תשובה: כן ולא. ואסביר. במהלך כל תנועה, מותחים ומקצרים את כל השריר כולו כיחידה אחת. במהלך התנועה של התרגיל לחיצת חזה לדוגמה, מפעילים את כל שריר החזה כיחידה אחת. בין אם זה תרגיל לחיצת חזה בשיפוע חיובי / לחיצת חזה בשיפוע שלילי / לחיצת חזה רגילה. אם לא היה לבן אדם שריר חזה בכלל, הוא לא היה יכול לבצע את התנועה. וכל השריר כולו, נמתח ומתכווץ לאורך התנועה. ומנקודת המבט הזו, לא ניתן לפתח ולאמן חלק כלשהו בשריר.
יחד עם זאת, יש עוד נקודת מבט, שנכנסת לרזולוציה יותר נכונה, שמראה שהדבר כן אפשרי. ואיך? אז קח לדוגמה ירק כלשהו, לדוגמה מלפפון. עכשיו, תחזיק את המלפפון בצדדים שלו ותנסה לעקם אותו כלפי מטה. מה יקרה? אם תעשה זאת מספיק חזק, המלפפון ישבר ל 2. נכון?! כל המלפפון כולו ישבר ל 2 חלקים, נכון?! אבל איזה חלק התחיל להישבר במלפפון הזה קודם? תשובה: החלק העליון שלו!
קח לדוגמה ענף גמיש כלשהו, תתחיל לעקם אותו לצדדים. איזה חלק שלו ישבר קודם? תשובה: החלק החיצוני של העיקום שלו. החלק שבו הוא נמתח הכי הרבה. החלק החיצוני לעיקום, כנגד ההתנגדות של המשקל, הוא החלק שימתח הכי הרבה, שיופיעו בו הכי הרבה סדקים. וזה למרות שכמובן, כאשר אתה מעקם את הענף הגמיש, אז אומנם כל הענף כולו משנה את הצורה שלו. אבל החלק החיצוני של העיקום שלו, הוא זה שמתארך / נמתח, הכי הרבה. והחלק הפנימי שלו, הוא דווקא מתכווץ / מתקצר לאורך העיקום שלו.
עכשיו עשה את הניסוי הבא. קח חבילת מקלות גמישים ישרים. עכשיו תתחיל לעקם אותם לצד כלשהו. שים לב, שהמקלות שכלפי מעלה, היכן שהזווית נהיית יותר גדולה, הם יתחילו להימתח יותר. המקלות שכלפי מטה, היכן שהזווית של העיקום נהיית קטנה יותר, הם יתחילו להתקצר באופן יחסי באורך שלהם, והמקלות שבאמצע החבילה, הם יחסית הכי פחות ישתנו באורך שלהם. ומה זה בעצם אומר לנו?
זה אומר שהשריר כולו עובד תמיד כיחידה אחת. אבל אעפ"כ באופן יחסי, יש חלק בשריר שהתאמץ יותר מחלק אחר בשריר. כי באופן יחסי, השינוי שנעשה בו, של מתיחה וכיווץ, הוא שינוי גדול יותר, ולכן יחסית הוא התאמץ יותר.
לדוגמה בלחיצת חזה בשיפוע שלילי / תרגיל מקבילים, בצורה הזאת, שרירי החזה באופן יחסי נמתחים יותר בחלק התחתון שלהם. לעומת לחיצת חזה בשיפוע חיובי, שבה באופן יחסי שרירי החזה העליון יותר מתוחים משרירי החזה התחתון. לעומת לחיצת חזה בשיפוע רגיל, שבה שרירי החזה האמצעי, באופן יחסי, הם הכי מתוחים. ולכן יחסית, אמצע החזה הכי נמתח.
לסיכום: בפועל זה אומר, שכאשר אתה מבצע תנועה כלשהי עם שרירי כלשהו, באפשרותך לשנות זוויות שונות של המתיחה שלו. ככה תוכל תיאורטית לאמן חלקים שונים בתוך השריר עצמו.
יחד עם זאת, יש עוד נקודת מבט, שנכנסת לרזולוציה יותר נכונה, שמראה שהדבר כן אפשרי. ואיך? אז קח לדוגמה ירק כלשהו, לדוגמה מלפפון. עכשיו, תחזיק את המלפפון בצדדים שלו ותנסה לעקם אותו כלפי מטה. מה יקרה? אם תעשה זאת מספיק חזק, המלפפון ישבר ל 2. נכון?! כל המלפפון כולו ישבר ל 2 חלקים, נכון?! אבל איזה חלק התחיל להישבר במלפפון הזה קודם? תשובה: החלק העליון שלו!
קח לדוגמה ענף גמיש כלשהו, תתחיל לעקם אותו לצדדים. איזה חלק שלו ישבר קודם? תשובה: החלק החיצוני של העיקום שלו. החלק שבו הוא נמתח הכי הרבה. החלק החיצוני לעיקום, כנגד ההתנגדות של המשקל, הוא החלק שימתח הכי הרבה, שיופיעו בו הכי הרבה סדקים. וזה למרות שכמובן, כאשר אתה מעקם את הענף הגמיש, אז אומנם כל הענף כולו משנה את הצורה שלו. אבל החלק החיצוני של העיקום שלו, הוא זה שמתארך / נמתח, הכי הרבה. והחלק הפנימי שלו, הוא דווקא מתכווץ / מתקצר לאורך העיקום שלו.
עכשיו עשה את הניסוי הבא. קח חבילת מקלות גמישים ישרים. עכשיו תתחיל לעקם אותם לצד כלשהו. שים לב, שהמקלות שכלפי מעלה, היכן שהזווית נהיית יותר גדולה, הם יתחילו להימתח יותר. המקלות שכלפי מטה, היכן שהזווית של העיקום נהיית קטנה יותר, הם יתחילו להתקצר באופן יחסי באורך שלהם, והמקלות שבאמצע החבילה, הם יחסית הכי פחות ישתנו באורך שלהם. ומה זה בעצם אומר לנו?
זה אומר שהשריר כולו עובד תמיד כיחידה אחת. אבל אעפ"כ באופן יחסי, יש חלק בשריר שהתאמץ יותר מחלק אחר בשריר. כי באופן יחסי, השינוי שנעשה בו, של מתיחה וכיווץ, הוא שינוי גדול יותר, ולכן יחסית הוא התאמץ יותר.
לדוגמה בלחיצת חזה בשיפוע שלילי / תרגיל מקבילים, בצורה הזאת, שרירי החזה באופן יחסי נמתחים יותר בחלק התחתון שלהם. לעומת לחיצת חזה בשיפוע חיובי, שבה באופן יחסי שרירי החזה העליון יותר מתוחים משרירי החזה התחתון. לעומת לחיצת חזה בשיפוע רגיל, שבה שרירי החזה האמצעי, באופן יחסי, הם הכי מתוחים. ולכן יחסית, אמצע החזה הכי נמתח.
לסיכום: בפועל זה אומר, שכאשר אתה מבצע תנועה כלשהי עם שרירי כלשהו, באפשרותך לשנות זוויות שונות של המתיחה שלו. ככה תוכל תיאורטית לאמן חלקים שונים בתוך השריר עצמו.
050-3331-331