מתבגרים מתחילים לשתות אלכוהול בכמויות גדולות יותר ובגיל צעיר יותר מבעבר, משתמשים בגראס ובסמי פיצוציות באופן שכיח יותר ומעשנים סיגריות ונרגילות מגיל צעיר. תופעה נפוצה לא פחות היא גלישה באינטרנט שעות רבות ביממה - לעתים קרובות למטרת הימורים, פורנו או משחקי רשת אלימים.
התנהגויות כאלו עלולות להוביל להתמכרות מסוכנת והרסנית, במיוחד כשמתחילים אותן בגיל צעיר.
התמודדות הורית נכונה במצב בו המתבגר שלכם מתנהג באופן שמסכן אותו, היא קריטית ועשויה לקבוע אם ההתנהגות המסכנת תהפוך להתמכרות שיהיו לה השלכות הרסניות על הנער ועל המשפחה כולה.
איך לזהות התמכרות?
באופן כללי - התמכרות היא הקצנה של הרגל שגורם לאדם לעונג, עד למצב שבו נוצרת תלות נפשית. בהתמכרות לחומרים נוצרת גם תלות גופנית.
אלו הסימנים העיקריים שלפיהם ניתן לזהות התמכרות:
1.ההתנהגות המתמכרת תופסת מקום מרכזי הולך וגדל ובמקביל תחומים אחרים בחיים מצטמצמים.
2.יש צורך לעלות בהדרגה במינון של ההתנהגות או החומר הממכר כדי להגיע לאותה תחושת הנאה.
3.יש בריחה אל ההתנהגות המתמכרת כדי לא להתמודד עם קשיים, רגשות ומשימות שגרתיות.
4.התנהגות שהייתה בעבר בעיקר במצבים חברתיים, הופכת למשהו שהאדם עושה לבד ולעתים תכופות יותר - למשל מי שנהג לשתות בערב עם חברים, מתחיל לשתות לבד גם בבוקר ו/או בצהרים.
5.מערכות יחסים משמעותיות משתבשות ומצטמצמות, המתמכר סופג כעס ואכזבה מהסביבה כתוצאה מהתנהגותו, ולמרות זאת ממשיך בה.
6.המשך ההתנהגות למרות הבעיות שנגרמות בגללה, כגון: בעיות בריאות, עבריינות, חובות, נשירה ממסגרות, נידוי חברתי ובעיות במשפחה.
7.המתמכר מרגיש תחושת אשמה וחרדה סביב ההתנהגות המתמכרת ומגיב בהכחשה, התגוננות או תוקפנות כשמושמעת ביקורת על התנהגותו.
8.ויתור על עקרונות, גבולות וערכים כתוצאה מההתנהגות המתמכרת. בכל פעם עובר עוד גבול שבעבר חשב שלעולם לא יגיע אליו.
9.למרות החלטות חוזרות ונשנות שיפחית וישלוט על ההתנהגות המתמכרת, אינו מצליח להפחית לאורך זמן ומפתח חרדה מהפסקה מוחלטת.
10.תגובות של רגרסיה גופנית ורגשית (כאבים בגוף, עצבנות, דיכאון ועוד) כאשר נעשה ניסיון להפסיק את ההתנהגות המתמכרת.
הורים - אם זיהיתם חלק מהסימנים האלו בהקשר להתנהגותו של הבן או הבת שלכם, יש לכם סיבה להיות מודאגים ולצאת לפעולה של הצלת חיים. אתם נלחמים לא רק על חייו של ילדכם אלא גם על איכות חייכם שלכם. כי משפחתו של מכור וסביבתו הקרובה סובלות מההתמכרות לא פחות ואולי אף יותר מהמכור עצמו.
הורים יכולים לסייע במניעת התמכרות של ילדיהם
כשהורים מגלים שילדם האהוב מפתח התמכרות הם מודאגים ונסערים ונחושים בדעתם להציל אותו מלהזיק לעצמו ולהרוס את בריאותו ועתידו. תגובה טבעית למצב המפחיד והמסוכן היא "לקחת את המושכות לידיים" ולנסות לתקן בעצמנו את חייו תוך הצבת גבולות נוקשים והטחה של תוכחה וכעס כלפיו.
תגובה נפוצה אחרת היא להיכנע לדחף הטבעי ההורי - לתמוך בילד כשהוא בצרות ו"לעטוף" אותו יותר מהרגיל. דרכי התמודדות אלו אינן יעילות ברוב המקרים.
למרות הקושי, עליכם להכיר בכך שאינכם יכולים לשלוט על הילד ולנהל את חייו במקומו ועליכם להעביר אליו את האחריות למעשיו. עם זאת - יש לכם את הזכות ואפילו את החובה לשלוט על חייכם ולהגן על עצמכם ועל שאר בני המשפחה מפני הנזקים שבהתמכרות. זוהי נקודת המפתח לשינוי. שינוי אצל ההורים יביא בהכרח לשינוי אצל הילד.
ברוח זו מומלץ לנקוט באסטרטגיה בעלת מס' שלבים:
בשלב ראשון - שקפו לילד את המצב כפי שאתם תופסים אותו. סביר להניח שהוא ינסה להפחית מחומרת מצבו ואף יגיב בתוקפנות ובהגנתיות כלפי כוונתכם למנוע ממנו את ההתנהגות המענגת שהפכה למרכזית ומשמעותית בחייו. חשוב לא לנסות בשלב זה להגיע להסכמות איתו ולהסתפק בהבהרת נקודת מבטכם והבעת דאגה כנה.
בשלב שני - עליכם לקבוע כללים חדשים שיגנו עליכם ועל בני ביתכם מפני תוצאותיה של ההתנהגות המתמכרת.
המסר צריך להיות ברור - "ההתנהגות שלך פוגעת בנו, אם תמשיך אותה נתרחק ממך ונתמקד בהגנה על עצמנו מפניך". ההגנה צריכה להיות בכל המישורים:
הגנה פיזית - מפני אלימות או גניבה או סכנה של פשיטת משטרה על ביתנו וכדומה.
הגנה נפשית - התרחקות ממצבים שעלולים לגרום לאכזבה ודאגה, הרחקת אחים קטנים מהשפעה שלילית. הגנה כספית - התמכרות עולה כסף שבדרך כלל מגיע מההורים. אין לממן דבר שאתם מתנגדים לו.
הגנה חברתית - להגן על המוניטין האישי והמשפחתי שלנו.
הורים - כאן עליכם להיות אמיצים ויצירתיים כדי למנוע או לפחות לצמצם את ההשלכות לטווח קצר וארוך שעלולות להיגרם לכם אם תסכימו לחיות עם ההתמכרות בביתכם ובסביבתכם.
זכותכם לשקול מחדש אם לתת לילד תמיכה כספית, לאפשר לו לגור בביתכם או אפילו אם להיות איתו בקשר.
הכללים החדשים ישפיעו בהכרח לרעה על חייו הנוחים של בנכם / בתכם. יהיו לו פחות מרחב ופחות אמצעים להמשיך את ההתנהגות המתמכרת. הוא ינסה להתנגד לכללים, להפר אותם ולהתמקח עליהם. עליכם להיות עקביים והחלטיים ולתת לו להתמודד לבד עם תוצאות מעשיו. גם אם מדובר במתבגר צעיר ושביר - אם הוא מרשה לעצמו להיחשף לסכנות הוא צריך לקחת בחשבון שלא יהיה מי שיגן עליו.
בשלב שלישי - למרות האווירה המתוחה בבית ותחושה של ריחוק וכעס מהילד, עליכם ההורים להתעלות על עצמכם ולהעביר לו מסרים של חיזוק והבעת אמון ביכולתו להפסיק את ההתנהגות ההרסנית, ובתבונתו וכישוריו להיות אדם חיובי ומצליח בחיים. חשוב להציע לו לפנות לטיפול, ואם יסכים - לסייע באופן פעיל במציאת מטפל מתאים ובמימון הטיפול אם יש צורך.
תמיכה בשבילכם
גם אתם ההורים זקוקים לתמיכה, הכלה והדרכה.
ההכרה בכך שהילד שלכם נמצא במצב מסוכן שעלול לסחוף אותו למסע של הרס עצמי, יוצרת אצל כל הורה תחושות קשות של דאגה, אשמה, כעס וחוסר אונים. השאלה: "איפה טעינו?" מרחפת באוויר ואינה מניחה. הורים רבים "חוטאים" בתגובה ראשונית של הכחשה ובריחה מהתמודדות, אולם המציאות הקשה מחייבת בסופו של דבר לפעול. גם אם קיבלתם את ההחלטות הנכונות ונקטתם בשיטות המומלצות ע"י המומחים, עדיין ההתמודדות קשה.
יישום נכון של שלב הצבת הכללים החדשים, מעמיד אתכם בהכרח במצבים שבהם אתם מרגישים רעים ובלתי פופולאריים וסופגים כעסים מבנכם / בתכם. קשה שלא להתלבט אם הגבול שהצבתם והכללים שקבעתם הם נכונים ומוצדקים ולעמוד בלחץ המופעל מהילד להגמיש עמדות ולוותר.
כדי להצליח במשימה, חייבים בני המשפחה לפעול בשיתוף פעולה ואחידות. עליכם לתמוך זה בזה ולהתעלות מעל חילוקי דעות, כעסים והאשמות הדדיות.
לכן מומלץ גם לכם ההורים, לפנות למטפל מוסמך ומנוסה שידע להדריך ולכוון אתכם במאבקכם להצלת בנכם או בתכם מהידרדרות להתמכרות ולהרס עצמי. מומלצת גם השתתפות בקבוצה / סדנה להורים שתספק לכם את התמיכה וההכוונה המקצועית בצד תחושת השיתוף וההכלה הנגזרת מהמפגש הקבוצתי עם הורים נוספים המתמודדים עם בעיה דומה.
התנהגויות כאלו עלולות להוביל להתמכרות מסוכנת והרסנית, במיוחד כשמתחילים אותן בגיל צעיר.
התמודדות הורית נכונה במצב בו המתבגר שלכם מתנהג באופן שמסכן אותו, היא קריטית ועשויה לקבוע אם ההתנהגות המסכנת תהפוך להתמכרות שיהיו לה השלכות הרסניות על הנער ועל המשפחה כולה.
איך לזהות התמכרות?
באופן כללי - התמכרות היא הקצנה של הרגל שגורם לאדם לעונג, עד למצב שבו נוצרת תלות נפשית. בהתמכרות לחומרים נוצרת גם תלות גופנית.
אלו הסימנים העיקריים שלפיהם ניתן לזהות התמכרות:
1.ההתנהגות המתמכרת תופסת מקום מרכזי הולך וגדל ובמקביל תחומים אחרים בחיים מצטמצמים.
2.יש צורך לעלות בהדרגה במינון של ההתנהגות או החומר הממכר כדי להגיע לאותה תחושת הנאה.
3.יש בריחה אל ההתנהגות המתמכרת כדי לא להתמודד עם קשיים, רגשות ומשימות שגרתיות.
4.התנהגות שהייתה בעבר בעיקר במצבים חברתיים, הופכת למשהו שהאדם עושה לבד ולעתים תכופות יותר - למשל מי שנהג לשתות בערב עם חברים, מתחיל לשתות לבד גם בבוקר ו/או בצהרים.
5.מערכות יחסים משמעותיות משתבשות ומצטמצמות, המתמכר סופג כעס ואכזבה מהסביבה כתוצאה מהתנהגותו, ולמרות זאת ממשיך בה.
6.המשך ההתנהגות למרות הבעיות שנגרמות בגללה, כגון: בעיות בריאות, עבריינות, חובות, נשירה ממסגרות, נידוי חברתי ובעיות במשפחה.
7.המתמכר מרגיש תחושת אשמה וחרדה סביב ההתנהגות המתמכרת ומגיב בהכחשה, התגוננות או תוקפנות כשמושמעת ביקורת על התנהגותו.
8.ויתור על עקרונות, גבולות וערכים כתוצאה מההתנהגות המתמכרת. בכל פעם עובר עוד גבול שבעבר חשב שלעולם לא יגיע אליו.
9.למרות החלטות חוזרות ונשנות שיפחית וישלוט על ההתנהגות המתמכרת, אינו מצליח להפחית לאורך זמן ומפתח חרדה מהפסקה מוחלטת.
10.תגובות של רגרסיה גופנית ורגשית (כאבים בגוף, עצבנות, דיכאון ועוד) כאשר נעשה ניסיון להפסיק את ההתנהגות המתמכרת.
הורים - אם זיהיתם חלק מהסימנים האלו בהקשר להתנהגותו של הבן או הבת שלכם, יש לכם סיבה להיות מודאגים ולצאת לפעולה של הצלת חיים. אתם נלחמים לא רק על חייו של ילדכם אלא גם על איכות חייכם שלכם. כי משפחתו של מכור וסביבתו הקרובה סובלות מההתמכרות לא פחות ואולי אף יותר מהמכור עצמו.
הורים יכולים לסייע במניעת התמכרות של ילדיהם
כשהורים מגלים שילדם האהוב מפתח התמכרות הם מודאגים ונסערים ונחושים בדעתם להציל אותו מלהזיק לעצמו ולהרוס את בריאותו ועתידו. תגובה טבעית למצב המפחיד והמסוכן היא "לקחת את המושכות לידיים" ולנסות לתקן בעצמנו את חייו תוך הצבת גבולות נוקשים והטחה של תוכחה וכעס כלפיו.
תגובה נפוצה אחרת היא להיכנע לדחף הטבעי ההורי - לתמוך בילד כשהוא בצרות ו"לעטוף" אותו יותר מהרגיל. דרכי התמודדות אלו אינן יעילות ברוב המקרים.
למרות הקושי, עליכם להכיר בכך שאינכם יכולים לשלוט על הילד ולנהל את חייו במקומו ועליכם להעביר אליו את האחריות למעשיו. עם זאת - יש לכם את הזכות ואפילו את החובה לשלוט על חייכם ולהגן על עצמכם ועל שאר בני המשפחה מפני הנזקים שבהתמכרות. זוהי נקודת המפתח לשינוי. שינוי אצל ההורים יביא בהכרח לשינוי אצל הילד.
ברוח זו מומלץ לנקוט באסטרטגיה בעלת מס' שלבים:
בשלב ראשון - שקפו לילד את המצב כפי שאתם תופסים אותו. סביר להניח שהוא ינסה להפחית מחומרת מצבו ואף יגיב בתוקפנות ובהגנתיות כלפי כוונתכם למנוע ממנו את ההתנהגות המענגת שהפכה למרכזית ומשמעותית בחייו. חשוב לא לנסות בשלב זה להגיע להסכמות איתו ולהסתפק בהבהרת נקודת מבטכם והבעת דאגה כנה.
בשלב שני - עליכם לקבוע כללים חדשים שיגנו עליכם ועל בני ביתכם מפני תוצאותיה של ההתנהגות המתמכרת.
המסר צריך להיות ברור - "ההתנהגות שלך פוגעת בנו, אם תמשיך אותה נתרחק ממך ונתמקד בהגנה על עצמנו מפניך". ההגנה צריכה להיות בכל המישורים:
הגנה פיזית - מפני אלימות או גניבה או סכנה של פשיטת משטרה על ביתנו וכדומה.
הגנה נפשית - התרחקות ממצבים שעלולים לגרום לאכזבה ודאגה, הרחקת אחים קטנים מהשפעה שלילית. הגנה כספית - התמכרות עולה כסף שבדרך כלל מגיע מההורים. אין לממן דבר שאתם מתנגדים לו.
הגנה חברתית - להגן על המוניטין האישי והמשפחתי שלנו.
הורים - כאן עליכם להיות אמיצים ויצירתיים כדי למנוע או לפחות לצמצם את ההשלכות לטווח קצר וארוך שעלולות להיגרם לכם אם תסכימו לחיות עם ההתמכרות בביתכם ובסביבתכם.
זכותכם לשקול מחדש אם לתת לילד תמיכה כספית, לאפשר לו לגור בביתכם או אפילו אם להיות איתו בקשר.
הכללים החדשים ישפיעו בהכרח לרעה על חייו הנוחים של בנכם / בתכם. יהיו לו פחות מרחב ופחות אמצעים להמשיך את ההתנהגות המתמכרת. הוא ינסה להתנגד לכללים, להפר אותם ולהתמקח עליהם. עליכם להיות עקביים והחלטיים ולתת לו להתמודד לבד עם תוצאות מעשיו. גם אם מדובר במתבגר צעיר ושביר - אם הוא מרשה לעצמו להיחשף לסכנות הוא צריך לקחת בחשבון שלא יהיה מי שיגן עליו.
בשלב שלישי - למרות האווירה המתוחה בבית ותחושה של ריחוק וכעס מהילד, עליכם ההורים להתעלות על עצמכם ולהעביר לו מסרים של חיזוק והבעת אמון ביכולתו להפסיק את ההתנהגות ההרסנית, ובתבונתו וכישוריו להיות אדם חיובי ומצליח בחיים. חשוב להציע לו לפנות לטיפול, ואם יסכים - לסייע באופן פעיל במציאת מטפל מתאים ובמימון הטיפול אם יש צורך.
תמיכה בשבילכם
גם אתם ההורים זקוקים לתמיכה, הכלה והדרכה.
ההכרה בכך שהילד שלכם נמצא במצב מסוכן שעלול לסחוף אותו למסע של הרס עצמי, יוצרת אצל כל הורה תחושות קשות של דאגה, אשמה, כעס וחוסר אונים. השאלה: "איפה טעינו?" מרחפת באוויר ואינה מניחה. הורים רבים "חוטאים" בתגובה ראשונית של הכחשה ובריחה מהתמודדות, אולם המציאות הקשה מחייבת בסופו של דבר לפעול. גם אם קיבלתם את ההחלטות הנכונות ונקטתם בשיטות המומלצות ע"י המומחים, עדיין ההתמודדות קשה.
יישום נכון של שלב הצבת הכללים החדשים, מעמיד אתכם בהכרח במצבים שבהם אתם מרגישים רעים ובלתי פופולאריים וסופגים כעסים מבנכם / בתכם. קשה שלא להתלבט אם הגבול שהצבתם והכללים שקבעתם הם נכונים ומוצדקים ולעמוד בלחץ המופעל מהילד להגמיש עמדות ולוותר.
כדי להצליח במשימה, חייבים בני המשפחה לפעול בשיתוף פעולה ואחידות. עליכם לתמוך זה בזה ולהתעלות מעל חילוקי דעות, כעסים והאשמות הדדיות.
לכן מומלץ גם לכם ההורים, לפנות למטפל מוסמך ומנוסה שידע להדריך ולכוון אתכם במאבקכם להצלת בנכם או בתכם מהידרדרות להתמכרות ולהרס עצמי. מומלצת גם השתתפות בקבוצה / סדנה להורים שתספק לכם את התמיכה וההכוונה המקצועית בצד תחושת השיתוף וההכלה הנגזרת מהמפגש הקבוצתי עם הורים נוספים המתמודדים עם בעיה דומה.
050-3331-331