הפרעת פאניקה היא הפרעה נפשית אשר מסווגת על ידי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV כהפרעה בקטגורית הפרעות חרדה. אדם הסובל מהתקפי חרדה שכיחים, אשר חש דאגה מהישנותם יאובחן כסובל מהפרעת פאניקה. התקף פאניקה הוא הופעה פתאומית וזמנית של תחושה עזה של חרדה או חשש, מעורבת בתחושת אימה, חשש מפני סכנה מאיימת, עליה בקצב פעימות הלב הזעה, קוצר נשימה, צמרמורות ותופעות נוספות.

רבים הסובלים מהפרעת פאניקה עלולים שלא לחוש נוח במצבים חברתיים. אחת מדרכי ההתמודדות שאנשים כאלו יאמצו תהיה הימנעות ממצבים ומקומות כאלו. כתוצאה מכך, רבים מהם יפתחו אגורפוביה.

תוכן עניינים:

1 מקור השם

2 הסיבות להפרעת פאניקה

3 טיפול

מקור השם:

מקור המילה "פאניקה" הוא באל פאן מהמיתולוגיה היוונית. יש הסוברים שמקורה בפחד הפתאומי שחש מי שנתקל באל פאן באזור שומם, או הפחד שעלה משמיעת קולות מוזרים ומעוררי אימה שהיו בני האדם שומעים בלילות, אשר יוחסו לאל פאן.

הסיבות להפרעת פאניקה:

המחקר המדעי מציע כיום מספר הסברים לסיבה שאנשים מסוימים יפתחו הפרעת פאניקה (בעוד אחרים לא) ביניהם מחסור במוליך העצבי סרוטונין, תגובה פיזיולוגית בלתי רצונית ובלתי מוסברת לפחד ונטייה תורשתית.

טיפול:

לאחר קבלת האבחנה בתהליך אבחון פסיכיאטרי מעמיק, ניתן לטפל בהפרעה במספר דרכים. בעיקר נפוץ טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, ובמיוחד שילוב של שניהם. הטיפול הפסיכולוגי שנחקר רבות ונמצא כיעיל יחסית (גם לטווח ארוך) אצל הלוקים בהפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול זה המטופלים לומדים, בין השאר, לזהות ולארגן מחדש מחשבות הקשורות במצב שמעורר פאניקה ובתגובותיהם הגופניות, והם חווים חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגורמי הפאניקה, תוך שימוש בטכניקות הרפיה. טיפולים תרופתיים נפוצים הם תרופות נוגדות דיכאון (כגון SSRI, טריציקליות ו - MAOI), או תרופות נוגדות חרדה (כגון בנזודיאזפינים).