... אלוהים, הוויה של התודעה, המצוי הראשון, הוויה של המציאות, מחויב המציאות, הקיום העצמי, למה אתה קיים מהו הקיום העצמי ומה הקשרו ... של קיומנו וכולל, לפעמים, את תודעת האלוהים או ישות ראשונית. הוויה של התודעה המצוי הראשון הקיום העצמי הוויה של המציאות למה אתה קיים? האם יש קיום שלא מחויב? ...

... או פוטנציאל, אלא מההוויה האלוהית שמקיפה את כל האפשרויות. ההבדל השלישי עוסק בכך שאלוהים יכול לדעת דברים שאין להם גבול, ... שבאמצעותו אלוהים מהווה את הידיעה והמציאות בו - זמנית, תוך שמירה על פתח לאפשרויות. לסיכום, ההסבר האלוהי מפרק את גבולות ... רעיונות רוחניים ההוויה האלוהית והשפעתה על המחשבה האנושית האם דרך הדמיון אפשר להגיע למוחשי, וכיצד מתוארים חמישה הבדלים ... להחליף זאת במילים האל מהווה. כך, עצם הידיעה של האל היא עצם המציאות. אבל למרות שהידיעה היא ודאית, זה לא סותר את העובדה ... את המילה יודע במילה הוויה, מתברר שכל הניסוחים אינם עוסקים רק בידיעה תיאורטית, אלא במהות עצמה של המציאות. כך נשברים הרבה ... הוא יודע גם לפני שיש הוויה, ואין הבדל אצלו בין בכוח לפועל או בין ודאי לאפשרי. אם מנסים להבין זאת בשכל אנושי רגיל, ... אחד. במדעו הכוונה להוויתו. ישותו היא שבהוויה אחת הוא ישויות שונות ואף על פי כן הוא ישות אחת. אז כמה אלוהים יש? יש אין סוף אלוהים והם רק ... שונות ובו זמנית הוא הוויה אחת. השני יודע דברים קודם הימצאם, אפילו שאין להם הוויה כלל. אלוהים יודע הכל, לפני שזה היה, עוד לפני שזה היה מצוי הוא ידע את זה, אפילו שאין להם הוויה, עוד לפני הפוטנציאל. למשל, אלוהים ידע מי יבוא היום, אבל עוד לפני שהיתה לו הוויה הוא ידע את זה, ואם לא היתה לו הוויה אז איך הוא ידע את זה? הוא ידע מה יהיה במציאות עוד לפני שהוא יצר את האופציה. אפשר להגיד אולי ... מתכנן אם אפילו אין הוויה? אפילו את הפוטנציאל אין, והוא כבר יודע איך זה יהיה כאשר זה יהיה מצוי. רבי נחמן אמר, שאם אתה ... עוד לפני שיש לכסא הוויה. אפילו הוויה אין לזה, הוויה הכוונה לפוטנציאל. אתה למשל מדמיין אותה עם חולצה אדומה, אתה יכול בדיוק לדמיין אותה עם חולצה ... שום דבר, אפילו אין הוויה, האם אתה יכול לחשוב איך היא תהיה עם חולצה אדומה? אפילו אין הוויה. אז אלוהים יודע איך זה יהיה אחרי, עוד לפני שיש הוויה. ויש כאן תחכום יותר גדול, הוא יודע איך זה יהיה ממשי, בעין הוא רואה את הממשי, ובכלל עוד אין הוויה והוא כבר רואה את זה. זה דבר והיפוכו. זה כמו שאלוהים יודע את הדמיון בלי אפילו לחלום עליו. הוא ... נחליף אותה למילה הוויה. בטקסט הזה רשומות התשובות שבאות מהחלל הפנוי. אם בכל מקום שרשום יודע אני מחליף למילה הוויה, יש כאן את השכל שבאמצעותו אפשר לתת תשובה לשאלות שבאות מהחלל הפנוי. למשל, שידיעתו אין מוציא את הדבר מאפשרותו, הוויתו משאירה את הדבר אפשרי, זאת אומרת שאין הבדל בין המחויב לאפשרי, או שאין הבדל בין בפועל לבכוח, ... זה עדיין רק אפשרי. ההוויה של המציאות היא ישויות רבות, אבל מצד האמת אין ריבוי במדעו, זה אחד. זה גם הרבה וגם אחד בו זמנית. ... ידיעה להחליף למילה הוויה ואז אין יותר שאלות. גם מה שאמרתי עכשיו לא נכון, כי אחר כך אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה. הרעיון ...

... הזאת שממנה הכל מורכב, שהיא מעבר לזמן ולמקום, ומעבר לכל צורה, נקראת ההוויה, והיא למעשה מחויבת המציאות. היא ההוויה הראשונית של הכל, שאין בה צורה כלל. איך אפשר להבין את מהות ... להבין באמת את האני והרצון, אליעד אומר שצריך להבין גם את האין, שהוא ההוויה שממנה הכל עשוי. האדם שואל: מה יש לפני האני והלא אני? ... כל הצורות של העולם (כולל את המקום והזמן עצמם), נשאר רק כלום, וזוהי ההוויה האמיתית של המציאות. לכן אליעד מסביר שהמהות האמיתית של האדם, ... בין קיום לחוסר קיום, והאדם מבין שהוא עצמו וכל המציאות הם צורה של ההוויה האחת הזאת. מהי החוויה של להיות אלוהים? להיות אלוהים פירושו ... מי הוא, הוא היה מגלה שהוא תמיד היה המרכז והוא תמיד יהיה, כי הוא וההוויה הם ישות אחת, והוא למעשה הראשון והיחיד. איך יכול להיות שיש צורות נפרדות מההוויה? אליעד מסביר שאחת השאלות הקשות ביותר היא כיצד ייתכן שיש צורות נפרדות מתוך ההוויה האחת, שבה אין שום הפרדה כלל. איך ייתכן שההוויה שהיא האין, המהווה את הכל, יוצרת דברים שונים ממנה? לפי אליעד, אי אפשר להבין זאת בשכל הרגיל, אך יש התבוננות עמוקה שמאפשרת להבין שההוויה והצורות הן בעצם דבר אחד. זוהי תובנה המגיעה לאחר התבוננות ... לסיכום, אליעד מסביר שהאדם והרצון שלו הם בסופו של דבר צורה של כלום, של הוויה אחת, ולכן כל ההבדלים, הרצונות, והבעיות שלנו הם אשליות ... הרצון? מהו האני? מהי מחויב המציאות? איך אפשר להבין את הכלום? מהי ההוויה? איך להיות אלוהים? נקרא בעמוד 194, אני ושורש הרצון - איך ... לא אני, ולכן האני הוא לא הראשון, האני הוא לא מחויב. כך שהאני לא יכול להוות את הלא אני. לא יכול להיות רק אני, כי הרי יש לא אני. אם ... להיות שבמקביל אליו יהיה לא אני. ולכן האני הוא ישות מורכבת, ולכן יש הוויה אחת שמהווה את האני והלא אני. למשל ניקח כדור, ונעלים אותו, איך? לכדור ... יש אני ויש לא אני, והלא אני כולל את כל המקום והזמן. ואם אומרים שבהוויה שלי אין שום צורה, אין שם אני ולא אני, אז זה אומר שבהוויה שלי אין את הצורה שלי ואין את הצורה של הלא אני עם המקום והזמן, אז ההוויה זה הכלום. אני ולא אני, פירושו דבר שקיים בתוך מקום וזמן, אם ... בלי מקום וזמן. שאלה: מה זה לפרק? אליעד: מקום זה ישות? זמן זה ישות? מה מהווה אותם? משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום לא יכולה שיהיה בה מרחב של מקום, הדבר שממנו עשוי ... את הכל, מה השאלה? יש פה עניין מאוד רציני, מי שמתבונן מגלה שיש בסוף הוויה אחת, שלא מורכבת משום דבר, מה זה אומר? שאם לא תתבונן מספיק תגלה שיש אולי שתי הוויות, אבל מי שיתבונן, בסוף ייתפס לו בראש שיש הוויה אחת ויחידה, ובגלל שאנחנו קוראים לזה הוויה, אז זה אומר שיש לא הוויה, ולכן ההוויה זה לא ההוויה של הכל, אבל זאת בעצם השאלה. אם יש הוויה אחת, ובלי הוויה לא יכול להיות שום דבר, אז איך יש משהו שהוא לא

... הנפרדות והאחדות, אחדות המהות והצורות, הוויה של המציאות מה זה כלום והאם אפשר להגדיר את מהותו? אליעד כהן מסביר בהרצאה את המושג כלום בצורה מפורטת ומדוקדקת. ראשית, הוא מציין את הקושי המהותי בהגדרת ... בגלל חוסר האפשרות להגדיר את הכלום, הוא מהווה את המקור ואת השורש של הכל. אליעד מסביר שמכיוון שהכלום הוא באמת מוחלט, הוא אמור להכיל בתוכו את כל האפשרויות ואת כל המצבים האפשריים. לכן, אם הכלום הוא ... שום צורה נפרדת, אזי כל מה שיש הוא רק ההוויה המוחלטת של הכלום. במצב כזה, הצורות, האובייקטים והמושגים אינם נפרדים באמת, ולכן מה שנראה לנו כנפרדות הוא למעשה אחדות מוחלטת. כיצד הכלום והיש מתקיימים בו - זמנית? אליעד מדגיש את הרעיון כי ההוויה האמיתית ממלאת את הכל, כל הזמן ובכל מקום. לפיכך, כל הצורות הקיימות הן בעצם ביטויים שונים של אותה הוויה אחת. אם אנחנו רואים צורות או דברים נפרדים, זה רק משום שאנחנו מתבוננים בהם מנקודת מבט של נפרדות. אך מנקודת המבט של ההוויה עצמה, אין הפרדה כלל. לכן, בכל רגע ובכל מקום שבו אנחנו נמצאים, הצורות וההוויה מתמזגות באופן מוחלט, והן אינן נפרדות כלל. הסבר נוסף שאליעד נותן הוא שאם הצורה היא רק ביטוי של ההוויה, אז כל מה שאפשר לומר על ההוויה חייב להיות נכון לגבי כל צורה וצורה. כלומר, כל צורה היא בו זמנית גם היא וגם לא היא. במילים אחרות, צורה מסוימת כמו ספר או אדם איננה באמת נפרדת מההוויה המוחלטת, אלא היא רק אופן מסוים של ההוויה להתגלות ולהתבטא. למה אנחנו מתקשים להבין את מושג הכלום? ההרצאה מסבירה שהקושי בהבנת מושג הכלום נובע מכך שאנחנו חושבים באופן טבעי באמצעות נפרדות. המחשבה ... אדם מבין לעומק את האחדות המוחלטת של ההוויה והצורות, הוא מפסיק לראות את העולם כנפרד, וכך משתנה לחלוטין האופן שבו הוא חווה את המציאות. הוא כבר לא רואה הבדל ממשי בין יש ואין, בין דבר והיפוכו, והוא ... מה זה כלום? אחדות הנפרדות והאחדות מהות ההוויה איך להבין את הכלום? מהי אחדות הצורות והמהות? האם אפשר להגדיר כלום? הקשר בין כלום למציאות ...

... הוא זה, ניסרגדתה, I AM THAT, פילוסופיה מזרחית, הוויה, קיום, להיות כלום, רק להיות, הארה, החיסרון הראשון, הרע הגדול ביותר מה המשמעות של I AM THAT בפילוסופיה של ניסרגדתה? המשפט I AM THAT, או בעברית אני הוא זה, ...

... כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה ... מקום וזמן, אך בשורש, ההוויה עשויה מאין. מצד אחד ניתן להבין שהעולם עשוי מכלום, ומצד שני ממשי ... דרך הביטוי של האחד. מהי הוויה וכיצד היא קשורה למקום ולזמן? אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא את הכל, הוא לפני המקום ולפני הזמן. הוא משתמש בדוגמה: ... בין אין מקום לאין זמן. ההוויה היא הכלום שהוא למעשה המקור לכל היש. מכאן גם נובע שהכל אחד, כי ... וזה שמעבר לזמן הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום ... מתאר שיש ישות ראשונה המהווה את העולם כולו, ולכן שום דבר לא נפרד מרצון הישות הזו. בעצם, האדם ... בשפה שלנו אומרים שמה שמהווה את היש זה האין, שההוויה של היש זה האין, בסדר? אבל אם אני עכשיו אהיה בחוויה של היש והאין ... אני אומר שהכל אחד ומזה מתהווה היש, וממה עשוי היש? גם מההוויה. אין שום דבר בעולם שאין בו הוויה. ואם ההוויה היא כלום אז הכל חייב להיות כלום. אבל זה לא כלום, יש פה שולחן. אז ... וזמן, ותחשוב שהלבוש הוא ההוויה, אל תעשה הפרדה בין הלבוש להוויה. מה ההפך של הוויה? לבוש למשל. שאלה: מה היא הוויה? אליעד: הוויה היא הדבר שמהווה. להיות. הדבר הפנימי ביותר. לדוגמה, מה שמהווה את השולחן זה העץ. ההוויה זה מה שממלא את כל המקום והזמן. למשל המקום עשוי מ - X והזמן עשוי מ ... נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם אחד, ואז אין לך שאלה. בליקוטי מוהרן רבי נחמן אומר שאם ... שהוא מחוץ לחוויה, מחוץ להוויה, מחוץ לישות, מחוץ לכל, מחוץ למחשבה. אי אפשר לחשוב עליו, וגם אי ... זה גם זמן. כשאני אומר שההוויה שמהווה את הקיום היא אין, עצם זה שאנו אומרים אין ויש, זה ... הבוחר, הוא הבחירה, הוא מהווה את הבוחר, הוא גם חוויית הבחירה, הוא ההוויה של הכל, הוא מהווה את המקום והזמן. הכל זה המקום, אין הבדל בין השערה למקום ריק, ...

... הרגשות? רבי נחמן דיבר על מצב שבו האדם מגיע לביטול כל הרגשותיו, כלומר, למצב שבו האדם מפסיק להרגיש נפרד ומבין שהוא אחד עם ההוויה ועם האלוהים. אליעד כהן מסביר שזהו המצב לפני הבריאה, מצב של ... המציאות כאילו הוא יצר אותה. אליעד מתאר מניסיונו האישי תהליך ארוך של חקירה עצמית שהביא אותו להבנה זו, שבה הוא מזהה את עצמו עם ההוויה הכוללת. במצב זה הוא חווה את המציאות בו זמנית כדבר והיפוכו ... להמשיך לחקור לעומק מדוע דברים קורים. אם אדם שואל מספיק לעומק, הוא יגיע להבנה שבסופו של דבר אין סיבה אמיתית לשום דבר, והכל מתהווה ממקור אחד שהוא מחוץ לזמן ולמקום. כאשר אדם מבין שהוא עצמו ... ולתורת רבי נחמן מברסלב? רבי נחמן מדבר על ביטול כל הרגשותיו, שזה מצב בו האדם מפסיק להרגיש שהוא ישות נפרדת ומבין שהוא אחד עם ההוויה כולה, שהיא בעצם אלוהים. אליעד כהן מסביר שזה המצב שלפני ... אינם בשליטתו, אלא הם חלק מאחדות אחת גדולה. בסופו של תהליך זה הוא הבין שהחוויה האנושית של טוב ורע, כאב והנאה, היא רק ביטוי של הוויה אחת שלמה ובלתי נפרדת. הוא טוען כי החוויה העליונה, ... בשאלות פשוטות כמו כי לא נוח לי אלא להמשיך ולחקור פנימה עוד ועוד, עד שמגיעים להבנה הסופית שאין סיבה אמיתית לשום דבר, ושהכל מתהווה ממקור אחד, שהוא מחוץ לזמן ולמקום. לסיכום, אליעד כהן מסביר ... להווה אותה ויכול לא להווה אותה, זה נקרא אפשרי המציאות ומחויב המציאות, רבי נחמן אומר שהאדם כל זמן שלא חזר בתשובה שלמה, אין לו הוויה כלל. מה זאת אומרת שאין לו הוויה כלל, הכוונה שהוא לא קיים כלל, ורבי נחמן אומר שבן האדם חוזר בתשובה הוא בעצם מתהווה כי יש שני דברים, יש דבר שהוא מחויב המציאות ויש דבר שהוא ... אותנו, אם אדם מתבונן בלמה הזה, הוא בסוף מגיע להבנה שבסוף יש משהו שחושב אותך וחושב את הרצון שלך, וחושב את הכל. ובעצם אין לך הוויה, אתה לא קיים בזכות עצמך, אתה רק ביטוי של משהו אחר, זה כמו ... המחשבה של אלוהים, הוא חושב אותך. הוא כרגע חושב שיהיה פה קיר, הוא כרגע חושב שאתה תבין אותי שאלה הוא מחייה אותי אליעד כן מחייה, מהווה? חולם זה הכל אותו הדבר, כל הרעיון הוא שקיומך לא תלוי ... האני לא שונה משולחן, כמו שיש שולחן יש אני, אנשים עושים הפרדה. מצד הפרספקטיבה של אלוהים, שולחן, אליעד, מצלמה - זה אחד, יש דבר שמהווה את הכל. זה כבר עשה לבן אדם ניתוק חלקי עם הרצונות שלך, זה ... חלק ממשהו אחר? ואז היא בשלב מסוים, כשהיא תגיד אני, היא תתכוון לאליעד, ואליעד בשלב מסוים שהוא אומר אני הוא מתכוון למציאות, להוויה הכללית, זה כמו ישות בתוך חלום, שבן אדם נמצא בתוך חלום ... לישות שחולמת את החלום, למי שחולם את החלום. זה בכלל משנה את כל תפיסת המציאות שלך. עכשיו כאשר אתה קולט שמי שאתה באמת זה בכלל ההוויה הראשונה, הכוח הראשון שמניע את הכל, א כבר יש פה משהו חדש, ... התפשטות הגשמיות. רבי נחמן אומר בביטול כל הרגשותיו? שלא תרגיש שאתה קיים כישות נפרדת, שתגיד אני תתכוון לאלוהים הראשון, למציאות, הוויה הראשונה, ואז אתה לא יכול להיות בהתנגדות עם העולם, כי אתה ... לו משנה, למה משנה כי רע לו? אבל זאת לא השלמות, אתה צריך לשנות מתוך מקום שטוב לך. גם אלוהים משנה אבל זה אחרי שטוב לו. המציאות מתהווה מתוך האחדות למרות שיש שינוי, אבל בבסיס יש אחדות. זאת אומרת ... נהיה הכל מכלום, מה זה אומר שזה עשוי מכלום שאלה זאת אנרגיה דחוסה. אליעד לא אכפת לי? מבחינתי היא ללא מקום וללא זמן, נכון לפני ההתהוות של העולם לא היה מקום וזמן, מסכימים על הנושא הזה אם ... יש פה דברים שונים, מה זה כסא ממה עשוי הכסא עשוי מחומר ועץ? ואני זה תודעה וזה חומר וזה מדבר, בסוף התהליך מגיעים להבנה שהכל מתהווה מדבר אחד, מה זה הדבר ואיך זה קשור להכל אחד מה הדבר הבסיסי ... הוא הגוף של אלוהים, לאלוהים גם יש גוף, הגוף של אלוהים זה העולם. ויש נשמה ראשית, ואם את שואלת שאלות למשל מה הסיבה מה המהות מה מהווה אותו מה דוחף אותו מה היה לפניו מה מאלץ אותו להיות כפי שהוא ... מבין שזה אחד, שהוא רואה בשכל שהדבר הזה שהוא שניים הוא בכלל אחד, וכאשר אתה רואה את אלוהים במו עיניך, מהו אלוהים אלוהים הוא ההוויה של המציאות? כאשר אתה רואה במו עיניך ששני הדברים האלו הם ... אליעד תסביר לי מה הסיבה הראשונה של כל הסיבות שאלה למה אתה מתכוון לסיבה הראשונה אליעד למה המציאות היא כרגע כמו שהיא שאלה מפני שהוויה מסוימת אליעד למה הוויה זו ככה שאלה היא בחרה אליעד למה היא בחרה שאלה אני לא עשיתי ... אליעד נכון, כי אם תבין את השורש של השאלה תבין את התשובה. השאלה שלך היא ביטוי של שאלה כללית יותר, השאלה הכללית יותר היא איך התהווה השינוי הראשון איך התהווה הפיצול הראשון יש ישות אחת איך ממנה התהווה ישות שמודעת לעצמה גם זאת שאלה, כי היא יכולה להיות מודעת ...

... למה קשה להבין שאתה אלוהים, יש ואין כאחד, אחדות ההוויה והצורות של המציאות איך אני יכול להבין שאני אלוהים אם אני חווה את עצמי כבן אדם? בתחילת השיחה, עולה שאלה מרכזית של אחדות ההוויה והצורה, ושמץ של חוויה אנושית - איך אני, המצומצם, חווה את עצמי רק כבן אדם ולא כאלוהים? התשובה הראשונה שניתנת היא ... ההבנה של אחדות היא שלא ניתן להפריד את מהות הצורה מההוויה כולה. ברגע שאתה מבין את זה, כל השאלות פוסקות, והמושג של אני נעלם. איך האני מצמצם את חוויית החיים? הדימוי שהוזכר על ... שאתה מבין שאין הבדל בין השניים, תוכל להבין את ההוויה שכוללת את הכל. למה יש סבל אם אני אלוהים? שאלה נוספת שעולה כאן היא אם אני אלוהים, למה אני סובל? התשובה היא שאנחנו ... בין החלקים של המציאות לבין השלם. מהות הצורה וההוויה הבדל בין נפרדות לאחדות הבנת אלוהים והאדם ההבדל בין מהות לצורה איך חוויית הסבל קשורה לאחדות? שאלה: איך זה שאני הגוף, ... כזה אלוהים, יש רק אתה. אתה צריך להבין שאתה הוא זה שמהווה את הכל. אתה עושה הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות. ואני מסביר לך שאין הבדל בין הנפרדות לאחדות. אני רוצה שתגיעי להבנה ... והשמש שם, איך אני אפעיל את השמש? אני אומר לך, אתה מהווה את השמש. כאשר אני אומר, זה אתה וזה השמש, למעשה אני אומר לך, שאתה בנפרדות, ויש הוויה אחרת. בעצם זה שאתה אומר שאתה לא השמש, אתה אומר שאתה לא ההוויה. ואני אומר לך, אתה הוא זה שמהווה את השמש וגורם לשמש לפעול. מה זאת אומרת אני? אם יש אני, יש גם לא אני, איך אתה אומר שאני מהווה את השמש? כדי להוות את השמש אני צריך להיות לפני האני. אם יש אני ולא אני, אז אני אחרי אלוהים, אז איך אתה אומר שאני אלוהים? ולכן ... שהוא אלוהים. האדם אומר שהוא מוכן לקבל את זה, שגם ההוויה זה אני, ואני זה גם אלוהים. אבל למה אתה אומר שהאני המצומצם הוא ההוויה? אם אני אלוהים, אז למה אני לא חווה שאני אלוהים? האמת היא שאין אלוהים, אתה המצומצם זה אלוהים. אתה ההוויה של השמש, אתה שנפרד מהשמש, אתה ההוויה של השמש. אני זאת צורה של הוויה, השמש היא צורה של הוויה, יש הבדל בין הצורה לבין המהות שלה. אין לי בעיה שתגיד שאני זה המהות של המציאות, אבל האמת היא שאין הבדל בין הצורה לבין המהות שלה, האדם הוא ההוויה של השמש והשמש היא ההוויה של האדם. כל הצורות הם ההוויה. אבל האדם רואה הבדל בין שמש לבין אדם, לא יתכן שההוויה של השמש היא ההוויה של האדם, זה הרי צורה אחרת, ומקום אחר. אני מוכן לקבל שיש הוויה אחרת שמהווה את האדם ואת השמש, אבל אני לא מוכן לקבל שהצורה של השמש מהווה את הצורה של האדם. אם תצליח בשכל שלך להבין שהצורה הסופית, היא אחת מוחלטת עם הראשון בשרשרת, שהצורה הסופית היא עצמה ... והצורות הם שלי. אבל יש הבנה שאומרת שאין הבדל בין ההוויה לצורה. כולם בשלב כל שהוא מוכנים לקבל את זה, שיש מהות למציאות. אי אפשר בשכל לקבל את זה, שזה שמשנה זה גם לא משנה. אי ... אני לא אומר שאת רק אלוהים, אני אומר שאין הבדל בין הוויה של כל המציאות לבין השולחן. אני מנסה להסביר לכם, שהשולחן שהוא ישות מצומצמת אין הבדל בינו לבין ההוויה שהיא יותר גדולה מכל המקום והזמן. אני אומר שזה שולחן, אבל אין הבדל בין שולחן לבין כלום. שאלה: האם אראה דברים שונים? ... את הכל. אתה מכיר בכך שיש אלוהים, אתה מכיר בכך שיש הוויה. בהתחלה היית רק בנפרדות, שחשבת שהאנשים אחראים למעשים שלהם, ועכשיו הבנת שיש אחדות, שיש אחד שאחראי לכל, ואתה רק צורה ...

... הוא מבין, שכל מה שישנו, אלו צורות שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את צורת הזמן והמקום. והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה שהכל מתהווה יש מאין. כי האדם רגיל לחשוב, שיש, יכול להתהוות רק מיש, אך יש מאין, לא יכול להתהוות כלל. והסיבה שנדמה לאדם, שיש, לא יכול להתהוות מאין, היא משום המהות המנוגדת, של היש ושל האין. כי מה שאיננו כלל, דהיינו, האין, כיצד שייך לומר, שממנו יתהווה משהו, הרי הוא איננו קיים כלל?! וכיצד יתכן הדבר, שבתוך העדר הקיום, יהיה קיים כל הקיום כולו?! ומהות האין, היא זו שמונעת מהאדם להבין, שהיש מתהווה מהאין. כי זה אומר, שההוויה של היש, היא האין. ומה שאיננו קיים כלל, לא שייך שהוא יהווה שום דבר שהוא ... תוך המציאות, הוא בעצם מקבל שכל חדש, ורואה את האמת, שלמרות שהוא בטוח שהאין איננו לגמרי, הרי שבפועל, גם האין הזה, גם הוא משהו. ולא סתם משהו, אלא הוא המשהו שהוא ההוויה של כל מה שישנו. כך שבעצם, אין כאן שום שאלה כלל. ולכאורה, כל הקושי להבין את התהוות היש מהאין, הוא רק בגלל תפישת האדם את מהות האין. אך באמת, אם ישנה האדם את התפישה שלו, ויתייחס גם אל האין כאל משהו ממשי, הרי שממילא הכל ברור לגמרי, ללא שום שאלה כלל. ולא כך הוא, כי התהוות יש מאין, היא לא אפשרית כלל. ומצד האמת, לא רק התהוות של יש מאין אינה אפשרית כלל, אלא שאפילו התהוות של יש מיש, גם היא לא אפשרית כלל. ובפועל, אין במציאות שלנו שום התהוות כלל אף פעם. כי כאשר לדוגמה השולחן נוצר מהעץ, שום דבר חדש לא מתהווה כאן. אלא, ישויות שונות בתוך הזמן והמקום, משנות את מיקומן בתוך הזמן והמקום, ועל ידי זה מוגדרת צורה חדשה. אבל מבחינה כמותית, כמות הזמן וכמות המקום וכמות אין סוף הישויות, לא משתנה כלל, אלא רק ההרכבה והסדר של הצורות משתנים. והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, התהוות של ריבוי אין סופי, מתוך אחדות אחת. כי המהות של הכל היא אחת, כי אין שתי מהויות, אלא יש רק מהות אחת. כי שתי מהויות, או שהן אינן נפרדות זו מזו בשום דבר, ואכ הן אחת, או שהן נפרדות זו מזו במשהו, ואכ אף אחת מהן לא מהווה את השנייה, ואכ אף אחת מהן היא לא ההוויה הראשונה, ואכ יש הוויה ראשונה אחרת. ואולי יש ריבוי הוויות, עד אין סוף, ללא נקודת התחלה? גם זה אינו אפשרי כלל, כי מי שיתבונן אל תוך הצורות, ויסיר את צורת הזמן והמקום, יקבל הוויה אחת, ויראה שבסוף, יש ישות אחת שמקיפה וממלאת את הכל, והיא הוויה אחת ויחידה, שאין בה שום צורה כלל. וההוויה הראשונה, היא כולה מהות אחת בלבד. ושום דבר בעולם, לא יכול להיות בלי מהותה ובלי ההוויה שתהווה אותו. וגם כל צורה וצורה, ההוויה של הצורה, היא המהות של המציאות. ולכן, מצד השכל, לא יכולה להיות קיימת שום צורה כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש מאין, אין פירושו שינוי של מקום וזמן, אלא פירושו התהוות של ריבוי ישויות, שנובע מתוך אחדות אחת. ומתוך חומר אחד שאין בו שום נפרדות כלל, אפשר ליצור ממנו, רק אותו עצמו, ללא כל שינוי כלל. דהיינו, מתוך אחדות, יכולה להיות רק אחדות. כי הנפרדות חייבת להתהוות ממשהו. אבל מאחר שההוויה היא אחת, אז אין אפשרות שהיא

... הם חלק ממציאות אינסופית. כל דבר שנמצא ביקום הוא חלק מהמציאות הממלאת את המקום, והאדם עצמו הוא חלק מההוויה הכללית. מה שמרמז על כך שאין הבדל בין האדם למציאות שבה הוא נמצא. התודעה עצמה, ... האם אני נמצא בנפרד מהמציאות? כמו שמדמיינים פיל בתוך המחשבה, כך כל דבר בעולם הוא תוצאה של המחשבה או ההוויה, שהן אלה המניעות את הכל. אין מקום שבו לא נמצאת ההוויה של המציאות, וכל מה שקורה, כולל רצונות האדם ופעולותיו, הוא תוצאה של מנגנון ... מהמקום שבו הוא נמצא, הוא האשליה של הזמן והמקום. למעשה, כל מה שקיים במציאות, כולל האדם, הוא חלק מההוויה הכללית שאין לה סוף. מה זה להיות אלוהים? בהבנה עמוקה יותר של המציאות, אדם ... כלומר, להבין את הכל כשלוחה של המהות הכללית, היא ההבנה שכל דבר ביקום, כולל כל אדם, הוא תוצאה של אותה הוויה שממלאת את הזמן והמקום. בחירה חופשית? מהות הזמן והמקום ההוויה והמציאות האם יש גוף אחד שמניע את הכל? האם כל רגע של זמן נפרד? מה זה להיות ... ממלאים את הכל. ואף על פי כן האדם נפרד מהם, האדם הוא לא המקום, האדם הוא פלוס המקום. אין שום מקום שההוויה של המציאות לא נמצאת בו, מסקנה, אתה לא זז בלי שההוויה תזוז. אז כאשר אתה זז ההוויה זזה. אתה צורה של ההוויה. יש מקום וזמן ואתה צורה שלהם. אם בכל מקום יש הוויה, אז זה אומר שאתה לא קיים כנפרד. מציאות, בצורת אני, אתה עושה כל מה שתרצה. ... במהות עצמה אין שום מגבלה, אבל בצורות יש הגבלה, ובסוף צריך להבין שאין הבדל בין הצורה לבין המהות. אם ההוויה של המקום והזמן ממלאת את הכל, אז למעשה אין זמן ומקום, אז אין כלום. בכל מקרה יש את היש שזה הצורות, ומצד שני אין יש, כי לא יכול להיות שיש משהו קיים, למה? כי הרי יש הוויה שמהווה את הצורות, ואם יש הוויה, אז לא יכול להיות שיש עוד משהו חוץ מההוויה. אז תגיד ההוויה היא כלום, אז איך יש משהו חוץ מהכלום? אז איך הספר קיים? הספר בו זמנית הוא גם צמצום וגם הוויה. זה לא שיש גם מהות וגם צמצום, כרגע שאתה רואה ספר, הספר הוא המהות עצמה. ככול ... הזאת גורמת לאדם לבדוק, זה אני וזה לא אני, אנו שתי צורות, אבל בו זמנית, אין אני ולא אני, יש רק ההוויה אחת. מהצד של המציאות אין אני ולא אני, אבל בו זמנית יש אני ולא אני, וכשאתה ... מה שאתה יודע על המהות של המציאות, אתה אמור לדעת זאת על הצורה. מה אתה יודע על המהות של המציאות? שהיא מהווה את הקיר. אתה אמור לדעת שהספר הזה מהווה את הקיר. איך זה יכול להיות, הרי הספר פה והקיר שם? לא רק שהם אותו הדבר, הספר גם מהווה את הקיר, כי הכל זה המהות. ...