הוא מרגיש רע בגלל משהו שעשיתי. איך משתחררים מהצורך לקחת אחריות לרגשותיו של האחר?
פעמים רבות אנו נוטים לקחת אחריות על רגשותיהם של אנשים אחרים. מה זה אומר? זה אומר שאם מישהו מרגיש תחושת עצב, בדידות, עלבון או תסכול, אנו נוטים בעצם לחשוב שזה נגרם ממשהו שאמרנו או עשינו. בנוסף לכך, אנו נוטים לחשוב שתחושות אלו הן לא טובות אלא מזיקות, אנו נוטים לנסות לברוח מתחושות לא נעימות שכאלו. על כן, אנו מנסים לקחת שליטה ואחריות גם על מה שקורה עם אחרים ובעיקר כאשר זה קשור אלינו. למה כוונתי? כוונתי היא שאם במידה מסוימת רגשות האחר הושפעו או נבעו ממשהו שעשיתי או אמרתי אני עשויה לפרש את זה כקשור אליי. תגובתי תהיה הימנעות ממה שטוב ומתאים לי ובכל מקרה ניסיון לרצות את הצד השני.
אך מה בפועל? לרוב, הצד השני יכול לפרש את מעשיי או דברי בדרכים שונות ממה שציפיתי. האם קרה לכם שעשיתם משהו שאינו אמור לפגוע לכל הדעות אך מישהו נפגע מזה? האם קרה לכם שעשיתם משהו שחשבתם אותו כפוגעני, אך השני לא נפגע ממנו? אני מניחה שזה קרה לכולנו. אין זה אומר שצריך לשחרר את הרסן, ולעשות כל דבר שעלול לפגוע באחרים. לכל אחד המצפון והמצפן שלו ובמאמר זה הזרקור הוא על סוגיית לקיחת אחריות על רגשותיו של האחר.
אז מה עושים עם זה? האם אני באמת אחראית על רגשותיו של האחר? האם מותר לי להחליט שאינני מעוניינת לספק את רצונותיו או את צרכיו של האחר, לא כדי לפגוע בו אלא כי זה פשוט לא מתאים לי? האם אני מוכנה שלא להאשים את עצמי בכך שהצד השני חש רגשות לא נעימים בעקבות זאת?
כאשר נלמד להשתחרר מהצורך להימנע מרגשות שליליים, כאשר נראה אותם לא כדבר רע, אלא כדבר פשוט קיים, כאשר נלמד להבין שאנשים מרגישים וחשים אחרת כתגובה לאותה סיטואציה וכי אין לנו שליטה על כך. אז ורק אז נשתחרר מהפחד לפגוע באחרים, נצליח להקשיב למה שמתאים או לא מתאים לנו ולפעול בהתאם.
הרי מה היה קורה אילו חבר היה מספר לך שחבר אחר סינן אותו ומנסה לנתק קשר עמו? האם תרחם עליו? האם תגבה אותו או אולי תגבה את החבר שסינן? או שפשוט תהיה אתו עם התחושות הלא נעימות? קל מאוד להאשים אחרים על כך שמתנהלים בצורה שאינה ראויה, לחשוב שעליהם להתנהל אחרת. קל מאוד לחשוב שזה לא בסדר. אבל ההפנמה שהדברים הם כמו שהם, שכל אחד יכול להתנהג כראות עיניו, תשחרר אותך ממסע כבד בכל הנוגע לאינטראקציות עם אנשים אחרים הכולל בחובו כעס, אשמה, עלבון ובדידות.
כאשר הבנה זו נחתה אט - אט לחיי, הפכו הם ליותר קלילים ונעימים וכן גם את הקשרים והאינטראקציות שאני מקיימת.
"איש אינו יכול לטהר את זולתו." בודהה.
פעמים רבות אנו נוטים לקחת אחריות על רגשותיהם של אנשים אחרים. מה זה אומר? זה אומר שאם מישהו מרגיש תחושת עצב, בדידות, עלבון או תסכול, אנו נוטים בעצם לחשוב שזה נגרם ממשהו שאמרנו או עשינו. בנוסף לכך, אנו נוטים לחשוב שתחושות אלו הן לא טובות אלא מזיקות, אנו נוטים לנסות לברוח מתחושות לא נעימות שכאלו. על כן, אנו מנסים לקחת שליטה ואחריות גם על מה שקורה עם אחרים ובעיקר כאשר זה קשור אלינו. למה כוונתי? כוונתי היא שאם במידה מסוימת רגשות האחר הושפעו או נבעו ממשהו שעשיתי או אמרתי אני עשויה לפרש את זה כקשור אליי. תגובתי תהיה הימנעות ממה שטוב ומתאים לי ובכל מקרה ניסיון לרצות את הצד השני.
אך מה בפועל? לרוב, הצד השני יכול לפרש את מעשיי או דברי בדרכים שונות ממה שציפיתי. האם קרה לכם שעשיתם משהו שאינו אמור לפגוע לכל הדעות אך מישהו נפגע מזה? האם קרה לכם שעשיתם משהו שחשבתם אותו כפוגעני, אך השני לא נפגע ממנו? אני מניחה שזה קרה לכולנו. אין זה אומר שצריך לשחרר את הרסן, ולעשות כל דבר שעלול לפגוע באחרים. לכל אחד המצפון והמצפן שלו ובמאמר זה הזרקור הוא על סוגיית לקיחת אחריות על רגשותיו של האחר.
אז מה עושים עם זה? האם אני באמת אחראית על רגשותיו של האחר? האם מותר לי להחליט שאינני מעוניינת לספק את רצונותיו או את צרכיו של האחר, לא כדי לפגוע בו אלא כי זה פשוט לא מתאים לי? האם אני מוכנה שלא להאשים את עצמי בכך שהצד השני חש רגשות לא נעימים בעקבות זאת?
כאשר נלמד להשתחרר מהצורך להימנע מרגשות שליליים, כאשר נראה אותם לא כדבר רע, אלא כדבר פשוט קיים, כאשר נלמד להבין שאנשים מרגישים וחשים אחרת כתגובה לאותה סיטואציה וכי אין לנו שליטה על כך. אז ורק אז נשתחרר מהפחד לפגוע באחרים, נצליח להקשיב למה שמתאים או לא מתאים לנו ולפעול בהתאם.
הרי מה היה קורה אילו חבר היה מספר לך שחבר אחר סינן אותו ומנסה לנתק קשר עמו? האם תרחם עליו? האם תגבה אותו או אולי תגבה את החבר שסינן? או שפשוט תהיה אתו עם התחושות הלא נעימות? קל מאוד להאשים אחרים על כך שמתנהלים בצורה שאינה ראויה, לחשוב שעליהם להתנהל אחרת. קל מאוד לחשוב שזה לא בסדר. אבל ההפנמה שהדברים הם כמו שהם, שכל אחד יכול להתנהג כראות עיניו, תשחרר אותך ממסע כבד בכל הנוגע לאינטראקציות עם אנשים אחרים הכולל בחובו כעס, אשמה, עלבון ובדידות.
כאשר הבנה זו נחתה אט - אט לחיי, הפכו הם ליותר קלילים ונעימים וכן גם את הקשרים והאינטראקציות שאני מקיימת.
"איש אינו יכול לטהר את זולתו." בודהה.
050-3331-331