🖶 הורים וילדים - "לי זה קשה יותר"לשלוח לגן, להפסיק להניק או כל "השלטת משמעת" אחרת
לפני כמה ימים קראתי פוסט שאמא בשם "אום נטע" כתבה בפורום, כאשר הפסיקה להיניק את ביתה, ולדעתי אפשר לקרוא את זה באותה מידה כאילו ששלחה ילד לגן. היא כתבה כך: "אני לא מקילה ראש באובדן שלך. צפיתי את הרגע הזה וחששתי ממנו מאוד, היום בו אקח ממך סופית את מה שהיה חלק כל כך משמעותי בחייך, בחיי... בניגוד גמור לרצונך... הרי זה אובדן עבורי, לא רק עבורך... מה שהיה נכון לשתינו כשנולדת, כבר לא מתאים כעת, לפחות לא עבורי. "
מה שהדהים אותי בקטע הזה זו הכנות, והראיה הנדיבה כל כך של ביתה וגם של עצמה. היא רואה את האובדן של שתיהן. לא רק שלה, ולא רק של ביתה.
משפט שאני רואה אותו כמנוגד לחלוטין למה שאם זו כתבה, הוא משפט מקובל ביותר בתקופה של שליחת ילדים לפעוטונים ולגני ילדים - "לאמא זה קשה יותר". או "האם סובלת יותר". שולחים ילד לגן, הוא בוכה, האם בוכה לפעמים מחוץ לגן, ומישהו אומר לה, "את סובלת יותר". הוא כבר הפסיק לבכות ולך קשה, ובעצם קשה לך סתם. קשה לך כי את לא יודעת לשחרר. קשה לך כי אין לך אמון, בילד שלך ובגן. ואז אמהות משתכנעות ואומרות גם הן, "לי זה קשה יותר".
אבל למה קשה לשלוח ילד לגן? האם אנחנו חסרות בינה כל כך, עד שאנחנו עושות דבר מדהים לכל הצדדים, וסתם קשה לנו איתו? למה לא קשה לשלוח ילד לבריכה עם סבתא? ואם כל כך קשה לנו לשחרר, למה זה מתבטא רק עכשיו?
קשה לנו כי יש פה אובדן, שלנו ושלו. אובדן של הזמן שלנו איתו לבד בבית, או הזמן שלו במקום הבטוח שהוא מכיר ואוהב - הגן הקודם. אובדן של מצב יציב וטוב שהיינו בו. אנחנו לוקחים ממנו משהו משמעותי, בין אם זה נעשה למענו ובין אם למעננו. קשה לנו כי אנחנו דואגות לילד. אנחנו המגינות הראשיות שלו (בד"כ), ואנחנו משאירות אותו חסר מגן לזמן מסוים. במקום לא בטוח, לא מוכר, עם אדם שלא מכיר אותו, ולא מבין את הסימנים שלו.
קשה לנו כי אנחנו גורמות לילד למשבר. משבר שהחלטנו עליו ואולי רציונלית הוא מוצדק בעינינו, ובכ"ז, למה להתעלם? יש פה משבר. אפילו אם הילד בשל לגמרי ללכת לגן, אפילו אם הגן מצוין, אפילו אם הגננת מוכשרת והכל אידיאלי רציונלית - יש פה משבר. איך לא? ילד נכנס לקבוצה חדשה, מבנה חדש וצוות חדש, וצריך ליצור מחדש את העולם שלו, את הביטחון שלו. זה משבר בכל מקרה. קטן או גדול. יש גילאים וילדים שעבורם זה משבר גדול. אפשר לומר שזה אתגר, וזה נכון. והאתגר הזה אולי יחזק את הילד. אבל לומר רק את המילה "אתגר" מסתיר את הקושי. יש פה אתגר ומשבר.
במשפט "לי זה קשה יותר" יש התנתקות. הפניית עורף לרגש האימהי שלנו, להיגיון האימהי. המשפט הזה אומר בעצם, שלא קשה לילד. ואם לא קשה לילד, למה אני סובלת? כי ההיגיון שלי לא תקין. כי הרגש האימהי שלי מוגזם. זהו למעשה משפט של דיכוי גברי, דיכוי של החברה הגברית, שאנחנו הנשים הפנמנו, וכעת משתמשות בו כלפי עצמנו. מדכאות את עצמנו. מדכאות את הרגשות האימהיים שלנו, את המצפן האימהי שלנו שאומר - להגן על הילד. תמיד. להציב אותו בראש. לעשות הכל למענו. המצפן הזה מושתק כעת, כי הוא צועק הצילו. המחט שלו מתנדנדת בפראות.
איזה הבדל בין המשפטים, "אני לא מקילה ראש באובדן שלך" ו"לי זה קשה יותר". בראשון אנחנו יחד בהתמודדות הזו, הגדול והקטן. בשני יש ביטול של כל הקושי, התעלמות. בראשון יש מה לעשות. אם יש פה אובדן אמיתי, משבר, אז אפשר לתמוך בילד. אפשר לדובב אותו (בגיל המתאים), לשוחח איתו על הקשיים שלו, אפשר להציף אותו באהבה, בחיבוקים, אפשר להשתדל להשלים את הביטחון החסר בבית, אפשר לקרוא סיפורים מתאימים, או כל דבר אחר שיכול לחזק אותו בהתמודדות שלו. אפשר גם להשיג תמיכה לעצמנו, באובדן שלנו, במשבר שלנו, בהתמודדות שלנו. במשפט "לי זה קשה יותר" סוגרים את הדלת. לא קשה לך, ומספיק כבר לבכות. וגם לי לא קשה באמת, כי אין סיבה אמיתית, אני סתם לא משחררת. אז גם אני לא צריכה לעשות עם עצמי שום דבר, ומספיק כבר לבכות.
ואחרי שהכל נאמר, לפעמים לנו זה באמת קשה יותר
חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדיםחינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדיםחינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש ... וחושב שכולם נגדים, וכל ניסיון לטפל בכך עלול רק להחריף את המצב. אליעד מדגיש שכאשר הורים או יועצים נותנים עצות, הם אינם מכירים את כל המשתנים הרלוונטיים, כמו הרקע הרגשי של הילד, ההיסטוריה המשפחתית שלו, ומאפייני ... גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן דוגמה לכך שאם ילד לא עושה שיעורי בית, ואומרים להורה לאסור עליו טלוויזיה, ייתכן שזה יצליח בטווח הקצר אך ייצור בעיות אחרות בעתיד. הוא מסביר שלכל עצה יש מחיר, ועלולה להיות תופעת לוואי ... את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל לחנך את עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי אם ההורה לא מבין איפה הוא צריך להשתפר, אין לו סיכוי לעזור לילד שלו להשתפר. אליעד מדגיש שהקושי של הילד להשתנות הוא בדיוק כמו הקושי של ההורה להשתנות. אם ההורה רוצה שהילד יפסיק להיות אלים, ההורה חייב לבדוק איפה הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - ... הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, אבל למעשה מונע מהילד ללמוד להתמודד בכוחות עצמו. הוא מציג גם דוגמה של אדם רעב ... שצריך להיות מדויקים מאוד באיזון בין רחמנות לאכזריות, וזו בדיוק המומחיות הנדרשת להורה או למנהיג אמיתי. מפורסמים של שקר והנזק בחינוך על פי עצותיהם - מה זה אומר? אליעד כהן מתאר תופעה של מפורסמים של שקר - יועצים, ... מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ההורה מיישם את העצות של סטיב גובס להצלחה עסקית, הילד עשוי להצליח, אך גם לקבל על עצמו את התסביכים והקשיים הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ... ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני חינוך ילדים ...
מערכות יחסים בין אישיים, למה מישהו מתייחס אליך בצורה מסוימת? מערכות יחסים במשפחה, למה מישהו לא מכבד אותך? למה מישהו מתנהג בצורה מסוימת? יחסי הורים וילדים, יחסים בין בני זוג, יחסים זוגיים, התנהגות ילדותית, התנהגות לא בוגרתמערכות יחסים בין אישיים, למה מישהו מתייחס אליך בצורה מסוימת? מערכות יחסים במשפחה, למה מישהו לא מכבד אותך? למה מישהו מתנהג בצורה מסוימת? יחסי הורים וילדים, יחסים בין בני זוג, יחסים זוגיים, התנהגות ילדותית, התנהגות לא בוגרת... יחסים בין אישיים, למה מישהו מתייחס אליך בצורה מסוימת? מערכות יחסים במשפחה, למה מישהו לא מכבד אותך? למה מישהו מתנהג בצורה מסוימת? יחסי הורים וילדים, יחסים בין בני זוג, יחסים זוגיים, התנהגות ילדותית, התנהגות לא בוגרת למה ההורים כועסים שהילדים מתנהגים כמו ילדים? אחת המריבות הנפוצות ביותר בין הורים לילדים היא הטענה של ההורים כלפי ילדיהם על כך שהם מתנהגים בצורה ילדותית ולא בוגרת. ההורים מתוסכלים ומביעים כעס כאשר הילד מתנהג כילד ולא כפי שההורים מצפים מאדם בוגר. הורים רבים שואלים את עצמם: למה הילד שלי מתנהג בצורה לא בוגרת? או למה הוא מתנהג בצורה ילדותית?. מבחינת ההורים, ישנה ציפייה שהילד יתנהג בבגרות מסוימת, וכאשר זה לא קורה, הם מביעים אכזבה ותסכול. מנגד, התלונה הנפוצה ביותר מצד הילדים היא שההורים מתייחסים אליהם כמו אל ילדים קטנים ולא כמו אל אנשים בוגרים. ילדים מתוסכלים מכך שההורים מנהלים אותם, מחליטים עבורם, אומרים להם מה לעשות, מגבילים את חופש הפעולה שלהם ולא מאפשרים להם להתנהל בעצמאות מלאה. הטענה של הילד היא: אני לא ילד, אני בן אדם בוגר, תפסיקו להתייחס אליי כאל ילד קטן. מהי הסתירה בהתנהגות ההורים? אליעד כהן מסביר שהבעיה נובעת ממסרים סותרים שההורים מעבירים לילדיהם. ההורה מתייחס אל הילד כמו לילד כאשר זה מתאים לו, וכמו לבוגר כאשר זה נוח עבורו. לדוגמה, ההורה עשוי לפנק את הילד, להעניק לו זכויות מיוחדות, לדאוג לו ולתמוך בו ללא תנאים רק משום שהוא ילד. ההורה עושה דברים רבים למען הילד שלא היה עושה עבור אדם בוגר, כמו לדאוג לו יתר על המידה, לספק לו כסף, להקל עליו מטלות שונות ועוד. אבל כאשר ההורה דורש מהילד להתנהג בבגרות, הוא פתאום כועס על כך שהילד מתנהג כמו ילד. הסתירה הזו יוצרת בלבול אצל הילד. ההורה לא יכול מצד אחד להעניק לילד זכויות מיוחדות כילד, ומצד שני להתלונן כשהילד אינו נוטל על עצמו אחריות של מבוגר. הפתרון המוצע כאן הוא חד משמעי: אם ההורה רוצה שהילד יתנהג בצורה בוגרת, עליו להתייחס לילד כמעט אך ורק כאל אדם בוגר, הן בזכויות והן בחובות. אם אתה כהורה ממשיך להתייחס לילד שלך כאל ילד קטן, אל תתפלא כאשר הילד ידרוש זכויות ופריבילגיות של ילד ויסרב להתנהג בבגרות. מהי הסתירה בהתנהגות הילדים כלפי ההורים? גם הילדים מעבירים מסרים סותרים להורים. הילד רוצה שההורים יראו בו אדם בוגר, יכבדו אותו, יתנו לו עצמאות ולא ינהלו אותו. אבל הילד עצמו ממשיך ליהנות מזכויות ויתרונות שמקבלים ילדים בלבד - הוא דורש פינוקים, ... לדרוש פינוקים ועזרה של ילד. איך המסרים הסותרים משפיעים על מערכות יחסים אחרות? אליעד כהן מרחיב את הרעיון ומסביר שהבעיה של המסרים הסותרים איננה ייחודית רק ליחסי הורים וילדים, אלא היא נפוצה כמעט בכל מערכת יחסים בין אנשים. כאשר אדם מציג את עצמו בדרך מסוימת, הוא מקבל מהסביבה יחס שתואם את ההתנהגות שלו. למשל, אדם ... לעצמו כאל חסר ערך או מתנהג בצורה ילדותית, הסביבה מגיבה בהתאם. איך ניתן לשנות את הדינמיקה של יחסים בעייתיים? אליעד כהן מדגיש שכדי לשנות את מערכת היחסים, בין אם בין הורה לילד או בכל מערכת אחרת, צריך לשנות את המסרים שאתם משדרים. אם ההורה רוצה שילדו יתנהג כמו אדם בוגר, עליו להתחיל להתייחס אליו כאל אדם בוגר כמעט בכל מצב. אם ילד רוצה שהוריו יכבדו אותו ויראו בו בוגר, עליו להתנהל באופן בוגר ואחראי, בלי ליהנות מהטבות של ילד קטן. הוא מציע לכל אדם שנתקל ביחס שלא נעים לו לבדוק איך הוא עצמו ... הוא תגובה ישירה למה שאנחנו מקרינים החוצה. סיכום והמלצות מעשיות לשיפור יחסים במשפחה ובמערכות יחסים בכלל לסיכום, אליעד כהן מדגיש ששינוי מערכות יחסים מתחיל מבפנים. להורה שרוצה שהילד יתנהג בבגרות מומלץ להתייחס לילד כאל מבוגר בכל התחומים. לילד שרוצה לקבל יחס בוגר מומלץ להתנהג בצורה בוגרת באמת, לקבל על עצמו אחריות ולא לדרוש הטבות של ילד. העיקרון הכללי הוא: היחס שאתה מקבל הוא תוצאה של היחס שאתה מעניק לעצמך ולדרך שבה אתה מציג את עצמך לסביבה. לשיפור מערכות יחסים בין הורים לילדים או בכל תחום אחר, מומלץ לבחון מחדש את ההתנהלות העצמית, לבדוק איפה אתם מעבירים מסרים סותרים, ולתקן אותם כדי לקבל יחס שתואם את הציפיות שלכם. למה מישהו מתנהג בצורה ילדותית? מריבות בין הורים לילדים מסרים סותרים במערכות יחסים איך לגרום לאנשים לכבד אותך? בעיות בין הורים וילדים למה לא מתייחסים אליי בכבוד? איך לשפר מערכות יחסים במשפחה? המריבה הנפוצה ביותר בין
אהבת הורים לילדים, איך לאהוב פחות את הילד שלך? הענקת יתר, מעניק יותר מידי, איך לא להעניק יותר מידי? למה אני אוהב את הילד שלי? למה אני אוהב אותו? למה אני אוהב אותה? למה אני אוהב להעניק? למה אני אוהב לתת? יחסי הורים וילדיםאהבת הורים לילדים, איך לאהוב פחות את הילד שלך? הענקת יתר, מעניק יותר מידי, איך לא להעניק יותר מידי? למה אני אוהב את הילד שלי? למה אני אוהב אותו? למה אני אוהב אותה? למה אני אוהב להעניק? למה אני אוהב לתת? יחסי הורים וילדיםאהבת הורים לילדים, איך לאהוב פחות את הילד שלך? הענקת יתר, מעניק יותר מידי, איך לא להעניק יותר מידי? למה אני אוהב את הילד שלי? למה אני אוהב אותו? למה אני אוהב אותה? למה אני אוהב להעניק? למה אני אוהב לתת? יחסי הורים וילדים למה הורים אוהבים את הילדים שלהם יותר מאשר בני זוגם? אליעד כהן מסביר כי אחת הסיבות להעדפת ההורים את ילדיהם על פני בני זוגם, היא שהאהבה לילד נתפסת כנטולת תנאים. אנשים מחפשים מקום שבו הם יכולים להעניק אהבה ללא תנאי, והילד מספק בדיוק את המקום הזה. לעומת זאת, ביחסים זוגיים האהבה מותנית וצבועה בדרישות ובציפיות שונות. ההורה מרגיש שדרך הילד הוא יכול לבטא את אהבתו ללא גבולות וללא תנאים, ולכן פעמים רבות יעדיף להעניק לו יותר מאשר לבן הזוג. לדוגמה, אדם יכול לאהוב את ילדו באופן בלתי מותנה, בלי קשר למעשיו או להצלחותיו, בעוד את בן הזוג הוא אוהב לרוב בתנאים מוגדרים ובציפיות מסוימות. כשמדובר בילדים, קיימת תחושת הזדהות עמוקה יותר, ההורה מרגיש שהילד הוא חלק בלתי נפרד ממנו, כמעט כמו שלוחה שלו. לעומת זאת, בן הזוג נתפס כאדם נפרד לגמרי, ולכן אהבה כלפיו כרוכה בתנאים ובדרישות. למה אנשים מעניקים יותר מדי לילדים שלהם? אליעד כהן מבהיר שאחת הסיבות לכך שהורה מעניק לילדו יותר מדי, היא שההורה בעצם מעניק לעצמו פיצוי על דברים שהוא עצמו לא קיבל בילדותו. הוא מביא דוגמה של הורה שהעניק לילדו באופן מוגזם כי אביו של אותו הורה התייחס אליו באופן רע בילדותו, וההורה נשבע לעצמו שעם ילדיו שלו הוא יתנהג אחרת. לכן, בכל פעם שילדו של אותו הורה סובל או נפגע, ההורה מנסה לפצות אותו ולהעניק לו עוד ועוד. לדברי אליעד, כאשר הורה מעניק לילד, הוא בעצם מדמיין שמעניקים לו עצמו בתור ילד. כלומר, ההורה מעניק לילדיו כדי לפצות את עצמו רגשית על חוסרים שחווה בעברו. לדוגמה, אדם שהרגיש בילדותו שהוא לא אהוב או לא רצוי, ינסה לפצות על כך על ידי כך שהוא יאהב את ילדיו בצורה מוגזמת. איך להפסיק להעניק יתר על המידה לילדים? אליעד מסביר שהפתרון להענקת יתר טמון בזיהוי הסיבות שמניעות את ההורה לתת כל כך הרבה. אם, למשל, הסיבה להענקת היתר היא שההורה מנסה לפצות על חסך שחווה בילדותו, הפתרון יהיה שההורה יכיר בחוסר שחווה, יתמודד איתו ויקבל אותו במקום לנסות לפצות עליו דרך הילדים. אליעד נותן דוגמה להורה שאומר כי בילדותו לא חיבקו אותו מספיק ולכן היום הוא מרעיף חיבוקים על ילדיו. כדי לפתור זאת, ההורה צריך ללמוד לקבל ולהשלים עם החסך שהיה לו בילדות, עד כדי כך שהוא יהיה מסוגל להגיד שהוא היה מוכן לעבור שוב את אותה החוויה. ברגע שההורה יגיע למצב של קבלה מוחלטת של עברו, הוא לא ירגיש צורך להעניק באופן מוגזם לילדו כפיצוי עצמי. איך להתמודד עם הפחד מאובדן הילד? בהקשר של פחד מאובדן ילד, אליעד מסביר שהפחד נובע מאהבה מוגזמת, שההורה חש כלפי הילד. אם ההורה רוצה להקטין את הפחד הזה, הוא צריך להחליש את מידת האהבה או התלות הרגשית שלו בילד. כדי לעשות זאת, עליו להבין מהי הסיבה לאהבה הרבה הזו ולנסות לספק אותה בדרכים אחרות. לדוגמה, אם ההורה גאה מאוד בילדו ולכן מרגיש קשר חזק כלפיו, הוא צריך למצוא דרכים אחרות להרגיש גאה בעצמו ולא רק דרך הילד. איך ללמוד לאהוב פחות את הילד שלי? כדי ללמוד לאהוב את הילד פחות, ... תלוי רגשית בהצלחת הילד שלך. איך אפשר לאהוב את החיים ללא תנאים? אליעד מסביר שאהבת החיים ללא תנאים היא הדרך האולטימטיבית להתמודד עם תלות רגשית בילד. כשהורה מצליח לאהוב את חייו כפי שהם, בלי קשר לתוצאות, הוא יפסיק להשליך על הילד שלו את כל הציפיות והצרכים הרגשיים שלו. הוא יוכל לאהוב את הילד ממקום רגוע ולא מתוך תלות רגשית או ... הדרך הטובה ביותר לפי אליעד כהן היא לשלב בין התמודדות עם חוויות העבר ולקיחת אחריות מלאה עליהן, לבין למידה של אהבה עצמית ואהבת החיים ללא תנאים. רק כך ההורה יכול לשחרר את עצמו מתלות רגשית בילד ולהעניק לילדו אהבה בריאה ומאוזנת, ללא צורך בפיצוי עצמי או בהענקת יתר. איך לאהוב את הילד פחות? נתינת יתר לילדים למה הורים מעניקים יותר מדי? אהבה ללא תנאים לילדים איך להתמודד עם אובדן ילד? למה אוהבים ילדים יותר מבני זוג? נתינת יתר כפיצוי עצמי, להעניק לעצמך דרך הענקה לילד שלך, לתת לו את מה שלא היה לי, נהנה לאהוב בלי תנאים, אהבת הורים לילדים בלי תנאים, לאהוב ילד בלי תנאים, את מי אוהבים יותר? אהבה לבן זוג או לילד שלך, אהבה לילדים על חשבון אהבה לבן זוג, היא אוהבת יותר את הילד, הוא אוהב יותר את הילד, למה הורים אוהבים ילדים? התמודדות עם אובדן ילד, התמודדות עם פרידה מילד, התמודדות עם הורות משותפת, התמודדות עם משמורת משותפת, סיבות
מאת:
סאלי תדמור - מאמנת אישית למפנה בחיים.
13 שנים של הכשרה ונסיון באימון אישי והנחיית קבוצות
שנים של הכשרה ונסיון באימון אישי והנחיית קבוצות
BA בפיסיקה, MSc במחשבים בהצטיינות, מהטכניון
ידע והכשרה בטכניקות של:
אימון אישי קלאסי
"התמקדות"
"יעוץ הדדי להערכה מחדש"
עבדתי בהצלחה עם מאות אנשים:
גברים, נשים, בכירים, בעלי עסקים, אנשי אקדמיה, הייטק, אמנים, הורים, ועוד.
סיפורי אימונים, מאמרים, שאלות ותשובות אודות אימון אישי
באתר שלי
אימון אישי
אימון אישי ועבודה בשיטת
התמקדות
054-9982560
/
sally.tadmor@gmail.com
לחץ כאן לעוד
מאמרים של סאלי תדמור - מאמנת למפנה בחיים.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?