ננסה להבין פה פן חיוני ביותר לגבי תהליכי קבלת החלטות והוא - כשלים בקבלת החלטות.
כשל אחד בקבלת החלטות הוא מחשבה או אמונה שהאלטרנטיבות מהן צריך לבחור הן ברירת מחדל. הטיות בחשיבה עשויות לגרום לרגשות של פחד, חרדה, כעס, בלבול ועוד אלה בתורם עשויים "לחסום" את היצירתיות ולהגביל את החשיבה לגבי אלטרנטיבות נוספות. בעצם, מדובר באשליה שההחלטה נראית כמו ברירת מחדל. אופציה לחופשה עם אדם שלא מעוניינים לצאת איתו, או לא לצאת לחופשה כלל. בפועל, יש דרכים אחרות לצאת לחופשה. יש לפרוש את כל האופציות לפנינו ואז להתחיל את תהליך קבלת ההחלטה.
נוסף לכך, כשל זה מופיע גם למול החסרונות של האלטרנטיבות מהן צריך לבחור. בבואכם לקבל החלטה מבין שתי אלטרנטיבות, האם לאחר בחינת יתרונות וחסרונות של כל אופציה, בחנתם מציאת פתרונות לחסרונות קיימים של כל אופציה? במצב זה יתכן שבאופן יחסי חסרונות ספציפיים יראו בולטים יותר מהיתרונות של אותה אלטרנטיבה. לדוגמה, רצון לעבור דירה בגלל חיסרון משמעותי שיש בדירה הנוכחית. נניח שאתם גרים בדירה שאין בה מזגן, או שהיא מרוחקת מאזור התחבורה הציבורית או כל חיסרון משמעותי אחר מבחינתכם. השאלה הנשאלת כאן, האם נמצאו כל הפתרונות היחסיים לחסרונות אלו?
בשלב הבא, נבחן מה החסרונות שעשויים להופיע בדירה אחרת ומה האלטרנטיבות לפתרון החסרונות בה? האם הינך מבין כי בכל אופציה יתגלו חסרונות (גם כאלה שלא צפית מראש - אין זה אומר להימנע משינוי כמובן!). זה נשמע מובן מאיליו, אך בעת שהנך נתון ללחץ כלשהו, בין אם זה בזמן, או עקב גורם אחר, עשויות להישכח ממוחך אלטרנטיבות שונות.
בקבלת החלטה בין שתי אופציות אפשריות, עשויה לעלות המחשבה שלכל האופציות יש חסרונות משמעותיים במידה דומה, או יתרונות משמעותיים במידה דומה. בעצם, יש תחרות מסוימת בין היתרונות והחסרונות של כל אופציה. בעת התלבטות, כאשר האדם בוחר באופציה א' הוא עשוי לחשוב יותר על היתרונות שיפסיד באופציה ב' ולחשוב יותר גם על החסרונות שבאופציה א'. כך "יצאת מרובה לא יצאת". בכל בחירה שתעשה, תראה את החיסרון של אותה אופציה לעומת היתרונות של האופציה השנייה. במקרה כזה, ניתן לערוך דירוג, של הקריטריונים החשובים ביותר בקבלת ההחלטה. לדוגמה: בבחירת דירה - מה הקריטריון החשוב ביותר? גודל הדירה? הקרבה לתחבורה ציבורית? חניה צמודה? שכנים חביבים? יש לערוך דרוג, לוודא כי כל האופציות פרושות לפנינו, ולקחת בחשבון שבכל אופציה יהיו חסרונות, וכי אין "מושלם" לגמרי.
חוסר חשיבה מעמיקה קדימה עקב הסתנוורות של האדם מיתרונות של אחת האופציות. דבר זה מוביל לכך שהאדם לא מסתכל קדימה על ההשלכות ועל היתרונות והחסרונות של האופציה. מדובר בסיטואציה בה אדם תולה את אושרו בהחלטה ובבחירה שיעשה, בין אם ערכו העצמי תלוי בבחירה או בין אם ירוויח משהו אחר ממנה. תהליך זה יכול לגרום לבלבול רב, לשינויים תכופים בקבלת ההחלטות ולדחיית ההחלטה עצמה. לדוגמה, סטודנט שמפיק את ערכו העצמי מכתיבת תזה בתואר השני, אך אינו באמת רוצה זאת מהסיבות הנכונות. הוא תולה את ערכו העצמי ובכך גם את אושרו הפנימי באם יעשה תיזה או לא, אך בפועל מתקשה בתהליך הכתיבה ואינו נהנה ממנה. נקודת מבטו של אותו סטודנט עשויה להיות כי ההחלטה תשנה את חייו ברמה כזו, שאם יקבל החלטה "שגויה", יהיו לה השלכות הרות גורל. כלומר, יקרה משהו רע מאוד או שיפסיד משהו טוב בדרך. לדוגמה, הוריו יהיו מאוכזבים ממנו מה שיגרום לכך שלא יתמכו יותר בבקשותיו כלפיהם, מה שיוביל לכך שלא יצליח בחיים מה שיהפוך אותו, לשיטתו, ל"חסר ערך". כמובן שזוהי הסקת מסקנות נמהרת מאוד. כדי לצאת מהלופ הזה, הסטודנט צריך לברר האם ההחלטה היא באמת הרת גורל עבורו, מה הכי גרוע שיקרה אם יבחר בכל אופציה.
בנוסף לכל אלה, כשלים בקבלת החלטות יכולים להיווצר בסיטואציות בהן יש לחץ של זמן. דבר זה עשוי להוביל, בצירוף העצמת השלכות ההחלטה, לתחושה של לחץ, בלבול ואף חרדה. גם כאן, יש לבחון את הגורמים ללחץ, ולחקור את נסיבותיהן ולנסות לפזר את הערפל העוטה סביבך ולחשוב בצורה בהירה והגיונית.
כשל נוסף בקבלת החלטות הוא הערכה שגויה של "סיכוי" מול "סיכון". בעצם זה שוב נוגע במרכיב של מידע חסר, אך מרוב שאדם רוצה להגיע ליעד מסוים, דבר שיכול לקרות לדוגמה במכירות, הוא מסתנוור מהעובדה שהמשאלה שלו עשויה להתגשם. הוא פועל בהתלהבות בלי לבדוק האם באמת הסיכוי להצליח הוא כפי שהוא מעריך באמת לעומת הסיכון להפסיד. לחלופין, הערכה של הסיכון בבחירת האופציה שגויה מהאמת.
קיבלת החלטה? המאמר עזר לך? אשמח לשמוע על כך.
כשל אחד בקבלת החלטות הוא מחשבה או אמונה שהאלטרנטיבות מהן צריך לבחור הן ברירת מחדל. הטיות בחשיבה עשויות לגרום לרגשות של פחד, חרדה, כעס, בלבול ועוד אלה בתורם עשויים "לחסום" את היצירתיות ולהגביל את החשיבה לגבי אלטרנטיבות נוספות. בעצם, מדובר באשליה שההחלטה נראית כמו ברירת מחדל. אופציה לחופשה עם אדם שלא מעוניינים לצאת איתו, או לא לצאת לחופשה כלל. בפועל, יש דרכים אחרות לצאת לחופשה. יש לפרוש את כל האופציות לפנינו ואז להתחיל את תהליך קבלת ההחלטה.
נוסף לכך, כשל זה מופיע גם למול החסרונות של האלטרנטיבות מהן צריך לבחור. בבואכם לקבל החלטה מבין שתי אלטרנטיבות, האם לאחר בחינת יתרונות וחסרונות של כל אופציה, בחנתם מציאת פתרונות לחסרונות קיימים של כל אופציה? במצב זה יתכן שבאופן יחסי חסרונות ספציפיים יראו בולטים יותר מהיתרונות של אותה אלטרנטיבה. לדוגמה, רצון לעבור דירה בגלל חיסרון משמעותי שיש בדירה הנוכחית. נניח שאתם גרים בדירה שאין בה מזגן, או שהיא מרוחקת מאזור התחבורה הציבורית או כל חיסרון משמעותי אחר מבחינתכם. השאלה הנשאלת כאן, האם נמצאו כל הפתרונות היחסיים לחסרונות אלו?
בשלב הבא, נבחן מה החסרונות שעשויים להופיע בדירה אחרת ומה האלטרנטיבות לפתרון החסרונות בה? האם הינך מבין כי בכל אופציה יתגלו חסרונות (גם כאלה שלא צפית מראש - אין זה אומר להימנע משינוי כמובן!). זה נשמע מובן מאיליו, אך בעת שהנך נתון ללחץ כלשהו, בין אם זה בזמן, או עקב גורם אחר, עשויות להישכח ממוחך אלטרנטיבות שונות.
בקבלת החלטה בין שתי אופציות אפשריות, עשויה לעלות המחשבה שלכל האופציות יש חסרונות משמעותיים במידה דומה, או יתרונות משמעותיים במידה דומה. בעצם, יש תחרות מסוימת בין היתרונות והחסרונות של כל אופציה. בעת התלבטות, כאשר האדם בוחר באופציה א' הוא עשוי לחשוב יותר על היתרונות שיפסיד באופציה ב' ולחשוב יותר גם על החסרונות שבאופציה א'. כך "יצאת מרובה לא יצאת". בכל בחירה שתעשה, תראה את החיסרון של אותה אופציה לעומת היתרונות של האופציה השנייה. במקרה כזה, ניתן לערוך דירוג, של הקריטריונים החשובים ביותר בקבלת ההחלטה. לדוגמה: בבחירת דירה - מה הקריטריון החשוב ביותר? גודל הדירה? הקרבה לתחבורה ציבורית? חניה צמודה? שכנים חביבים? יש לערוך דרוג, לוודא כי כל האופציות פרושות לפנינו, ולקחת בחשבון שבכל אופציה יהיו חסרונות, וכי אין "מושלם" לגמרי.
חוסר חשיבה מעמיקה קדימה עקב הסתנוורות של האדם מיתרונות של אחת האופציות. דבר זה מוביל לכך שהאדם לא מסתכל קדימה על ההשלכות ועל היתרונות והחסרונות של האופציה. מדובר בסיטואציה בה אדם תולה את אושרו בהחלטה ובבחירה שיעשה, בין אם ערכו העצמי תלוי בבחירה או בין אם ירוויח משהו אחר ממנה. תהליך זה יכול לגרום לבלבול רב, לשינויים תכופים בקבלת ההחלטות ולדחיית ההחלטה עצמה. לדוגמה, סטודנט שמפיק את ערכו העצמי מכתיבת תזה בתואר השני, אך אינו באמת רוצה זאת מהסיבות הנכונות. הוא תולה את ערכו העצמי ובכך גם את אושרו הפנימי באם יעשה תיזה או לא, אך בפועל מתקשה בתהליך הכתיבה ואינו נהנה ממנה. נקודת מבטו של אותו סטודנט עשויה להיות כי ההחלטה תשנה את חייו ברמה כזו, שאם יקבל החלטה "שגויה", יהיו לה השלכות הרות גורל. כלומר, יקרה משהו רע מאוד או שיפסיד משהו טוב בדרך. לדוגמה, הוריו יהיו מאוכזבים ממנו מה שיגרום לכך שלא יתמכו יותר בבקשותיו כלפיהם, מה שיוביל לכך שלא יצליח בחיים מה שיהפוך אותו, לשיטתו, ל"חסר ערך". כמובן שזוהי הסקת מסקנות נמהרת מאוד. כדי לצאת מהלופ הזה, הסטודנט צריך לברר האם ההחלטה היא באמת הרת גורל עבורו, מה הכי גרוע שיקרה אם יבחר בכל אופציה.
בנוסף לכל אלה, כשלים בקבלת החלטות יכולים להיווצר בסיטואציות בהן יש לחץ של זמן. דבר זה עשוי להוביל, בצירוף העצמת השלכות ההחלטה, לתחושה של לחץ, בלבול ואף חרדה. גם כאן, יש לבחון את הגורמים ללחץ, ולחקור את נסיבותיהן ולנסות לפזר את הערפל העוטה סביבך ולחשוב בצורה בהירה והגיונית.
כשל נוסף בקבלת החלטות הוא הערכה שגויה של "סיכוי" מול "סיכון". בעצם זה שוב נוגע במרכיב של מידע חסר, אך מרוב שאדם רוצה להגיע ליעד מסוים, דבר שיכול לקרות לדוגמה במכירות, הוא מסתנוור מהעובדה שהמשאלה שלו עשויה להתגשם. הוא פועל בהתלהבות בלי לבדוק האם באמת הסיכוי להצליח הוא כפי שהוא מעריך באמת לעומת הסיכון להפסיד. לחלופין, הערכה של הסיכון בבחירת האופציה שגויה מהאמת.
קיבלת החלטה? המאמר עזר לך? אשמח לשמוע על כך.
050-3331-331