מוקדש לזו שפנתה אליי וחוותה עיבור נשמה.
עיבור נשמה הוא מצב שאדם בעודו בחיים מתעברת בו נשמה נוספת, או יותר נכון חלק מנשמה נוספת.
כידוע לנשמה חמישה חלקים - נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.
וכפי שפירטתי במאמרים אחרים אודות החיים שלאחר המוות הנשמה לאחר המוות מתפצלת לשלושה חלקים - חלק נשאר בקבר לעולמי עד, חלק נשאר בעולם שמעבר בבסיס הנשמה הנצחי והחלק שלא תוקן עובר לגוף הבא.
אם כך נפש רוח ונשמה ניתן לתקן בעולם הזה.
נדירים הם אלו שמגיעים לדרגת תיקון הנשמה על פי חוכמת הקבלה והם בדרך כלל אלו שהגיעו לעולם הזה רק על מנת להעביר חוכמה גדולה לעולם כמו האר"י הקדוש שנפטר בגיל 37 לאחר שפירש את ספר הזוהר והסביר את תורת הגלגולים על על פרטיה.
עיבור נשמה הוא מצב בו האדם תיקן את הנפש של נשמתו וכאשר הוא מגיע לדרגת תיקון הרוח ייתכן ומתעבר בו ניצוץ נשמה אחרת שבה הרוח טרם תוקנה.
במקרים מסוג זה בדרך כלל האדם משתנה - מצב רוחו משתנה, התנהגותו משתנה, הבנתו את העולם משתנה - הוא מבין את החיים אחרת מאחר והגיע לדרגה רוחנית שונה ממה שהיה לפני העיבור.
לעיתים זה קורה לאחר שהאדם עבר ייסורים רבים והצליח לעמוד בהם בגבורה - רבים הם הסיפוןרים על אלו שהיו עניים סבלו רבות ופתאום מצאו ניצוץ של נחמה ותקווה וזה מה שעודד אותם לחיות - ומאז הם אנשים שונים לגמרי.
ישנם כאלה שאפילו הגיעו לגדולה והמציאו שיטות לצאת מדיכאון ורבים הם סיפורי פלא אלו.
אותם אנשים הם אלו שהתעבר בהם ניצוץ נשמה אחרת לאחר שתיקנו את דרגת הנפש.
ישנם כאלו שמשנים את שמם בעקבות תגליות אלו בעקבות אותה מטמורפוזה / שינוי שהם עברו כפי שכתב רבי חיים ויטאל תלמידו של האר"י הקדוש: "העיבור הוא שבאה נשמה בעוה"ז בהיות האדם נולד כבר בעולם והוא גדול, אז נכנסת נשמה אחרת בתוכו ודומה האדם ההוא לאשה מעוברת שיש לה ולדות בתוך מעיה, ולכן נקרא עיבור, כך זה האדם מלבד נשמה העיקרית שלו, שנכנסת בו בעת צאתו לאוויר העולם, נתעברה בו נשמה אחרת זולתה אחר היותו גדול.
" - שער הגלגולים, הקדמה ד', מאת ר' חיים ויטאל הנשמה מרגישה הקלה כאשר היא מתעברת ולא מתגלגלת - זאת כיוון שבעיבור כפי שהסברתי רק חלק מהנשמה, הניצוץ שלה עובר לגוף בו חלק אחר של הנשמה כבר תוקן - ולא כל ניצוצות הנשמה מגיעים לגוף בתול שרק התחיל את תיקונו.
כותב האר"י הקדוש: "צער הגלגול גדול במאוד מאוד מצער העבור" (שער המצוות תצא) אם כן עיבור נשמה הוא תהליך בו תיקן האדם חלק נשמה נמוך (בדרך כלל הנפש) ואז זוכה הוא לכניסה של חלק נשמה אחר לגופו גבוה יותר (בדרך כלל הרוח) - עיבור הנשמה מאופיין בדרך כלל לאחר ייסורים ארוכים שעובר האדם ויוצא מהם שידיו על העליונה ואז מלמעלה פוסקים לו על עיבור נשמתו כדי שדרגת נשמתו הכללית תעלה.
יש כאלו שנשמת צדיקים מתעברת בהם כפי שסופר על הרבי מלובביטש שהתעברה בו נשמה של צדיק מגדולי הדור של כל עם ישראל לדורותיו.
בהצלחה לכולנו ושנזכה לעיבור נשמה.
עיבור נשמה הוא מצב שאדם בעודו בחיים מתעברת בו נשמה נוספת, או יותר נכון חלק מנשמה נוספת.
כידוע לנשמה חמישה חלקים - נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.
וכפי שפירטתי במאמרים אחרים אודות החיים שלאחר המוות הנשמה לאחר המוות מתפצלת לשלושה חלקים - חלק נשאר בקבר לעולמי עד, חלק נשאר בעולם שמעבר בבסיס הנשמה הנצחי והחלק שלא תוקן עובר לגוף הבא.
אם כך נפש רוח ונשמה ניתן לתקן בעולם הזה.
נדירים הם אלו שמגיעים לדרגת תיקון הנשמה על פי חוכמת הקבלה והם בדרך כלל אלו שהגיעו לעולם הזה רק על מנת להעביר חוכמה גדולה לעולם כמו האר"י הקדוש שנפטר בגיל 37 לאחר שפירש את ספר הזוהר והסביר את תורת הגלגולים על על פרטיה.
עיבור נשמה הוא מצב בו האדם תיקן את הנפש של נשמתו וכאשר הוא מגיע לדרגת תיקון הרוח ייתכן ומתעבר בו ניצוץ נשמה אחרת שבה הרוח טרם תוקנה.
במקרים מסוג זה בדרך כלל האדם משתנה - מצב רוחו משתנה, התנהגותו משתנה, הבנתו את העולם משתנה - הוא מבין את החיים אחרת מאחר והגיע לדרגה רוחנית שונה ממה שהיה לפני העיבור.
לעיתים זה קורה לאחר שהאדם עבר ייסורים רבים והצליח לעמוד בהם בגבורה - רבים הם הסיפוןרים על אלו שהיו עניים סבלו רבות ופתאום מצאו ניצוץ של נחמה ותקווה וזה מה שעודד אותם לחיות - ומאז הם אנשים שונים לגמרי.
ישנם כאלה שאפילו הגיעו לגדולה והמציאו שיטות לצאת מדיכאון ורבים הם סיפורי פלא אלו.
אותם אנשים הם אלו שהתעבר בהם ניצוץ נשמה אחרת לאחר שתיקנו את דרגת הנפש.
ישנם כאלו שמשנים את שמם בעקבות תגליות אלו בעקבות אותה מטמורפוזה / שינוי שהם עברו כפי שכתב רבי חיים ויטאל תלמידו של האר"י הקדוש: "העיבור הוא שבאה נשמה בעוה"ז בהיות האדם נולד כבר בעולם והוא גדול, אז נכנסת נשמה אחרת בתוכו ודומה האדם ההוא לאשה מעוברת שיש לה ולדות בתוך מעיה, ולכן נקרא עיבור, כך זה האדם מלבד נשמה העיקרית שלו, שנכנסת בו בעת צאתו לאוויר העולם, נתעברה בו נשמה אחרת זולתה אחר היותו גדול.
" - שער הגלגולים, הקדמה ד', מאת ר' חיים ויטאל הנשמה מרגישה הקלה כאשר היא מתעברת ולא מתגלגלת - זאת כיוון שבעיבור כפי שהסברתי רק חלק מהנשמה, הניצוץ שלה עובר לגוף בו חלק אחר של הנשמה כבר תוקן - ולא כל ניצוצות הנשמה מגיעים לגוף בתול שרק התחיל את תיקונו.
כותב האר"י הקדוש: "צער הגלגול גדול במאוד מאוד מצער העבור" (שער המצוות תצא) אם כן עיבור נשמה הוא תהליך בו תיקן האדם חלק נשמה נמוך (בדרך כלל הנפש) ואז זוכה הוא לכניסה של חלק נשמה אחר לגופו גבוה יותר (בדרך כלל הרוח) - עיבור הנשמה מאופיין בדרך כלל לאחר ייסורים ארוכים שעובר האדם ויוצא מהם שידיו על העליונה ואז מלמעלה פוסקים לו על עיבור נשמתו כדי שדרגת נשמתו הכללית תעלה.
יש כאלו שנשמת צדיקים מתעברת בהם כפי שסופר על הרבי מלובביטש שהתעברה בו נשמה של צדיק מגדולי הדור של כל עם ישראל לדורותיו.
בהצלחה לכולנו ושנזכה לעיבור נשמה.
050-3331-331