המשך מכאן: בגלל מה אתה אוהב את עצמך ? עד כמה אתה חזק מבפנים ? ועוד! חלק 1.
למה בעצם "שופינג" גורם לאדם להרגיש טוב עם עצמו? כי האדם מבפנים מרגיש ריק, הוא יודע בתוך תוכו שחסרים לו המון דברים, וגם אם לא דברים חיצוניים, אז חסרה לו שמחת חיים, שמחה בחלקו. ולא משנה כמה יש לו, הוא עדיין מרגיש שחסר לו את הדשא של השכן שלו. ולכן למען ישמעו ויראו הוא הולך ועושה "שופינג" כדי להוכיח לעצמו ולסביבתו שיש לו. אבל זאת כמובן עבודה בעיניים שהאדם עובד על עצמו.
כי באמת מי שיתבונן בעניין יראה בחוש, כי להעריך את עצמך וליצור לעצמך אהבה עצמית בגלל "שופינג", זה בדיוק כמו לשתות מי ים מלוחים, שככל שאתה שותה אותם יותר, כך אתה צמא יותר. כי באמת ברגע הראשון האדם חוזר אחרי השופניג ומרגיש מצוין. אבל מה לעשות שלא משנה כמה תקנה, עדיין את רוב ככל הדברים שבעולם אין לך. וכאשר אתה הולך לשופינג, יותר מאשר אתה רוכש דברים חדשים, אתה רוכש גם חסרונות חדשים. כי את רוב הדברים שאתה רואה סביבך הרי אין לך אותם.
אז אם השופינג שלך הוא פונקציונאלי, ז"א שאתה רוכש את מה שאתה צריך, אז בעצם לא משנה מה תראה סביבך, זה לא יחסר לך, כי אתה רוכש את מה שאתה צריך ולא את מה שיש על הקיר ואת מה שיש לשכן שלך ואת מה שיגרום לאחרים לחשוב שיש לך. כי באמת יש לך הכל ואתה לא צריך לבזבז כסף כדי להראות לאחרים או לעצמך שיש לך כסף. ואז ממילא האהבה העצמית שלך לא תלוי במה שקורה סביבך.
לעומת זאת אם האדם רוכש דברים כדי לגרום לעצמו לאהוב את עצמו, אדם זה כמובן צריך לרחם עליו, כי הוא מסכן, כי האהבה העצמית שלו תלויה על הקיר בחנות, ואדם כזה זקוק לרחמים גדולים כמובן.
וכנ"ל, זה בכלל לא משנה כמה יש לך, זה משנה כמה אתה מרגיש שיש לך. אם יש לך מעט ואתה חי בתחושה שלא חסר לך כלום, אז יש לך המון ואתה לא תצטרך להוכיח לאף אחד שום דבר. אבל אם יש לאדם יאכטה מפוארת אבל בתוך תוכו חסר לו את היאכטה של זה שלידו, אדם כזה הוא מסכן ועני אמיתי. וככל שהאדם בורח מעצמו יותר אל כל מיני דברים חיצוניים, כך התחושה הפנימית שלו נהיית גרועה עוד יותר. כי באמת מעצמך לא תוכל לברוח, אלא רק להתבונן פנימה.
דוגמא נוספת. נניח שמישהו מבזה את חברו ומתלוצץ על חשבונו. ע"פ ההיגיון היה צריך להיות שמי שהדברים שאמרו עליו הם נכונים, אדם כזה צריך לכעוס פחות מאשר מי שסתם לכלכו עליו, כי אם זה נכון אז למה אתה כועס ורק אם זה לא נכון אז אפשר אולי להבין למה האדם חושב לכעוס. אבל באמת במציאות, ככל שמה שאמרו על האדם נכון יותר, כך הוא כועס יותר. ולמה?
כי כאשר אמרו לו משהו אמיתי, זה החליש אותו מבפנים ואז כדי לחפות על זה הוא נלחץ.
וזה כמובן טריק ידוע של חוקרים, שמאשימים אותך במשהו שהם לא יודעים אם עשית אותו, וככל שאתה נלחץ יותר, כך יודעים טוב יותר שאכן עשית את הדבר הזה. כי ככל שאדם מרגיש חלש יותר מבפנים, כך הוא מנסה לחפות על זה מבחוץ. ועל ראש הגנב בוער הכובע, ולכן האדם מנסה לגונן על עצמו ולהראות צודק, דווקא בגלל שהוא לא צודק.
כאשר מנהלים דיון כלשהו, בד"כ מי שלחוץ מכך שהוא אינו יודע, בד"כ הוא ינסה להראות שהוא יודע על ידי זה שהוא יגיד שטויות שנראות לו כדברי חכמה. וכבר נאמר גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב, כי אילו הוא שתק, לפחות לא היינו יודעים שהוא לא יודע. אבל מאחר שהוא לחוץ מבפנים על זה שהוא לא יודע, ושאולי ידעו שהוא לא יודע, אז הוא חייב לדבר ולהראות לכולם שהוא לא יודע. וכפי שניתן לראות בחוש, כי ככל שאדם מבין משהו טוב יותר, כך הוא מסביר לך אותו בצורה פשוטה יותר וקצרה יותר.
ומי שלא מבין איזה עניין, ולמרות זאת הוא ינסה להסביר לך אותו כדי להראות שהוא כן מבין, אדם כזה ילך איתך סחור סחור וישבש אותך לגמרי עד שהוא יגיע לעיקר. רק שאז לפעמים תחשוב שאתה לא הבנת, למרות שבאמת אתה הבנת מצוין, רק שהוא דיבר כ"כ הרבה שטויות, עד שהוא גרם לך להתבלבל. כי מי שחזק מבפנים ויודע ומבין משהו באמת, ילך איתך ישר לנקודה הסופית (בד"כ, אא"כ צריך להקדים לך המון הקדמות).
ניקח לדוגמא את עניין התזונה הנכונה וההשמנה. איך זה עובד ומה גורם לאדם לעלות במשקל ולהיות זקוק לדיאטה?
התשובה כמובן היא שאכילה לא מאוזנת גורמת לאדם לעלות במשקל. ולמה האדם אוכל בצורה לא מאוזנת? בגלל שהוא לא אוהב את עצמו מספיק מבפנים, אז בגלל זה הוא מנסה לגרום לעצמו לאהוב את עצמו, ולכן הוא אוכל דברים לא בריאים כדי ליהנות וכדי לגרום לעצמו להרגיש טוב עם עצמו.
אך מאחר שזו לא אהבה פנימית, ומאחר שבאמת זו בריחה מהפנימיות, לכן האדם אח"כ מרגיש עוד יותר רע עם עצמו, ואז הוא שוב פעם צריך לאכול משהו מתוק נוסף, ואז הוא עוד יותר לא אוהב את עצמו וכולי.
נמצא אם כן, כי חוסר האהבה הפנימית של האדם, הוא זה שגורם לאדם לאכול דברים שאינם בריאים, כדי לגרום לעצמו כאילו "לאהוב" את עצמו, רק שבאמת הוא משמין ומשמיד את גופו ואת עצמו.
ניתן דוגמא נוספת. אדם משפיל את חברו ועוקץ אותו בכל מיני דברים קטנים (או גדולים). ממה זה נובע? כמובן, זה לחלוטין לא נובע מעודף ביטחון עצמי. כי כדי להיות גדול בעיני עצמך, אתה יכול או להתקדם מבחינה פנימית או לדרוך ולהשפיל מישהו אחר ואז כאילו להתקדם חיצונית. מי שבטוח בעצמו, לא ישפיל אחרים.
וכפי שכבר התבאר בעניין אחר של אימון אישי והדרכה רוחנית כזו או אחרת, כי ככל שזה שמולך גורם לך להרגיש קטן יותר כלפי עצמך ולהרגיש שהוא גדול יותר, כך הוא בעצמו קטן יותר.
המשך כאן: בגלל מה אתה אוהב את עצמך ? עד כמה אתה חזק מבפנים ? ועוד! חלק 3.
למה בעצם "שופינג" גורם לאדם להרגיש טוב עם עצמו? כי האדם מבפנים מרגיש ריק, הוא יודע בתוך תוכו שחסרים לו המון דברים, וגם אם לא דברים חיצוניים, אז חסרה לו שמחת חיים, שמחה בחלקו. ולא משנה כמה יש לו, הוא עדיין מרגיש שחסר לו את הדשא של השכן שלו. ולכן למען ישמעו ויראו הוא הולך ועושה "שופינג" כדי להוכיח לעצמו ולסביבתו שיש לו. אבל זאת כמובן עבודה בעיניים שהאדם עובד על עצמו.
כי באמת מי שיתבונן בעניין יראה בחוש, כי להעריך את עצמך וליצור לעצמך אהבה עצמית בגלל "שופינג", זה בדיוק כמו לשתות מי ים מלוחים, שככל שאתה שותה אותם יותר, כך אתה צמא יותר. כי באמת ברגע הראשון האדם חוזר אחרי השופניג ומרגיש מצוין. אבל מה לעשות שלא משנה כמה תקנה, עדיין את רוב ככל הדברים שבעולם אין לך. וכאשר אתה הולך לשופינג, יותר מאשר אתה רוכש דברים חדשים, אתה רוכש גם חסרונות חדשים. כי את רוב הדברים שאתה רואה סביבך הרי אין לך אותם.
אז אם השופינג שלך הוא פונקציונאלי, ז"א שאתה רוכש את מה שאתה צריך, אז בעצם לא משנה מה תראה סביבך, זה לא יחסר לך, כי אתה רוכש את מה שאתה צריך ולא את מה שיש על הקיר ואת מה שיש לשכן שלך ואת מה שיגרום לאחרים לחשוב שיש לך. כי באמת יש לך הכל ואתה לא צריך לבזבז כסף כדי להראות לאחרים או לעצמך שיש לך כסף. ואז ממילא האהבה העצמית שלך לא תלוי במה שקורה סביבך.
לעומת זאת אם האדם רוכש דברים כדי לגרום לעצמו לאהוב את עצמו, אדם זה כמובן צריך לרחם עליו, כי הוא מסכן, כי האהבה העצמית שלו תלויה על הקיר בחנות, ואדם כזה זקוק לרחמים גדולים כמובן.
וכנ"ל, זה בכלל לא משנה כמה יש לך, זה משנה כמה אתה מרגיש שיש לך. אם יש לך מעט ואתה חי בתחושה שלא חסר לך כלום, אז יש לך המון ואתה לא תצטרך להוכיח לאף אחד שום דבר. אבל אם יש לאדם יאכטה מפוארת אבל בתוך תוכו חסר לו את היאכטה של זה שלידו, אדם כזה הוא מסכן ועני אמיתי. וככל שהאדם בורח מעצמו יותר אל כל מיני דברים חיצוניים, כך התחושה הפנימית שלו נהיית גרועה עוד יותר. כי באמת מעצמך לא תוכל לברוח, אלא רק להתבונן פנימה.
דוגמא נוספת. נניח שמישהו מבזה את חברו ומתלוצץ על חשבונו. ע"פ ההיגיון היה צריך להיות שמי שהדברים שאמרו עליו הם נכונים, אדם כזה צריך לכעוס פחות מאשר מי שסתם לכלכו עליו, כי אם זה נכון אז למה אתה כועס ורק אם זה לא נכון אז אפשר אולי להבין למה האדם חושב לכעוס. אבל באמת במציאות, ככל שמה שאמרו על האדם נכון יותר, כך הוא כועס יותר. ולמה?
כי כאשר אמרו לו משהו אמיתי, זה החליש אותו מבפנים ואז כדי לחפות על זה הוא נלחץ.
וזה כמובן טריק ידוע של חוקרים, שמאשימים אותך במשהו שהם לא יודעים אם עשית אותו, וככל שאתה נלחץ יותר, כך יודעים טוב יותר שאכן עשית את הדבר הזה. כי ככל שאדם מרגיש חלש יותר מבפנים, כך הוא מנסה לחפות על זה מבחוץ. ועל ראש הגנב בוער הכובע, ולכן האדם מנסה לגונן על עצמו ולהראות צודק, דווקא בגלל שהוא לא צודק.
כאשר מנהלים דיון כלשהו, בד"כ מי שלחוץ מכך שהוא אינו יודע, בד"כ הוא ינסה להראות שהוא יודע על ידי זה שהוא יגיד שטויות שנראות לו כדברי חכמה. וכבר נאמר גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב, כי אילו הוא שתק, לפחות לא היינו יודעים שהוא לא יודע. אבל מאחר שהוא לחוץ מבפנים על זה שהוא לא יודע, ושאולי ידעו שהוא לא יודע, אז הוא חייב לדבר ולהראות לכולם שהוא לא יודע. וכפי שניתן לראות בחוש, כי ככל שאדם מבין משהו טוב יותר, כך הוא מסביר לך אותו בצורה פשוטה יותר וקצרה יותר.
ומי שלא מבין איזה עניין, ולמרות זאת הוא ינסה להסביר לך אותו כדי להראות שהוא כן מבין, אדם כזה ילך איתך סחור סחור וישבש אותך לגמרי עד שהוא יגיע לעיקר. רק שאז לפעמים תחשוב שאתה לא הבנת, למרות שבאמת אתה הבנת מצוין, רק שהוא דיבר כ"כ הרבה שטויות, עד שהוא גרם לך להתבלבל. כי מי שחזק מבפנים ויודע ומבין משהו באמת, ילך איתך ישר לנקודה הסופית (בד"כ, אא"כ צריך להקדים לך המון הקדמות).
ניקח לדוגמא את עניין התזונה הנכונה וההשמנה. איך זה עובד ומה גורם לאדם לעלות במשקל ולהיות זקוק לדיאטה?
התשובה כמובן היא שאכילה לא מאוזנת גורמת לאדם לעלות במשקל. ולמה האדם אוכל בצורה לא מאוזנת? בגלל שהוא לא אוהב את עצמו מספיק מבפנים, אז בגלל זה הוא מנסה לגרום לעצמו לאהוב את עצמו, ולכן הוא אוכל דברים לא בריאים כדי ליהנות וכדי לגרום לעצמו להרגיש טוב עם עצמו.
אך מאחר שזו לא אהבה פנימית, ומאחר שבאמת זו בריחה מהפנימיות, לכן האדם אח"כ מרגיש עוד יותר רע עם עצמו, ואז הוא שוב פעם צריך לאכול משהו מתוק נוסף, ואז הוא עוד יותר לא אוהב את עצמו וכולי.
נמצא אם כן, כי חוסר האהבה הפנימית של האדם, הוא זה שגורם לאדם לאכול דברים שאינם בריאים, כדי לגרום לעצמו כאילו "לאהוב" את עצמו, רק שבאמת הוא משמין ומשמיד את גופו ואת עצמו.
ניתן דוגמא נוספת. אדם משפיל את חברו ועוקץ אותו בכל מיני דברים קטנים (או גדולים). ממה זה נובע? כמובן, זה לחלוטין לא נובע מעודף ביטחון עצמי. כי כדי להיות גדול בעיני עצמך, אתה יכול או להתקדם מבחינה פנימית או לדרוך ולהשפיל מישהו אחר ואז כאילו להתקדם חיצונית. מי שבטוח בעצמו, לא ישפיל אחרים.
וכפי שכבר התבאר בעניין אחר של אימון אישי והדרכה רוחנית כזו או אחרת, כי ככל שזה שמולך גורם לך להרגיש קטן יותר כלפי עצמך ולהרגיש שהוא גדול יותר, כך הוא בעצמו קטן יותר.
המשך כאן: בגלל מה אתה אוהב את עצמך ? עד כמה אתה חזק מבפנים ? ועוד! חלק 3.
050-3331-331