* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:
ההימור של פסקל, גן עדן + גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה?.
הפעם אדבר על ההימור של פסקל, שזה בעצם ההימור של גן עדן וגיהינום, ואסביר את העניין. אחד הטיעונים שניתנים מחכמים, שזה אחד הטיעונים הטיפשיים ביותר: הטיעון, אם יש אלוהים שזה יכול להיות 50 אחוז 50 אחוז, אז יכול להיות שתידפק בגיהינום אם התורה נכונה, ואם אין אלוהים אז הרווחת חיי עולם בעולם הזה.
ונניח שאתה לא יודע, אז מה עדיף לך, עדיף לך להמר, על טוב נצחי, או על טוב רגעי, ז"א שווה לך לקחת את הסיכון, אז אולי כדאי להמר על הטוב הנצחי, וכמובן שהטיעון הזה הוא טפשי, כי אם כבר אני מהמר, למה שאהמר על הדת היהודית, אפשר כבר להמר על דת אחרת, ואם יש אלוהים מי אמר שהוא דתי, וכולי וכולי.
אבל הפעם אני רוצה לגלות את האמת, יש הרבה אמיתות, ואני רוצה לגלות אחת מהן, והאמת היא שמי שיקיים מצוות, ויפחד לעשות עבירות, אחרי מותו ילך לגיהינום, ולמה? שני אנשים מתים, ומגיעים לאלוהים, אחד חילוני שלא האמין באלוהים, ואחד דתי שהאמין והתפלל עשה מצוות וכולי. בא האתיאיסט פוגש את אלוהים, אומר לו אלוהים: למה לא שמרת מצוות, הנ"ל עונה לו, גיליתי שבראת את העולם, בסדר, נהניתי, הערכתי את מה שעשית, ניסיתי מה שיותר ליהנות, כמו ילד שנהנה מהאוכל של אימו. עונה לו האלוהים, ניסית ליהנות, נצ'פר אותך עכשיו, נכניס אותך לגן עדן, ונחדד: על זה שלא האמנת בי, מגיע לך גן עדן, למה? פירושו שהעברת את מרכז הכוח אליך, שגם אני אלוהים, וזאת האמת, כי כל אחד זה ביטוי של אלוהים, אז גם לך יש כוח. למה שתאמין באלוהים? הרי אלוהים בתוכך, למה שתאמין במישהו מבחוץ? האתאיסט חושב שאלוהים בתוכו, אז מגיע לו גן עדן, אבל המאמין הדתי, חושה שאלוהים זה מישהו בשמים. והאתיאיסט האמין שניתן לו הכוח להתמודד עם החיים, והאתיאיסט הגדול ביותר בעולם הוא אלוהים, כי אלוהים לא מאמין בקיומו של אלוהים. ובתפישה של האתאיסט של אין אלוהים, הוא קרוב יותר לתפישה של אלוהים את עצמו, לעומת הדתי שכל הזמן מדבר על אלוהים, שאלוהים עצמו אין לו מושג מי זה!
מבחינתו אין דבר כזה אלוהים. בכל מקרה מגיע האדם הדתי ואלוהים אומר לו, תקשיב אתה צריך לכת לגיהינום, אז הדתי אומר לו, מה זאת אומרת? אבל הקשבתי לך, אהבתי אותך, ואלוהים אומר לו סליחה? אתה אהבת אותי? אתה השמצת אותי בוקר ערב וצהריים, שאתה חשבת שאם תעשה עברות ואני אתן לך שכר ועונש, זו השמצה. כי אני טוב, ואני עושה טוב אמיתי כל הזמן, ואני כל יכול, אז באיזו זכות השמצת אותי אלוהים האמיתי וחשבת שאני רע, שאני עושה רע, עוף לגיהינום... הרי כל הקונספט של הדת זה שאלוהים עושה רע, כי אם אלוהים עושה רק טוב, למה אתה צריך לעשות מצוות? אבל הדת אומרת, לא... נכון שהוא עושה רק טוב, אבל צריך לעזור לו לעשות טוב, נו באמת... אלוהים הוא כל יכול, נשמע הגיוני שצריך לעזור לו?!! ואם כן, אז זה לא אלוהים, כי או שהוא לא טוב, או שהוא לא כל יכול.
בין כך ובין כך אלוהים מעניש את האדם שכל הזמן משמיץ את העולם, כמו, למה בראתי חזיר? כדי שתהנה ממנו, מה זו השטות הזו, כמו שאמא תביא אוכל לילד שלה והוא לא אוכל, והיא שואלת למה? והוא אומר כי אני חושב שאת לא רוצה שאני יאכל! מה זאת אומרת אני לא רוצה שתאכל? עשיתי עבורך ארוחה מלאה, למה שלא ארצה שתאכל ממנה? והחילוני לפחות מנסה ליהנות מהחיים ממה שהוא יכול, אבל הדתי הוא סגפני, למה המהות של הדת היא סגפנות, סגפנות זה אדם שחושב שאם הוא יסגף את עצמו יהיה לו יותר טוב, וזה בעצם התפישה הדתית. הדת אומרת, תשמע, אלוהים לא יכול לעשות לך רק טוב, אתה צריך לסגף את עצמך קודם, לעשות מצוות, לפחד מעבירות, ואז יהיה לך טוב! ואדם סגפן, שלא מסוגל ליהנות ממה שאלוהים עשה, מגיע לו עונש. אלוהים עשה את הכל, תהנה, מה אתה מתנגד לכל מיני דברים? ולכן את הדתי זורק לגיהינום, ואת החילוני לגן עדן. וזאת האמת!!
ועכשיו אוסיף אמת יותר גדולה, והיא, אלוהים לא זורק אף אחד לא לגיהינום ולא לגן עדן, זה האדם זורק את עצמו או לגיהינום או לגן עדן, מה ז"א, הגן עדן והגיהינום נמצאים בעול הבא ובעולם הזה, ובעולם שלפני ובעולם שאחרי, והם תלויים בחוויה הסובייקטיבית האישית של האדם את המציאות, זה הכל! זה לא תלוי אם אתה עם גוף או בלי גוף, או אם אתה יושב מול רבי שמעון, או רבי משה, זה לא משנה בכלל!!
הנושא הוא די פשוט, אם התודעה של האדם מבינה שהכל אחד, ולמרות שיש טוב ורע, ולמרות שיש פני הבריאה ואחרי הבריאה, אף על פי כן זה אחד! ולמרות שיש בורא ונברא אף על פי כן זה אחד! ולמרות שיש זמן, ולמרות שיש מקום, אף על פי כן זה אחד! אם התודעה של האדם מבינה את זה, האדם הזה נמצא בגן עדן, לא משנה איך יקראו לזה, האדם בגן עדן אם הוא מבין שהכל אחד, הוא חוו את האלוהות בכבודה ובעצמה!
כי ההבנה שהכל אחד, היא בעצם הווית האלוהים!
אבל אם אתה לא מבין שהכל אחד, אתה בעצם נמצא בגיהינום. אלוהים הדתי של היהודים, נכון, הוא מניאק, הוא זורק את האנשים לגיהינום, כי הוא עצמו בגיהינום, כי כל כך רע לו, שהוא עושה רע לאחרים.. הוא כל כך "טוב" שהוא חייב לעשות רע לאחרים, טוב, הבנו את הסיפור..
אבל אלוהים האמיתי, הוא לא עושה לא טוב ולא רע, הוא עושה רק דבר אחד, כי הכל מתהווה ממהותו כל הזמן, ואם תודעתו של האדם, מחוברת להוויה הזו, דהיינו חווה את הנפרדות כאחדות, אז הוא בגן עדן!!
ואז שום דבר בעולם לא יכול להזיז אותו לא ימינה ולא שמאלה, כי מהותו היא נצחית! הוא מחובר להוויה והוא חי חיים נצחיים כמו אלוהים עצמו. אין לו גאווה, חווה את המציאות כמו שאלוהים חווה את עצמו. כי מי שיש לו גאווה חושב שיש הוא ואלוהים, אבל מי שאין לו גאווה, יודע שיש רק אלוהים!! מי שיודע את האמת שהכל אחד, יודע, לא המאמינים הטיפשים שמסתבכים, מי שיודע שהכל אחד ואין לו גאווה אז הוא יודע שיש רק אלוהים, ובזה נגמר הדיון, בזה נגמר המצוות, בזה נגמר העבירות, מה שאלוהים רוצה, הוא עושה, סוף סיפור, נקודה!
לכן גן עדן וגיהינום לא תלויים בשום דבר, הם תלויים אך ורק באדם עצמו. אם האדם כופר באחדות של הבורא, ואינו מבין שהבורא עושה את הכל כל הזמן, שאין לו בחירה חופשית, שאין לו ישות עצמית, אז הוא בגיהינום. אם הוא מאמין שהכל אחד, אז הוא גם בגיהינום, כי הוא רק מאמין ובליבו יש לו תמיד ספקות, כי אולי לא הכל אחד וכולי. אבל אם הוא יודע את האמת, ויודע שהכל אחד, אז הוא נמצא בגן עדן אמיתי, ולכן הטיפשים שאין להם מושג מימינם ומשמאלם!! אומרים לך תהמר! תהמר ככה, תהמר ככה!! אבל האדם שיודע את האמת, ויודע שהכל אחד, לא צריך להמר הימורים מטופשים אם להיות דתי, או להיות חילוני, אם להאמין באלוהים, או לא להאמין באלוהים, הוא יודע שהכל אחד! וממילא שהכל אחד, ז אין שום שאלה בשום נושא, ושיהיה לכולם המשך יום של גן עדן אמיתי שנובע מהכפירה בכפירות. האדם האמיתי כופר בכפירה שאומרת שיש טוב ורע, ואומר, לא!! יש רק אחד! ועל ידי זה, חי חיים טובים באמת.
ההימור של פסקל, גן עדן + גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה?.
הפעם אדבר על ההימור של פסקל, שזה בעצם ההימור של גן עדן וגיהינום, ואסביר את העניין. אחד הטיעונים שניתנים מחכמים, שזה אחד הטיעונים הטיפשיים ביותר: הטיעון, אם יש אלוהים שזה יכול להיות 50 אחוז 50 אחוז, אז יכול להיות שתידפק בגיהינום אם התורה נכונה, ואם אין אלוהים אז הרווחת חיי עולם בעולם הזה.
ונניח שאתה לא יודע, אז מה עדיף לך, עדיף לך להמר, על טוב נצחי, או על טוב רגעי, ז"א שווה לך לקחת את הסיכון, אז אולי כדאי להמר על הטוב הנצחי, וכמובן שהטיעון הזה הוא טפשי, כי אם כבר אני מהמר, למה שאהמר על הדת היהודית, אפשר כבר להמר על דת אחרת, ואם יש אלוהים מי אמר שהוא דתי, וכולי וכולי.
אבל הפעם אני רוצה לגלות את האמת, יש הרבה אמיתות, ואני רוצה לגלות אחת מהן, והאמת היא שמי שיקיים מצוות, ויפחד לעשות עבירות, אחרי מותו ילך לגיהינום, ולמה? שני אנשים מתים, ומגיעים לאלוהים, אחד חילוני שלא האמין באלוהים, ואחד דתי שהאמין והתפלל עשה מצוות וכולי. בא האתיאיסט פוגש את אלוהים, אומר לו אלוהים: למה לא שמרת מצוות, הנ"ל עונה לו, גיליתי שבראת את העולם, בסדר, נהניתי, הערכתי את מה שעשית, ניסיתי מה שיותר ליהנות, כמו ילד שנהנה מהאוכל של אימו. עונה לו האלוהים, ניסית ליהנות, נצ'פר אותך עכשיו, נכניס אותך לגן עדן, ונחדד: על זה שלא האמנת בי, מגיע לך גן עדן, למה? פירושו שהעברת את מרכז הכוח אליך, שגם אני אלוהים, וזאת האמת, כי כל אחד זה ביטוי של אלוהים, אז גם לך יש כוח. למה שתאמין באלוהים? הרי אלוהים בתוכך, למה שתאמין במישהו מבחוץ? האתאיסט חושב שאלוהים בתוכו, אז מגיע לו גן עדן, אבל המאמין הדתי, חושה שאלוהים זה מישהו בשמים. והאתיאיסט האמין שניתן לו הכוח להתמודד עם החיים, והאתיאיסט הגדול ביותר בעולם הוא אלוהים, כי אלוהים לא מאמין בקיומו של אלוהים. ובתפישה של האתאיסט של אין אלוהים, הוא קרוב יותר לתפישה של אלוהים את עצמו, לעומת הדתי שכל הזמן מדבר על אלוהים, שאלוהים עצמו אין לו מושג מי זה!
מבחינתו אין דבר כזה אלוהים. בכל מקרה מגיע האדם הדתי ואלוהים אומר לו, תקשיב אתה צריך לכת לגיהינום, אז הדתי אומר לו, מה זאת אומרת? אבל הקשבתי לך, אהבתי אותך, ואלוהים אומר לו סליחה? אתה אהבת אותי? אתה השמצת אותי בוקר ערב וצהריים, שאתה חשבת שאם תעשה עברות ואני אתן לך שכר ועונש, זו השמצה. כי אני טוב, ואני עושה טוב אמיתי כל הזמן, ואני כל יכול, אז באיזו זכות השמצת אותי אלוהים האמיתי וחשבת שאני רע, שאני עושה רע, עוף לגיהינום... הרי כל הקונספט של הדת זה שאלוהים עושה רע, כי אם אלוהים עושה רק טוב, למה אתה צריך לעשות מצוות? אבל הדת אומרת, לא... נכון שהוא עושה רק טוב, אבל צריך לעזור לו לעשות טוב, נו באמת... אלוהים הוא כל יכול, נשמע הגיוני שצריך לעזור לו?!! ואם כן, אז זה לא אלוהים, כי או שהוא לא טוב, או שהוא לא כל יכול.
בין כך ובין כך אלוהים מעניש את האדם שכל הזמן משמיץ את העולם, כמו, למה בראתי חזיר? כדי שתהנה ממנו, מה זו השטות הזו, כמו שאמא תביא אוכל לילד שלה והוא לא אוכל, והיא שואלת למה? והוא אומר כי אני חושב שאת לא רוצה שאני יאכל! מה זאת אומרת אני לא רוצה שתאכל? עשיתי עבורך ארוחה מלאה, למה שלא ארצה שתאכל ממנה? והחילוני לפחות מנסה ליהנות מהחיים ממה שהוא יכול, אבל הדתי הוא סגפני, למה המהות של הדת היא סגפנות, סגפנות זה אדם שחושב שאם הוא יסגף את עצמו יהיה לו יותר טוב, וזה בעצם התפישה הדתית. הדת אומרת, תשמע, אלוהים לא יכול לעשות לך רק טוב, אתה צריך לסגף את עצמך קודם, לעשות מצוות, לפחד מעבירות, ואז יהיה לך טוב! ואדם סגפן, שלא מסוגל ליהנות ממה שאלוהים עשה, מגיע לו עונש. אלוהים עשה את הכל, תהנה, מה אתה מתנגד לכל מיני דברים? ולכן את הדתי זורק לגיהינום, ואת החילוני לגן עדן. וזאת האמת!!
ועכשיו אוסיף אמת יותר גדולה, והיא, אלוהים לא זורק אף אחד לא לגיהינום ולא לגן עדן, זה האדם זורק את עצמו או לגיהינום או לגן עדן, מה ז"א, הגן עדן והגיהינום נמצאים בעול הבא ובעולם הזה, ובעולם שלפני ובעולם שאחרי, והם תלויים בחוויה הסובייקטיבית האישית של האדם את המציאות, זה הכל! זה לא תלוי אם אתה עם גוף או בלי גוף, או אם אתה יושב מול רבי שמעון, או רבי משה, זה לא משנה בכלל!!
הנושא הוא די פשוט, אם התודעה של האדם מבינה שהכל אחד, ולמרות שיש טוב ורע, ולמרות שיש פני הבריאה ואחרי הבריאה, אף על פי כן זה אחד! ולמרות שיש בורא ונברא אף על פי כן זה אחד! ולמרות שיש זמן, ולמרות שיש מקום, אף על פי כן זה אחד! אם התודעה של האדם מבינה את זה, האדם הזה נמצא בגן עדן, לא משנה איך יקראו לזה, האדם בגן עדן אם הוא מבין שהכל אחד, הוא חוו את האלוהות בכבודה ובעצמה!
כי ההבנה שהכל אחד, היא בעצם הווית האלוהים!
אבל אם אתה לא מבין שהכל אחד, אתה בעצם נמצא בגיהינום. אלוהים הדתי של היהודים, נכון, הוא מניאק, הוא זורק את האנשים לגיהינום, כי הוא עצמו בגיהינום, כי כל כך רע לו, שהוא עושה רע לאחרים.. הוא כל כך "טוב" שהוא חייב לעשות רע לאחרים, טוב, הבנו את הסיפור..
אבל אלוהים האמיתי, הוא לא עושה לא טוב ולא רע, הוא עושה רק דבר אחד, כי הכל מתהווה ממהותו כל הזמן, ואם תודעתו של האדם, מחוברת להוויה הזו, דהיינו חווה את הנפרדות כאחדות, אז הוא בגן עדן!!
ואז שום דבר בעולם לא יכול להזיז אותו לא ימינה ולא שמאלה, כי מהותו היא נצחית! הוא מחובר להוויה והוא חי חיים נצחיים כמו אלוהים עצמו. אין לו גאווה, חווה את המציאות כמו שאלוהים חווה את עצמו. כי מי שיש לו גאווה חושב שיש הוא ואלוהים, אבל מי שאין לו גאווה, יודע שיש רק אלוהים!! מי שיודע את האמת שהכל אחד, יודע, לא המאמינים הטיפשים שמסתבכים, מי שיודע שהכל אחד ואין לו גאווה אז הוא יודע שיש רק אלוהים, ובזה נגמר הדיון, בזה נגמר המצוות, בזה נגמר העבירות, מה שאלוהים רוצה, הוא עושה, סוף סיפור, נקודה!
לכן גן עדן וגיהינום לא תלויים בשום דבר, הם תלויים אך ורק באדם עצמו. אם האדם כופר באחדות של הבורא, ואינו מבין שהבורא עושה את הכל כל הזמן, שאין לו בחירה חופשית, שאין לו ישות עצמית, אז הוא בגיהינום. אם הוא מאמין שהכל אחד, אז הוא גם בגיהינום, כי הוא רק מאמין ובליבו יש לו תמיד ספקות, כי אולי לא הכל אחד וכולי. אבל אם הוא יודע את האמת, ויודע שהכל אחד, אז הוא נמצא בגן עדן אמיתי, ולכן הטיפשים שאין להם מושג מימינם ומשמאלם!! אומרים לך תהמר! תהמר ככה, תהמר ככה!! אבל האדם שיודע את האמת, ויודע שהכל אחד, לא צריך להמר הימורים מטופשים אם להיות דתי, או להיות חילוני, אם להאמין באלוהים, או לא להאמין באלוהים, הוא יודע שהכל אחד! וממילא שהכל אחד, ז אין שום שאלה בשום נושא, ושיהיה לכולם המשך יום של גן עדן אמיתי שנובע מהכפירה בכפירות. האדם האמיתי כופר בכפירה שאומרת שיש טוב ורע, ואומר, לא!! יש רק אחד! ועל ידי זה, חי חיים טובים באמת.
050-3331-331