התמכרויות הן התנהגויות כרוניות חוזרות ונשנות שגורמות לתוצאות פוגעניות.

ההתנהגות נובעת מדחף בלתי נשלט להמשיך במשהו שהאדם יודע שמזיק לו, אך מספק לו מצב רגשי נעים במיוחד. להתמכרות יש מרכיבים גנטיים, סביבתיים, אישיותיים והתפתחותיים.

כמעט כל דבר שגורם להנאה יכול להפוך להתמכרות. התמכרות מתפתחת בעיקר בגלל מערכת היחסים של האדם עם החומר או החוויה והמשמעות שהוא נותן להם, ולא רק בגלל תכונות החומרים שהוא משתמש בהם.

"מעגל הקסמים" והתלות

באמצעות ההתנהגות הממכרת מצליח האדם להשיג שחרור והקלה, אולם ההצלחה הזו היא זמנית בלבד משום שאז הוא נאלץ להתמודד עם הנזקים שגרמה התנהגותו. במצב זה הוא נכנס שוב למצוקה רגשית שיוצרת כמיהה להשיג הקלה מיידית ושוב פונה להתנהגות הממכרת בתקווה להשיג הקלה. כך הוא הופך להיות שבוי במעין מעגל קסמים.

בכל התמכרות קיים האלמנט של התלות הנפשית, בהתמכרות לחומרים פסיכואקטיבים (סמים, אלכוהול) נוספת לכך גם התלות הגופנית אשר מבטאת מצב של הרעלה כרונית. כתוצאה מכך, הפסקת השימוש תגרום לתסמונת גמילה גופנית (detoxification).

קבוצות סיכון

קב' הסיכון הגדולה ביותר הם המתבגרים. בתקופה זו הם נדרשים להתמודדויות אישיות וחברתיות קשות ובלתי מוכרות במצב שהאישיות עדיין אינה מגובשת וכוחות האגו עדיין דלים. הם מבולבלים לעתים קרובות ומפחדים להיכשל במשימות החיים. קבוצת השווים הופכת להיות משמעותית ביותר והשאיפה להיות מקובל ושייך, היא מרכזית בהוויה של המתבגר. זוהי תקופת החיים שבה האדם חשוף באופן המשמעותי ביותר לפיתוח התמכרות, גם מהסיבות הפסיכולוגיות שהזכרתי לעיל וגם מתוך הרצון להיות מקובל ומוערך ע"י חבריו.

מבין האנשים הסובלים מתופעות פוסט - טראומטיות יש שיעורים גבוהים של התמכרות לסמים ואלכוהול. עצמת הכאב הרגשי היא לעתים מעל למה שהנפש יכולה לעמוד בו, אנרגיה רבה מושקעת בדרך כלל בניסיון לשכוח את הטראומה. כתוצאה מזה יש פגיעה ביכולת להתרכז, פחד מפני מצב של שינה שבו עלולים להופיע חלומות ויש בו איבוד שליטה, קושי להתמודד במערכות יחסים, מופנמות ועוד.

ידוע שלמי הסובלים מהפרעת קשב וריכוז יש נטייה יותר מלאחרים לפתח התמכרות. נמצא במחקרים כי קיים אצלם מחסור בחומרים שמפריש המוח (דופאמין וסרוטונין). על החסך הזה ניתן ל"פצות" לטווח קצר בעזרת סמים ואלכוהול, אולם לטווח הארוך השימוש בחומרים אלו גורם לנזק בלתי הפיך. חשוב להתייחס גם לחוויית החיים של אנשים הסובלים מהפרעה זו שמזמנת להם התמודדות עם מציאות קשה ומסובכת יותר מזו של אחרים, ועלולה לדחוף אותם לחפש הקלה ושחרור מהבחינה הפסיכולוגית.

הגישה הביו / פסיכו / סוציאלית

מודל טיפולי מקיף המתייחס למכלול הגורמים מתחומים שונים אשר משתלבים יחדיו ויוצרים את בעיית ההתמכרות. טיפול יעיל במכורים צריך שיענה על מכלול צרכיו של המטופל וייתן מענה לבעיות רפואיות, פסיכולוגיות, חברתיות, תעסוקתיות וחוקיות.

גורמים פיסיולוגים

מדענים החוקרים את המוח טוענים שיש אנשים בעלי נטיית קדם גנטית להתמכרות, אבל מאחר וההתמכרות קשורה לפעולות המוח הבסיסיות כמו הזיכרון, התגמול, קבלת החלטות וכו' כל אחד יכול להפוך למכור אם ייחשף במידה מספקת לחומר או לפעולה שגורמים לו הנאה מרובה מאוד. גם התמכרויות שאינן כימיות כגון: הימורים, סקס, קניות וכו'. יכולות להפוך להרגל ולגלוש להתמכרות.

עפ"י מחקרים, מה שמבדיל בין מי שהופך למכור לבין מי שלא, הוא היכולת האנליטית של המוח להעריך מראש את הנזק שייגרם ולוותר על ההנאה, ע"י הימנעות מהפעילות המזיקה. תהליך זה נעשה ע"י הפעלה של מעגל טבעי של בלמים במוח הנקרא gaba. אצל מכורים המעגל הטבעי הזה כנראה פגום והמוח מתקשה לבלום את הדחפים ולהתגבר על הכמיהה למושא ההתמכרות.

במצבי מתח המוח מתמקד על גורם המתח / הסכנה והקורטקס הקדמי - האחראי על שיקול הדעת, פועל פחות טוב. תגובה זו גורמת לאדם לפעול ביתר אימפולסיביות. אצל מכורים התוצאה יכולה להיות כניעה לדחף להשתמש.

גורמים פסיכולוגים

מבחינה פסיכולוגית, התמכרות היא ניסיון להקל על מציאות בלתי נסבלת וקשה להתמודדות. זוהי דרך בלתי מסתגלת להפיג סבל רגשי ולהפחית תחושות לחץ, חרדה, כעס ודיכאון.

התמכרות לסמים ולאלכוהול היא דרך של התמודדות ע"י "ריפוי עצמי". בזכות תכונותיהם הפרמקולוגיות החמרים האלו מצליחים להקל על כאב רגשי מתמשך ותחושת לחץ מחד, ומאידך משמשים גם כדרך להענשה ושאיפה להרס עצמי. שימוש בסמים ואלכוהול עוזר להתגבר על עכבות ועל איסורים פנימיים ומוסריים וכן על חוסר ביטחון עצמי ביצירת קשר עם הזולת.

גורמים סוציולוגים

לחץ חברתי, הרצון להשתייך וזמינות החומר הממכר, הם אלמנטים מרכזיים המשפיעים על התפתחות של התמכרות. בהשפעת חברים יש לכל אדם, במיוחד למתבגרים, נטייה להתנסות בחומרים ובמעשים שעלולים להוביל אותו בהדרגה למצב של התמכרות.

זמינות החומר או ההתנהגות הממכרת והלגיטימציה החברתית שקשורה בהם, גם הם בעלי השפעה מכרעת לשאלה אם אדם יפתח התמכרות ומאיזה סוג. כך למשל, עד לפני שנים לא רבות הייתה ההתמכרות לסמים תופעה הנפוצה בעיקר בשכבות האוכלוסייה הדלות והעברייניות יותר. בשנים האחרונות התרבו סוגי הסמים, הם הפכו ליותר זמינים ונגישים, וחלקם אף זוכים ללגיטימציה בציבור. כתוצאה מכך, כיום תופעת ההתמכרות לסמים קיימת בשכיחות גבוהה יחסית בכל שכבות האוכלוסייה.

טיפול במתמכרים

עקרון הטיפול במתמכרים הוא טיפול משולב שמטרתו להביא לגמילה ולשמר אותה לטווח ארוך.

ההתערבות הטיפולית נעשית ברמה אישית, קבוצתית ומערכתית. שילוב של שיחות פרטניות, קבוצות תמיכה, התערבות טיפולית במשפחה וסיוע סוציאלי בקהילה.

בטיפול יש להתייחס ל - 3 הרבדים שבהם מתקיימת הבעיה: ביו / פסיכו / סוציאלי.

ביו - בשלב ראשון יש להתמקד בגמילה הפיזית ובהתגברות על התסמינים הנלווים לה. במקרים שההתמכרות לחמרים הייתה מעין "ריפוי עצמי" להפרעה / מחלה, יש לקבל טיפול תרופתי מתאים במרשם רופא.

פסיכו - התמקדות באספקטים התוך - אישיים של המכור: חיזוק כוחות האגו, אחריות לניהול חייו והבנה לגבי שורשי ההתמכרות.

אימון למניעת "נפילה" relapseהכולל: זיהוי מצבי סיכון והימנעות מהם

פיתוח דפוסי התמודדות חדשים שיאפשרו לו להצליח במשימות החיים ללא סמים

סוציאלי - שיפור מערכות יחסים בינאישיות, התערבות במע' המשפחתית כדי לאפשר להם לקבל את השינוי במטופל ולשמר אותו.

שינוי קב' השתייכות חברתית - הצלחת הגמילה תלויה במידה רבה בניתוק קשרים עם אנשים שחברתם עלולה ליצור פיתוי לנפילה, ויצירת קשרים חדשים שיסייעו לשמר את השינוי.

שיקום תעסוקתי, התמודדות עם חובות, תיקים פליליים וכו' - על מנת לאפשר פתיחת דף חדש וחיובי בחיים וליצור קרקע להתמודדות תקינה בהמשך.

חשיבות הטיפול הקבוצתי במכורים

טיפול באמצעות קבוצה הוא שיטת טיפול טובה ויעילה לטיפול במכורים. ההשתתפות בקב' מפתחת את המיומנויות הבינאישיות של המטופל אשר בד"כ מרוכז בעצמו ובהתמכרות שלו וחש מנותק ודחוי ע"י החברה. הקב' בונה אמון, מיומנויות חברתיות וערך עצמי. באמצעות המסגרת התומכת שמספקת הקב' יכולים המשתתפים לעבור תהליך של חיברות מחדש ולרכוש מיומנויות חברתיות אשר נפגעו כתוצאה מההתמכרות והן נחוצות על מנת לבנות חיים נורמטיביים.

במסגרת הקב' המשתתף בוחר ומתנסה בהתנהגויות חדשות ומקבל עליהן משוב, הוא מפתח את היכולות להקשיב לזולת, לתת ביטוי מילולי לרגשות, לתת מקום לאחר מבלי להרגיש מאויים ומפתח אמפתיה כלפי חבריו. הוא נחשף לאחרים שעוברים תהליך דומה ומרגיש שאינו לבד בהתמודדותו. הוא מתחילים לחוות אנרגיה, תקווה וסיפוק באמצעות המפגש הקבוצתי וזה עוזר לו להתמודד באופן יעיל עם תחושת הריקנות שמאפיינת את המכורים לאחר גמילה וכן עם השינויים הקיצוניים במצבי הרוח.

עם הזמן חברי הקב' מתחילים להרגיש קרובים, מקבלים זה את זה ומפתחים אמון בינאישי ואינטימיות. למרות הדימוי העצמי השלילי שיש להם, הקב' מקבלת אותם ותומכת בהם וזו חוויה חדשה ומשקמת עבורם. הם מתרגלים התמודדות במערכות יחסים משמעותיות, לומדים את הכוח של הכנות והפתיחות ולומדים לבטא את רגשותיהם באווירה מאפשרת אשר אינה שיפוטית כלפיהם. הקב' הופכת להיות הרשת החברתית החדשה שלהם ומאפשרת התנתקות מחברים קודמים אשר אינם מתאימים להם עוד.

הקב' היא מיקרוסמוס של העולם החברתי של המטופל. אנשים יכולים להזדהות בה עם דמויות הוריות, אחים, חברים ואויבים. הם לומדים לזהות את התפקיד שהם לוקחים על עצמם בקב' אשר בד"כ משקף את התפקיד שהם לוקחים על עצמם במשפחה ובמערכות יחסים משמעותיות אחרות. הם לומדים להבין מה היתרונות ומה החסרונות עבורם בתפקיד זה ולוקחים אחריות לשנות אותו אם איננו מתאים להם יותר. חברי הקב' פועלים כמראות - מראים למשתתף את החלקים בו שהוא אינו רואה ומשקפים עבורו את התנהגותו, מחשבותיו ורגשותיו. לאור יתרונותיה הרבים של הקב' עבור המתמכר המשתקם, אין פלא כי במחקרים רבים נמצא כי הקבוצה היא המניע החזק ביותר לשינוי אצל מתמכרים.