היה קטן לא הסבירו לו למה מספיק טוב (אלא במקרה הטוב הסבירו לו רק מה), ואז הוא התדרדר, ועכשיו כאשר הוא התבגר מסבירים לו את ההיגיון של למה טוב להיות אדם טוב. וזו בדיוק הצורה שבה צריך לחנך את הילד כאשר הוא קטן ולא לחכות לכך שהוא יעשה טעויות, יתבגר, ורק אז יסבירו לו את ההיגיון במה שאמרו לו.
עם כל הכבוד להשפעות הסביבה, באמת לאמיתה האדם לא מתמודד מול שום סביבה אלא אך ורק מול עצמו. ההתמודדות של הילד היא לא מול הסביבה שלו, אלא מול הרצונות שלו ביחס לסביבה שלו. זה לא משנה מה הסביבה עושה, זה משנה כיצד הילד מגיב למחשבות של עצמו שאומרות לו להיות כמו הסביבה. ההתמודדות היא תמיד של האדם מול עצמו ולא מול הסביבה.
ולכן, כאשר נותנים לילד חינוך פנימי שבא מבפנים, דהיינו חינוך שורשי ויסודי כמו שנותנים לאדם מבוגר, חינוך שמסביר לו את ההיגיון שבמעשים בדיוק כמו שמסבירים לאדם מבוגר, על ידי זה החינוך נהיה לחלק מהמהות של הילד ואז על ידי זה הוא יכול להתגבר גם על כל השפעות הסביבה ולצאת מכל מעגל שלילי ולעבור לצורת חיים חיובית.
לסיכום: תתייחס לילד שלך כמו שמתייחסים לאדם מבוגר, ואז הוא יתייחס גם אליך ואל הדברים שלך כמו אדם מבוגר. במקום להסביר לו כל היום מה לעשות, תסביר לו כמה שיותר למה לעשות ואת ההיגיון שבדברים שלך. כך תהפוך בעצם את החינוך שאתה נותן לילדך לחלק ממנו. ובנוסף, זה לא יזיק שתבדוק את עצמך, האם באמת כל הדברים שאתה מלמד את ילדך לעשות, האם הם באמת נכונים, או אולי אתה אומר לו לעשות אותם, כי גם אותך חינכו כך בטעות. בהצלחה.
לקריאה נוספת:
* מאיזה גיל כדאי ללמד ילדים חשיבה חיובית?
ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
"חֲנךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ [אם תחנך את הילד לפי הבנתו], גַּם כִּי יַזְקִין [גם כאשר הוא יתבגר, הוא] לא יָסוּר מִמֶּנָּה [ממה שלימדת אותו] "
"רַבֵּנוּ [רבי נחמן מברסלב] זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה מִסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ עַל תִּינוֹק [בצורה בוגרת] וְרָצָה לְהַכְנִיס בּוֹ [חינוך ומוסר]... לְמַעַן יַתְחִיל לְהִתְחַנֵּךְ... וְגַם [הילד] יִזְכְּרֵם [יזכור את מה שלימדו אותו כאשר הוא היה קטן] בְּגַדְלוּתוֹ [כאשר הוא יתבגר]. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ וְכוּ'. "
לא מספיק להביא ילדים שהם מתנהגים כמו חיות בדמות אדם, אלא צריך שתהיה בהם דעת שהם גם יתנהגו כמו בני אדם ולא רק יראו כמו בני אדם
"עִקָּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כְּשֶׁהָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, אֵינוֹ אָדָם כְּלָל כַּנַּ"ל... הָעִקָּר לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת [לגדל ילדים] מִמִּין בְּנֵי אָדָם דַּוְקָא, וְלא מִין בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בִּדְמוּת אָדָם. [דהיינו לא מספיק להביא ילדים שהם מתנהגים כמו חיות בדמות אדם, אלא צריך שתהיה בהם דעת שהם גם יתנהגו כמו בני אדם ולא רק יראו כמו בני אדם]. "
אם לא תהיה חבר של הילדים שלך, אלא רק ההורה שלהם, אז הם יתייחסו אליך כמו אל הורה ולא כמו אל חבר.
"כַּיָּדוּעַ שָׁלַל רַבֵּנוּ מְאד בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים, הֵן אֶת עִנְיַן הַשַּׁעְשׁוּעַ עִמָּהֶם [להיות חבר של הילדים שלך]... וְהֵן אֶת הַהַכָּאוֹת [להרביץ] לַיְּלָדִים. אוּלָם אָמַר רַבֵּנוּ, פַּעַם [במקרים קיצוניים ביותר] נוֹתְנִים סְטִירָה. "
אל תשתעשע עם הילדים שלך. אחרת, יהיו מצבים שבהם הם יחליטו להשתעשע איתך גם נגד רצונך.
"מְסֻגָּל יוֹתֵר לַבָּנִים [מועיל לחינוך ילדים], לִהְיוֹת רָחוֹק מֵהֶם, לִבְלִי לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם לְשַׁעֲשֵׁעַ בָּהֶם [להשתעשע איתם] בְּכָל פַּעַם, רַק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל [תאפשר להם להסתדר בכוחות עצמם, כמו אנשים בוגרים] "
ההבדל השכלי היחיד בין ילד לאדם מבוגר, הוא רק בעד כמה הוא השתמש בפוטנציאל השכלי שלו כאדם. אך לשניהם יש בדיוק את אותו השכל בפוטנציאל.
"גַּם לְקָטָן יֵשׁ דַּעַת, אֲבָל אֵצֶל הַקָּטָן עֲדַיִן הַדַּעַת בְּכחַ וְלא בְּפעַל, כִּי לא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְלא הוֹצִיא אוֹתוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל"
לכל אחד החל מהרגע שהוא נברא יש שכל. שאפילו נקודה אחת ממנו הקטנה ביותר, יכולה לעמוד כנגד כל השפעות הסביבה והעולם כולו
"הַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת [הרצונות הלא חיוביים]... כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד חָכְמָה בְּכחַ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיאָם מִכּחַ אֶל הַפּעַל. וּבָזֶה הַשֵּׂכֶל לְבַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּכחַ חָכְמָתוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעֶצֶם בְּרִיאָתוֹ... בְּכחַ חָכְמָתוֹ לְבַד יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמד... וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת מִן הַשֵּׂכֶל יְכוֹלָה לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם הַתַּאֲווֹת [הרצונות הלא חיוביים] "