גלית היא "שועל דיאטות" ותיקה. "אני מכירה את כל הדיאטות, יודעת מצוין מה צריך לאכול, אבל ברגע שאני נכנסת לדיאטה מיד בא לי לאכול את כל מה שאסור".

מחשבה המוכרת לכולנו ולעיתים גם מונעת מאיתנו להיכנס לתהליך של דיאטה.

אבל גלית כן התחילה תהליך של הרזיה., והמחשבה על השוקולד האסור לא הרפתה ממנה.

במהלך השבוע אספה גלית את היכולות שלה, התאמצה והצליחה. בסופו אמרה: "גם בשבוע הבא אצטרך לאסוף כל - כך הרבה כוחות כדי להצליח לא לאכול שוקולד? אני לא אעמוד בזה". לכן, לשבוע הקרוב היא בחרה לאכול שוקולד - אבל יום כן ויום לא. האם גם הראש שלכם חשב: "ביום שגלית לא אכלה, ודאי חכתה שכבר יבוא מחר"... אבל מה שקרה היה ההיפך. בכל יום אמרה: "יש לי אפשרות לאכול היום, אבל אני אשאיר את זה למחר, אולי מחר ארצה יותר.." וכך מצאה את עצמה אוכלת פחות ממה שבחרה לאפשר לעצמה, היא לא היתה עסוקה במחשבה על השוקולד, כי האפשרות לאכול אותו היתה קיימת עבורה כל העת. השוקולד הפך להיות עבורה אפשרות לגיטימית שניתן לבחור בה.

איפה הסוד? מה היה כאן שאיפשר לגלית את ההצלחה בלי להרגיש מאמץ, מאבק, מלחמה??? האם קיימת דרך אחרת, שהיא מצליחה, מתגמלת ולא מתסכלת, המאפשרת לשנות את התנהגות האכילה, ולגרום לאנשים לרדת במשקל בהצלחה ובהתמדה?

לא עוד המעגל המוכר של אכילה ספונטנית שבעקבותיה מפתחים ייסורי מצפון ורגשות אשם שמובילים לפיצוי בעוד אכילה... או לחילופין רשימת איסורים, אשר לא מניחים לתודעה שלנו עד ש... אנחנו אוכלים דווקא את מה שאסור, וגם אז מגיעים התסכול והפיצוי!

כולנו צריכים ורוצים לאכול. מעבר לצורך הקיומי, האוכל הוא גם מפנק, מספק, וממלא לא מעט צרכים, חסכים וחסרים. אבל לאכול יותר ממה שהגוף צריך זה משמין ולא בריא... ויש גם מי שחושב שזה פחות יפה, או פחות נעים. כולנו יודעים היטב מה רצוי לאכול, כמה כדאי לאכול, איך ומתי. הקושי הגדול שלנו הוא בהפיכת הידע הזה להרגלי אכילה בריאים ונכונים לאורך זמן. אנחנו מסוגלים להתגייס לפרויקט דיאטה ולהוריד במשקל... אבל לצערנו, הדינמיקה של השמנה, הרזיה, חזרה למשקל הקודם (במקרה הטוב) וחוזר חלילה מוכרת לרבים מאיתנו.

כיצד אפשרי לרדת במשקל בלי להיות בדיאטה? בלי תפריט, בלי להישקל ובלי לספור קלוריות?! התשובה היא שהשינוי מתחיל בראש!

הדרך היעילה ביותר, המבטיחה שינוי אמיתי לכל החיים היא שינוי דפוסי החשיבה.

נקח לדוגמה את התפיסה "אם חרגתי ממה שתכננתי, הלך היום" או: "אם כבר לחטוא - אז עד הסוף". אילו מחשבות יכולות להחליף אותן, כך שהן תאפשרנה התנהלות חיובית, גם כשלא הכל עובד כמתוכנן וכרצוי? "חרגתי, היה מה שהיה, מעכשיו אני רוצה שהיום שלי ימשיך טוב" או "לתקן יום שהתחיל רע זו הזדמנות להרגיש טוב עם עצמי" ועוד יותר מכך: "יום שהצלחתי לתקן הוא יום מוצלח במיוחד" והמחשבה יוצרת מציאות חדשה: "אני מניח/ה למה שהיה וממשיכ/ה מרגע זה עם מה שרציתי ומה טוב בשבילי" וכו'...

למחשבה יש כוח אדיר, כפי שבכוחה להכשיל אותנו בקלות, כך כוחה להוביל אותנו להצלחה.

"אני יכול/ה", "אני מאמין/ה ביכולת שלי", "הפעם זה יהיה שונה כי..."

"יום שהתחיל רע עדיין יכול להיות יום נפלא". זה הרגע להפוך את היום לכזה!