בדקו את עצמכם
האם אתם מחכים לסוף הדיאטה כדי "להשתחרר", ולחזור לאכול כל מה שבא לכם?
סימן גרוע. סימן שאתם "בדיאטה", ולא עושים שינוי תזונתי אמיתי. שינוי תזונתי הוא לתמיד, פחות או יותר. אם אתם מחכים לסוף, סימן שהתוכנית התזונתית שלכם לא טובה, לא מתאימה לכם, ולא מספקת אתכם. כשתחזרו לאכול מה שבא לכם, תשמינו בחזרה.
האם אתם רעבים בדיאטה?
על הפנים. במצב רעב הגוף נכנס למגננה, וצורך פחות קלוריות. אחרי שתפסיקו את הדיאטה, אותו מזון שאכלתם קודם, ישמין אתכם אפילו יותר. ותהיו חייבים לחזור לאכול כמו קודם, כי הרי לא תוכלו להמשיך להיות רעבים לנצח, נכון? זוהי תופעת ה"ריבית דה ריבית", על כל ק"ג שיורדים ב"דיאטה", עולים אח"כ שניים. מספיקה דיאטת כסאח אחת כדי לפגוע בחילוף החומרים שלכם לשנים ארוכות.
האם אתם אוכלים מהר?
הפסד שלכם. האוכל לא מתעכל טוב. אתם אוכלים הרבה מדי. ובעיקר - לא באמת נהנים מהאוכל. אתם אולי נהנים לחשוב שאכלתם עוגת קצפת, אבל את הטעם של העוגה והקצפת טעמתם מעט מאוד.
האם אתם סופרים קלוריות?
לא סימן טוב בד"כ. זוהי הסתכלות צרה מאוד על תזונה. יש הבדל אדיר בין קלוריה לקלוריה. לא באנרגיה שנכנסת לגוף, נכון. אבל בדברים אחרים, משמעותיים מאוד. יש "קלוריות" שישביעו אתכם, יספקו אתכם, יהיו טעימות ומזינות - ויש קלוריות שלא יתנו לכם דבר פרט לקלוריות. למשל ארוחת ערב של שני קרקרים מכוסמין מלא, עם חצי אבוקדו, עגבניה ועשבי תיבול - איזה יופי של ארוחה טעימה ומספקת - יתנו לכם אותן קלוריות (350 בערך) כמו חתיכת קטנה של עוגה. אבל איזה הבדל! ארוחה אחת משאירה אתכם שבעים, אנרגטיים, עם תזונה טובה שקיבלתם - וה"ארוחה השניה" משאירה אתכם רעבים (אם הייתם רעבים לפניה), ואחרי זמן מה תהיו עצבניים. אני מכירה דיאטות ש"מותר" בהן להחליף ארוחה נורמלית בממתקים. זה הזוי.
בקיצור, לא. לא כל הקלוריות נולדו שוות.
האם אתם עושים דיאטה ללא כל עבודה רגשית?
סיכוי נמוך להצלחה. יש סיבה לכך שהגעתם למשקל הנוכחי שלכם. אחת הסיבות הנפוצות לאכילה לא בריאה היא חיפוש סיפוק, ערך עצמי, הנאה ונחמה באוכל. כך אתם יורים לעצמכם ברגל פעמיים: פעם אחת כי אתם משמינים, ופעם שניה כי הסיפוק, הערך העצמי, ההנאה והנחמה לא נמצאים בשפע באוכל. הם נמצאים בכמויות קטנטנות - מספיק בשביל למכר אתכם ולטשטש את המודעות שלכם, אבל לא מספיק כדי לחיות חיים נהדרים. עובדה. אחרת לא הייתם קוראים את הטור הזה בכלל.
האם אתם מרגישים שג'אנק טעים יותר מאשר אוכל בריא ומזין?
אם כן, אתם מכורים לג'אנק. אנשים שמתרגלים לאוכל בריא ומזין (ולא, הכוונה היא לא לאיזה "חטיף בריאות מפנק" או משהו כזה) מרגישים שהוא הרבה, הרבה, הרבה (!) יותר טעים מהאוכל השמן והמלוח שמכונה בחיבה ג'אנק. המילה ג'אנק, אגב, פירושה באנגלית "אשפה".
להתמכרות לג'אנק יש שני רבדים, רגשי ופיזי. רגשי - כי אין לכם מספיק מקורות אמיתיים לסיפוק בחיים. פיזי - כי הגוף רגיל לאוכל הזה ודורש אותו, כמו כל סם אחר. אגב, המדענים בחברות הג'אנק הגדולות עובדים קשה מאוד למצוא את הנוסחאות המדויקות שימכרו אתכם לג'אנק ביעילות גבוהה יותר ויותר. זה כמו עם סיגריות. יש שם מרכיבים מיוחדים שאין בהם צורך כלל בשביל הטעם. המטרה שלהם אחת ויחידה - למכר. ולמכור.
הזכרו בעגלת הקניות שלכם או במקרר שלכם. האם הירקות והפירות תופסים פחות מחצי?
זה לא יעבוד. האוכל שלכם מעובד מדי, אין בו מספיק ערך תזונתי ויש בו יותר מדי מלח וסוכר. אתם גם משלמים עליו יותר מדי, אגב, כי אוכל מעובד יקר יותר מאוכל גולמי (אפילו אורגני!)
חשבו על הוצאת מאכל כלשהו מהתפריט שלכם. קמח לבן למשל, או סוכר לבן, מוצרי חלב או בשר בקר. מזעזע אתכם?
סימן שהתפריט שלכם חדגוני. וחדגוניות היא אויב רציני. אין סיכוי לקבל תזונה טובה מתפריט כזה. פשוט אין מאכל אחד (בטח שלא פיתה או פסטה)... שמכיל את כל מה שאתם צריכים.
למי שאוכל תפריט מגוון אין מאכל אחד ששולט בתפריט. ולכן אין בעיה להוציא משהו מהתפריט, למשל בשביל נסיון תזונתי כלשהו. אם, למשל, בתור תוספת בארוחת צהריים הייתם אוכלים לפעמים אורז מלא, לפעמים כוסמת, לפעמים קינואה, לפעמים בטטה ולפעמים סלק, לא היתה לכם שום בעיה לוותר על אחד מהם. אם אתם אוכלים כל יום, בכל ארוחה, פיתה או פסטה - הרעיון לוותר על אחד מהם אפילו לשבוע מזעזע.
האם אתם אוכלים מאכלים דיאטתיים כגון "מעדן חלב דיאט", משקאות דיאט, מיונז קל וכו'?
עוד סימן לכך שההבנה התזונתית שלכם ממש לוקה בחסר. הפרסומות שעליהם מתבסס הידע שלכם לא ששות לחשוף בפניכם את כל העובדות. הנה דוגמא למחקר אחד שקובע כי ממתיקים מלאכותיים גורמים להשמנה. המאכלים הדיאטתיים כל כך מעובדים, וכל כך מלאים בחומרים שנועדו לתת לאוכל הדל הזה טעם אכיל, שזה פשוט לא הגיוני לאכול אותם. אתם בוגדים באחד השותפים הכי חשובים שלכם - בגוף שלכם.
האם יש לכם הרבה מוצרי חלב בתפריט?
כן, כן, אני יודעת. אני נכנסת פה לשטח אש. לא מספיק הוכח במחקרים שחלב מזיק לכולם. ואני לא תזונאית. כך שאני לא אמורה להגיד לכם מה לאכול. אמת ויציב.
אבל... מנסיונם של אנשים רבים, חלב לא עושה טוב למערכת העיכול של חלק גדול מאיתנו. קשה להבחין בהשפעות החלב, כי התופעות נחשבות למאוד נורמטיביות: גזים, עצירות, שלשול, נזלות פה ושם, כבדות אחרי האוכל... מי לא סובל מהן? אז זהו, שיש אנשים שלא סובלים מהתופעות האלה כלל. ואלו שאני מכירה לא אוכלים מוצרי חלב כמעט. בטח שלא מבססים את כל התזונה שלהם עליהם.
בעיה אחרת עם מוצרי החלב היא שהם פשוט שמנים, וזה שומן רווי וטראנס. והם מקובלים כתוספת לדברים. קצת (כמה זה קצת?) פרמזן על האוכל מלמעלה, קצת שמנת במרק - רק קופסא או שתיים, קצת הרבה גבינה צהובה בפשטידה. בספרה "מה לאכול" פרופ' מריון נסל אומרת כי מוצרי החלב אחראיים ל - 40% מצריכת השומן הרווי של האמריקאים. זה מדהים. היינו חושבים שזה הסטייקים וההמבורגרים. לא, זה החלב התמים. אנחנו עוד לא כמו האמריקאים, אבל אנחנו בהחלט בדרך הנכונה. הנה דוגמא אחת למחקר שצוטט בווינט שקובע שחלב משמין ילדים.
ואחרון לגבי מוצרי חלב, הוא שרובם ממש לא מספקים. לא משביעים. נכנסים ויוצאים (כמו הסידן, שאפילו תנובה מודה שיוצא מהגוף), ומשאירים אותנו רעבים, ולא ממש רזים.
ואחרון חביב... כך שקיבלתם 11 במחיר 10:
חושבים שהפחתת משקל צריכה להיות המטרה העליונה שלכם? משהו בסגנון, קודם נפחית משקל ואח"כ נדאג לבריאות?
טעות. מחקר מעודכן מצביע על כך שהרמה של פעילות הגופנית, ואיכות התזונה, חשובים לבריאות הרבה יותר מאשר המשקל. אנשים שאוכלים ג'אנק ולא מתעמלים, יכולים להיות רזים למראית עין, כי הם לא צורכים מספיק קלוריות כדי לטפח כרס או פולקעס שמנים, אבל יש להם שומן רב סביב האיברים הפנימיים, והפרמטרים הבריאותיים שלהם לא תקינים. הם נמצאים בסיכון למחלות קשות בדיוק כמו שמנים. לעומתם שמנמנים או אפילו שמנים כמו מתאבקי סומו, למשל, שאוכלים בריא ומתעמלים הרבה, יכולים להיות בריאים וחזקים לגמרי.
תזכורת: אני לא תזונאית
"תיאבון זה טוב, תיאבון זה סימן לבריאות" (מיכל לסרי, מורה ליוגה)
האם אתם מחכים לסוף הדיאטה כדי "להשתחרר", ולחזור לאכול כל מה שבא לכם?
סימן גרוע. סימן שאתם "בדיאטה", ולא עושים שינוי תזונתי אמיתי. שינוי תזונתי הוא לתמיד, פחות או יותר. אם אתם מחכים לסוף, סימן שהתוכנית התזונתית שלכם לא טובה, לא מתאימה לכם, ולא מספקת אתכם. כשתחזרו לאכול מה שבא לכם, תשמינו בחזרה.
האם אתם רעבים בדיאטה?
על הפנים. במצב רעב הגוף נכנס למגננה, וצורך פחות קלוריות. אחרי שתפסיקו את הדיאטה, אותו מזון שאכלתם קודם, ישמין אתכם אפילו יותר. ותהיו חייבים לחזור לאכול כמו קודם, כי הרי לא תוכלו להמשיך להיות רעבים לנצח, נכון? זוהי תופעת ה"ריבית דה ריבית", על כל ק"ג שיורדים ב"דיאטה", עולים אח"כ שניים. מספיקה דיאטת כסאח אחת כדי לפגוע בחילוף החומרים שלכם לשנים ארוכות.
האם אתם אוכלים מהר?
הפסד שלכם. האוכל לא מתעכל טוב. אתם אוכלים הרבה מדי. ובעיקר - לא באמת נהנים מהאוכל. אתם אולי נהנים לחשוב שאכלתם עוגת קצפת, אבל את הטעם של העוגה והקצפת טעמתם מעט מאוד.
האם אתם סופרים קלוריות?
לא סימן טוב בד"כ. זוהי הסתכלות צרה מאוד על תזונה. יש הבדל אדיר בין קלוריה לקלוריה. לא באנרגיה שנכנסת לגוף, נכון. אבל בדברים אחרים, משמעותיים מאוד. יש "קלוריות" שישביעו אתכם, יספקו אתכם, יהיו טעימות ומזינות - ויש קלוריות שלא יתנו לכם דבר פרט לקלוריות. למשל ארוחת ערב של שני קרקרים מכוסמין מלא, עם חצי אבוקדו, עגבניה ועשבי תיבול - איזה יופי של ארוחה טעימה ומספקת - יתנו לכם אותן קלוריות (350 בערך) כמו חתיכת קטנה של עוגה. אבל איזה הבדל! ארוחה אחת משאירה אתכם שבעים, אנרגטיים, עם תזונה טובה שקיבלתם - וה"ארוחה השניה" משאירה אתכם רעבים (אם הייתם רעבים לפניה), ואחרי זמן מה תהיו עצבניים. אני מכירה דיאטות ש"מותר" בהן להחליף ארוחה נורמלית בממתקים. זה הזוי.
בקיצור, לא. לא כל הקלוריות נולדו שוות.
האם אתם עושים דיאטה ללא כל עבודה רגשית?
סיכוי נמוך להצלחה. יש סיבה לכך שהגעתם למשקל הנוכחי שלכם. אחת הסיבות הנפוצות לאכילה לא בריאה היא חיפוש סיפוק, ערך עצמי, הנאה ונחמה באוכל. כך אתם יורים לעצמכם ברגל פעמיים: פעם אחת כי אתם משמינים, ופעם שניה כי הסיפוק, הערך העצמי, ההנאה והנחמה לא נמצאים בשפע באוכל. הם נמצאים בכמויות קטנטנות - מספיק בשביל למכר אתכם ולטשטש את המודעות שלכם, אבל לא מספיק כדי לחיות חיים נהדרים. עובדה. אחרת לא הייתם קוראים את הטור הזה בכלל.
האם אתם מרגישים שג'אנק טעים יותר מאשר אוכל בריא ומזין?
אם כן, אתם מכורים לג'אנק. אנשים שמתרגלים לאוכל בריא ומזין (ולא, הכוונה היא לא לאיזה "חטיף בריאות מפנק" או משהו כזה) מרגישים שהוא הרבה, הרבה, הרבה (!) יותר טעים מהאוכל השמן והמלוח שמכונה בחיבה ג'אנק. המילה ג'אנק, אגב, פירושה באנגלית "אשפה".
להתמכרות לג'אנק יש שני רבדים, רגשי ופיזי. רגשי - כי אין לכם מספיק מקורות אמיתיים לסיפוק בחיים. פיזי - כי הגוף רגיל לאוכל הזה ודורש אותו, כמו כל סם אחר. אגב, המדענים בחברות הג'אנק הגדולות עובדים קשה מאוד למצוא את הנוסחאות המדויקות שימכרו אתכם לג'אנק ביעילות גבוהה יותר ויותר. זה כמו עם סיגריות. יש שם מרכיבים מיוחדים שאין בהם צורך כלל בשביל הטעם. המטרה שלהם אחת ויחידה - למכר. ולמכור.
הזכרו בעגלת הקניות שלכם או במקרר שלכם. האם הירקות והפירות תופסים פחות מחצי?
זה לא יעבוד. האוכל שלכם מעובד מדי, אין בו מספיק ערך תזונתי ויש בו יותר מדי מלח וסוכר. אתם גם משלמים עליו יותר מדי, אגב, כי אוכל מעובד יקר יותר מאוכל גולמי (אפילו אורגני!)
חשבו על הוצאת מאכל כלשהו מהתפריט שלכם. קמח לבן למשל, או סוכר לבן, מוצרי חלב או בשר בקר. מזעזע אתכם?
סימן שהתפריט שלכם חדגוני. וחדגוניות היא אויב רציני. אין סיכוי לקבל תזונה טובה מתפריט כזה. פשוט אין מאכל אחד (בטח שלא פיתה או פסטה)... שמכיל את כל מה שאתם צריכים.
למי שאוכל תפריט מגוון אין מאכל אחד ששולט בתפריט. ולכן אין בעיה להוציא משהו מהתפריט, למשל בשביל נסיון תזונתי כלשהו. אם, למשל, בתור תוספת בארוחת צהריים הייתם אוכלים לפעמים אורז מלא, לפעמים כוסמת, לפעמים קינואה, לפעמים בטטה ולפעמים סלק, לא היתה לכם שום בעיה לוותר על אחד מהם. אם אתם אוכלים כל יום, בכל ארוחה, פיתה או פסטה - הרעיון לוותר על אחד מהם אפילו לשבוע מזעזע.
האם אתם אוכלים מאכלים דיאטתיים כגון "מעדן חלב דיאט", משקאות דיאט, מיונז קל וכו'?
עוד סימן לכך שההבנה התזונתית שלכם ממש לוקה בחסר. הפרסומות שעליהם מתבסס הידע שלכם לא ששות לחשוף בפניכם את כל העובדות. הנה דוגמא למחקר אחד שקובע כי ממתיקים מלאכותיים גורמים להשמנה. המאכלים הדיאטתיים כל כך מעובדים, וכל כך מלאים בחומרים שנועדו לתת לאוכל הדל הזה טעם אכיל, שזה פשוט לא הגיוני לאכול אותם. אתם בוגדים באחד השותפים הכי חשובים שלכם - בגוף שלכם.
האם יש לכם הרבה מוצרי חלב בתפריט?
כן, כן, אני יודעת. אני נכנסת פה לשטח אש. לא מספיק הוכח במחקרים שחלב מזיק לכולם. ואני לא תזונאית. כך שאני לא אמורה להגיד לכם מה לאכול. אמת ויציב.
אבל... מנסיונם של אנשים רבים, חלב לא עושה טוב למערכת העיכול של חלק גדול מאיתנו. קשה להבחין בהשפעות החלב, כי התופעות נחשבות למאוד נורמטיביות: גזים, עצירות, שלשול, נזלות פה ושם, כבדות אחרי האוכל... מי לא סובל מהן? אז זהו, שיש אנשים שלא סובלים מהתופעות האלה כלל. ואלו שאני מכירה לא אוכלים מוצרי חלב כמעט. בטח שלא מבססים את כל התזונה שלהם עליהם.
בעיה אחרת עם מוצרי החלב היא שהם פשוט שמנים, וזה שומן רווי וטראנס. והם מקובלים כתוספת לדברים. קצת (כמה זה קצת?) פרמזן על האוכל מלמעלה, קצת שמנת במרק - רק קופסא או שתיים, קצת הרבה גבינה צהובה בפשטידה. בספרה "מה לאכול" פרופ' מריון נסל אומרת כי מוצרי החלב אחראיים ל - 40% מצריכת השומן הרווי של האמריקאים. זה מדהים. היינו חושבים שזה הסטייקים וההמבורגרים. לא, זה החלב התמים. אנחנו עוד לא כמו האמריקאים, אבל אנחנו בהחלט בדרך הנכונה. הנה דוגמא אחת למחקר שצוטט בווינט שקובע שחלב משמין ילדים.
ואחרון לגבי מוצרי חלב, הוא שרובם ממש לא מספקים. לא משביעים. נכנסים ויוצאים (כמו הסידן, שאפילו תנובה מודה שיוצא מהגוף), ומשאירים אותנו רעבים, ולא ממש רזים.
ואחרון חביב... כך שקיבלתם 11 במחיר 10:
חושבים שהפחתת משקל צריכה להיות המטרה העליונה שלכם? משהו בסגנון, קודם נפחית משקל ואח"כ נדאג לבריאות?
טעות. מחקר מעודכן מצביע על כך שהרמה של פעילות הגופנית, ואיכות התזונה, חשובים לבריאות הרבה יותר מאשר המשקל. אנשים שאוכלים ג'אנק ולא מתעמלים, יכולים להיות רזים למראית עין, כי הם לא צורכים מספיק קלוריות כדי לטפח כרס או פולקעס שמנים, אבל יש להם שומן רב סביב האיברים הפנימיים, והפרמטרים הבריאותיים שלהם לא תקינים. הם נמצאים בסיכון למחלות קשות בדיוק כמו שמנים. לעומתם שמנמנים או אפילו שמנים כמו מתאבקי סומו, למשל, שאוכלים בריא ומתעמלים הרבה, יכולים להיות בריאים וחזקים לגמרי.
תזכורת: אני לא תזונאית
"תיאבון זה טוב, תיאבון זה סימן לבריאות" (מיכל לסרי, מורה ליוגה)
050-3331-331