יש פרדוקס וזה הרצון העצמי של האדם, אם הוא לא ירצה לרצות הוא עדיין יהיה בכלא של הרצון ולכן נשאלת השאלה, איך לפתור את הפרדוקס? התשובה במאמר הייתה לנסות למצוא את הרצון הראשון כל העולם כולו. למה האדם רוצה? מי כאן רוצה? אם נאמר שהאדם, אז למה האדם רוצה? כי הוא נולד עם הרצון.

הרצון קיים באדם האדם רוצה מבלי לרצות את הרצון. אז לכן, האדם בעצם לא רוצה ורוצה ביחד, הרצון הוא דבר לא רצוני והאדם בכל זאת רוצה. שניהם נכונים. אבל עדיין קיים כאן רצון. ואם הוא ירצה לבטל את הרצון לרצות - שוב הוא רוצה. רוצה לרצות לא לרצות.

ויחד עם זאת שהאדם תמיד רוצה, הוא תמיד עושה את מה שהוא רוצה לעשות, ולכן, הרצון שלו תמיד מנווט אותו לרצות דברים או לרצות לא לרצות, ולכן האדם תמיד עושה את מה שהוא רוצה. ולכן האדם מתוך הבנה זו ממילא יזרום עם הדברים וכך לא יהיה בכלא של הרצון שלו לאמלל אותו, כי הרצון שלו יהיה מנווט בהתאם למציאות כפי שהיא. וע"י שרצונו יהיה מנווט לפי המציאות כפי שהיא, תמיד יהיה לו טוב. ואז הוא יגשים את חלומו בכל רגע - כי יבין שהחלום הזה כבר עכשיו מתגשם לנגד עיניו - רק שלא ידע לפני כן.