משלים עפ"י רבי נחמן - בראי הפסיכולוגיה העכשווית
אנחנו חיים כיום בחברה שלומדת לחשוב "מחוץ לקופסא" האדם שחי עפ"י הנורמות וחושב כמו כולם לא יצליח להתרומם ולרומם אנשים מעבר למקום שבו הוא נמצא, ובעצם יכנס למעגל סיזיפי שבו כל יום דומה למשנהו במקרה הטוב, או במקרה הרע השינויים התדירים במציאות חייו יכתשו ויירמסו אותו עד דק ו"ישברו את ליבו".
מעשה התבואה
שפעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני למלך
באשר אני חוזה בכוכבים
רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו
מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע
אם כן יטכס עצה.
וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל.
וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים.
וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך
[ולהכין בשביל כולם אי אפשר]
שאנחנו יהיו המשוגעים.
על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה.
אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע.
שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי
נדע מהסימן שאנחנו משוגע.
במשל, המלך אומר למשנהו כי הוא חוזה בכוכבים שהתבואה שבעצם מזינה את נפשו של האדם היא רעילה. כלומר, החלק החושב באדם (המלך), מנבא את השפעת הסביבה ממנה הוא ניזון. "לחזות בכוכבים" משמעה הכרה של הכוחות הפנימיים והחיצוניים, והבנה באיזה אופן הם משפיעים על האדם ועל נפשו. ובעולם הפסיכולוגיה, תפיסה דטרמיניסטית המכירה בקיומה של מערכת חוקים על פיה הנפש מתפתחת, ומתוך כך, תנאים ונסיבות מסוימים יביאו לאותן הופעות של הפרעות נפשיות מהן סובל האדם. התבואה היא משל לאירועים והתרחשויות במציאות, לאנשים בסביבתנו הקרובה והרחוקה, לממשלות, למוסדות ולכל דבר במציאות חיינו אשר בה האדם תלוי וממנה ניזון פיזית ונפשית ולכן גם מושפע.
פסיכו - פתולוגיות רבות הן תוצאה של הסתגלות וניזונות מסיטואציה ומסביבה פתולוגית (חולה). פעמים רבות ניתן לראות שהמצוקות והקשיים מהם סובלים בני האדם, מקורן בחוויות ובהשפעת הסביבה לה נולד וממנה צמח אותו אדם. בנוסף, ככל שהגיל בו נפש האדם התעצבה בהתאם לסביבתו הפתולוגית היה צעיר יותר, כך עומק ועוצמת ההשפעה על האדם בחייו הבוגרים תהיה רבה יותר. לעיתים על אף שאותו גורם פתולוגי ומזיק חלף או סולק מסביבתו מזה זמן רב.
בהמשך המשל, המשנה למלך מציע לו שישמרו רק על עצמם כי אין מספיק תבואה להציל את כולם מהשיגעון. אך המלך (החכמה הגדולה והמקיפה יותר של האדם) מבין משהו עמוק יותר. הוא מבין ששיגעון מוגדר ביחס לסביבה ולתפיסת המציאות של בני האדם בסביבה בה אנו חיים.
מה הכוונה?
מי שמוגדר בחברה "כמשוגע", מוגדר כך כיוון שתפיסת המציאות שלו, ובעקבות כך תגובותיו והתנהלותו, אינה תואמת ומותאמת לזרם המרכזי ולתפיסה הרווחת של הסביבה בה הוא חי. פעמים רבות גם האדם בעצמו מרגיש כי "משתגע" אם חושב ותופס את המציאות אחרת מכל סביבתו. אדם כזה יסבול מבדידות וממצוקה נפשית. (תפיסת המציאות היא נושא עמוק וחשוב ואני ממליצה למי שמתעניין בכך לקרוא ולהעמיק בנושא)
אם כך, אולי באמת עדיף להיות כמו כולם? ואם אני תופס אחרת, אשכנע עצמי שכולם צודקים, אם יהיה לי קשה ומשהו בתוכי יתנגד, אכניע עצמי או אקח תרופות פסיכיאטריות.
לפעמים יכולות לחלוף במוחנו מחשבות כאלה. כשהאדם חושב כך הוא צריך לשאול עצמו, האם היינו רוצים לחיות בחברה שכולם רואים באותו אופן וכל אדם הוא שכפול של חברו? ומה אם כל החברה "משוגעת" ואתה היחיד שרואה נכונה? וכמה זמן הוא יוכל להמשיך ולהכניע את עצמו ואת מחשבותיו ורגשותיו תחת מכבש החברה? והאם אלה חיים באמת בתנאים אלו?
מהתבוננות בהיסטוריה של האנושות ניתן לראות כי הסיבה והמקור לכך שהחברה והאנושות התפתחה וממשיכה כל הזמן להתפתח, נעוצה באותם יחידי סגולה אשר תפסו וחשבו משהו שאנשים אחרים לא ראו או חשבו, כלומר הייתה להם תפיסת מציאות ייחודית ושונה מהזרם המרכזי (ולפעמים הם חשבו ההיפך לגמרי מהחשיבה הממוסדת כדוגמת גלילאו). לאותם יחידי סגולה אנו חייבים רבות כאנושות, שכן הם קידמו אותנו ועזרו לנו לתפוס את המציאות בצורה מדויקת וקרובה יותר לאמת.
מכאן נשאלת השאלה כיצד נדע להבדיל בין גאונות לשיגעון, שכן גאונות גם היא תפיסת מציאות והבנה שונה (ולעיתים אף הפוכה) מהדעה הרווחת אצל ההמונים. האם גאון ושיגעון הם בעצם אותו הדבר? האם ההבדלים ביניהם הוא רק בכריזמה וביכולתם של הפרטים בחברה לסחוף אחרים אחריהם כדוגמת הגורו?
התשובה לכך גם היא נמצאת במשל, באות שהמלך מבקש לשים כזיכרון. וההסבר, אף עפ"י שאחת מאמות המידה לשיגעון ולגאונות הוא שונות תפיסת המציאות ביחס להמון. עדיין ישנם הבדלים משמעותיים בין הגאון לשיגעון. נסתכל לדוגמה על לאונרדו דה וינצ'י שהיה לא רק אמן גאון אלא גם ממציא וכימאי. מי שמתעניין ביצירותיו ובהמצאותיו וכיצד הגיע אליהם יראה כי הוא עבד באופן מדעי ומסודר. הוא חקר את היסודות ואבני הבניין של הכימיה, והמצאותיו היו מבוססות על סיבתיות והיגיון בריא. כנ"ל לגבי כל גאון ששינה את פני הדור וההיסטוריה.
מהי חשיבה באופן מדעי?
חשיבה מדעית היא כל מכלול עקבי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס. כלומר ישנם מספר פרמטרים שצריכים להתקיים על מנת שמשהו יחשב מדעי. האחד, הנחות היסוד מבוססות על אבני בניין (יסודות, אקסיומות) ממשיים אותם ניתן למדוד ולהעריך. שתיים, ניתן להוכיח קשר של סיבה ותוצאה, גורם ונמשך, ושלוש, ניתן להוכיח עקביות של הקשר הסיבתי שמצאת, כלומר שכל פעם שתחזור על אותה הסיבה (הפעולה, ההרכבה) תקבל את אותה תוצאה בדיוק, גם בזמנים, מקומות ותנאים שונים.
במידה ותנאים אלו לא התקיימו, ולא הצלחת להגיע לאותה תוצאה, התיאוריה שלך והמחקר המדעי שלך אינו תקף. ובמקרה שלנו, תפיסת המציאות שלך אינה נכונה וכנראה אתה מבולבל, או שלא הבנת לגמרי ולא ירדת לעומק המחשבה והתגלית לה זכית.
ובהקשר של הנפש, אפשר לחוקרה ולבדוק באופן מדעי ומסודר, מהן הנחות היסוד (הערכים והאמונות)? מה הביא אותך להגיב כפי שהגבת (סיבה ותוצאה)? האם התגובה היא מחויבת לאותו גורם? כלומר האם זאת תהיה אותה התגובה אל מול אנשים שונים ובנסיבות שונות? (עקביות) האם תפיסת המציאות שלנו מבוססת על יסודות אמיתיים ממשים? או שאולי אמרו לנו אותם כשהיינו קטנים והם דבקו בנו כסרח עודף, כי מעולם לא בדקנו אותם באמת (מה שקורה פעמים רבות).
כפסיכולוגית קלינית אני מבינה ויודעת כי החוויה הסובייקטיבית של המטופל היא אמיתית וממשית עבורו. לעולם איני מתווכחת או מבטלת את תפיסתו וחוויתו. לעולם איני חושבת כי מה שאני רואה הוא בהכרח אמיתי יותר מתפיסת עולמו, רק כי אני תופסת את העולם באופן המקובל או כי למדתי ואני מומחית. אלא, יחד איתו, אני חוקרת באופן מדעי את חוויתו הסובייקטיבית. זוהי האות שהמלך מציע למשנהו לשים עליהם. כלומר, הקוד המדעי מחקרי אשר מאפשר לך לבדוק באופן אובייקטיבי (כמה שאפשר), מבלי לנטות או להעדיף תפיסה סובייקטיבית אחת על פני האחרת.
האובייקטיביות והבירור במחשבה המבוססים על יסודות מדעיים, שומרים על מרכז נפשי בריא אל מול המציאות שלעיתים יכולה להחוות ככאוטית ומבלבלת.
ההצעה שלי לך, היה המדען החוקר של חייך, אם אינך בטוח, אם דברים מבלבלים או שאתה במצוקה, היזכר באות - כלומר בקוד וביסודות האמת, ומשם תוכל לצאת באופן בטוח לדרך מוצלחת ולחיים טובים ומלאים. ומי יודע, אולי אף בדרכך תתרום לסביבתך ממקוריותך ומתפיסתך הייחודית.
אם ברצונך בליווי מקצועי אמין ומנוסה? את/ה מוזמן/ת לפנות אליי.
בהצלחה.
מאת: פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב - 054-621-32-34
אנחנו חיים כיום בחברה שלומדת לחשוב "מחוץ לקופסא" האדם שחי עפ"י הנורמות וחושב כמו כולם לא יצליח להתרומם ולרומם אנשים מעבר למקום שבו הוא נמצא, ובעצם יכנס למעגל סיזיפי שבו כל יום דומה למשנהו במקרה הטוב, או במקרה הרע השינויים התדירים במציאות חייו יכתשו ויירמסו אותו עד דק ו"ישברו את ליבו".
מעשה התבואה
שפעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני למלך
באשר אני חוזה בכוכבים
רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו
מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע
אם כן יטכס עצה.
וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל.
וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים.
וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך
[ולהכין בשביל כולם אי אפשר]
שאנחנו יהיו המשוגעים.
על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה.
אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע.
שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי
נדע מהסימן שאנחנו משוגע.
במשל, המלך אומר למשנהו כי הוא חוזה בכוכבים שהתבואה שבעצם מזינה את נפשו של האדם היא רעילה. כלומר, החלק החושב באדם (המלך), מנבא את השפעת הסביבה ממנה הוא ניזון. "לחזות בכוכבים" משמעה הכרה של הכוחות הפנימיים והחיצוניים, והבנה באיזה אופן הם משפיעים על האדם ועל נפשו. ובעולם הפסיכולוגיה, תפיסה דטרמיניסטית המכירה בקיומה של מערכת חוקים על פיה הנפש מתפתחת, ומתוך כך, תנאים ונסיבות מסוימים יביאו לאותן הופעות של הפרעות נפשיות מהן סובל האדם. התבואה היא משל לאירועים והתרחשויות במציאות, לאנשים בסביבתנו הקרובה והרחוקה, לממשלות, למוסדות ולכל דבר במציאות חיינו אשר בה האדם תלוי וממנה ניזון פיזית ונפשית ולכן גם מושפע.
פסיכו - פתולוגיות רבות הן תוצאה של הסתגלות וניזונות מסיטואציה ומסביבה פתולוגית (חולה). פעמים רבות ניתן לראות שהמצוקות והקשיים מהם סובלים בני האדם, מקורן בחוויות ובהשפעת הסביבה לה נולד וממנה צמח אותו אדם. בנוסף, ככל שהגיל בו נפש האדם התעצבה בהתאם לסביבתו הפתולוגית היה צעיר יותר, כך עומק ועוצמת ההשפעה על האדם בחייו הבוגרים תהיה רבה יותר. לעיתים על אף שאותו גורם פתולוגי ומזיק חלף או סולק מסביבתו מזה זמן רב.
בהמשך המשל, המשנה למלך מציע לו שישמרו רק על עצמם כי אין מספיק תבואה להציל את כולם מהשיגעון. אך המלך (החכמה הגדולה והמקיפה יותר של האדם) מבין משהו עמוק יותר. הוא מבין ששיגעון מוגדר ביחס לסביבה ולתפיסת המציאות של בני האדם בסביבה בה אנו חיים.
מה הכוונה?
מי שמוגדר בחברה "כמשוגע", מוגדר כך כיוון שתפיסת המציאות שלו, ובעקבות כך תגובותיו והתנהלותו, אינה תואמת ומותאמת לזרם המרכזי ולתפיסה הרווחת של הסביבה בה הוא חי. פעמים רבות גם האדם בעצמו מרגיש כי "משתגע" אם חושב ותופס את המציאות אחרת מכל סביבתו. אדם כזה יסבול מבדידות וממצוקה נפשית. (תפיסת המציאות היא נושא עמוק וחשוב ואני ממליצה למי שמתעניין בכך לקרוא ולהעמיק בנושא)
אם כך, אולי באמת עדיף להיות כמו כולם? ואם אני תופס אחרת, אשכנע עצמי שכולם צודקים, אם יהיה לי קשה ומשהו בתוכי יתנגד, אכניע עצמי או אקח תרופות פסיכיאטריות.
לפעמים יכולות לחלוף במוחנו מחשבות כאלה. כשהאדם חושב כך הוא צריך לשאול עצמו, האם היינו רוצים לחיות בחברה שכולם רואים באותו אופן וכל אדם הוא שכפול של חברו? ומה אם כל החברה "משוגעת" ואתה היחיד שרואה נכונה? וכמה זמן הוא יוכל להמשיך ולהכניע את עצמו ואת מחשבותיו ורגשותיו תחת מכבש החברה? והאם אלה חיים באמת בתנאים אלו?
מהתבוננות בהיסטוריה של האנושות ניתן לראות כי הסיבה והמקור לכך שהחברה והאנושות התפתחה וממשיכה כל הזמן להתפתח, נעוצה באותם יחידי סגולה אשר תפסו וחשבו משהו שאנשים אחרים לא ראו או חשבו, כלומר הייתה להם תפיסת מציאות ייחודית ושונה מהזרם המרכזי (ולפעמים הם חשבו ההיפך לגמרי מהחשיבה הממוסדת כדוגמת גלילאו). לאותם יחידי סגולה אנו חייבים רבות כאנושות, שכן הם קידמו אותנו ועזרו לנו לתפוס את המציאות בצורה מדויקת וקרובה יותר לאמת.
מכאן נשאלת השאלה כיצד נדע להבדיל בין גאונות לשיגעון, שכן גאונות גם היא תפיסת מציאות והבנה שונה (ולעיתים אף הפוכה) מהדעה הרווחת אצל ההמונים. האם גאון ושיגעון הם בעצם אותו הדבר? האם ההבדלים ביניהם הוא רק בכריזמה וביכולתם של הפרטים בחברה לסחוף אחרים אחריהם כדוגמת הגורו?
התשובה לכך גם היא נמצאת במשל, באות שהמלך מבקש לשים כזיכרון. וההסבר, אף עפ"י שאחת מאמות המידה לשיגעון ולגאונות הוא שונות תפיסת המציאות ביחס להמון. עדיין ישנם הבדלים משמעותיים בין הגאון לשיגעון. נסתכל לדוגמה על לאונרדו דה וינצ'י שהיה לא רק אמן גאון אלא גם ממציא וכימאי. מי שמתעניין ביצירותיו ובהמצאותיו וכיצד הגיע אליהם יראה כי הוא עבד באופן מדעי ומסודר. הוא חקר את היסודות ואבני הבניין של הכימיה, והמצאותיו היו מבוססות על סיבתיות והיגיון בריא. כנ"ל לגבי כל גאון ששינה את פני הדור וההיסטוריה.
מהי חשיבה באופן מדעי?
חשיבה מדעית היא כל מכלול עקבי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס. כלומר ישנם מספר פרמטרים שצריכים להתקיים על מנת שמשהו יחשב מדעי. האחד, הנחות היסוד מבוססות על אבני בניין (יסודות, אקסיומות) ממשיים אותם ניתן למדוד ולהעריך. שתיים, ניתן להוכיח קשר של סיבה ותוצאה, גורם ונמשך, ושלוש, ניתן להוכיח עקביות של הקשר הסיבתי שמצאת, כלומר שכל פעם שתחזור על אותה הסיבה (הפעולה, ההרכבה) תקבל את אותה תוצאה בדיוק, גם בזמנים, מקומות ותנאים שונים.
במידה ותנאים אלו לא התקיימו, ולא הצלחת להגיע לאותה תוצאה, התיאוריה שלך והמחקר המדעי שלך אינו תקף. ובמקרה שלנו, תפיסת המציאות שלך אינה נכונה וכנראה אתה מבולבל, או שלא הבנת לגמרי ולא ירדת לעומק המחשבה והתגלית לה זכית.
ובהקשר של הנפש, אפשר לחוקרה ולבדוק באופן מדעי ומסודר, מהן הנחות היסוד (הערכים והאמונות)? מה הביא אותך להגיב כפי שהגבת (סיבה ותוצאה)? האם התגובה היא מחויבת לאותו גורם? כלומר האם זאת תהיה אותה התגובה אל מול אנשים שונים ובנסיבות שונות? (עקביות) האם תפיסת המציאות שלנו מבוססת על יסודות אמיתיים ממשים? או שאולי אמרו לנו אותם כשהיינו קטנים והם דבקו בנו כסרח עודף, כי מעולם לא בדקנו אותם באמת (מה שקורה פעמים רבות).
כפסיכולוגית קלינית אני מבינה ויודעת כי החוויה הסובייקטיבית של המטופל היא אמיתית וממשית עבורו. לעולם איני מתווכחת או מבטלת את תפיסתו וחוויתו. לעולם איני חושבת כי מה שאני רואה הוא בהכרח אמיתי יותר מתפיסת עולמו, רק כי אני תופסת את העולם באופן המקובל או כי למדתי ואני מומחית. אלא, יחד איתו, אני חוקרת באופן מדעי את חוויתו הסובייקטיבית. זוהי האות שהמלך מציע למשנהו לשים עליהם. כלומר, הקוד המדעי מחקרי אשר מאפשר לך לבדוק באופן אובייקטיבי (כמה שאפשר), מבלי לנטות או להעדיף תפיסה סובייקטיבית אחת על פני האחרת.
האובייקטיביות והבירור במחשבה המבוססים על יסודות מדעיים, שומרים על מרכז נפשי בריא אל מול המציאות שלעיתים יכולה להחוות ככאוטית ומבלבלת.
ההצעה שלי לך, היה המדען החוקר של חייך, אם אינך בטוח, אם דברים מבלבלים או שאתה במצוקה, היזכר באות - כלומר בקוד וביסודות האמת, ומשם תוכל לצאת באופן בטוח לדרך מוצלחת ולחיים טובים ומלאים. ומי יודע, אולי אף בדרכך תתרום לסביבתך ממקוריותך ומתפיסתך הייחודית.
אם ברצונך בליווי מקצועי אמין ומנוסה? את/ה מוזמן/ת לפנות אליי.
בהצלחה.
מאת: פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב - 054-621-32-34