ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הורות ✔תסמונת הניכור ההורי - מבוא ✔תסמונת הניכור ההורי (באנגלית: Parental Alienation Syndrome) היא תופעה בה ילד... - ידע להצליח התחייבות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨תסמונת הניכור ההורי - מבוא
תסמונת הניכור ההורי (באנגלית: Parental Alienation Syndrome) היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, ועל רקע של גירושים בין בני זוג. המונח נטבע ב - 1985 על ידי פרופ' ריצ'רד גארדנר מארצות הברית, ומגדיר תסמונת של ילדים אשר חוו הסתה כנגד הורה מנוכר. קיומה של התסמונת עדיין שנוי במחלוקת בקרב אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והמשפט, אך משנות ה - 90 היא משפיעה רבות על פסקי הדין בנושאי משמורת ילדים בארץ ובעולם.

תוכן עניינים:

1 רקע: הגירושין, המשמורת והילדים

2 מאפייני התופעה

2.1 האם המנכרת

3 צעדי מניעה וטיפול

4 ניכור הורי שלא באשמת ההורה המשמורן

5 הניכור ההורי בהליכים משפטיים

6 ביקורת

רקע: הגירושין, המשמורת והילדים:

מאבקי גירושים כוללים בדרך כלל מטענים רגשיים עזים, הגורמים לעתים לכך שבני הזוג המתגרשים אינם בוחלים בשום צעד אשר ישרת את מטרתם. אחד מנושאי המאבק הוא שאלת משמורת הילדים (אצל מי יגדל הילד), המהווה נושא טעון בו אחד ההורים צובר כעסים כלפי השני, ומתקשה להפריד בין כעסים אלו לבין טובתו של הילד בשמירה על קשר עם ההורה השני. כעסים אלה באים לידי ביטוי בהאשמות הדדיות על פגיעה בילד ובטענות על חוסר מסוגלות להיות הורה טוב.

אצל ילד החווה מאבקי גירושים במשפחתו, מתפתח קונפליקט נאמנויות, בו עליו לבחור בין אחד משני הוריו, והבחירה תהיה מושפעת, בין היתר, בתלות שלו בהורה השוהה במחיצתו זמן רב יותר. מאחר שיחסים עם הורים הם בעלי חשיבות מרובה להתפתחות אישית וקוגניטיבית - ילד העומד במרכזו של סכסוך כזה עלול להימצא בסיכון פסיכולוגי.

בתי משפט נדרשים להחליט החלטות אשר לוקחות בחשבון את טובת הילד כשיקול המועדף על כל השיקולים האחרים, ומזמינים חוות דעת של אנשי מקצוע, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופקידי סעד, ואלו חותרים לזהות מצוקות רגשיות אצל הילדים, אם הן קיימות. מסקנותיהם משמשות כלי חשוב בהחלטות שופט, הנדרש להכריע למי מההורים תינתן המשמורת.

ריבוי מקרי גירושים, המחלוקות הרבות סביב נושא המשמורת, והמודעות הגוברת של אבות לחשיבות של חלקם בגידול ילדיהם - חשפה את התופעה של ניכור הורי.

מאפייני התופעה:

ב - 1985 טבע פרופ' ריצ'רד אלן גארדנר את המונח "תסמונת הניכור ההורי". הוא היה הראשון שהתייחס בצורה שיטתית לתופעות שונות שהתגלו אצל ילדים בהקשר לסכסוכים בין הורים, ובעיקר לגבי משמורת. ב - 1995 פרסמו אליעזר ויצטום וזאב ברגמן מאמר הסוקר את התסמונת, ובו הגדירו את התופעה:

"בתסמונת הזו הילד עסוק באופן כפייתי בגינוי ההורה השנוא והמנוכר ובהאשמות כלפיו... ניסיונות התקרבות של ההורה השנוא נתקלים בתגובות בוטות מאוד: הילד צורח, מקלל, יורק ובועט... אצל ילדים אלה קיים חיצוי (split) ברגשותיהם כלפי ההורים. אחד ההורים הוא טוב באופן מוחלט והשני הוא רע באופן מוחלט".

ברגמן וויצטום מציינים כי על הילד מופעלים אמצעים פסיכולוגיים שונים הגורמים לניתוקו מההורה המסורב וגורמים לו לפתח תלות בהורה המנכר. אמצעים אלה מביאים במקרים רבים לתלונות שווא של הילד על פגיעה פיזית או נפשית של ההורה המנוכר. ד"ר דניאל גוטליב הסביר כי אנשי המקצוע המשוחחים עם הילד נתקלים בהאשמות על פגיעה פיזית או נפשית, מצד האב המנוכר, אך עליהם לקחת בחשבון גם את העובדה כי טענותיו של הילד במצב זה עשויות להיות רדודות, מופרכות, לא מותאמות לגילו, דומות למעין דקלום של דברי ההורה השני, או מנוגדות ליחסי ההורה והילד כפי שהתקיימו בעבר. גארדנר מדגיש כי תסמונת הניכור ההורי היא סוג של התעללות רגשית בילדים, בכך שלא רק "תלונות" הילד נגד ההורה השני יכולות לגרום להרחקת הורה אוהב לכל החיים, אלא שהן יכולות גם לגרום להפרעה נפשית אשר תלווה את הילד לכל ימי חייו.

תסמונת הניכור ההורי מופיעה בדרגות שונות של חומרה. בדרגה הקלה יותר, הניכור מתבטא בכעסים חולפים הבאים לידי ביטוי למשל בטון הדיבור של השיחה. בדרגה החמורה יותר מדובר ב"סרבנות קשר" ממשית, בה הילד מסרב לכל קשר עם ההורה המנוכר. דרגה זו קרויה גם "חטיפה נפשית", ובמקרים בהן היא מתמשכת - לעתים לא נותר בזיכרון הילדים זכר (מודע) לקשר הטוב שהיה בילדות עם ההורה השנוא.

גוטליב מסכם את התופעה כך: " תסמונת ניכור הורי היא עיוות של מערכת יחסים נורמלית בין הורים לילדים. עוצמת הרתיעה והכעסים, וביטויי השנאה, עולים עשרות מונים על שאנו רואים במקרי התעללות פיזית ומינית. בתיקי נוער ואימוץ בהם היו פגיעות קשות וברורות בילדים, אין נתקלים באותה רמה של טינה ודחייה של ילדים את הוריהם."

האם המנכרת:

אף כי התסמונת שניסח גארדנר דנה בשני ההורים, יש המפנים את הטענות אל האם, כמשמשת ברוב המקרים כהורה מנכר. זאת, על רקע התפישה התרבותית הרווחת גם בבתי משפט, להעדיף אותה כהורה משמורן למרות התפישה המדעית העכשווית השונה בתכלית, כמו גם התפישה החוקית העכשווית במדינות רבות בעולם, אך טרם בישראל.

על פי ברגמן וויצטום: "האימהות המזיקות, הגורמות לסיטואציות כאלו, הן לעתים קרובות פנאטיות, ומשתמשות בכל האמצעים החוקיים והבלתי חוקיים כדי לחסום את ביקורי האב והקשר אתו. הן עסוקות בצורה כפייתית בשנאתן לאב ובמקרים רבים הן מגלות הפרעות פרנואידיות קשות הקשורות לדמות בן הזוג".

עם זאת, ידוע כי התסמונת פוגעת גם באמהות.

צעדי מניעה וטיפול:

גארדנר מציע דרכים מעשיות להתגבר על הניכור, שמטרתן למנוע מהאם את היכולת למנוע קשר של הילד עם האב. דרכים אלו כוללות פיקוח ואכיפה של גורמים מקצועיים והתערבות ישירה למניעת הניכור. במקרים קיצוניים, כשיש ניכור בדרגה חמורה, יש הטוענים כי יש להוציא את הילד מרשותה של האם ולהעבירו אל האב, ולאחר מכן, לפי הצורך, להביא לצמצום ועד ביטול הסדרי הראייה.

ניכור הורי שלא באשמת ההורה המשמורן:

קיימים אנשי מקצוע הטוענים כי ניכור מצד הילד עשוי להתרחש גם ללא הכוונה מודעת מצד ההורה המשמורן.

"... בתהליך גיבוש האבחנה ושיטת ההתערבות במקרים של סרבנות קשר, יש להתייחס בראש ובראשונה למצבו הנפשי של הילד, אופיו, יחסי האובייקט שלו, תפקודו בהתאם לקבוצת הגיל, צרכיו ההתפתחותיים והאישיותיים, נטיותיו, סגנונו, וכן בעיות רגשיות והתנהגותיות אחרות... השנאה של הילד כלפי ההורה המסורב נחוות כהתרחשות תוך - נפשית הקשורה לייצוגי אובייקט פנימיים, שבאה כתוצאה מתהליך עיבוד האבל של הילד על התפרקות המשפחה, הנטישה והאובדן. אצל הילד העסוק בשנאה ללא הפסקה ישנה המרה של העצב ושל חוסר האונים בשנאה שהיא מלאת כוח. גם אם קיים ברקע הורה מסית, הילד "המחזיק" בשנאה ובסרבנות אינו בהכרח מתזמר את תגובותיו בהתאמה להורה זה, אלא בעיקר כהגנה, כדי למנוע מעצמו כאב נפשי וצער."

הניכור ההורי בהליכים משפטיים:

חשיפת התופעה משנה באופן מהותי את התפישות המקובלות לגבי ההחלטה מי מבין ההורים יקבל את משמורת הילד, ובשנים האחרונות קיימת נטייה גוברת והולכת לבחון על פיה היבטים נוספים שלא היו מקובלים.

עד שנות ה - 90, המשמורות על ילדים ניתנו כמעט תמיד לאמהות. אמנם, בית המשפט העליון כבר הניח כי התופעה הייתה קיימת עוד לפני שגארדנר הגדיר אותה והתייחס אליה בצורה מתודית. אך תלונות ילדים על התעללות האב, התקבלו כמעט ללא תנאי, כמו גם סרבנות קשר שלא זכתה להתייחסות בולטת. בשנות ה - 90 גברה המודעות של אבות לקחת חלק בהורות גם לאחר הגירושים, ועל רקע הפרסום של תסמונת הניכור ההורי, החלו חוות דעת מקצועיות לבחון תלונות אלה בהסתמכם עליה.

תסמונת הניכור ההורי על פי גארדנר, ומאמרם של ויצטום וברגמן, משמשים אבני יסוד בפסקי דין של בתי המשפט העוסקים בענייני משפחה בארץ. שופטים בערכאות שונות אכפו קשר עם אב מנוכר בהתייחסם לתסמונת ולתקפותה. כך למשל השופטת סביונה רוטלוי: "הספרות המקצועית והפסיקה שאימצה אותה, מלמדים על כך, שכאשר מדובר בתסמונת ניכור הורי מהדרגה הקיצונית, יש חשיבות ראשונה במעלה להתערבות מהירה של הרשות המטפלת כמו גם הרשות האוכפת"., השופט חיים פורת: "התסמונת הנדונה מזיקה מאוד להתפתחותו של הילד. היא יוצרת אצלו תפיסה חד ממדית של אנשים ושל מערכת יחסים ומעוותת במיוחד את ההבנה שתהיה לו על מהות של מערכות יחסים בתוך המשפחה..

במקרים קיצוניים אף נקט בית המשפט בסנקציות כלפי הורה מתנכר. כך למשל הטיל שופט קנס על אם שמנעה קשר בין ילדה לאביה, דבר אשר גרם לנזק בקשר ביניהם. השופט ציין כי "התופעה של מניעת קשר בין הורה לילדיו, אשר כונתה לעתים בפסיקה כ"תופעת הניכור ההורי", היא רעה חולה שיש לעקור מן השורש". במקרה אחר נגזרו 30 ימי מאסר על אשה שנמנעה מלשתף פעולה ושיבשה את הקשר של הילד עם אביו (בית המשפט העליון שיחרר אותה כעבור 10 ימים).

ביקורת:

"תסמונת הניכור ההורי" כפי שניסח אותה גארדנר, שנויה במחלוקת ואיננה מקובלת על כל הקהילה הפסיכולוגית והמשפטית, כמו גם הדרכים שהציע לטפל בה. על אף ההדים הרבים שהיא מעוררת, היא עדיין אינה מוכרת על ידי גוף מדעי מוסמך, נתונה לביקורת חריפה, ויש הטוענים כי אינה נוגעת למדע כלל. הביקורת מגיעה מחלקים בממסד האקדמי ובממסד המשפטי. מכיוון שבמרבית המקרים האם היא ההורה המשמורן, מגיעה ביקורת קשה על תסמונת הניכור ההורי גם מארגונים ונשים בעלי תפישת עולם פמיניסטית. המבקרים אינם שוללים את תופעת הניכור, אלא טוענים כי יש "ניכור מוצדק" או "ניכור סביר בהתאם לנסיבות".

הביקורת מתייחסת להכללה הגורפת שמניח גארדנר לגבי הסיבות הגורמות לניכור ההורי. גארדנר, על פי המבקרים, מתעלם ממקרים בהם הניכור נובע מאירועים שיש להם השפעה שלילית על הילד מצד ההורה המנוכר, למשל התעללות נפשית או גופנית. נטען כי גארדנר, ובעקבותיו ויצטום, מייחסים את הניכור כמעט תמיד לאם המבקשת להשיג לעצמה רווח כלפי האב, ואין הם לוקחים בחשבון כי האם פועלת לפעמים מתוך גישה מוצדקת, למשל מתוך חשש אמיתי ומגובה בעובדות, על פיהן האב המנוכר עלול להזיק לילד. הכללה גורפת המעמידה את האם בעמדת אשמה, היא גם עמדה כוחנית ונטולת חמלה כלפי אמהות חסרות אמצעים אשר אינן יכולות להתגונן באמצעים משפטיים הולמים מול אבות בעלי אמצעים, אשר מעלים את הניכור ההורי כדרך קלה להשיג משמורת.

הביקורת גם שוללת את השימוש הדרסטי בכפיית הקשר עם ההורה המנוכר, למשל הוצאתו ממשמורת האם. התוצאות של כפייה כזו עלולות להיות הרסניות לילד.

בין המבקרים יש הקובלים על כך שהתאוריה של גארדנר חדרה מהר מדי ובקלות רבה מדי אל המערכת המשפטית, ללא ביקורת הולמת ומבלי שניתנת תשומת לב לפקפוקים הנשמעים אודותיה. הפסיכולוג ד"ר שבתאי נוי כותב כי "... דווקא הפשטנות והחד משמעיות של הגישה, היא שמושכת אליה אנשי מקצוע רבים: שופטים, משפטנים, ואנשי בריאות נפש ורווחה. על רקע המורכבות של בעיות בתחום בריאות הנפש, המשפיעות על מורכבות גם בחוות דעת של מומחים בתחום, מפתה הפשטנות של גישת "הניכור ההורי" את אלה המחפשים פתרונות פשוטים, ברורים וחד משמעיים. רבים נכשלו בכך שקיבלו את גישת "הניכור ההורי" מבלי שבחנו תחילה את הבסיס התאורטי, האתי והמדעי שלה, ואת מעמדה בקרב האגודות הפרופסיונליות".
פסיכולוגיה תכלית פרנואיד התפתחות מקצועיות להתייחס לטפל בהפרעה נפשית גירושים להתמודד עם אוסידי טורדנות כפייתית לטפל הורה הורות הורים ניכור ניכור הורי ניכור הורים תסמונת תסמונת הניכור ההורי
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה ... הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית ... שתוכל לעמוד בלחץ הנפשי של הורות. היא תכננה מראש את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה ... שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה לפחדים רבים אחרים שיש לאנשים, כגון הפחד ... על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את ... עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת חופשית. איך להתגבר על פחדים? מהי בחירה ... הכלכליים והרגשיים הכרוכים בהורות. בסופו של דבר, היא הגיעה למסקנה שאם תביא ילד, היא תהיה בלחץ רגשי תמידי: היא ... הללו, היא שקלה להיות אל - הורית, כלומר, לבחור במודע לא להביא ילדים לעולם. כיצד להתמודד עם הפחד? האישה רצתה לדעת ... יישום הפתרון לגבי פחד מהורות כדי להתמודד עם הפחד מהבאת ילדים, האישה צריכה לדמיין את עצמה כאמא ולדמיין כמה טוב ... והיא כבר שקלה להיות אל הורית אני לא רוצה ילדים רוצה לא להביא ילדים בכלל להיות אל הורית זה נקרא, מפה לשם משם לפה היא עכשיו אמרה אני רוצה לדעת איך אני יכולה להתמודד עם ...
אמהות ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות
אמהות ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות
... מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות האם אישה ללא ילדים לא מממשת את הפוטנציאל שלה? קיימת טענה נפוצה שלפיה אישה ... האם אישה חייבת להביא ילדים? רחם ופוטנציאל נשי אל - הורות אצל נשים נשים ללא ילדים ואושר אישי עכשיו יש נושא שאומר זה עניין שיותר קשור לנשים אבל הוא קשור גם לאנשים אם אתה לא אישה ...
הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת?
הורות חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, ... הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. והשאלה המרכזית היא, איך אפשר לגרום למישהו, להבין ... אותו. וברמה המעשית, מה יעשה האדם שהוא לא יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. כי כל ... קטן, גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין ... כי לפעמים רוצים להסביר לאדם איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בדכ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ולהחליף אותם למשחקים של ילדים יותר בוגרים. אבל, ... בצורה בוגרת, גם בלי לאלץ אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמה הנל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמה של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס למשחק בבובות בצורה יותר בוגרת. כי אפילו לשחק ... והילד שאוהב לשחק עם בובות מסיבה כלשהי, לא צריך להילחם בו, אלא צריך לנסות לנתב את המשחק שלו עם הבובות, למשהו יותר בוגר. ולדוגמה, ההורה יכול להציע לילד שלו, לעשות איזה משהו שכלי עם הבובות. כגון להציע לילד ליצור איזו הצגה של הבובות, או איזה ... ההתבגרות של הילד תתרחש הרבה יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג של פסיכולוגיה הפוכה. דהיינו, במקום לומר לילד, לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, ... בשילוב של צורת המחשבה הבוגרת, שאתה רוצה שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ה
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
... ילדים לעולם, אלהורות , אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, ... וללא לחץ וחרדות לגבי העתיד. אנשים משתוקקים לשלווה הזו שהילדים משקפים. אך האמת היא שניתן להשיג שלווה פנימית כזו גם בלי קשר להורות או זוגיות, בעזרת עבודה פנימית ואיזון בין ... מיטבי ולהיות מרוצים ללא תלות בתוצאות. להביא ילדים או לא? חיים בלי ילדים האם להתחתן ולהביא ילדים? איך לקבל החלטה בלי לחץ? אלהורות ואושר אישי האם ילדים הופכים אנשים למאושרים ...
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
... להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים ... כן להביא ילדים לעולם, מי רוצה להביא ילדים לעולם? ילדים זה שמחה, למה אנשים רוצים ילדים? להיות הורה לילדים, גידול ילדים, הבאת ילדים לעולם, לא רוצים להביא ילדים לעולם, להיות או לא להיות אמא, אל הורים, נשים שלא רוצות ילדים, גברים שלא רוצים ילדים, החיים ללא ילדים, נשים שלא ...
יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור על הילד בבריכה? איך לבחור גננת לילד? איך לא לשכוח ילד באוטו? שכחת תינוק ברכב
יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור על הילד בבריכה? איך לבחור גננת לילד? איך לא לשכוח ילד באוטו? שכחת תינוק ברכב
יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור על הילד בבריכה? איך ... בבריכה, והחשש מהתעללות בגן ילדים. אליעד כהן מתאר את התופעות האלה כקשורות ישירות להתנהלות הנפשית והרגשית של ההורים, וכן מציע הסברים שיכולים לעזור להבין את התופעות הללו יותר לעומק. איך שוכחים ילד ברכב? הנקודה הראשונה בה מתמקד אליעד כהן היא תופעת שכחת הילדים ברכב, שהיא תופעה שנראית לא ניתנת להבנה במבט ראשון. כיצד יכול הורה לשכוח את הילד בתוך הרכב? כהן מסביר שלמעשה, מדובר לא בטעות רגילה אלא בתופעה שמעידה על הזנחה רגשית כלפי הילד. הוא טוען שברוב המקרים, ההורה שוכח את הילד בגלל שהוא מציב את הילד במקום פחות חשוב לעומת דברים אחרים, כמו הפלאפון למשל. כהן מציין שכאשר מדובר על ילדים קטנים, תינוקות במיוחד, ההורה לא רואה אותם כאנשים עצמאים שדורשים תשומת לב מלאה, אלא יותר כאובייקט שמפריע לפעילות היומיומית שלו. אם ההורה היה שואל את עצמו האם היה שוכח את הילד אם היה במקום אחר או אם היה מדובר במצב חירום, התשובה הייתה כנראה שלילית. אולם, בשל המעגלים הרגשיים והשגרתיים של היום יום, הילד נשכח כמו שהוא נשכח בכל פעם, במובן שאין קשר רגשי חזק שמחייב את ההורה להתמקד בילד בצורה מוחלטת. הקשר לתופעות נוספות כמו טביעת ילדים בבריכה לסוגיה זו יש קשר ישיר לתופעות כמו טביעת ילדים בבריכה. כהן מסביר כי אלו תופעות שמתחברות לנושא של חוסר תשומת לב ברגעי סיכון, דבר שיכול להיגרם כאשר ההורה נמצא במצב של עייפות נפשית, עיסוק בהסחות דעת כמו עבודה או טכנולוגיה, או פשוט חוסר מודעות. כל אלו יחד מובילים למצב שבו ילד יכול להימצא בסיכון מבלי שההורה יהיה ער למצב. ההורה פשוט לא מצליח לשים לב לרגע הקריטי שבו הדבר היה יכול להימנע, שכן הוא ממקד את תשומת הלב בדברים פחות חשובים או יותר נוחים לו באותו רגע. ההיבט הרגשי של שכחת הילד כחלק מההסבר על שכחת הילד, אליעד כהן מציין גם את האספקט הרגשי - כיצד ההורה מגיב לילד ברגעים בהם הוא מציב את הילד במעמד של נושא ולא כאדם עצמאי שיש לו צרכים והרגשות. הוא מציין שברגעים שבהם הילד נמצא פחות חשוב מבחינה רגשית, קל להורים לשכוח אותו או להתעלם מצרכיו. חיבור לרגש ולעצם קיומו של הילד יוצר שינוי מיידי באחריות ובצורת ההתמודדות עם הילד. מהו הורות אמיתית? כהן מציין שבסופו של דבר, המהות של הורות אמיתית היא לא להביא ילד לעולם רק משום שזו המשימה או הצורך החברתי. הוא מדבר על חינוך שמוביל להבנה של ההורה את המשמעות האמיתית של ההורות - שמירה על הילד, רגישות לצרכיו הרגשיים, ומחויבות טוטאלית. כהן מסביר שהורות צריכה להיעשות מתוך תחושת אחריות עמוקה כלפי הילד, ושלא ניתן להסתמך רק על אינסטינקטים אלא על חיבור אמיתי ומודעות למצב של הילד. האם ההורה היה סומך על מטפל עבורו כפי שהוא סומך על מטפלת לילד? כחלק מהסברים אלו, כהן מציע דימוי חשוב: מה היה קורה אם היה אדם מבוגר שצריך ... סומך על מישהו שיעשה זאת בשבילו אם הוא לא מכיר אותו או לא יודע מה אמיתי במצב שלו? הוא מראה בהשוואה זו כיצד ההורה אינו שואל את עצמו מספיק שאלות לפני שהוא סומך על גננת או מטפלת בילד, ואין לו את המודעות לבדוק את מצבה של הסביבה החינוכית בצורה ... כל אחד יכול להיות אחראי על ילדיו ולבחור את הדרך בה יגיב למצב, אך זה דורש הרבה יותר מודעות עצמית ורגשית להורות. הוא ממליץ על חינוך רציני, מודעות גבוהה לרגשות ולצרכים של הילד, ולהבין שלפעמים החשיבות של הילד חשובה יותר מאשר דברים אחרים. הורות ורגש מה גורם לשכיחת ילד ברכב? טביעת ילדים בבריכה הורות וחינוך ילדים כיצד לבחור גננת לילד? אהבת הורים לילדים, האם הורים אוהבים את הילדים? למה שוכחים תינוק באוטו? למה שוכחים ילד ברכב? למה שוכחים פעוט ברכב? למה ילדים טובעים בבריכה? למה מביאים ילדים לעולם? אל הורות
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים מהו סבל למען הילדים? אליעד מציין שמדובר בתופעה נפוצה, בה הורים מרגישים שהם סובלים למען הילדים. התופעה הזו מתבטאת במצבים שבהם הורה נשאר בזוגיות לא טובה או עושה ויתורים רבים עבור ילדיו, מתוך רצון להימנע מלגרום להם סבל. אך בפועל, הילד לא תמיד מודע לויתורים הללו, וההורה מוצא את עצמו סובל יותר. סבל זה יכול להתבטא במגוון צורות: למשל, הורה שמרגיש שהוא שוהה בזוגיות לא טובה רק כדי להימנע מהשפעה רעה על הילדים, אך מצד שני סובל מהמצב. מהן הדוגמאות לסבל למען הילדים? אליעד מציג דוגמאות למצבים כאלה: הורה שנמצא בזוגיות לא טובה, אבל נשאר בה למען הילדים, מרגיש סבל מזה. הורה שמשקיע המון בילדיו, עושה המון ויתורים, ובסופו של דבר סובל מהמכסה הרגשית שמופיעה בעקבות זה. הורה שהתגרש ומרגיש רגשות אשם קשים, כי הוא סבור שהילדים סובלים בגלל הגירושין, ולכן הוא סובל בעצמו כדי לשמור עליהם או כדי לכפר על כך שגרם להם רע. איך ניתן לפרוץ את מעגל הסבל? ... מציע כמה דרכים: לשאול את עצמך האם הם באמת הילדים שלי במובן העמוק או שזו תודעה נפרדת. לשאול את עצמך אם באמת אתה חייב למנוע מהם כל סבל. לפעמים תפיסת ההורה טוענת שאפס סבל הוא הדבר הנכון, אך עלינו להבין שזה לא תמיד מציאותי. לבדוק אם באמת הפעולה כמו גירושין או שינוי במערכת הזוגית היא זו שגורמת לילדים רע, או שמא יש גורמים נוספים שמשפיעים יותר עליהם. לשאול אם יש מקום לבחון האם הילדים עצמם לא לוקחים אחריות על רווחתם האישית ורגשותיהם. האם הורים אחראים באופן מוחלט לסבל של הילדים? אליעד מציין שזו מחשבה בעייתית שיכולה להוביל להאשמה עצמית. לעיתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדותו, יחשוב שגם הוא עלול לגרום רע לילדיו. זה קורה כי הוא לא מבדל בין אשמתו האישית לבין האשמה שיכולה להיווצר מהתנהגות הוריו. לכן, אליעד ממליץ לקחת אחריות רגשית אישית, ללמוד לא להאשים את הורינו על הסבל שחווינו בילדות, ובכך למנוע את גלגול האשמה גם על הילדים. מה צריך לעשות כדי לשנות את התפיסה הזאת? על ההורה ללמוד לקחת אחריות על רגשותיו האישיים: להבין שמה שהוריו עשו לו בילדותו לא בהכרח היה הגורם הבלעדי לסבלו, ושהוא עצמו היה יכול לבחור כיצד להרגיש ולפרש את המצבים האלו. להבין שלא בהכרח על ההורה להיות הורה מושלם. תפיסת ההורה המושלם עלולה להוביל להקרבה מיותרת, דבר שיביא בהכרח לסבל. לשאול עד כמה באמת ניתן לשלוט בכל מה שקשור לרווחת הילד. האם באמת תלוי בהורה אם לילד יהיה טוב או רע? לחקור את ההנחות שמנחות אותנו בנוגע לטוב ורע. האם טוב ורע הם תמיד מוחלטים, או שניתן להסתכל עליהם מנקודות מבט שונות? מהם הקשיים והדילמות בקשר לאהבה והורות? אליעד גם מדבר על הקשר בין אהבה להורות, ואיך הקשר הזה יכול להוביל לסבל. הוא מציין כי לאנשים רבים ילדים הם מקור השמחה הגדול ביותר בחיים. אך כשאוהבים מישהו מאוד, זה גם אומר שאתה סובל יותר כשם הוא סובל. כל כך הרבה אנשים מוכנים להקריב את עצמם למען ילדיהם, מבלי לשאול אם באמת זו הדרך הנכונה. עליהם להבין את המחיר של האהבה וההורות, ולהיות מוכנים לשלם אותו. סיכום בסופו של דבר, אליעד מציע שנבין את התפיסות השגויות שהחברה וההורים עצמם מכתיבים לנו בנוגע להורות, ונפנים לשאלות מהותיות כמו מהו טוב עבור הילדים שלי?, האם עלי להיות מושלם?, האם ילדיי אחראיים גם על טובתם? כל אלו חשובים כדי להבין את גבולות האחריות ההורית וההשלכות על הסבל האישי והמשפחתי. הורים וילדים לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר למה אנשים חווים סבל למען הילדים? התופעה הזו מתארת מצב שבו הורה מרגיש שהוא סובל עבור הילדים שלו, ונשאר בתוך מצב שלא טוב לו (למשל בזוגיות גרועה או השקעה מוגזמת בילדים) רק כדי למנוע מהם סבל. מצד אחד הוא מוכן לספוג קושי אישי כדי להגן ... לסבול רגשית כדי לשמור עליהם או כדי לכפר על כך שגרם להם רע. איך ניתן לפרוץ את המעגל הזה של סבל? יש כמה דרכים אפשריות לפרוץ את מעגל המחשבות שגורם להורה לסבול למען הילדים או לסבול מכך שגרם להם רע: לבחון את השאלה האם הם אכן הילדים שלי במובן העמוק, או שמדובר למעשה בתודעה אחרת, בגוף נפרד שאינו בבעלות מוחלטת של ה
איך להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה?
איך להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה?
... להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה? ... שתמנע או תצמצם את הפגיעה בילדים. לדבריו, הסיבה שילדים נפגעים מגירושים קשורה באופן ישיר לחוויה של ההורים מהתהליך. אם ההורים חווים את הגירושים כטראומה קשה או ככישלון, גם הילדים יחוו זאת כך, ולהפך. ההסבר מתבסס על כך שהילדים מזדהים רגשית ומחשבתית עם ההורים שלהם. ככל שהילד צעיר יותר ופחות בעל יכולת הבחנה עצמאית, הוא נוטה יותר לאמץ את הרגשות והתחושות של ההורה. לכן, ככל שההורה ירגיש שהגירושים הם אסון, גם הילד יאמץ את ההרגשה הזאת. למה ילד נפגע מהגירושים של הוריו? ילדים יכולים להיפגע מגירושים מסיבות רבות. הם יכולים להרגיש נטושים, מכיוון שכבר אינם ישנים בכל לילה עם שני ההורים באותו בית. הילד יכול להרגיש עצוב או בודד מכיוון שפתאום ההורה שלו לא נמצא תמיד איתו, ויש תחושה של פירוק המסגרת המוכרת והבטוחה שהייתה קיימת. אליעד מסביר כי כאשר ההורה אומר לעצמו המשפחה שלי התפרקה, המשפחה חייבת להיות ביחד, הילד שומע ומפנים זאת, ולפיכך יחווה בעצמו שהמשפחה שלו התפרקה. כלומר, ההורה מעביר לילד את התחושה שהגירושים הם דבר שלילי וטראומטי, והילד מקבל את נקודת המבט הזו. מה הקשר בין אמונות ההורים לפגיעה בילדים? אליעד מדגים כיצד המחשבות והאמונות של ההורים משפיעות על הילדים. הוא מסביר שאם ההורה מאמין בצורה חזקה במשפחה כמשהו שחייב להיות מאוחד ושלם, הוא יחווה סבל גדול יותר כשהוא מתגרש, מכיוון שהוא רואה זאת כהתפרקות של חלום חשוב. הילד, שמזדהה עם ההורה שלו, יאמצו את אותה האמונה ולכן גם הוא יסבול מכך. לדוגמה, אם ילד גדל עם אמונה שצריכים להיות אבא, אימא וילדים ... הוא ירגיש רע מאוד כאשר הוא מגלה שזה כבר לא מתקיים. אליעד מציין שאמונה זו לא מגיעה משום מקום, אלא שההורים עצמם משרישים את האמונה הזו בילד. הם אומרים לו כמה טוב שיש שני הורים, ועד כמה חשוב האיחוד המשפחתי, וכאשר הגירושים מתרחשים, הילד מרגיש שכל האמונה הזו התנפצה לו. כיצד אפשר להפחית את הטראומה מהגירושים? אליעד מציע פתרון פשוט אך יסודי: כדי להפחית את הטראומה של הילד מהגירושים, ההורה צריך קודם כל להפחית את הטראומה שלו עצמו מהגירושים. אם ההורה יחשוב שהגירושים הם תהליך טבעי ולא אסון נורא, גם הילד יחשוב כך במידה רבה. ככל שההורה פחות יחווה את הגירושים כדבר רע, כך הילד שלו יושפע פחות מכך. הסיבה לכך היא שהילד תופס את המציאות דרכו של ההורה, במיוחד בגילאים צעירים. הילד בדרך כלל מזדהה מאוד עם ההורה שלו, ואם ההורה משדר שזה אירוע טבעי ולא טראומטי, הילד ילמד לקבל את השינוי במציאות בצורה בריאה יותר. דוגמה להורות משותפת ללא טראומה כדוגמה נוספת אליעד מציין ילדים שנולדים לתוך מסגרת של הורות משותפת מראש, כאשר שני ההורים כלל אינם חיים יחד ולא מגדלים את הילד במסגרת זוגית. במקרה כזה, לילד אין טראומה מכיוון שמעולם לא הועברה לו האמונה שחייבים לחיות במסגרת זוגית. מכאן שאליעד מוכיח שהפגיעה בילד נגרמת כתוצאה מתפיסות ואמונות שההורים משרישים בו, ולכן ניתן למנוע או להפחית את הטראומה על ידי שינוי אמונות אלה אצל ההורים עצמם. לסיכום, אליעד כהן מדגיש את חשיבות האופן שבו ההורה חווה את תהליך הגירושים. ככל שההורה יראה בגירושים אירוע פחות טראומטי ופחות שלילי, כך הילד שלו יושפע פחות מהאירוע. הדרך להגן על הילדים מפגיעה נפשית ...
חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם
חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם
... וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון ... האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך ... אפשר לחוות אמהות בלי ללדת? איך ליצור חוויות זהות? חוויה וירטואלית של הורות האם אפשר להרגיש כמו אמא בלי ילדים? האם כל חוויה היא ייחודית? ...
אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג
אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג
... חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג איך להתמודד עם ילד שמתגעגע להורה השני? הנושא המרכזי בהרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצבים בהם ילד מתגעגע להורה השני, במיוחד כשיש תוצאות רגשיות כמו תחושת קנאה או עיכוב בחינוך ילדים. בסיטואציה כזו, הורה אחד מוצא את עצמו מרגיש לא נעים או מודאג מהמחשבה שהילד מעדיף את ההורה השני. מה עושים כאשר הילד אומר שהוא מתגעגע להורה השני או שהאהבה שלו מופנית יותר אליו? בהתחלה, מדברים על איך להורה יכול להתמודד עם תחושת חוסר הערכה או עם תחושת הכאב מכך שהילד מביע געגועים להורה השני. כל שיחה מתחילה בכך שההורה צריך להפסיק לחשוב על הבעיה כמכשול אישי, אלא להימנע מלחשוב שזהו מצב שדורש פתרון מיידי. יש מספר אפשרויות שאותן ניתן להציע להורה: ראשית, אם הילד מתגעגע להורה השני, כדאי להבין מה בדיוק הוא מחפש או חווה שם. כל ילד מתגעגע למשהו שונה - ייתכן שמדובר בפעילויות משותפות כמו טיולים, זמן חופשי או שגרת חיים פחות מחייבת. אם ההורה לא יכול לספק את מה שהילד מתגעגע אליו, כדאי להראות לו את היתרונות של המצב הנוכחי ולנסות לשדר לו שמה שהילד עושה עם ההורה השני לא תמיד מביא לו את מה שהוא חושב שהוא מקבל. לדוגמה, אם אבא לקח אותו לחופשה, האם כל החוויות מהטיול באמת הוסיפו לחיים שלו? דרך נוספת היא ... שבמה שהוא רוצה. לדוגמה, אם הילד נהנה מההיתר להישאר ער מאוחר עם ההורה השני, אפשר להסביר לו איך הדבר משפיע על השגרה היומיומית או על הלימודים, דבר שיכול להוביל לתוצאות פחות טובות. יש גם מקום לבחון אם ניתן לשפר את ... אם זה אפשרי במסגרת המשמורת הנוכחית. האם יש פתרונות לצמצום הקנאה בין ההורים? לאורך כל הדיון, עולה נושא של קנאה בין ההורים, כאשר אחד מהם מרגיש שהילד לא אוהב אותו מספיק בגלל השפעתו של ההורה השני. יש כאן דילמה שמלווה בהרגשה של תחרותיות בין ההורים , ותחושת חסר מול מה שההורה השני יכול לספק. אליעד מציע להורים לא להתמקד בפתרון מיידי של הצהרות רגשיות, אלא להבין אם ההתמודדות עם הבעיה היא באמת אפשרית. לפני שנכנסים לעימותים או פותחים בשיחות על הרגשות הללו, כדאי לשאול את עצמכם אם המטרה היא לגרום לילד לאהוב יותר את ההורה שמרגיש דחוי או אם זו שיחה שמטרתה להביא לשינוי עמוק ולקבל את הקיים. ההורים צריכים גם להבין, במיוחד במקרה של משמורת משותפת או חלקית, שלעיתים לא ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות של הילד באופן מיידי. זה מצריך זמן וכך גם ... שליליות על הילד? כחלק מההבנה של המורכבות הרגשית שמתפתחת בין הילד להוריו, חשוב גם לשאול איך אפשר למנוע מהילד להרגיש אשמה או לחץ. אם הילד מרגיש צורך לבחור בין ההורים או נמשך לאחד מהם יותר, ההורה שמרגיש מאוכזב לא חייב להכריח אותו לבחור בינו. אליעד מדגיש שחשוב לא להעמיס על הילד רגשות שליליים ותחושות של אשמה. ההורים יכולים לשדר לילד שמה שחשוב זה שהוא ירגיש נאהב ומוערך על ידי שני ההורים , גם אם יש לו חוויות שונות עם כל אחד מהם. חשוב לעודד את הילד להיות כנה עם הרגשות שלו בלי לחוש שהוא פוגע באחד ההורים. ההורים צריכים לקבל את המצב על פי טבעו ולזכור שלפעמים אין פתרון מושלם. לפעמים עליהם פשוט לקבל שהילד לא יכול לאהוב את שניהם במידה שווה, וזה בסדר. האם ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הורות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הורות, איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בראיון עבודה? איך לא להישחק בעבודה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בזוגיות? איך לשתול מחשבות? איך להעביר ביקורת בונה? איך למצוא זוגיות? איך לקבל החלטות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיגמל מהימורים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחנך ילדים? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך לשפר את הזיכרון? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעריך את עצמך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: הורות, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם לחץ? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? דיכאון? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש או אין אלוהים? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? מי ברא את אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? אולי אנחנו במטריקס? האם יש בחירה חופשית? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם הכל אפשרי? האם באמת הכל לטובה? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? האם אפשר לדעת הכל? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? למה יש רע וסבל בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש אמת מוחלטת? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן משפחתי, אימון אישי בטלפון, אימון אישי רוחני בתחום הורות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4609 שניות - עכשיו 08_07_2025 השעה 15:17:19 - wesi4