ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חולה נפש ✔הפרעת אישיות נרקיסיסטית - מבוא ✔הפרעת אישיות נרקיסיסטית (באנגלית: Narcisistic Personality Disorder, ובראשי... - ידע להצליח התחייבות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨הפרעת אישיות נרקיסיסטית - מבוא
הפרעת אישיות נרקיסיסטית (באנגלית: Narcisistic Personality Disorder, ובראשי תיבות: NPD) היא הפרעת אישיות המשתייכת לקבוצה ב' של הפרעות האישיות. ההפרעה מתבטאת בדפוס מתמשך של התנהגות חריגה המאופיינת ברגשות מוגזמים של חשיבות עצמית, צורך מוגזם בהערצה ויכולת נמוכה לגלות אמפתיה כלפי אחרים. הלוקים בהפרעה משקיעים זמן רב בחשיבה ובפנטזיות על השגת כוח או הצלחה, או על המראה שלהם. לעיתים קרובות הם מנצלים את האנשים הסובבים אותם. ההתנהגות מתחילה בדרך כלל בבגרות המוקדמת, ומשפיעה על הפרט בכל תחומי החיים. עם זאת חשוב להבחין בין נרקיסיזם מהסוג השכיח בגיל הנעורים לבין נרקיסיזם המתאפיין ביכולת הסתגלות מוגבלת ונוקשות חשיבתית המאפיינת את בני הנוער שעתידים לפתח את ההפרעה.

הטיפולים בהפרעה זו לא נחקרו היטב. האישיות תוארה לראשונה בשנת 1925 על ידי רוברט ואלדר, והמונח הפרעת אישיות נרקיסיסטית נכנס לשימוש בשנת 1968. הביטוי "נרקיסיסט" נתפס כמילת גנאי, והשימוש בו מתייג אנשים באופן שלילי, אף שחלקם יכולים להיות מקסימים, מוכשרים ומצליחים באמות מידה חברתיות.

תוכן עניינים

1 היסטוריה

2 אבחנה

2.1 dsm 5

2.2 dsm 5, מודל חלופי

2.3 תת - סוגים של ההפרעה

2.3.1 נרקיסיזם ממאיר

3 מאפיינים נלווים לאבחנה

4 תחלואה נלווית

5 שכיחות

6 גורמים אטיולוגים

6.1 גנטיקה

6.2 גורמים סביבתיים

7 אבחנה מבדלת

8 מחקרים

8.1 פסיכופיזיולוגיה

8.2 אמפתיה

9 טיפול

היסטוריה

מקור המונח באגדה המספרת על נסיך יווני יפה תואר בשם נרקיסוס, ששבר את ליבן של כל כך הרבה עלמות ועלמים, שנמסיס, אלת הנקמה הענישה אותו בכך שהתאהב בבבואתו הנשקפת ממי הביצה ולא יכול היה להינתק ממנה עד שגווע. על שמו מכונה אדם המאוהב בעצמו "נרקיסי", כתרגום לשם התואר הלועזי "נרקיסיסט" (בעברית מופיעות לא פעם הצורות המשובשות "נרקסיזם", "נרקסיסט").

רוברט ואלדר פרסם את המקרה הראשון של אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית בשנת 1925. המטופל שלו היה מדען עם תחושה של מיוחדות וייחודיות, חוסר יכולת להזדהות עם אחרים, הרגשה של היותו "שונה משאר האנושות", אובססיה עם רכישת כבוד מאחרים, חוסר רגשי אשמה, נטיות מיניות אנוכיות, ועצמאות ניכרת מאנשים אחרים. המטופל שלו היה גם הגיוני, אנליטי, וכזה שהעריך מחשבה אינטלקטואלית מופשטת על פני יישום ידע מדעי. תיאור המקרה של ואלדר השפיע רבות על המחקר העתידי של נרקיסיזם ועל האופן בו אנו מגדירים את הנרקיסיזם כהפרעת אישיות כיום.

זיגמונד פרויד הלך בעקבותיו בתיאור שלו של האישיות הנרקיסיסטית בשנת 1931. הוא תיאר אדם עם אישיות נרקיסיסטית כמי שהתמקד בשימור העצמי שלו, שעומד ברשות עצמו, אדם שלא ניתן להפחיד בקלות, תוקפני, מוחצן, בעל פעילות גבוהה, ואי יכולת לאהוב או להתחייב למערכות יחסים. הוא גם ציין כי אנשים אלה לעיתים קרובות מושכים כלפיהם הרבה הערצה ותשומת לב, ולוקחים על עצמם תפקידים של מנהיגות ללא כל היסוס.

זמן קצר לאחר מכן תיאר הפסיכואנליטיקאי וילהלם רייך בשנת 1933 "אופי פאלי - נרקיסיסטי" בספרו 'ניתוח אופי'. לדבריו, נרקיסיסטים מפגינים גישה של עליונות, הם בטוחים בעצמם, יהירים, פרובוקטיביים, מרגישים ממורמרים כאשר הם כפופים לאחרים, וכי הם קצת סדיסטיים במערכות היחסים שלהם. רייך גם היה הראשון שציין כי כאשר האגו שלהם נפגע, הם עשויים להפוך לתוקפניים, "אם יהירותם נפגעת, הם מגיבים בבוז קר, בחוסר הומור, או תוקפנות". הוא שיער כי ההפרעה שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בנשים בגלל שחשב שנרקיסיזם הוא "הזדהות בין האגו בכללותו לבין איבר המין הזכרי".

אנני רייך תיארה בשנת 1960 את הנרקיסיסטים כ"אנשים שהליבידו שלהם מתרכז בעיקר בעצמם על חשבון אהבת אובייקט" ושיש להם "אמות מידה פנימיות מוגזמות ולא מציאותיות". רייך האמינה כי הנרקיסיזם נגרם על ידי טראומות ילדות חוזרות ונשנות לפני שמנגנוני ההגנה של האני מתפתחים ומובילים את הילד לסגת פנימה אל עולם פנטזיה שמרני יותר: "זה לא כך, " היא מדמיינת את הנרקיסיסט אומר, "אני לא חסר אונים, מדמם, הרוס. להפך, אני גדול וטוב יותר מכל אדם אחר. אני הטוב ביותר, הגרנדיוזי ביותר". רייך גם שיערה כי נרקיסיסטים סובלים מחוסר יכולת לווסת את ההערכה עצמית שלהם. לדבריה, נרקיסיסטים סובלים באופן קבוע מתנודות חוזרות ונשנות של הערכה עצמית המשתנה באופן דרמטי משיא של גרנדיוזיות אל דיכאון.

במהלך שנות ה - 60 וה - 70 כתבו היינץ קוהוט ואוטו קרנברג בהרחבה על נרקיסיזם. בשנת 1967 תיאר קרנברג "מבנה אישיות נרקיסיסטי." הוא פיתח תאוריה של נרקיסיזם שדיברה על שלושה סוגים עיקריים: נרקיסיזם בוגר ונורמלי, נרקיסיזם ילדותי נורמלי, ונרקיסיזם פתולוגי שיכול להיות לו תת - סוגים.

בשנת 1968 היינץ קוהוט הגיע להבנה אחרת של "הפרעת אישיות נרקיסיסטית" והמשיך להרחיב על הרעיונות המוקדמים של פרויד. הנרקיסיזם מילא תפקיד חשוב בתאוריית פסיכולוגיית העצמי שלו שהציעה שהנרקיסיזם הוא היבט נורמלי וחיוני של ההתפתחות, ושהקשיים עם יחסי אובייקט בשנים הראשונות של הילד עשויים להוביל לאתגרים בשמירה על תחושה של הערכה עצמית בהמשך החיים, ולהוביל להפרעות נרקיסיסטיות.

אבחנה

dsm 5

הפרעת אישיות נרקיסיסטית מאובחנת כאשר מתקיים דפוס נרחב של פנטזיות או התנהגות גרנדיוזיות, צורך בהערצה והיעדר אמפתיה. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים בהקשרים רבים. לאנשים הלוקים בהפרעה בדרך כלל יש תחושת עליונות מעוותת, מבטאים יהירות רבה, ומחפשים דרכים לשלוט על הסובבים אותם. דפוס זה מתבטא בחמישה או יותר מהסימפטומים הבאים:

תחושת חשיבות עצמית גרנדיוזית (הערכה מוגזמת של כישורים והישגים, ציפייה להכרה בעליונות על ידי הסביבה, למרות היעדר הישגים ההולמים ציפיות אלו).

עיסוק מוגזם בפנטזיות על הצלחה בלתי מוגבלת, כוח, "מבריקות", יופי או אהבה אידיאלית.

תחושת מיוחדות וייחודיות המתלווה לתחושת האדם כי רק אנשים ייחודיים או נעלים כמוהו יוכלו להבינו.

דרישת הערצה מוגזמת.

אמונה בזכאות לזכויות יתר ופריבילגיות מיוחדות - ציפייה בלתי ריאלית לטיפול ייחודי או שיתוף פעולה מיידי עם ציפיותיו.

נצלנות המתבטאת בפגיעה בזכויות אחרים כדי לקדם מטרות אישיות.

היעדר אמפתיה: חוסר יכולת או רצון להזדהות עם רגשותיו של אדם אחר.

תחושה עזה של קנאה באחרים לעיתים קרובות או אמונת האדם כי הוא מושא קנאתם של אחרים.

הפגנת גישה או התנהגות יהירה.

dsm 5, מודל חלופי

הביקורת הקריטית והמעניינת ביותר על הקריטריונים הפסיכיאטריים אומרת שההפרעת אישיות נרקיסיסטית מדגישים את המאפיינים הגרנדיוזיים הגלויים בנרקיסיזם, ומתעלמים מהפגיעוּת והמופעים הסמויים, הקשים יותר לאיתור. למעשה, אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית אינו רק נהנה ממחשבות של גדוּלה ועוצמה, אלא הוא סובל מהערכה עצמית מאוד בלתי יציבה ופגיעה, והוא תלוי בתשומת לב וחיזוקים מאחרים לוויסות הערכתו העצמית. המחשבות הגרנדיוזיות שלו יכולות להיות גלויות או סמויות. גרנדיוזיות סמויה יכולה, למשל, להתבטא ברגשות נחיתות שנובעות מפער בלתי נסבל בין העצמי האידיאלי לעצמי המציאותי, או בין החוויה הפנימית ("אני כישלון") למה שנראה מבחוץ (הצלחה והערכה). הנרקיסיזם עשוי להתבטא לא בהתנהגויות יהירות ומוחצנות, אלא בקושי עצום לשאת פגיעות בשלמות העצמי.

הביקורת על הגדרות המתמקדות רק בביטויים הגלויים של הנרקיסיזם הובילה לאחרונה לניסוח חלק חדש בלקסיקון הפסיכיאטרי האמריקאי (dsm 5) שבו קריטריונים שונים מהקודמים. להלן עיקרי החלק החדש (section III). זהו הניסוח המלא של הקריטריונים האלטרנטיביים להפרעת אישיות נרקיסיסטית:

א. פגיעה מתונה או חמורה בתפקוד האישיות, שמתבטאת בקשיים לפחות בשניים מתוך ארבעת התחומים הבאים:

זהות - פנייה תכופה לאחרים לצורך הגדרה עצמית ולצורך וויסות הערכה עצמית. ההערכה עצמית יכולה לשאת אופי של האדרה ("אני תותח") או של הפחתת ערך ("אני אפס"), או לנוע בין שני הקצוות הללו. תנודות חריפות במצבי הרוח משקפים את התנודות בהערכה העצמית.

הכוונה עצמית, בעלוּת ואחריות על התנסויות - עיסוק במטרות שנועדו להשיג הערכה מאחרים (כמו מקצוע יוקרתי או ציונים גבוהים) ולא עניין פנימי. הצבת סטנדרטים אישיים גבוהים ומוגזמים משרתת השגת דימוי עצמי גבוה במיוחד, ואילו הצבת סטנדרטים אישיים נמוכים מבוססת על תחושת זכות ("אני לא צריך להתאמץ כמו אחרים"). לעיתים קרובות הם לא מודעים למניעים להתנהגותם.

פגיעה באמפתיה - יכולת לקויה לזהות או להזדהות עם צרכים ורגשות של אחרים. רגישות מופרזת לתגובות של אחרים, אך זאת רק במידה והם רלוונטיים לעצמי. הערכת יתר או חסר של השפעת התנהגותו על אחרים.

היעדר אינטימיות - היחסים הבינאישיים לרוב שטחיים ומשמשים לוויסות ההערכה העצמית. הדדיות מוגבלת, בשל חוסר עניין אמיתי בחוויות של אחרים ובשל דומיננטיות של צורכי והישגי העצמי.

ב. בנוסף, מתקיימות שתי תכונות האישיות הבאות בצורה פתולוגית:

גרנדיוזיות - תחושת זכות, גלויה או סמויה, העצמי במרכז, מלווה לפעמים באמונה שהאדם טוב מאחרים ובהתנשאות כלפי אחרים.

חיפוש תשומת לב ואישור מאחרים - ניסיונות משמעותיים למשוך ולהיות במרכז תשומת הלב של אחרים. חיפוש הערצה. גם היבט זה יכול להיות סמוי, ולהתבטא, למשל בחרדה חברתית (ביישנות קיצונית), בפחד מהיות מובך בחברה או חרדת ביצועים.

תת - סוגים של ההפרעה

למרות שה - dsm 5 מתייחס להפרעת אישיות נרקיסיסטית כהפרעה הומוגנית, ישנה ספרות מקצועית עשירה התומכת בתת - סוגים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית. מאמר משנת 2015 הציע שתי וריאציות עיקריות של נרקיסיזם, תת - סוג "גלוי" או "גרנדיוזי", המאופיין בגאווה, יהירות ואומץ, ותת - סוג "סמוי" או "פגיע" המאופיין בביישנות ורגישות גבוהה לעלבונות. "נרקיסיזם גרנדיוזי" מתבטא בתחושת גדלות גלויה, ברצון עז לתשומת לב, בתחושת זכאות, ובמעט מאוד חרדה. אנשים עם תת - סוג זה יכולים להיות מקסימים מבחינה חברתית, למרות היותם אדישים לצרכים של אחרים, והם לעיתים קרובות משתמשים בקשרים בין - אישיים לצרכים אישיים. הפסיכיאטר גלן גבארד תיאר את התת - סוג שהוא כינה "תת - מודע" כגרנדיוזי, יהיר, ועבה עור. התת - סוג של "נרקיסיזם סמוי" כרוך (ברמה מודעת) של חוסר אונים, ריקנות, הערכה עצמית נמוכה ובושה, אשר יכול להתבטא בהתנהגות של הימנעות ממצבים חברתיים בהם ההצגה העצמית שלהם אינה אפשרית, או בהימנעות מאירועים בהם ההערצה שהם צריכים או מצפים לה לא אפשרית. אנשים עם תת - סוג זה הם מאופקים, הם לעיתים קרובות ביישנים, רגישים מאוד לעלבונות, ושומרים על תחושת גרנדיוזיות סמויה. גבארד תיאר תת - סוג שהוא כינה "היפר - ויגילינט" כנפגע בקלות, רגיש, וביישן.

נרקיסיזם ממאיר

תת - סוג זה תואר לראשונה על ידי אוטו קרנברג בשנת 1984. נרקיסיזם ממאיר מאופיין בהתנהגות לא מוסרית, אלימה וסדיסטית, שמטרתה להגן על תחושת ערך עצמי מנופחת. אדם הלוקה בסוג זה של נרקיסיזם מאופיין במניפולטיביות, חיפוש כוח ושליטה בהקשר הבין - אישי, חשיבות עצמית קיצונית, והיעדר חרטה. הוא מתקשה לחשוב באופן אמפתי על האנשים בסביבתו, ממעיט בערכם, מזלזל בהם ויוצר להם דה - הומניזציה. רמת העוינות שלו עלולה לעלות לאורך זמן. אוטו קרנברג טען כי נרקיסיזם ממאיר מהווה צורה מעט פחות פתולוגית של פסיכופתיה. נכון לשנת 2019 אין כלי אבחון או כלי לדיווח עצמי שניתן לאבחן באמצעותו נרקיסיזם ממאיר. קיים רק גוף קטן של ידע היסטורי ותאורטי על תת - סוג זה.

מאפיינים נלווים לאבחנה

אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית נוטים להגזים בכישוריהם, בהישגים שלהם, וברמת האינטימיות שלהם עם אנשים שהם מחשיבים כבעלי מעמד גבוה. תחושה זו של עליונות עלולה לגרום להם להשתלט על שיחות או להיות חסרי סבלנות, ולהביע בוז כאשר אחרים מדברים על עצמם. כאשר האגו שלהם נפגע מביקורת אמיתית או מדומיינת, הכעס שלהם יכול להיות חסר פרופרציות לאירוע. הערכתם העצמית של נרקיסיסטים יכולה להיות לפעמים גבוהה, ולפעמים נמוכה, או לנוע בין שני קצוות אלה.

בעקבות כך, אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית יכולים להיראות שתלטנים, מאשימים, שקועים בעצמם, לא סובלניים כלפי הצרכים של אחרים ועל ההשפעות של התנהגותם על אחרים, ולהתעקש שאחרים יראו אותם כרצונם. נרקיסיסטים משתמשים באסטרטגיות שונות כדי להגן על העצמי שלהם וזאת לעיתים קרובות על חשבון אחרים. הם נוטים להפחית מערכם של אנשים אחרים, להכפיש, ולהעליב אנשים אחרים על מנת להאדיר את עצמם, ולעיתים קרובות הם מגיבים לפידבקים שהם תופסים כאיום בכעס ובעוינות. מאחר שהאגו השביר של האנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא בעל רגישות גבוהה לביקורת או לתבוסה מדומה, יש להם נטייה להרגיש רגשות של בושה, השפלה, וחסרי ערך על אירועים מינוריים או מדומים. הם בדרך כלל מסווים את הרגשות מאחרים עם ענווה מזויפת או על ידי נסיגה חברתית, או שהם עשויים להגיב בהתפרצויות זעם, התרסה, או באמצעות נקמה.

על פי ה - dsm 5: "אנשים רבים ומוצלחים מאוד מציגים תכונות אישיות שיכולות להיחשב נרקיסיסטיות, אך רק כאשר תכונות אלה אינן גמישות, לא הולמות, מתמשכות וגורמות לליקוי תפקודי משמעותי או למצוקה סובייקטיבית, הן מהוות הפרעת אישיות נרקיסיסטית".

ביטחון יתר נוטה להפוך אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית לשאפתניים מאוד, אך זה לא בהכרח מוביל להצלחה או הישגים גבוהים מבחינה מקצועית. הלוקים בהפרעה עשויים לגלות מוטיבציה נמוכה להשתתפות בתחרויות או לסרב לקחת סיכונים כדי להימנע מלהופיע ככישלון. בנוסף, אי היכולת שלהם לסבול ממכשולים, מחלוקות או ביקורת, יחד עם חוסר אמפתיה, מקשים על אנשים אלה לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים או לשמור על יחסים מקצועיים ארוכי טווח עם הממונים עליהם והעמיתים שלהם.

מעריכים כי הנרקיסיזם הוא מנגנון הגנה פסיכולוגי הבא להגן על ערכו ושלמותו של האגו מפני איומים מבחוץ. ההתנהגות הנרקיסיסטית מפצה על חסכים שונים ורגשי נחיתות ויכולה לפצות על רגשי כישלון והערכה עצמית שלילית. הנרקיסיסט מחליף את הרגשת הדכדוך במצב רוח מרומם והרגשת גאווה. כאשר אדם לוקה בדיכאון ונזקק לטיפול פסיכיאטרי בו הוא מאובחן כסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, סביר להניח כי ההערכה העצמית שלו תהיה נמוכה במיוחד, בניגוד לתפישה של נרקיסיסטים כנהנים, או מציגים, הערכה עצמית גבוהה במיוחד. במישור היחסים בין בני זוג יכולה התנהגות נרקיסיסטית להוות מכשול, שכן הנרקיסיסט מתקשה להעניק מעצמו לאחר ועם זאת דורש תשומת לב מרובה.

תחלואה נלווית

הפרעת אישיות נרקיסיסטית נלווית לעיתים קרובות להפרעות אחרות, במיוחד הפרעות בשימוש בחומרים, הפרעה דו - קוטבית, דיכאון קליני, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה, הפרעת דחק פוסט - טראומטית, והפרעות אישיות אחרות. הפרעות נלוות אלה הן לעיתים קרובות ההפרעות שמובילות אנשים אלה לטיפול פסיכולוגי. דרגת התחלואה הכפולה קשורה לחומרת ההפרעה. הפרעת אישיות נרקיסיסטית יכולה להתרחש יחד עם הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, הפרעת אישיות היסטריונית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, והתנהגות פסיבית - אגרסיבית עם שיעורים שעולים על 50%. למשל, מחקר אחד מצא כי 80% מהאנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית גם עמדו בקריטריונים להפרעת אישיות גבולית. לתחלואה עם הפרעת אישיות אנטי - חברתית יש השפעה שלילית חמורה ביותר על הפרוגנוזה.

תתי הסוגים של ההפרעה, סמוי וגלוי, קשורים לדפוסים שונים של תחלואה נלווית. הפרעות חרדה ודיכאון הם שכיחות יותר בקבוצת הנרקיסיסטים הפגיעים, כמו גם פגיעה עצמית לא - אובדנית וניסיונות התאבדות. לעומת זאת, אלו עם תת - סוג ממאיר / גלוי עשויים להיות חופשיים יחסית ממצוקה סובייקטיבית, אלא אם כן הם מתמודדים עם כשלים מקצועיים או בין - אישיים. תכונות גרנדיוזיות בדרך כלל קשורות להפרעות התמכרות לסמים ואלכוהוליזם כמו גם להפרעת אישיות אנטי - חברתית והפרעת אישיות פרנואידית.

שכיחות

שכיחות ההפרעה נאמדת בכ - 1% מהאוכלוסייה הכללית, ובין 2-16% במסגרות קליניות (למשל, מסגרות גמילה). סקירה שיטתית שנערכה בשנת 2010 מצאה כי שכיחות ההפרעה בכלל האוכלוסייה היא בין 0% ל - 5.3%. שכיחות ההפרעה במרפאות פרטיות היא בין 8.5% עד 20%. ההפרעה (או תכונות של ההפרעה) הם שכיחות מאוד במסגרות צבאיות עם שיעור שמגיע עד 20%. בקרב תלמידי שנה א' לרפואה שכיחות ההפרעה היא 17%. ההפרעה גם שכיחה במסגרות פורנזיות כגון בתי סוהר ומשוערת כ - 6%.

קיימת מחלוקת לגבי ההבדלים בשיעורי השכיחות בין גברים לנשים. למרות שכמה מחקרים מצאו שיעור שכיחות גבוה יותר של NPD בקרב גברים לעומת נשים, מחקרים אחרים לא הצליחו למצוא הבדלים כאלה.

מחקר שנערך בישראל בשנת 1993 על גברים שהתאבדו במשך שירותם הצבאי מצא כי ל - 23.3% מהם הייתה הפרעת אישיות נרקיסיסטית או תכונות של ההפרעה. במחקר נוסף שנערך בישראל בין השנים 1997 ו - 2008 נמצא כי התכונות השכיחות ביותר (14.1%) בקרב מתאבדים היו תכונות נרקיסיסטיות.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית אינה עוברת רמיסיה בגיל מתקדם. גיל הביניים הוא תקופה קריטית במיוחד להחמרה של הפרעת האישיות זאת, והיא גם נמצאה בקרב אנשים קשישים. הבדלים תרבותיים והתמודדות עם קשיי הסתגלות לאחר הגירה או מעבר גם הם יכולים להסלים תגובות נרקיסיסטיות ותכונות פתולוגיות נוספות.

בשנים האחרונות התקיים ויכוח שטען כי חלה לאחרונה עלייה מורגשת בהפרעה בקרב נשים ובני נוער אך על פי ניתוח מטא - אנליסטי שנערך בשנת 2015 המחברים מצאו כי זה לא בא לידי ביטוי בנתונים וכי השכיחות נותרה יציבה יחסית לשני המינים במהלך 30 השנים האחרונות (כאשר הנתונים על ההפרעה נאספו לראשונה).

גורמים אטיולוגים

הגורם הספציפי שמוביל להתפתחות ההפרעה אינו ידוע. מומחים נוטים ליישם מודל ביופסיכוסוציאלי הדוגל בגישה העקרונית כי שילוב של גורמים נוירו ביולוגיים, גנטיים, פסיכולוגיים, וסביבתיים תורמים להתפתחותה של ההפרעה.

גנטיקה

ישנם מספר ראיות לכך שהפרעת אישיות נרקיסיסטית מקורה בגנים תורשתיים, ושסביר יותר שההפרעה תתפתח אצל אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של ההפרעה.

מחקר שנערך בשנת 2001 קבע כי להפרעת אישיות נרקיסיסטית יש תורשתיות גבוהה של 66%. מחקר נוסף שנערך על תאומים מצא קשר של 43.6% בין תורשתיות להפרעת אישיות נרקיסיסטית.

עם זאת, הגנים הספציפיים והאינטראקציות הגנטיות שתורמים לסיבתה של ההפרעה וכיצד הם עשויים להשפיע על התהליכים ההתפתחותיים והפיזיולוגיים שבבסיס מצב הזה - טרם נקבעו.

גורמים סביבתיים

גורמים סביבתיים וחברתיים נחשבים גם הם כבעלי השפעה משמעותית על התפתחותה של ההפרעה. נמצא שיש לסגנונות הורות שונים תפקיד חשוב בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, הפיזית והחברתית של הילד.

לסגנון ההורות של האמא השפעה גדולה יותר מזאת של האבא.

הורים סמכותיים שרוצים שילדיהם יהיו צייתנים ללא שאלות. הם עוינים מבחינה מילולית, ומשתמשים בעונשים פיזיים. הסמכותיות של ההורים קשורה לאידיאליזציה לא מספקת, ויש לה קורלציה עם נרקיסיזם סמוי / פגיע.

סגנון הורות מתירני. ההורים אינם מצליחים להשגיח, או שהם בוחרים להתעלם מהתנהגות ילדיהם. למתירנות כזאת יש קורלציה חיובית עם התפתחותו של נרקיסיזם גרנדיוזי.

אבחנה מבדלת

הפרעות אישיות אחרות: ישנה מידה של חפיפה בין הפרעות האישיות השונות הגורמת לכך שהתמונה הקלינית אצל אדם שאובחן עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית יכולה להתאים באופן חלקי או מלא גם להפרעות אחרות. מה שבולט בעיקר בהפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא הצורך המתמיד בשימור הגרנדיוזיות, תחושת החשיבות העצמית, העיסוק במאפיינים הקשורים לטיפוח זהות של אדם המותיר רושם מבריק, נראה אטרקטיבי מאד, בעל קסם אישי וכדומה.

מצבי מאניה או היפומאניה: גרנדיוזיות יכולה להיות תוצאה של מאניה או היפומניה (במסגרת החמרה של הפרעה דו קוטבית). ההבדל הוא בכך שמאניה והיפומניה הם אירועים בעלי אופי אפיזודי ומובחן מבחינת זמן והם דועכים בהדרגה. אצל אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית הגרנדיוזיות תהיה תכונת אופי קבועה ויציבה

שימוש בסמים יש להבחין בין תסמיני הפרעת אישיות נרקיסיסטית לבין שימוש בסמים שונים (בעיקר סמים ממריצים), העלולים גם הם בחלק מהמקרים להביא אדם לבטא גרנדיוזיות ותחושת ערך עצמי גבוה.

מחקרים

בין הראשונים לחקור הפרעת אישיות נרקיסיסטית היה אוטו קרנברג, שבמאמריו וספריו משנות השמונים של המאה העשרים, תרם רבות להבניית הקונספט של הפרעת אישיות זו ואפיונה הקליני. בין הנושאים הנחקרים כיום בהקשר הספציפי של הפרעת אישיות נרקיסיסטית: ביטויי ההפרעה בגילאים שונים, גורמים להתפתחות ההפרעה, מתאמים בין ההפרעה לבין תכונות רקע שונות (באיזו משפחה גדל האדם, איך תפקדו הוריו, משתנים כלכליים ודמוגרפיים ועוד).

פסיכופיזיולוגיה

נמצא כי לאנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית יש נפח קטן יותר של חומר אפור במוח:

במערכת הפרה - לימבית שהיא חלק מקליפת המוח הקדם - מצחית, ששולטת על עיבוד רגשות, הגדרת מטרות, ושליטה עצמית.

בקליפת המוח האינסולרית השמאלית, הקריטית וההכרחית למודעות רגשית, ולרגשות פרו - חברתיות כמו אשמה.

בפיתול החגורה הימני והשמאלי שמעורב בקבלת החלטות והיכולת לרסן התנהגויות שליליות.

חוקרים בתחום עדיין לא יודעים מה הוא הגורם העיקרי, האם התפתחות המוח קורה עקב גנטיקה או עקב השפעות סביבתיות אך ניתן כבר לראות את קווי הדמיון הקיימים במוחם של נרקיסיסטים.

אמפתיה

מחקרים מראים כי בעוד שהאמפתיה הרגשית של נרקיסיסטים היא נמוכה, לנרקיסיסטים יש את היכולת לחוות אותה. מחקר של אוניברסיטת סארי טוען כי נרקיסיסטים מסוגלים לחוות אותה, ושהם יכולים להגיב בצורה רגשית לסבלו של האחר, כאשר הם מנסים להזדהות עם נקודת המבט שלו. המחקר מראה כי הליקויים באמפתיה הרגשית היא לא מתוך חוסר יכולת אלא אולי מתוך חוסר נכונות או רצון.

החוקרים שביצעו את המחקרים מצאו כי יכולתם הרגשית של נרקיסיסטים לאמפתיה עשויה להיות לקויה בשל רגשות אינטנסיביים שהם חווים כגון כעס, בושה או פחד. הלקות הרגשית יכולה להיות מוסברת מבושה, והימנעות מסיטואציות טעונות רגשית. הסבר אפשרי נוסף הוא שהלקות קשורה לחוסר נכונות להזדהות עם אחרים, ניסיון מכוון להימנע מפְּגִיעוּת.

מחקרים אלה מראים כי לעיתים קרובות נרקיסיסטים אינם מודעים לליקויים שלהם ונוטים להעריך ולהגזים בכמות האמפתיה הרגשית שלהם.

טיפול

היעילות של טיפול פסיכותרפי וטיפולים ופסיכו - פרמקולוגיים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית לא נבדק באופן שיטתי או אמפירי. הטיפול באנשים החיים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית מתמקד בעיקר סביב פסיכותרפיה והוא קשה וממושך מאד. כמו הפרעות אישיות רבות, הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעה אגו - סינטונית. יתר על כך, בשל הפונקציונאליות הגבוהה הקשורה לנרקיסיזם, חלק מהאנשים אינם רואים בכך פגיעה בחייהם.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא רק לעיתים רחוקות הסיבה בגללה הלוקים בהפרעה מגיעים לטיפול. כאשר אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית נכנסים לטיפול, הוא מתבקש בדרך כלל בגלל קשיים בחיים או כדי לחפש הקלה מהפרעה אחרת, כגון הפרעת דיכאון מז'ורית, הפרעות בשימוש בחומרים, הפרעה דו - קוטבית, הפרעת אכילה, או על פי התעקשותם של קרובי משפחה וחברים. בין היתר, זה בגלל שלאנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית יש תובנה לקויה, לרוב, הם אינם מסוגלים לתפוס את ההתנהגות שלהם כלא הולמת בשל הדימוי העצמי החיובי מאוד שלהם ולכן הם עלולים לפרש את הטיפול כניסיון לערער את ההגנות הגרנדיוזיות שלהם.

כאשר מטפלים באדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, נוטים מטפלים להניח כי יכולותיו האישיות של המטופל, ערכו העצמי, ואינטראקציות בין - אישיות חיוביות הן "הצגה" מוליכת שולל של הנרקיסיסט שנועדה להסתיר פגיעות או את "האני האמיתי". חוסר האמון של המטופל, תגובתיות שלילית של המטופל, והפסקת הטיפול נגרמות לעיתים קרובות בגלל מסקנות כאלה שנעשות מוקדם בטיפול.

גישות אלטרנטיביות גורסות כי הפרעת אישיות נרקיסיסטית קלה או חמורה ידועה כגורם שעלול להגדיל את הסיכוי לנשירה מטיפול ולהאט את שינוי הסימפטומים. לכן עם קבוצה זו של אנשים, דיון על שיטת האבחון, כולל התרומה של הפתולוגיה לתמונת הסימפטומים, צריך להקדים את הטיפול. המטרה העיקרית היא ליצור הסכם משותף על הפסיכופתולוגיה הנרקיסיסטית של המטופל והאינטראקציה שלה עם ההערכה העצמית והתפקוד הבינאישי. דיון שכזה על פתולוגית האישיות מסייע למטופל לבסס ציפיות ריאלסטיות ופותח את הדלת לטיפולים עבור הפתולוגיה הבסיסית. כישלון לעשות זאת יכול להוביל למסלול ארוך של טיפולים לא יעילים המוקדשים לרדיפה אחרי סימפטומים עקשניים במיוחד, כפי שניתן לראות במקרה של מר. ד'.

כשמדובר בטיפול המתמקד בהפרעה עצמה, ההמלצות הנוכחיות בנושא הטיפול מבוססים במידה רבה על ניסיון קליני ועל ניסוחים תאורטיים. ניסוחים פסיכודינמיים הובילו להתפשטות גישות טיפוליות שונות, ותיאורי מקרים שונים מדווחים כי טיפולים אלה יכולים להיות יעילים עבור חלק מהלוקים בהפרעה.

בהיעדר גיבוי אמפירי לטיפולים התומכים בפתולוגיה זאת, זה מקובל להשתמש בטיפולים שידועים כיעילים בהפרעות שנחשבות "שכנות" להפרעה זאת, בדרך כלל עם שינויים המבוססים על הנימוקים התאורטיים והקליניים על ההבדל בין ההפרעות. לכן, מטפלים לעיתים קרובות פונים לשיטות טיפוליות אחרות שנתמכות אמפירית, בעיקר הפרעת אישיות גבולית לה יש אדפטציות של אישיות נרקיסיסטית. בפרט, שיטות הטיפול אליהם מטפלים פונים עבור הלוקים בהפרעה הם טיפול ממוקד העברה, טיפול מבוסס מנטליזציה, וטיפול ממוקד סכמה. טיפול דיאלקטי התנהגותי הוא אפשרות נוספת עבור אלה עם קומורבידיות של הפרעת אישיות גבולית ודפוסים של הרס עצמי.
ניגודים הנאה מינית התקדמות הגדרה הפרעות התמכרות מטפל דימוי עצמי גבוה יחסים להגן על עצמך רפואה מחלות נפש אישיות אישיות נרקיסיסטית בעיה נפשית בעיות נפשיות הפרעה הפרעה נפשית הפרעה פסיכיאטרית הפרעות הפרעות אישיות הפרעות נפשיות הפרעות פסיכיאטריות הפרעת אישיות הפרעת אישיות נרקיסיסטית חולה נפש חולי נפש טיפול בבעיה נפשית טיפול בבעיות נפשיות טיפול בהפרעה נפשית טיפול בהפרעה פסיכיאטרית טיפול בהפרעות אישיות טיפול בהפרעות נפשיות טיפול בהפרעות פסיכיאטריות טיפול בהפרעת אישיות טיפול בחולה נפש טיפול בחולי נפש טיפול במחלה נפשית טיפול במחלות נפש טיפול במחלות נפשיות טיפול במחלת נפש טיפול במחלת רוח לטפל בבעיה נפשית לטפל בבעיות נפשיות לטפל בהפרעה נפשית לטפל בהפרעה פסיכיאטרית לטפל בהפרעות אישיות לטפל בהפרעות נפשיות לטפל בהפרעות פסיכיאטריות לטפל בהפרעת אישיות לטפל בחולה נפש לטפל בחולי נפש לטפל במחלה נפשית לטפל במחלות נפש לטפל במחלות נפשיות לטפל במחלת נפש לטפל במחלת רוח מחלה נפשית מחלות נפש מחלות נפשיות מחלת נפש מחלת רוח נרקיסיזם נרקיסיסט נרקיסיסטיות נרקיסיסטית פסיכיאטר פסיכיאטריה
פחד ממחלות נפש, פחד להשתגע, פחד להיות חולה נפש, פחד מהפרעת אישיות, אולי אני סכיזופרן? אולי אני פרנואיד? אולי אני חולה נפש? אולי יש לי הפרעת אישיות? אולי יש לי מחלת נפש? אולי אני משוגע? פחד לאבד שליטה, נטייה גנטית למחלות נפש
פחד ממחלות נפש, פחד להשתגע, פחד להיות חולה נפש, פחד מהפרעת אישיות, אולי אני סכיזופרן? אולי אני פרנואיד? אולי אני חולה נפש? אולי יש לי הפרעת אישיות? אולי יש לי מחלת נפש? אולי אני משוגע? פחד לאבד שליטה, נטייה גנטית למחלות נפש
... ממחלות נפש, פחד להשתגע, פחד להיות חולה נפש, פחד מהפרעת אישיות, אולי אני סכיזופרן? אולי אני פרנואיד? אולי אני חולה נפש? אולי יש לי הפרעת אישיות? אולי יש לי מחלת נפש? אולי אני משוגע? פחד לאבד שליטה, נטייה גנטית למחלות נפש מהו פחד ממחלות נפש וכיצד הוא מתבטא? פחד ממחלות נפש הוא פחד נפוץ המאופיין במחשבות טורדניות על כך שאדם אולי כבר סובל ממחלת נפש או שהוא עתיד לפתח הפרעה נפשית בעתיד. פחדים מסוג זה יכולים לכלול חששות כמו אולי אני סכיזופרן?, אולי אני פרנואיד?, אולי יש לי הפרעת אישיות?, אולי אני הולך להשתגע ולאבד שליטה על עצמי?. פחד זה מתעורר בעיקר בשל חוסר ידע והבנה לגבי הגורמים והתהליכים שמובילים להפרעות נפשיות. האם הפחד ממחלות נפש מתייחס להווה או לעתיד? קיימים שני סוגים עיקריים של פחד הקשורים למחלות נפש: הסוג הראשון הוא פחד מכך שאתה כבר חולה נפש, למשל החשש אולי אני כבר סכיזופרן או סובל מהפרעת אישיות?. הסוג השני הוא פחד מהעתיד, המתבטא בחששות שאולי בעתיד האדם יתחרפן, יאבד שליטה, יפתח מחלה נפשית כמו סכיזופרניה או הפרעה נפשית קשה אחרת. שני סוגי הפחד האלו נובעים בעיקר מחוסר הבנה של האדם לגבי האופן שבו מתפתחות מחלות נפש ומה הגורמים להיווצרותן. מהם הגורמים למחלת נפש ואיך חוסר הבנה שלהם יוצר פחד? כשאדם רואה מישהו שמתנהג בצורה חריגה, כגון אדם סכיזופרן, הוא עשוי לתהות מה הסיבות לכך. האדם יכול לחשוב שמדובר במשהו ... מכך הוא עלול לחשוש שדבר כזה עלול לקרות גם לו בלי שליטה. חוסר הבנה זו מוביל לתחושה חזקה של פחד וחוסר אונים. לדוגמה, אם במשפחתו של האדם קיים מישהו שסובל ממחלת נפש, האדם עשוי לחשוב שיש לו נטייה גנטית למחלות נפש, והפחד שלו יתגבר. אליעד כהן מסביר כי למרות שיש נטייה גנטית למחלות נפש, אין משמעות הדבר שהמצב בלתי הפיך או בלתי ניתן לשליטה. האם מחלת נפש היא גזירת גורל או שניתן להתמודד עמה? חשוב להבין שמחלות נפש אינן משהו שקורה ללא סיבה, באופן אקראי, או כתוצאה של גורל בלתי נמנע. מחלות נפש הן תוצאה של תהליכים נפשיים מסוימים שיש בהם היגיון וחוקיות ברורה. אליעד כהן מדגיש כי לכל מחלות הנפש יש מנגנון ברור שגורם להן להיווצר, ואם מבינים אותו, ניתן להתמודד איתן בצורה יעילה ואף לרפא אותן. לדוגמה, אם לאדם יש פחד שהוא סכיזופרן, אליעד כהן מבהיר ... דרכים נוספות יעילות לפתרון הבעיה. חשוב להדגיש כי אליעד אינו שולל שימוש בתרופות, אך הוא מדגיש את קיומם של פתרונות נוספים. איך אפשר להתמודד עם הפחד להיות חולה נפש? אם אדם חושש שהוא כבר חולה נפש, מומלץ לו לבדוק מה בדיוק גורם לפחד זה. לדוגמה, אם הוא חש דיכאון או חרדות, אין זה אומר שהוא בהכרח סובל מ
מחלות נפש וחולי נפש, חרדה חברתית בגלל מחלת נפש, מפחד שצוחקים עלי שאני חולה נפש, מרגיש רע מכך שחושבים עלי שאני חולה נפש, מהי מחלת נפש? האם אפשר להתרפא מכל מחלת נפש? טיפול במחלות נפש קשות, מניעת התאבדות
מחלות נפש וחולי נפש, חרדה חברתית בגלל מחלת נפש, מפחד שצוחקים עלי שאני חולה נפש, מרגיש רע מכך שחושבים עלי שאני חולה נפש, מהי מחלת נפש? האם אפשר להתרפא מכל מחלת נפש? טיפול במחלות נפש קשות, מניעת התאבדות
מחלות נפש וחולי נפש, חרדה חברתית בגלל מחלת נפש, מפחד שצוחקים עלי שאני חולה נפש, מרגיש רע מכך שחושבים עלי שאני חולה נפש, מהי מחלת נפש? האם אפשר להתרפא מכל מחלת נפש? טיפול במחלות נפש קשות, מניעת התאבדות איך להתמודד עם הפחד שצוחקים עלי בגלל מחלת נפש? אחת הסוגיות המורכבות שאליעד כהן הציג עוסקת בפחד ובחרדה חברתית שנובעים ממחלת נפש, ובמיוחד מהחשש שאחרים צוחקים על האדם או לועגים לו בגלל שהוא מאובחן כחולה נפש, נוטל כדורים פסיכיאטריים או אושפז בעבר בבית חולים פסיכיאטרי. אליעד כהן מסביר שההתמודדות עם פחדים מסוג זה מתבססת על שתי גישות מרכזיות, אותן הוא מפרט בצורה יסודית: הגישה ... לעבוד על היחס העצמי והדימוי העצמי - להבין שמה שאחרים חושבים עליך לא חייב להשפיע על ההרגשה שלך. מה ההיגיון שעומד מאחורי מחלות נפש? אליעד כהן מסביר שמחלת נפש אינה רק בעיה או הפרעה פסיכיאטרית סתמית, אלא שיש בה היגיון ושכל אמיתי. כל מחלה נפשית משקפת פרספקטיבה אחרת על המציאות, פרספקטיבה שלא מובנת לרוב האנשים ולכן נתפסת כמשוגעת או לא נורמלית. אליעד ... כלשהו את השאלה הזאת - אולי באמת מדברים עליך? אולי אתה מפספס משהו? אולי המציאות מורכבת יותר ממה שאתה מאמין? לדבריו, כל הפרעה נפשית מבטאת פרספקטיבה של אמת מסוימת, גם אם היא חריגה ולא מקובלת חברתית. אליעד מסביר כי החכמים ביותר הם אלו שיכולים להבין לעומק את ההיגיון שמאחורי כל שיגעון ולהכיל אותו כחלק מתפיסת המציאות השלמה. האם אפשר להירפא מכל מחלת נפש? אליעד כהן מציין שכל מחלת נפש יכולה להיות מובנת וניתנת לטיפול, בתנאי שמבינים את השורש האמיתי שלה. הטיפול הנכון הוא לא בהכרח לשנות את ההבנה שהאדם חולה נפש, אלא לעזור לו לראות את המצב מפרספקטיבות נוספות. המטרה היא להביא את האדם למצב שבו הוא מחזיק בשתי פרספקטיבות ... על הקבצנים, שהם לכאורה משוגעים או חריגים, אבל למעשה הם האנשים החכמים ביותר. איך להתמודד עם חרדה חברתית? האם אפשר להירפא ממחלת נפש? איך לעזור לאדם שרוצה להתאבד? איך לעזור לילד שלא רוצה לעשות שיעורים? מי נחשב חולה נפש? איך לא להיפגע ממה שחושבים עליי? האם משוגע הוא חכם יותר? מה לעשות אם אני חושב שאנשים צוחקים עלי ושאנשים לועגים לי מכך שאני מאובחן כחולה נפש או מכך שאובחנתי כחולה נפש בעבר ואף אושפזתי מכך? מה לעשות אם אנשים לועגים לי על זה שאושפזתי בגלל מחלת נפש בעבר? מה לעשות אם אני מפחד שיגלו שאני חולה נפש או שיגלו שיש לי הפרעה נפשית או הפרעה פסיכיאטרית? מה לעשות אם אני מפחד שיגלו שאני לוקח כדורים פסיכיאטרים או שיגלו שבעבר לקחתי כדורים פסיכיאטרים ל
טיפול בסכיזופרניה, איך לדבר עם חולה סכיזופרניה? איך להתנהג עם חולה סכיזופרניה? איך לדבר עם סכיזופרן? איך לדבר עם חולה נפש? איך להתנהג עם חולה נפש? איך לדבר עם חולה הפרעה נפשית? איך להתנהג עם חולה הפרעת אישיות? אישיות גבולית
טיפול בסכיזופרניה, איך לדבר עם חולה סכיזופרניה? איך להתנהג עם חולה סכיזופרניה? איך לדבר עם סכיזופרן? איך לדבר עם חולה נפש? איך להתנהג עם חולה נפש? איך לדבר עם חולה הפרעה נפשית? איך להתנהג עם חולה הפרעת אישיות? אישיות גבולית
... עם חולה סכיזופרניה? איך להתנהג עם חולה סכיזופרניה? איך לדבר עם סכיזופרן? איך לדבר עם חולה נפש? איך להתנהג עם חולה נפש? איך לדבר עם חולה הפרעה נפשית? איך להתנהג עם חולה הפרעת אישיות? אישיות גבולית איך מדברים עם חולה סכיזופרניה? איך להתנהג עם חולה נפש? כאשר אנו פוגשים אדם הסובל מסכיזופרניה או הפרעה נפשית אחרת, פעמים רבות אנו חשים שהאדם הזה חושב בצורה לא הגיונית או משונה. השאלה המרכזית שמטרידה את רבים היא כיצד עלינו להתנהג ולהגיב כאשר ... נוכל לדבר איתו בצורה שתהיה לו ברורה ותומכת, ולא בכפייתה של ההיגיון שלנו. ההיגיון של חולי נפש יכול להיות שונה משלנו, אך אם נבין אותו ונכבד אותו, נוכל לתקשר בצורה אפקטיבית. כל מחלה נפשית, גם אם נדמית לנו כלא הגיונית, נובעת מהיגיון פנימי ומסיבה. מה שאנחנו צריכים להבין הוא מהו ההיגיון הזה, ולפיו לבנות את השיחה. כך, כל פעם שנשוחח עם אדם הסובל מהפרעה נפשית, נוכל לדבר איתו בצורה הגיונית שתהיה מותאמת לו, ולא לשלול אותו או להציג את מחשבותיו כשטות. מה ההיגיון שמאחורי מחלות נפשיות? כשאנחנו פוגשים אדם החולה בהפרעה נפשית, זה יכול להרגיש לנו כאילו מדובר במישהו שלא חושב בצורה הגיונית כלל. אבל כאשר נבין מה באמת קורה עם אותו אדם, נוכל להבין את ההיגיון שמאחורי המחשבות הללו. כל מחלה נפשית יש לה את ההיגיון שלה. בעיה נפשית יכולה להתבטא בצורה כזו או אחרת, אך תמיד יש סיבה פנימית לכך. במקום לדחות את אותם אנשים ולהתנגד לדברים שהם אומרים, עלינו להקשיב ולהבין ... יותר מחוברת ומבוססת על ההיגיון שלהם, ולא להילחם בעיוותי המחשבה שלהם. איך לחשוב כמו חולה נפש? מהם סוגי ההיגיון של חולי נפש? איך להתמודד עם סכיזופרניה? כיצד לסייע לאדם עם הפרעה נפשית? הבנת היגיון חולי נפש
חולה נפש, האם יש לי מחלת נפש? האם אני חולה נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעת אישיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם לטפל בהפרעה נפשית? האם לטפל במחלת נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת מחלת נפש?
חולה נפש, האם יש לי מחלת נפש? האם אני חולה נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעת אישיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם לטפל בהפרעה נפשית? האם לטפל במחלת נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת מחלת נפש?
חולה נפש, האם יש לי מחלת נפש? האם אני חולה נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעת אישיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם לטפל בהפרעה נפשית? האם לטפל במחלת נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת מחלת נפש? מהי מחלת נפש ואיך מאבחנים אותה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בנושא של מחלות נפש והאם יש לנו מחלת נפש. הוא פותח את דבריו בכך שחשוב להבין שמחלת נפש היא לא משהו אובייקטיבי שניתן להגדיר אותו בצורה מוחלטת. מדובר בהגדרה שמבוססת על האופן שבו אדם חושב ... ביחס לסביבה שלו. ההגדרה המרכזית שמסביר אליעד כהן היא שחשיבה לא הגיונית יכולה להוות סימן למחלת נפש. לדוגמה, אם אדם חושב בצורה שונה ממה שחשוב או מקובל בחברה, ואם זה מפריע לו לתפקוד האישי או לסביבה, אז ניתן להחשיב את זה כמחלת נפש. אם אדם רואה את העולם בצורה שונה, מפחד יותר מאחרים או יש לו תחושות חריגות שגורמות לו קושי בתפקוד, אז החשיבה הלא הגיונית שלו יכולה להיות סימן למחלת נפש. אליעד כהן נותן דוגמה לאדם שיש לו חבר דמיוני, והוא מדבר איתו ומפחד ממנו. אם הדבר הזה מפריע לו, ייתכן שזה יכול להיחשב כהפרעה נפשית. אם יש יותר אנשים שמאמינים באותו הדבר, אז לא מדובר בהפרעה נפשית, אלא בדבר מקובל בחברה, כמו האמונה באלוהים. כלומר, אם הרבה אנשים מאמינים במשהו, גם אם זה מפריע לתפקוד, זה לא ייחשב כמחלת נפש, אלא כחלק מהנורמה החברתית. לסיכום, אליעד כהן טוען שמה שחשוב להבין הוא שמחלת נפש היא עניין של הגדרה. כלומר, לא מדובר במשהו אובייקטיבי אלא במשהו שמבוסס על הקשר בין האדם לסביבה שלו. אם אתה מרגיש שמשהו מציק לך או מפריע לך בתפקוד, כדאי לטפל בזה, אך לא בהכרח מדובר במחלת נפש במובן של אובייקטיביות רפואית. איך מאבחנים את עצמך כשיש לך מחשבות מטרידות? אם אתה שואל את עצמך אם יש לך מחלת נפש, זה יכול להעיד על כך שמשהו מפריע לך. כל מחשבה לא הגיונית יכולה להפוך למחלת נפש אם היא משפיעה על התפקוד שלך. אליעד כהן מסביר שכל מחלת נפש יכולה להיעלם מעצמה, ואם יש לך מחשבה שמציקה לך, כדאי לטפל בה לפני שהיא הופכת לבעיה חמורה יותר. לדבריו, מחלת נפש היא לא בהכרח מצב קבוע או אובייקטיבי. כל מחשבה שמפריעה לך יכולה להיות מטופלת, גם אם היא לא מוגדרת ... יש משהו שמציק לך. אם זה מפריע לך, יש מקום לטפל בזה, כי כל מחשבה לא הגיונית יכולה להתפתח למחלת נפש, ואם לא מטפלים בה, זה יכול להחמיר. האם כדאי לטפל בהפרעה נפשית? האם זה חשוב לדעת אם יש לך מחלת נפש? אליעד כהן טוען כי זה לא משנה אם נקרא לזה
פאראפיליות, שנאה עצמית, סטיות מיניות, סטיות מוזרות, האשמה עצמית, למה אני חולה נפש? למה אני חולה מין? למה אני סוטה מין? למה אני אובססיבי? למה אני מכור? איך לא להאשים את עצמי? למה אני פסיכופט? פדופיליה, הפרעות מיניות, פאראפיליה
פאראפיליות, שנאה עצמית, סטיות מיניות, סטיות מוזרות, האשמה עצמית, למה אני חולה נפש? למה אני חולה מין? למה אני סוטה מין? למה אני אובססיבי? למה אני מכור? איך לא להאשים את עצמי? למה אני פסיכופט? פדופיליה, הפרעות מיניות, פאראפיליה
... שנאה עצמית, סטיות מיניות, סטיות מוזרות, האשמה עצמית, למה אני חולה נפש? למה אני חולה מין? למה אני סוטה מין? למה אני אובססיבי? למה אני מכור? איך לא להאשים את עצמי? למה ... לא הגיוניות? הנושא שאליעד כהן מדבר עליו הוא כיצד אפשר לא להאשים את עצמך ולא לשנוא את עצמך כאשר יש לך סטיות מיניות, הפרעות נפשיות, התמכרויות לא הגיוניות, או אובססיות מוזרות. אנשים רבים מרגישים רע מאוד עם עצמם כאשר הם מגלים ... שנחשבות לבלתי נורמליות או לא מקובלות בחברה. הסיבה להאשמה עצמית היא בדרך כלל שהאדם חושב לעצמו שהוא דפוק, פסיכופט, חולה נפש, סוטה, ושואל את עצמו מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מסביר שהדרך לא להאשים את עצמך היא לדון את עצמך ... איך לא להאשים את עצמי בהתמכרויות? מהו רעב רגשי? איך להתמודד עם התנהגות אובססיבית? איך להפסיק לשנוא את עצמי? מה גורם להפרעות נפשיות מוזרות? איך לטפל בפאראפיליות? איך לאהוב את עצמי בלי תנאים? איך לא לכעוס על עצמי? איך לא לשנוא ... הגיונית, איך לא להאשים את עצמך? טיפול בסטיות מיניות, הפרעות פאראפיליה, איך לקבל את עצמי? משיכות מיניות לא אופייניות, הפרעות נפשיות, התערטלות, אקסהיביציוניזם, מציצנות, הפקת הנאה מינית מכאב, סאדיזם, הפקת הנאה מינית מהסבת כאב ...
איך לשכנע מישהו ללכת לטיפול? איך לשכנע מישהו ללכת לטפל בעצמו? איך לשכנע מישהו ללכת לפסיכולוג? איך לשכנע מישהו לקבל עזרה? איך לשכנע חולה נפש לקבל טיפול? איך לשכנע מישהו לקבל טיפול? איך להביא אדם לטיפול? כיצד מביאים אדם לטיפול? איך לשכנע מישהו לטפל בעצמו? לא מוכן ללכת לטיפול, מתנגד ללכת לטיפול, נגד טיפול, לא רוצה טיפול, מתנגד לקבל עזרה, מסרב לקבל עזרה
... מישהו ללכת לטפל בעצמו? איך לשכנע מישהו ללכת לפסיכולוג? איך לשכנע מישהו לקבל עזרה? איך לשכנע חולה נפש לקבל טיפול? איך לשכנע מישהו לקבל טיפול? איך להביא אדם לטיפול? כיצד מביאים אדם לטיפול? איך לשכנע מישהו לטפל בעצמו? לא מוכן ללכת לטיפול, מתנגד ללכת ...
מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש?
מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש?
מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש? האם ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? אליעד מתחיל את ההרצאה בשאלה עקרונית: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות ובלי טיפולים פסיכיאטריים? הוא טוען שהתשובה היא כן, וההיגיון שמאחורי תשובה זו יוסבר במהלך ההרצאה. אליעד מציין כי לא מדובר בקסם, אך יש תהליך אפשרי שבו כל אדם עם הפרעה נפשית, אפילו בעיות חמורות כמו סכיזופרניה או פיצול אישיות, יכול להשתפר ולחזור לתפקוד רגיל אם יתקבל טיפול נכון. הוא ... של ילד קטן שמפחד להישאר לבד בחדר בגלל מפלצת דמיונית. במקרה של ילד קטן, לא היינו מגדירים את פחדו כהפרעה נפשית, אך אם אדם מבוגר היה מצהיר על אותו פחד, הוא היה נחשב לחולה נפש. אליעד טוען כי ההבדל בין ילד קטן לבין מבוגר נובע מהמבחן של התפיסה המפותחת: אנו מצפים שמבוגר יחשוב בצורה רציונלית, ... להבין זאת. הוא שואל: מה היה קורה אם למבוגר היה מוח של ילד? ואז, הוא מסביר, היינו מגדירים אותו כחולה נפש. בהמשך, אליעד מבהיר כי כל ההגדרה של חולי נפש מבוססת על השוואה לתפיסה הנורמלית. אם אדם לא חושב כמו רוב האנשים, אם הוא לא מתפקד כמוהם, אנו מגדירים אותו כחולה נפש. כל הסיווגים שנעשים במערכת הרפואית, כמו אבחנה של סכיזופרניה או אוטיזם, מבוססים על העובדה שמישהו לא מתפקד כמו ... במקרים רבים, אנו לא יודעים איך לגרום לאדם לחזור לתפקוד רגיל, ולכן קל לנו להדביק לו את התווית של חולה נפש. אך, הוא טוען, כל אדם, גם אם הוא סובל מהפרעה נפשית, יכול להתפתח ולהפוך לאדם חכם עם תפיסה בריאה. הוא מזכיר כי גם תינוקות מתחילים ללא שום ידע, אך עם הזמן הם מתפתחים, ... מציין שזהו תהליך ארוך ומורכב. הוא מסביר שהתהליך דורש הבנה עמוקה של המוח, איך לתקשר עם אדם שסובל מהפרעה נפשית, ואיך לעזור לו להתפתח באופן טבעי כפי שתינוק מתפתח. אחת השאלות החשובות שעולות במהלך ההרצאה היא איך ניתן לשוחח עם ... מסוכן, כי זה יכול להטיל ספק במציאות גם אצל מי שנחשב נורמלי. הוא גם שואל אם השימוש בכדורים ותרופות פסיכיאטריות הוא חובה. אליעד טוען כי לעיתים הכדורים יכולים לעזור לאנשים, אך הם אינם הפתרון המוחלט. הוא מוסיף כי השימוש ... לא תמיד פותר את הבעיה הבסיסית, שהיא חוסר ההתפתחות השכלית של אותו אדם. לסיום, אליעד מסכם כי כל מחלת נפש נובעת מכך שהאדם חושב בצורה שונה מהנורמל, אך אין זה אומר שאין פתרון. אם נלמד להכיר את המנגנונים של המחשבה וההיגיון הפנימי של אדם חולה נפש, ניתן לעזור לו לפתח את השכל ולהפוך אותו לאדם מתפקד ומחונך. ריפוי הפרעות נפשיות באופן מלא כיצד לפתח יכולת חשיבה והיגיון התמודדות עם ספקות ומחשבות טורדניות שאלת השימוש בכדורים לעומת טיפול עומק מהי השאלה המרכזית? השאלה שמטרידה את כולם היא: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות וללא טיפולים פסיכיאטריים? האם באמת קיים פתרון שלם לכל סוגי ההפרעות הנפשיות , בכל מצב ובכל גיל, ואיך יכול להיות שזה הגיוני? כיצד דוגמת הילד הקטן מגלה לנו את הבעיה? שאלה: מה קורה כשילד קטן פוחד לישון לבד בגלל מפלצת דמיונית? תשובה: אין נטייה לקרוא לו חולה נפש, כי הוא עדיין ילד קטן. אם אותו פחד היה מופיע אצל מבוגר, היו אומרים עליו שהוא חולה נפש. שאלה: מדוע ההבדל הזה חשוב? תשובה: כי הוא ממחיש שאצל ילד אנחנו מסבירים לעצמנו שהתפיסה שלו עדיין לא מפותחת, ולכן אין סיבה להגדיר אותו כחולה נפש. לעומת זאת, אצל מבוגר, אותה התנהגות ממש תוביל לאבחנה של הפרעה נפשית, מפני שיש ציפייה שהשכל שלו יתפקד ברמה מסוימת. מהו הקשר בין שכל של ילד לבין הגדרת חולי נפש? שאלה: מה היה קורה אם היה לאדם מבוגר גוף בוגר אבל שכל של ילד? תשובה: היינו מגדירים אותו כמפגר או כ
איך לרפא הפרעות נפשיות? איך אפשרי לעזור למי שלא עוזר לעצמו? איך אפשר לרפא חולה נפש שלא רוצה לעזור לעצמו? איך אפשר לרפא מחלת נפש? טעויות בטיפול בהפרעות נפשיות, השפעת הסביבה על פגוע נפש, עזרה למשפחה של בעל הפרעת אישיות
איך לרפא הפרעות נפשיות? איך אפשרי לעזור למי שלא עוזר לעצמו? איך אפשר לרפא חולה נפש שלא רוצה לעזור לעצמו? איך אפשר לרפא מחלת נפש? טעויות בטיפול בהפרעות נפשיות, השפעת הסביבה על פגוע נפש, עזרה למשפחה של בעל הפרעת אישיות
... לרפא הפרעות נפשיות? איך אפשרי לעזור למי שלא עוזר לעצמו? איך אפשר לרפא חולה נפש שלא רוצה לעזור לעצמו? איך אפשר לרפא מחלת נפש? טעויות בטיפול בהפרעות נפשיות, השפעת הסביבה על פגוע נפש, עזרה למשפחה של בעל הפרעת אישיות איך אפשר לרפא הפרעות נפשיות, גם כשאנשים לא רוצים עזרה? האם אפשר לרפא אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות, גם אם הם לא רוצים עזרה? אליעד כהן טוען שכן, ואפילו טוען שזה אפשרי לרפא אנשים שלעיתים לא רק לא רוצים עזרה, אלא חושבים כי הם חסרי תקנה. בהרצאה הוא מציין כי יש אנשים שסובלים מהפרעות נפשיות, כמו סכיזופרניה, פרנויה, אישיות גבולית, ומפני שלא מבינים את ההיגיון שמאחורי ההפרעה שלהם, קשה להם לקבל עזרה. האליעד כהן מתחיל בשאלה האם אפשר לרפא חולי נפש שאין להם רצון לרפא את עצמם. התשובה המוחלטת היא כן, זה אפשרי, וההסבר טמון בהבנה העמוקה שההפרעה הנפשית איננה משמיים או גנטית באופן מוחלט, אלא תוצאה של מסרים, חוויות ודפוסי מחשבה שהשתבשו לאורך הזמן. ... למפחדי הקיום שלו, כך שכל תשובה שהוא מקבל, כמו אנחנו לא מרעילים אותך, לא עוזרת לו כלל. מהו ההיגיון שמאחורי הפרעות נפשיות? כאשר אדם מתחיל לפתח הפרעות נפשיות, יתכן שזה נובע מהתנהלות של הסביבה כלפיו. לדוגמה, ילד שהיה חשדן כלפי הסובלים ממחלות נפשיות או שהתנהג בצורה אובססיבית, אם לא קיבלו את התשובות הנכונות בתור ילד, יתכן שיגדל ויתפתח לאדם עם ... לו בצורה נכונה, או פנייה לסביבה שאינה נותנת מענה למצוקותיו הפנימיות. כיצד הסביבה משפיעה על מצבו של אדם עם הפרעה נפשית? הסביבה החברתית שבה חי אדם עם הפרעה נפשית יכולה להשפיע על מצבו רבות. כאשר אדם מבקש עזרה או מביע פחדים, כמו למשל לומר אתם מרעילים אותי, ... לו להתפתח לכיוון בריא יותר. האם אפשר לרפא את האדם גם אם הוא לא שיתף פעולה? כפי שנאמר, על מנת לרפא אדם עם הפרעה נפשית, אין צורך בהכרח שהוא ייתן הסכמתו לכך. אליעד כהן מסביר כי על אף שהטיפול יהיה קשה יותר כשלא שיתוף פעולה מצד האדם, תמיד ישנה אפשרות לשפר את מצבו. הוא מאמין שהשפעת הסביבה חיונית למי שסובל מהפרעה נפשית. לדוגמה, אם הסביבה מבינה את מה שמתחולל במחשבות האדם ומגיבה בהתאם לפחדים שמביע, יש סיכוי שיתחולל שינוי חיובי. אם כל הסביבה תסייע ותעזור, זה יכול להקל על התהליך. מה צריך לעשות כדי להחזיר אדם עם הפרעה נפשית למסלול בריא? לפי אליעד כהן, האידיאל הוא שיותר מדי לא רק לעבוד עם האדם עצמו, אלא גם עם הסביבה הקרובה לו. אם ישנו רצון לרפא את ההפרעה הנפשית ולהחזיר את האדם למסלול בריא, יהיה על האנשים הקרובים לו להבין את טבע ההתנהגות של האדם, לתמוך בו ... כי באמצעות שינוי התגובה וההבנה של הסביבה, ניתן לרפא אדם גם אם הוא לא מעוניין לעזור לעצמו. ההבנה שמאחורי כל הפרעה נפשית עומד היגיון מסוים ויכולת לתקשר עם האדם באופן נכון יכולה לשנות את כיוון ההתפתחות של ההפרעה ולהביא לריפויו. הפרעות נפשיות טיפול בהפרעות נפשיות ריפוי חולי נפש הבנת הפרעות נפשיות הפרעות אישיות איך לא לחזק את הפרנויה? איך נוצרת הפרעת אישיות? איך נוצרת הפרעה נפשית? מרעילים אותי, חושב שמרעילים אותו, שמים לי רעל באוכל, עוקבים אחרי, מנסים להרוג אותי, אני המשיח, מאניה דיפרסיה, הפרעת אישיות דו קוטבית, פיצול אישיות, אישיות גבולית, טיפול בהפרעות אישיות, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, בן משפחה סובל מ
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 2
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 2
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 2 למה אנשים מפחדים ללמוד על מחלות נפש? אליעד כהן מסביר שהסיבה שאנשים מפחדים ללמוד על מחלות נפש היא שהם חוששים להידבק במחלה בעצמם, או לחשוף בתוכם משהו שכבר קיים אך מודחק. לדוגמה, כאשר אדם לומד על סכיזופרניה או הפרעה נפשית אחרת, הוא עלול לחשוב שאולי גם הוא סובל מההפרעה הזו, או שהיא עשויה להתפרץ אצלו אם רק יחשוב עליה. אליעד מתאר שזו למעשה תגובה של הכחשה. אדם שלא רוצה להכיר במחלה נפשית או בחולשה נפשית שלו, יחוש פחד גדול ללמוד על הנושא מחשש שהמחלה תתגלה בו. לדבריו, אם האדם באמת היה בריא נפשית לחלוטין, לא הייתה לו שום בעיה ללמוד על כל מחלת נפש או אפילו להיכנס למוסד פסיכיאטרי. אולם, מאחר ובאופן כלשהו כל אדם נושא בתוכו היבטים של מחלת נפש מודחקת, הוא מפחד שהלימוד על המחלה יחשוף את אותה המחלה שכבר קיימת בו בפוטנציאל. כיצד סיפורו של רבי נחמן מדגים את הפחד ממחלת נפש? אליעד מביא כדוגמה את סיפורו של רבי נחמן, המספר על מדינה שבה התושבים היו בטוחים שהם חיים חיים טובים ומאושרים. רבי נחמן אמר להם ... מודחקת, והניסיון לעזור לאחרים פשוט הציף את המצוקה שלהם אל פני השטח. בצורה דומה, אדם שלומד על מחלות נפש עלול לחשוף בתוכו מחלה נפשית שהייתה קיימת בו בהדחקה. מה הקשר בין שלמות נפשית למחלת נפש? אליעד מסביר שהמושג מושלם משמעותו הכל. כדי להיות באמת מושלם, אדם צריך להכיל בתוכו את כל הצדדים, כולל הצדדים החולים. אדם שמחשיב את עצמו כמושלם חייב להכיר בעובדה שהוא מכיל בתוכו גם בריאות נפשית וגם מחלה נפשית, גם פתרונות וגם חסרונות. מי שחושב שהוא רק בריא או רק מושלם ללא מחלה, נמצא בהכחשה עצמית ואינו מושלם באמת. דווקא היכולת להודות ... הבסיסיות של עצמו, וכך להיקלע לבלבול ואובדן מוחלט של אמונה בכל דבר. מדוע אדם חושש שידביקו אותו במחלת נפש? הפחד להידבק ממחלת נפש נובע למעשה מחוסר ההכרה שהמחלה כבר קיימת באופן מסוים בתוך האדם. כאשר אדם מאמין שהוא נורמלי לחלוטין, הוא מפחד שיחשפו אצלו את ההפרעה הנפשית שקיימת בו בצורה מוסתרת. אם הוא היה מודע לכך שההפרעה כבר נמצאת אצלו, לא היה לו ממה לפחד. הפחד הגדול ביותר הוא לא לגלות מחלה ... אלא לגלות שהמחלה הזו כבר נמצאת בתוכך ופשוט הייתה מודחקת עד כה. לסיכום: איך להתמודד עם הפחד ממחלות נפש? ההתמודדות שאליעד מציע לפחד הזה היא להכיר באמת: שאין אדם שהוא לחלוטין נורמלי או לחלוטין חולה נפש. לכל אדם יש את כל ההיבטים בתוכו. ברגע שהאדם מבין זאת לעומק, הוא מאבד את הפחד שיגלו אצלו משהו נסתר, כי הוא כבר יודע שהכל נמצא בתוכו מלכתחילה. כך, הוא כבר לא מאוים מלימוד על מחלות נפש, ולא מפחד להידבק מהן. האם אפשר להידבק ממחלות נפש? האם לימוד על סכיזופרניה גורם להשתגע? איך להתמודד עם פחד ממחלות נפש? האם אני חולת נפש? מה הקשר בין שלמות למחלת נפש? איך לא להידבק בהפרעה נפשית? את אומרת שכשאת למדת על מחלות נפש אז יש אחד הדברים שאנשים מפחדים שאם הם ילמדו את זה הם ידבקו בזה נכון? ש: זה אני פחדתי שאני אדבק. אליעד: אבל מה האמת אז למה לא ... אליעד: כן אני קולט עליך משהו כזה. מה האמת? אז התשובה פשוטה התשובה אם אתה מתכחש לכך שאתה חולה נפש אז אתה מת מפחד לגלות שאתה גם חולה נפש ואז אתה אומר עזוב לא רוצה ללמוד לא רוצה שהמחלה תתפרץ אבל אם אתה באמת בריא מה אכפת לך ללמוד על
ללמוד מהפרעות נפשיות, למה כדאי להבין הפרעות נפשיות? למה כדאי להבין מחלות נפש? איך ללמוד מניתוח הפרעות אישיות? איך סכיזופרן חושב? למה ללמוד על מחלות נפש? למה ללמוד על הפרעות אישיות? למה ללמוד על הפרעות נפשיות? ללמוד מכל דבר
ללמוד מהפרעות נפשיות, למה כדאי להבין הפרעות נפשיות? למה כדאי להבין מחלות נפש? איך ללמוד מניתוח הפרעות אישיות? איך סכיזופרן חושב? למה ללמוד על מחלות נפש? למה ללמוד על הפרעות אישיות? למה ללמוד על הפרעות נפשיות? ללמוד מכל דבר
... מהפרעות נפשיות, למה כדאי להבין הפרעות נפשיות? למה כדאי להבין מחלות נפש? איך ללמוד מניתוח הפרעות אישיות? איך סכיזופרן חושב? למה ללמוד על מחלות נפש? למה ללמוד על הפרעות אישיות? למה ללמוד על הפרעות נפשיות? ללמוד מכל דבר למה כדאי ללמוד על הפרעות נפשיות? ההרצאה מתחילה בשאלה מדוע כדאי ללמוד על הפרעות נפשיות, במיוחד עבור אנשים שאינם סובלים מהן באופן אישי. אליעד כהן ... משום שהוא עוסק בהבנת אופן החשיבה של אנשים עם בעיות נפשיות שונות, ומסביר כיצד כל אדם יכול להפיק תועלת מהבנתה. השאלה נשאלת ... בהבנת המשוגע, בהבנת מה עובר על אדם שסובל ממחלת נפש? אליעד כהן משיב כי יש סיבות רבות לכך, והן מתמקדות בהבנת אופן ... לשפר את היכולת להבין גם את עצמנו ואת הסובלים מהפרעות נפשיות. מה הקשר בין חשיבה של חולה נפש לחשיבה של אדם נורמלי? אליעד כהן מסביר כי חשיבתו של חולה נפש, כמו סכיזופרן או אדם עם הפרעת אישיות גבולית, שונה מהותית מהחשיבה הרגילה של רוב האנשים. למרות זאת, ... החשיבה של אדם בריא לבין אופן החשיבה של אדם עם הפרעה נפשית, ומלמד כיצד להבין את היגיון המחשבה של המשוגע, שמאופיין בהזיות ... לא שגרתיים. אם אדם מבין איך עובד המוח של חולה נפש, הוא יוכל להבין גם את אופן החשיבה של אנשים אחרים, כולל בני משפחה, ... של משוגע? כחלק מההסבר על אופן החשיבה של חולה נפש, אליעד כהן מציין כי ההיגיון של חולה נפש לא בהכרח שונה מהותית מההיגיון של אדם נורמלי. למעשה, הוא טוען כי ... ושההבדל טמון בתוצאה שאלו מובילים אליה. למשל, חולה נפש עשוי לחשוב שהוא חיית טרף או שהוא דמות בדיונית, אך גם מחשבות אלו ... של אחרים, ואף להשפיע עליהם. כיצד ללמוד מהפרעות נפשיות? לסיום, אליעד כהן מציע כי על מנת להבין את תהליכי החשיבה של המשוגע, על האדם ללמוד את כל סוגי ההפרעות הנפשיות השונות, ללמוד על דרכי טיפול וניתוח של הפרעות אלו, ובכך יוכל לא ... מהפרעות אחרות. ההמלצה היא להתמקד בהבנת הבעיות הנפשיות כתרגול לחשיבה בהירה, דבר שיעזור גם בפתרון בעיות יומיומיות, הן ברמה האישית והן ברמה העסקית. הבנת הפרעות נפשיות היגיון של חולה נפש סכיזופרניה ואיך לחשוב כמו סכיזופרן כיצד ללמוד ממחלות נפש? טיפול בהפרעות נפשיות הבנת היגיון של אנשים שונים ללמוד ממשוגעים, ללמוד ממחלות נפש, ללמוד מהפרעות נפשיות, ללמוד מכל אחד, ללמוד מכל דבר, ההיגיון של המשוגע, ההיגיון של חולה נפש, איך חושב סכיזופרן? איך חושב
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חולה נפש
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חולה נפש, איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? דיכאון? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חולה נפש, איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בזוגיות? איך להעריך את עצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להאמין בעצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לא להישחק בעבודה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיגמל מהימורים? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשתול מחשבות? איך לנהל את הזמן? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך למצוא זוגיות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש אמת מוחלטת? האם הכל אפשרי? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש משמעות לחיים? מה המשמעות של החיים? איך להיות מאושר? האם באמת הכל לטובה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש בחירה חופשית? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? למה לא להתאבד? איך נוצר העולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש או אין אלוהים? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? האם אפשר לדעת הכל? למה יש רע בעולם? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל רב תחומי, מומלץ, מאמן אישי להפרעות קשב בתחום חולה נפש - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1426 שניות - עכשיו 28_07_2025 השעה 05:37:30 - wesi4