כאשר האדם מסתכל על המציאות הוא קולט: שאין טעם לפחד, כי אולי הדבר שממנו הוא מפחד הסיפור בכלל לא יתחיל וכל זה רק נמצא בראש שלו. וגם אם הוא חושב שיכול להיות משהו מסויים, האם זה יעזור לו הפחד? הרי בסופו של דבר הוא תמיד מגיע לאותו הכיוון שעליו להתמודד עם המציאות. מה זאת אומרת להתמודד עם המציאות? הכוונה היא - להתבונן על המציאות כמו שהיא ותו לא. וע"י התבוננות על המציאות עצמה, הוא מוצא את הפתרון לבעיה שלו.
ובהתאם לכך, כאשר האדם מחובר למציאות הוא מוצא את הפתרון הכי טוב לבעיות שלו, ואין טעם להיאחז במגדלים באוויר. כי מה שחשוב שהאדם ילך עם האמת עד הסוף. כמו שאמר רבי נחמן מברסלב שהעולם הוא גשר צר והעיקר לא לפחד כלל.
ולמרות שהאדם עובר בחייו על גשר צר הוא יכול לקיים את העיקר לא לפחד כלל, כי ההתבוננות על המציאות פותרת מנסיון להבין וכן, הדבר שדיברנו עליו היא גם פותרת אותו מלפחד. הפחד שיישאר לאדם יהיה הפחד הטבעי והרצוי בלבד.
ככה החיים ייכנסו לפרופורציות נכונות יותר, ככה האדם יהיה שמח יותר ויותר ימצה את עצמו בשלמות כי יהיה לו זמן לכך.
*
אין דבר טוב יותר מלעשות דבר עד תומו שכן הפוטנציאל האישי ממוצה עד תומו ולאחר מכן בא תהליך של "לידה מחדש" שבו האדם מגלה דברים חדשים כלי הקיבול שלו גדל, והוא יכול שוב למצות פוטנציאל גדול יותר ושוב חוזר חלילה כאשר כלי הקיבול שלו יגדל והוא ימצא שוב פוטנציאל חדש והבנה גדולה יותר.
יש כאן מקום להעמיק ולומר שיש כאן שני דברים מנוגדים ונכונים בו זמנית. כי מצד האמת, האדם לא יכול להבין את המציאות כלל כי אין לה ראשית ואין לה תכלית ואין לאדם אפשרות להבין את האינסוף הזה לעולם. אבל, למרות שהאדם מוגבל ויש לו גבול בהבנה, יחד עם זאת הוא מתקדם לאין סוף ולאין תכלית ובכל זאת התקדמותו היא אין סופית. וכן, הבנתו את המציאות מתקדמת לאינסוף.
ולסיום, תמיד יש לאן להתקדם בחיים ותמיד יש אפשרות להתקדם. האדם, יכול להתחדש בהבנה אינסופית. נכתב גם עד האין סוף ומעבר לו, כי יש מציאות של התחדשות אין סופית אבל אפשר להגדיל את הכלי ולעבור את יכולת ההתקדמות האינסופית הקודמת מה שאומר שקיימים אינסוף אינסופים שבסופם קיים אין סוף שהוא אין סוף וסופי לכל האינסופיים שהיא המציאות האינסופית המוחלטת. ואותה מציאות אינסופית כביכול צמצמה את עצמה בצמצום אינסופי כדי שתתפתח באופן אינסופי. ולכן האדם הוא כלום ומוגבל ואינסופי ביחד ושניהם נכונים.
*
האדם צריך לחפש את האמת ולא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו כלל זה חשוב אף במציאת האמת ועוד משהו יפה הדרך להגיע למחוז חפצנו היא דווקא העולם הזה.
לפי השקפתי החיים ממשיכים גם לאחר המוות, האדם מת בגופו המחשב שלו המוח מפסיק לעבד נתונים אבל, זאת רק היד הפסיקה להפעיל את המקלדת והיא ממשיכה להיות קיימת. לדעתי אין המטרה לעשות דברים בשביל לקבל עולם הבא. כי העולם הבא של האדם הוא מצבו בעולם הזה, וככה הוא ממשיך גם לאחר המוות. אז אדם יכול להרגיש את העולם הבא שלו גם בעולם הזה. ואם האדם עושה מעשים חיוביים בעולם הזה אז כבר יש לו בעולם הזה עולם הבא ועולם הבא זה רק המשך של אותה מחשבה לאחר המוות. כלומר מסכים אני אם אדם יחשוב שרע לו אז כבר עכשיו יש לו גהינום. האדם צריך להבין שיש לו בחירה בחיים לבחור בדרכו.
כלל חשוב, אסור לכפות על אף אדם שום דעה כל אדם צריך להתקדם בחיים לפי הבנתו. האדם יבחר את דרכו לפי האמת וידבק לאמת ויהיה חזק מאוד כי זה כלל חשוב מאוד! כי האמת אהובה מכל.
ובהתאם לכך, כאשר האדם מחובר למציאות הוא מוצא את הפתרון הכי טוב לבעיות שלו, ואין טעם להיאחז במגדלים באוויר. כי מה שחשוב שהאדם ילך עם האמת עד הסוף. כמו שאמר רבי נחמן מברסלב שהעולם הוא גשר צר והעיקר לא לפחד כלל.
ולמרות שהאדם עובר בחייו על גשר צר הוא יכול לקיים את העיקר לא לפחד כלל, כי ההתבוננות על המציאות פותרת מנסיון להבין וכן, הדבר שדיברנו עליו היא גם פותרת אותו מלפחד. הפחד שיישאר לאדם יהיה הפחד הטבעי והרצוי בלבד.
ככה החיים ייכנסו לפרופורציות נכונות יותר, ככה האדם יהיה שמח יותר ויותר ימצה את עצמו בשלמות כי יהיה לו זמן לכך.
*
אין דבר טוב יותר מלעשות דבר עד תומו שכן הפוטנציאל האישי ממוצה עד תומו ולאחר מכן בא תהליך של "לידה מחדש" שבו האדם מגלה דברים חדשים כלי הקיבול שלו גדל, והוא יכול שוב למצות פוטנציאל גדול יותר ושוב חוזר חלילה כאשר כלי הקיבול שלו יגדל והוא ימצא שוב פוטנציאל חדש והבנה גדולה יותר.
יש כאן מקום להעמיק ולומר שיש כאן שני דברים מנוגדים ונכונים בו זמנית. כי מצד האמת, האדם לא יכול להבין את המציאות כלל כי אין לה ראשית ואין לה תכלית ואין לאדם אפשרות להבין את האינסוף הזה לעולם. אבל, למרות שהאדם מוגבל ויש לו גבול בהבנה, יחד עם זאת הוא מתקדם לאין סוף ולאין תכלית ובכל זאת התקדמותו היא אין סופית. וכן, הבנתו את המציאות מתקדמת לאינסוף.
ולסיום, תמיד יש לאן להתקדם בחיים ותמיד יש אפשרות להתקדם. האדם, יכול להתחדש בהבנה אינסופית. נכתב גם עד האין סוף ומעבר לו, כי יש מציאות של התחדשות אין סופית אבל אפשר להגדיל את הכלי ולעבור את יכולת ההתקדמות האינסופית הקודמת מה שאומר שקיימים אינסוף אינסופים שבסופם קיים אין סוף שהוא אין סוף וסופי לכל האינסופיים שהיא המציאות האינסופית המוחלטת. ואותה מציאות אינסופית כביכול צמצמה את עצמה בצמצום אינסופי כדי שתתפתח באופן אינסופי. ולכן האדם הוא כלום ומוגבל ואינסופי ביחד ושניהם נכונים.
*
האדם צריך לחפש את האמת ולא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו כלל זה חשוב אף במציאת האמת ועוד משהו יפה הדרך להגיע למחוז חפצנו היא דווקא העולם הזה.
לפי השקפתי החיים ממשיכים גם לאחר המוות, האדם מת בגופו המחשב שלו המוח מפסיק לעבד נתונים אבל, זאת רק היד הפסיקה להפעיל את המקלדת והיא ממשיכה להיות קיימת. לדעתי אין המטרה לעשות דברים בשביל לקבל עולם הבא. כי העולם הבא של האדם הוא מצבו בעולם הזה, וככה הוא ממשיך גם לאחר המוות. אז אדם יכול להרגיש את העולם הבא שלו גם בעולם הזה. ואם האדם עושה מעשים חיוביים בעולם הזה אז כבר יש לו בעולם הזה עולם הבא ועולם הבא זה רק המשך של אותה מחשבה לאחר המוות. כלומר מסכים אני אם אדם יחשוב שרע לו אז כבר עכשיו יש לו גהינום. האדם צריך להבין שיש לו בחירה בחיים לבחור בדרכו.
כלל חשוב, אסור לכפות על אף אדם שום דעה כל אדם צריך להתקדם בחיים לפי הבנתו. האדם יבחר את דרכו לפי האמת וידבק לאמת ויהיה חזק מאוד כי זה כלל חשוב מאוד! כי האמת אהובה מכל.
050-3331-331