יצירתיות היא יכולת מחשבתית המובילה את האדם להפקת תוצר מקורי בעל ערך. מושג זה מהווה שדה מחקר בתחומים רבים, כגון: פסיכולוגיה, חינוך, סוציולוגיה, כלכלה, ניהול ועוד.

היצירתיות נשענת על גמישות מחשבתית שמאפשרת חשיבה רב - ממדית ורב - כיוונית. להבדיל מדפוסי חשיבה נוקשים ומקובעים המתנגדים לארגון מחדש של עמדות שונות, הגמישות המחשבתית יכולה להוביל לרעיונות חדשים או להמצאת דרכים חדשות להתמודדות עם סיטואציות שונות. מסיבה זו השימוש בחשיבה יוצרת למציאת פתרונות יעילים, רעיונות חדשים ומוצרים שימושיים, תורמת באופן משמעותי להתפתחות של האנושות. ההעזה לפרק דפוס חשיבה מקובלים ולבחון דברים בדרכים חדשות היא זו אשר זרזה את קידומו של המדע.

היצירתיות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מתחומי העשייה של האדם. בהתאם לכך, התוצר של היצירתיות יכול להיות פתרון לבעיה, רעיון, המשגה, צורה אמנותית, תאוריה וכו'. יש הקושרים את ההומור עם יצירתיות משום שהוא דרך בלתי שגרתית ומקורית לראות דברים. ביסוציאציה היא הגורם המשותף ליצירתיות ולהומור. זוהי היכולת לראות דבר כלשהו ממספר זוויות שונות בו זמנית וליצור הבנה חדשה המתבססת עליהן.

היצירתיות מושפעת ממגוון משתנים, כגון: מצב רוח, אינטליגנציה, תרבות, מסורת, אופי, מוסכמות חברתיות ועוד.

יכולת היצירתיות משתנה לאורך החיים. בגילאי הילדות שלפני תחילת הלימודים, ישנה תקופה בה כל ילד שופע יצירה. אולם בחלוף השנים, נפגעת היכולת היצירתית כך שבסופו של דבר רוב האנשים הבוגרים אינם מפגינים יכולת יצירתית ורק אנשים מעטים בלבד נעשים בסופו של דבר לאמנים יוצרים.

האדם היצירתי

הליבה של היצירתיות היא היכולת להגיע לפתרון בעיה בכל תחום שהוא בדרך חדשה ומקורית. בהתאם לכך, האדם היצירתי הוא בעל גישה פעילה ויוזמת. הוא פתוח כל הזמן למידע חדש, יש לו סקרנות רבה והוא שואף להחשף לאתגרים והזדמנויות חדשים שהחיים מזמנים לו. הוא נהנה לחקור ולארגן מחדש אפשרויות שונות ללא חשש מכישלון ולהשתמש בפתרונות לא צפויים.

האנשים היצירתיים הבולטים ביותר מאופיינים ברצון לקרוא תיגר על המוסכמות. האדם היצירתי יגדיר בעיות בדרכים השונות מהמקובל. הוא יאסוף ויארגן מידע תוך שבירת מוסכמות ויגלה יחסים חדשים ומורכבים בין נתונים. הוא יראה יכולת גבוהה בבדיקת היתכנות של חלופות לפתרון לצורך שינוי יעיל של התוכנית המקורית והתאמתה למציאות המשתנה. תווי האישיות המאפיינים אנשים יצירתיים יכולים לסייע בהסברת חוסר הקשר שבין רמת היצירתיות של האדם להשגיו במבחני מנת משכל רשמיים.

לרוב היצירתיות מתבטאת בתחומים ספציפיים אשר בהם האדם היצירתי בקיא ומומחה, לכן היא אינה כושר כללי המצוי בכל התחומים.

פיתוח יצירתיות

מרכיב משמעותי של החשיבה היצירתית הוא בחינה חופשית של אפשרויות חדשות ללא חשש מכישלון. האדם היצירתי נשען על היסטוריה אישית שבה כבר פתר מספר בעיות בצורה יצירתית, באופן שגיבש אצלו ערך עצמי גבוה, מקור שליטה פנימי ותחושת מסוגלות גבוהה בתחום היצירתיות.

היצירתיות ניתנת ללמידה ולשכלול כאשר היא מוגדרת כמטרה מרכזית של תוכנית לימודים. אפשר לפתח את היצירתיות על ידי הפחתת המתחים והלחצים להצלחה מיידית, הכוונה ועידוד להעלאת רעיונות תוך הגברת הלגיטימיות עבור הצגת תשובות שטותיות או שגויות כחלק מתהליך של ניסוי וטעייה. האדם היצירתי פועל במציאות מורכבת היוצרת צורך ליצור ולאלתר. אך אם הסביבה תדרוש אתגרים ופתרונות, לא תהיה יצירתיות. לכן ללומד יצירתי צריכה להיות בעיה קשה לפתרון, אשר נתפסת בעיניו כאתגר אפשרי, כך שיהיה מודע ומתכוון לנסות לפתור אותה בדרך יצירתית.

כאמור, ניתן לפתח מיומנויות של חשיבה יצירתית באמצעות מתודולוגיות הוראה שונות. לדוגמה, מורים יכולים לפתח את היכולת היצירתית במסגרת למידת חקר. חלק מהשיטות לפיתוח יצירתיות אצל ילדים הן הרפתקאות למידה - פעילויות חווייתיות מתוכננות שמטרתן לכבוש את דמיונו של הילד (למשל עידוד חיפוש ומציאת פתרונות שונים ממספר זוויות התבוננות), להעמידו לפני אתגרים במגוון רמות, ללמדו נושאים חדשים ולהרחיב את הבנתו ואת מודעותו לעצמו ולסביבתו.

האימון חשוב לפיתוח היצירתיות משום שככל שמרבים לחשוב בצורה יצירתית כך היא הופכת להיות קלה ושופעת יותר.

כאמור, ההומור והיצירתיות מתבססים על חשיבה מקורית וקשורים זה לזה. בנוסף, מבחינה פסיכולוגית ההומור מסייע לאדם להתמודד עם מתחים בצורה נעימה ויעילה. באופן זה ההומור יכול להקנות לאדם את הבטחון הנחוץ לבחינת רעיונותיו באופן חופשי ויצירתי ללא חשש מכישלון. בהתאם לכך, נמצא ששמיעת הומור מגבירה את היכולת לחשיבה יצירתית.

מדידת יצירתיות

היצירתיות באה לידי ביטוי במקוריות של האדם וביכולת שלו למצוא הקשרים חדשים ומפתיעים. משום שהמושג יצירתיות הוא רחב למדי וניתן להתייחס אליו בקשרים תאורטיים שונים, נוצרו עבורו כלי מדידה מגוונים עבור גילאים שונים. מטרת מבחני אבחון היצירתיות היא בדרך כלל לצורכי סינון וסיווג בקבלה לעבודות שונות או קבלה לפקולטות (בעיקר בתחומי העיצוב). הכשרים הרלוונטיים ביותר לחשיבה היצירתית הניתנים למדידה הם כושרי היצירה הרב כיוונית, הנוגעים בהעלאת רעיונות כשיש חשיבות לגיוון (כמו בפתירת בעיות).

דוגמה לסדרת מבחנים המתמקדים בעיקר באיתור חשיבה מסתעפת לכל הגילאים לפי גילפורט:

מתן שמות לסיפורים

שימושים שונים לחפצים

משמעויות דומות

כתיבת משפטים

עשיית דברים מחומרים צורניים

חלוקת אותיות לקבוצות

בניית חפצים

אותיות סמויות

קישוטים

כל מטלה מוגבלת בזמן ומוערכת על שטף ויחודיות.

תהליך היצירה

התהליך היצירתי יכול להתייחס למספר מצבים:

רצף צעדים או שלבים אותם עובר אדם יוצר בעת הבהרת בעיה, עבודה עליה והגעה לפתרון.

השינוי התפיסתי המהיר או המעבר המתרחש כאשר מתעוררים לפתע רעיון חדש או דרך לפתרון בעיה.

טכניקות ואסטרטגיות בהם משתמשים בני - אדם יצירתיים, במודע או שלא במודע, על מנת לייצר רעיון חדש, שילובים חדשים או יחסים חדשים בין מרכיבים שונים, משמעויות או תפישות חדשות למצב או עצם, או העברה בין תחומים ונושאים שונים.

התהליך היצירתי על פי המודל של ואלאס

גראהם ואלאס הגה ב - 1926 מודל של תהליך יצירתי. מודל זה משותף לתהליך היצירה בתחומי המדע והאמנות.

הכנה: הבהרת המצב כולל ניסוח הבעיה, מחשבה על דרישות לפתרון טוב, איסוף וסקירת נתונים רלוונטיים.

דגירה: תקופת פעילות מנטאלית תת - הכרתית המתרחשת בזמן שהחושב עסוק בפעילות אחרת כלשהי.

הארה: גילוי פתאומי, שינוי פתאומי בתפישה, שילוב של רעיון חדש או "העברה" המייצרת רעיון חדש המתאים לדרישות הבעיה.

אימות: בחירת ואימות הפתרון (בדיקת היתכנות).

טעויות נפוצות בהבנה של היצירתיות

1.התפיסה אומרת שיצירתיות נמצאת בתחומים "יצירתיים", כמו אמנות, עיצוב וכדומה, אך למעשה יצירתיות היא בכל תחומי החשיבה: למרות השם המטעה שבמילה יצירה, אמנות, עיצוב וכו' אינם תחומים יצירתיים. זוהי טעות נפוצה שמקורה באי הבנת המושג יצירתיות. אלה הם תחומים - אמנותיים. כלומר, תחומים שבהם המטרה היא לעצב רעיון כלשהו בצורה גרפית, מוזיקלית, ספרותית או כל דרך אחרת המעבירה מסר כלשהו. למעשה, אמן יכול להיות מוכשר מאוד ולא יצירתי. יצירתיות היא היכולת לעצב במבנה לא שגרתי מסר או רעיון קיימים. פיקאסו היה אמן שגרתי בתחילת דרכו, כאשר השתמש במבני צורה מוכרים וידועים, ויצירתיותו באה לידי ביטוי בקוביזם וכן הלאה כאשר העז לתאר צורות ובני אדם בתבנית גרפית שונה מהמקובל. באותה מידה מהנדס יכול להיות מהנדס מוכשר ולחלוטין לא יצירתי כאשר יישם רעיונות או שיטות שלמד. היצירתיות שבו תבוא לידי ביטוי אם וכאשר ישלב רעינות ושיטות שקודם לא היה קשר ביניהם לכלל שיטת פתרון חדשה.

2.הסביבה היצירתית חשובה יותר מהכישרון היצירתי. אמנם יש כאלה שנולדים עם נטיות יצירתיות, כמו שיש כאלה שנולדים בעלי נטיות ספורטיביות. אך כמו שספורטאי שלא יתאמן כל הזמן יהיה פחות טוב מאשר אדם עם נטיות פחות ספורטיביות, אך שמתאמן באינטנסיביות ובחוכמה, כך גם אדם שנולד עם יצירתיות אך לא זכה לסביבה שתגרה אותה, עלול בסופו של דבר להיות יצירתי פחות ממישהו פחות יצירתי אך זכה לסביבה מעודדת יצירתיות.

3.יצירתיות בבית ספר ובעבודה לא יכולה להיות עניין לפרויקט חד פעמי, אלא עניין מתמשך. שתי דוגמאות בולטות הן חברות הנחשבות למובילות עולמיות ביצירתיות. האחת היא גוגל שכל עובד שלה חייב יום בשבוע לעבוד בפרויקט שהוא בוחר, מחוץ לעבודה הרגילה שלו. השנייה היא חברת האנימציה הממוחשבת פיקסר (יצרה את הסרטים צעצוע של סיפור, מחפשים את נמו ועוד) שמחייבת כל עובד שלה ללמוד 4 שעות בשבוע באוניברסיטת החברה.

יצירתיות לא קשורה לפרויקט מסוים ואינה נלמדת. יצירתיות היא תכונה שנרכשת ברוב המקרים במהלך הילדות והיא נעוצה בדבר הנקרא בטחון במחשבה וגמישות קוגניטיבית. כאשר ההורים והמערכת שסביב הילד (גן ילדים, בית ספר בשנים ראשונות, העבודה של השמרטף / ית עם הילד וכו') מעודדים יצירתיות ומחשבה מחוץ למסגרת, הם מאפשרים לו לפתח גמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית פירושה אי הקיבעון לרעיון או דפוס מחשבה אחר. היכולת לקבל מספר אפשרויות קיימות לפתרון בעיה מסוימת. למרות שהדבר נראה פשוט ליישום, ישנו קושי מסוים: משום שגם המשפחה היא מסגרת שמנהליה, קרי ההורים, מנסים להפעיל אותה לפי חוקיות מסוימת, משמע שחריגה מהמסגרת פירושה איום על שלמות המסגרת, מה שלרוב אינו מקובל במסגרת המשפחתית. נדרשת המון מחשבה ויכולת הורית (הכוללת סבלנות, פתיחות, בטחון בעצמם וכו') כדי לאפשר את התפתחות היצירתיות של הילד.

קשר אפקט - יצירתיות

קיימות תאוריות שונות המנסות להסביר את הקשר בין אפקט חיובי / שלילי ליצירתיות.

קשר אפקט חיובי - יצירתיות

מצב רוח טוב יכול להגביר את היצירתיות. קיימות תאוריות הגורסות, כי יצירתיות יכולה להיות מושפעת מאפקט, בעיקר כיוון שאפקט חיובי גורם לתנודות קוגניטיביות אשר מגרות יצירתיות. עפ"י אייזן, לאפקט חיובי קיימות שלוש השפעות עיקריות על פעילות קוגניטיבית:

אפקט חיובי יוצר חומר קוגניטיבי נוסף אשר יכול לשמש לעיבוד נוסף, ובכך מגדיל את מספר האלמנטים הקוגניטיביים הפנויים ליצירת אסוציאציות.

אפקט חיובי מביא לתשומת לב לא מרוכזת (defocused) ולהקשרים קוגניטיביים יותר מורכבים, אשר מרחיבים את האלמנטים המשמעותיים לבעיה.

אפקט חיובי מגביר את הגמישות הקוגניטיבית, ובכך מגדיל את ההתסברות שאלמנטים קוגניטיביים מגוונים יהיו מקושרים אחד לשני.

תהליכים אלו ביחד גורמים לאפקט חיובי להיות בעל השפעה חיובית על יצירתיות.

חוקרים אחדים מציעים (ברברה פרדריקסון) שרגשות חיובים, כגון: שמחה ואהבה מרחיבים את הרפרטואר הקוגניטיבי והביצועי של אנשים: "חוויות בעלות רגשות חיוביים מסוימים גורמים לאנשים לנטוש תבניות התנהגותיות ידועות ולשאוף לדרכי חשיבה ומעשים חדשים, יצירתיים ולא מקובלים".

לפי מחקרים אחרים, רגשות חיוביים מרחיבים את מספר האלמנטים הקוגניטיביים העומדים ליצירת אסוציאציות (מרחב תשומת הלב) ואת מספר האלמנטים הקשורים לבעיה (מרחב הקוגניציה). אלה אותם היבטים של פעילות מנטלית, שלפי תורת האבולוציה, צפויים להוביל לשונות גבוהה יותר ובכך להגביר את ההסתברות ליצירתיות.

קשר אפקט שלילי - יצירתיות

מצד שני, ישנם חוקרים אשר מציעים שאפקט שלילי גורם ליצירתיות רבה יותר. למשל: נמצא קשר בין מחלות נפשיות ויצירתיות. במחקר על 1005 אנשים מובילים בתחומם ביותר מ - 45 תחומים שונים, ארנולד לודויג מאוניברסיטת קנטאקי מצא קורלציה דלה אך מובהקת בין דיכאון ויצירתיות. בנוסף, מספר מחקרים על אנשים יצירתיים מאוד וקרובי המשפחה שלהם, מצאו שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות (בעיקר דיכאון ומניה - דיפרסיה) מאשר השכיחות שנמצאה באוכלוסייה הכללית.

קשר אפקט - יצירתיות במקום העבודה

כאשר דנים בקשר בין אפקט ויצירתיות בעבודה, בודקים האם מצב רוח טוב (או רע) או שינוי במצב הרוח חוזה יצירתיות, האם יצירתיות חוזה את מצב הרוח, האם אפקט ויצירתיות מתרחשים בו - זמנית. בעקרון כל האפשרויות האלה יכולות להתרחש. נמצא שלא רק שאפקט יכול להקדים יצירתיות, אלא שגם תוצאות יצירתיות יכולות לעורר אפקט. החוויה היצירתית בעצמה היא אירוע המתרחש במקום העבודה ובדומה לאירועים אחרים בהקשר ארגוני, היא יכולה לעורר רגשות. מחקר איכותי ואנקדוטות של הישגים יצירתיים באומנות ומדע, גורסים שלאחר תובנה יצירתית בדרך כלל נרגיש תחושת התעלות. לדוגמה, אלברט איינשטיין ציין בשנת 1907 את התאוריה הכללית של היחסות כמחשבה המשמחת ביותר בחייו. לעומת זאת, עדויות אמפיריות בנושא הן עדיין ארעיות. בניגוד לאפשרות של אפקט אינקובציה כמעורר יצירתיות, ההשלכות הרגשיות של יצירתיות צפויות להיות יותר ישירות ויותר מיידיות. באופן כללי, אירועים רגשיים מעוררים תגובות רגשיות באופן מיידי וחולף. אם ביצועים יצירתיים בעבודה הם אירוע רגשי עבור העובד היצירתי, השפעה כזאת ככל הנראה תהיה בולטת רק בנתוני אותו היום.

מחקר נוסף מצא מספר תובנות בהקשר של היחס בין יצירתיות ורגשות במקום העבודה. ראשית נמצא קשר חיובי בין אפקט חיובי ויצירתיות וחוסר עדות לקשר שלילי. ככל שהאפקט של האדם יהיה חיובי יותר ביום מסוים, כך תגבר החשיבה היצירתית שלו באותו יום וביום שאחריו, אפילו אם מנטרלים את ההשפעה של מצב הרוח ביום שאחריו. הייתה אפילו עדות להשפעה גם לאחר יומיים. בנוסף, החוקרים לא מצאו עדות לכך שאנשים היו יצירתיים יותר כאשר הם חוו גם אפקט חיובי וגם אפקט שלילי באותו יום. העדויות תומכות בקשר לינארי בין אפקט ויצירתיות: ככל שהאפקט של אדם יהיה יותר חיובי, כך תגבר היצירתיות במקום העבודה.

נמצאו 4 תבניות של אפקט ויצירתיות: אפקט יכול לפעול כמקדם של יצירתיות, כתוצאה ישירה של יצירתיות, כתוצאה עקיפה של יצירתיות, ואפקט יכול להתרחש באופן סימולטני יחד עם פעילות יצירתית. כך נראה שרגשות של אנשים והכרה יצירתית שלובים אחד עם השני במספר אופנים במהלך הפעילות במקום העבודה.

תפיסות של יצירתיות

קיימות שתי תפיסות של יצירתיות:

התפיסה המודרנית הרואה ביצירתיות כמצוייה אצל מיעוט של גאונים.

התפיסה הפוסטמודרנית הרואה ביצירתיות כמצוייה אצל כל בני האדם וניתנת לפיתוח.

שתי התפיסות רואות את היצירתיות בתחומי היצירה בלבד.