מהי אחיזה?
כל רעיון בו אנו מחזיקים שתפקידו לתת תוקף לקיומנו הפיזי יהיה אחיזה. האחזות בחומר עשויה לבוא על חשבון הכרה ברוח. כשאאמונה בנחיצות החומר מחליפה הבנה רוחנית של מקור הטוב והשפע בחיינו, של מקור הצלחתנו ועוצמתנו, כשתפיסת הקיום שואבת את כוחה וחיוניותה מתוך האייפון החדש שלנו, הג'יפ וכד' נקרא לזה אחיזה. אם אני מחזיק/ה אייפון ככלי להשגת חשיבות עצמית, תחושת ערך וכד', הרי שיש בי צורך לאחוז בו. אחיזה יכולה להיות גם באנשים (ילדים, בני זוג), במראה חיצוני, מקצוע ("בעלי מהנדס"), מקום מגורים ("אני גרה במגדלי אקירוב"), וכל דבר שאינו פנימי הקשור במהותו של האדם.
לשם מה לשחרר אחיזה?
כדי לשחרר יותר ויותר את התלות שלנו בחפצים ומושגים שאינם אנחנו, דרושה השקעה לא מבוטלת של שינוי הרגלים ועוד, לא מדובר בתהליך קל, מדובר בחיבור לעצמה הפנימית העומדת לרשותנו. כדאי למצוא סיבה טובה לכל זה נכון? מה אם.. יתברר (גם לך) יום אחד כי אנו למעשה בוראים, ולא 'רק בני אדם'? אם זו אפשרות, הרי שמדובר בהשגת יכולות משחק מדהימות במציאות.
השגת ייעודנו המלא - הפיכה לאווטארים (הדרגה הבוראת הגבוה האפשרית לבני אדם, כמו שהיו ישו, אליהו הנביא, משה, רבי אלעזר בן עזריה ואחרים). תתאפשר ככל שנקפיד לשחרר רעיונות אשלייתיים מהכרתנו. וכלל שנכיר טוב יותר את מהותנו. מתן משמעות לחומרי, מבטלת את (או מתעלמת מ) העוצמה הפנימית שאיפשרה את השגתו.
ארוע כמו נפילת הבורסה יארגן למאמינים באלוהי הממון שיעור חשוב. שחרור רצוף ואפילו סמלי, של כסף / חפצים מרשותנו, עשוי לעזור (מצוות צדקה מטפלת בדיוק בחיזוק רעיון זה בתודעה) כמו גם מסירת בגדים ישנים. התאמה גמישה למצבים חדשים גם כן. בד"כ אנו חוסמים כל אפשרות לשינוי בחיים מתוך פחד ששינוי ייצר אי נוחות עבורנו. חסימות אלו מונעות מאיתנו התפתחות. כשאין תזוזה, יגיעו ארועים בעלי פוטנציל חזק יותר להזיז אותנו מתוך אמונותינו המגבילות ארועים שיסייעו לנו להתעורר (הרחבה במאמר על הסרט inception). לכן, במקום לחכות למשיח.. מומלץ להיות משיח. יש שכבר מבינים שהם המשיח עבור עצמם, ועושים כל שביכולתם כדי לממש אפשרות נפלאה זו. בד"כ באמצעות השקעה בתהליך התפתחות.
כל רעיון בו אנו מחזיקים שתפקידו לתת תוקף לקיומנו הפיזי יהיה אחיזה. האחזות בחומר עשויה לבוא על חשבון הכרה ברוח. כשאאמונה בנחיצות החומר מחליפה הבנה רוחנית של מקור הטוב והשפע בחיינו, של מקור הצלחתנו ועוצמתנו, כשתפיסת הקיום שואבת את כוחה וחיוניותה מתוך האייפון החדש שלנו, הג'יפ וכד' נקרא לזה אחיזה. אם אני מחזיק/ה אייפון ככלי להשגת חשיבות עצמית, תחושת ערך וכד', הרי שיש בי צורך לאחוז בו. אחיזה יכולה להיות גם באנשים (ילדים, בני זוג), במראה חיצוני, מקצוע ("בעלי מהנדס"), מקום מגורים ("אני גרה במגדלי אקירוב"), וכל דבר שאינו פנימי הקשור במהותו של האדם.
לשם מה לשחרר אחיזה?
כדי לשחרר יותר ויותר את התלות שלנו בחפצים ומושגים שאינם אנחנו, דרושה השקעה לא מבוטלת של שינוי הרגלים ועוד, לא מדובר בתהליך קל, מדובר בחיבור לעצמה הפנימית העומדת לרשותנו. כדאי למצוא סיבה טובה לכל זה נכון? מה אם.. יתברר (גם לך) יום אחד כי אנו למעשה בוראים, ולא 'רק בני אדם'? אם זו אפשרות, הרי שמדובר בהשגת יכולות משחק מדהימות במציאות.
השגת ייעודנו המלא - הפיכה לאווטארים (הדרגה הבוראת הגבוה האפשרית לבני אדם, כמו שהיו ישו, אליהו הנביא, משה, רבי אלעזר בן עזריה ואחרים). תתאפשר ככל שנקפיד לשחרר רעיונות אשלייתיים מהכרתנו. וכלל שנכיר טוב יותר את מהותנו. מתן משמעות לחומרי, מבטלת את (או מתעלמת מ) העוצמה הפנימית שאיפשרה את השגתו.
ארוע כמו נפילת הבורסה יארגן למאמינים באלוהי הממון שיעור חשוב. שחרור רצוף ואפילו סמלי, של כסף / חפצים מרשותנו, עשוי לעזור (מצוות צדקה מטפלת בדיוק בחיזוק רעיון זה בתודעה) כמו גם מסירת בגדים ישנים. התאמה גמישה למצבים חדשים גם כן. בד"כ אנו חוסמים כל אפשרות לשינוי בחיים מתוך פחד ששינוי ייצר אי נוחות עבורנו. חסימות אלו מונעות מאיתנו התפתחות. כשאין תזוזה, יגיעו ארועים בעלי פוטנציל חזק יותר להזיז אותנו מתוך אמונותינו המגבילות ארועים שיסייעו לנו להתעורר (הרחבה במאמר על הסרט inception). לכן, במקום לחכות למשיח.. מומלץ להיות משיח. יש שכבר מבינים שהם המשיח עבור עצמם, ועושים כל שביכולתם כדי לממש אפשרות נפלאה זו. בד"כ באמצעות השקעה בתהליך התפתחות.
050-3331-331