בא לך, אבל ממשששש בא לך, משהו מתוק... את ממש מרגישה את זה בגוף. צריכה את הטעם בפה, צריכה את הסוכר בדם, צריכה את האנרגיה זורמת לרקמות. זה לא שרק בא לך, את באמת ממש צריכה.
חשק בלתי נשלט למתוק שכיח בעיקר בקרב נשים. האמנם מדובר בצורך אמיתי? ומי זה שצריך? הגוף? ומה עם הנפש?
התשובה מתחלקת לשני חלקים עיקריים, אשר בדרך כלל עובדים יחד - הגוף. והנפש.
מתוק - צורך גופני
הגוף לא פעם באמת צריך את האנרגיה זמינה. סוכר הוא האנרגיה הזמינה ביותר עבורנו. הוא מתפרק מהר מאד במערכת העיכול, נכנס מהר לדם ומגיע לאיברים, בעיקר חשוב לנו שיגיע - למוח.
כשהמוח לא מקבל אספקה נאותה של סוכר הוא משדר למרכז הרעב במוח "אני צריך סוכר!"
ומרכז הרעב במוח שולח אלינו שדר מאד ברור...
באילו מצבים מרגישים צורך לאכול מזון עשיר בסוכר?
1.כשלא אכלנו הרבה שעות. רמת הסוכר בדם יורדת והצורך לאזן אותה משדר לנו לצרוך סוכר.
2.כשעשינו מאמץ פיסי - ניצלנו הרבה ממקורות האנרגיה שלנו, והגוף מבקש למלא את המצברים מחדש במהירות.
3.בימים שלפני המחזור החודשי חלים שינויים הורמונאליים שמעוררים אוביקטיבית את הדרישה של הגוף למתוק.
4.כשאכלנו הרבה מתוק. הרבה מתוק? נשמע לא הגיוני?
למה בימים שלפני המחזור יכול לעלות הצורך במתוק?
מוכרים השינויים במצב הרוח כמו עליה במתח נפשי, ברגישות ובעצבנות, המתרחשים בימים שלפני סיום המחזור החודשי. שינויים אלה נובעים מירידה ברמות של סרוטונין במוח בימים אלה. לסרוטונין תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים ל"מצב רוח". היכן הקשר לאכילת מתוק? רמות הסרוטונין הנכנסות למוח תלויות באכילת פחמימות. כלומר - אכילה של פחמימות מגבירה את רמת הסרוטונין במוח. הצורך באכילת מתוק בא, אם כן, מתוך נסיון של הגוף לאזן את רמת הסרוטונין ולתקן את השינויים במצב הרוח הנובעים מהירידה ברמתו.
מחקרים מראים כי צריכת הקלוריות אכן עולה באופן משמעותי בקרב נשים "הסובלות" מסימפטומים אלה שלפני הוסת בעוצמה יתרה.
למה דווקא כשאוכלים מתוק יכול לעלות הצורך במתוק?
כשאנחנו אוכלים משהו מתוק, הגוף שלנו מפריש הורמון בשם אינסולין, שתפקידו להכניס את הסוכר מהדם לרקמות. כשאנחנו אוכלים מזון עתיר סוכר, עולה בתגובה לכך רמת האינסולין בדם באופן מיידי. האינסולין עושה את עבודתו נאמנה ומכניס את הסוכר לרקמות. לפעמים זה קורה מהר מאד עד כדי כך שעלול להיווצר מצב הפוך, בו רמת הסוכר בדם ירדה יתר על המידה. זה מסביר את הצורך בעוד ועוד מתוק.
אצל אנשים שמנים, רמות האינסולין הגבוהות נשארות לאורך זמן. לעיתים מופרש אינסולין בעודף, ולעיתים איננו מתפנה מהדם מספיק ביעילות. הימצאותו של האינסולין לאורך זמן בדם גורמת גם כן לאותו צורך באכילת מתוק.
מבלבל... כשלא אוכלים - מרגישים צורך. כשאוכלים יותר מדי - מתעורר הצורך...
כדי להימנע מהתנודות הללו בצורך במתוק עדיף לאכול באופן שגרתי ובכל ארוחה מזונות המספקים לגוף אנרגיה בצורה מתונה יותר. פחמימות "איטיות" מגיעות מדגנים (עדיף מלאים), קטניות, תפו"א, קינואה וכד'.
דילוג או וויתור על פחמימות בארוחה גורם לתנודות ברמת הסוכר בדם. אלו גורמות לגוף לעשות שינויים הורמונאליים שמטרתם לגייס סוכר ממאגרים בגוף. איזונים אלה מתרחשים כל העת ואין צורך להעצים ולאתגר אותם. לכן, צריכה מתונה של פחמימות איטיות תורמת לאיזון ולהפחתה בצורך המיידי לאספקת אנרגיה ממתוק.
מתוק - הצד הרגשי
בדרך כלל הצורך הוא לא רק רגשי, אלא שילוב של צורך פיסיולוגי אמיתי עם צרכים רגשיים שאנחנו משליכים על מתוקים. "זה מנחם", "מפנק", "מגיע לי" ועוד ועוד.
אם נדע להפריד בין צורך אמיתי לשיחות הרגשיות, נוכל להיות קשובים באמת לצרכים שלנו, ולא להיכנס למעגלים של הימנעות ואיסורים.
לכולנו יש "שיחה" על מתוק. "זה משמין", "זה אסור", "עדיף לא לגעת כי אם מתחילים לא מפסיקים..." ועוד...
שיחות פנימיות יכולות להוביל אותנו למצב שבו אנחנו לא לומדים לאכול מתוק במידה הנכונה לנו או לחילופין לנסיון להימנע מאכילת מתוק.
"לברוח" מאכילת מתוק, להימנע, לחשוב שזה אסור... זו גישה שהיא מתכון כמעט בטוח לכישלון.
מה עושים?
הקושי בהתמודדות נובע מחד מצורך אמיתי שמנהל אותנו בניגוד לרצוננו החופשי, אלא שהוא מלווה בתסכול מאכילה שאין בה בחירה ולרוב גם לא הנאה. "בכלל לא רציתי לאכול את העוגיות האלה, זה לא באמת טעים". התחושה של אכילה מיותרת מובילה לא פעם לרגשות אשמה, לשיפוטיות עצמית, אשר מובילות במקרים רבים - לאכילה נוספת!
1.הקשיבי לעצמך. שאלי את עצמך: עד כמה אני צריכה את השוקולד הזה עכשיו?
2.בהתאם לתשובה קבלי החלטה. אל תתחכמי עם צורך אמיתי. לברוח ממנו לא כדאי. הוא ירדוף אחריך וישיג אותך.
3.תני לעצמך את מה שאת צריכה. כשאת עושה את זה מתוך בחירה ומודעות, סביר להניח שלא תחושי אשמה. יש גם סיכוי טוב שהצורך יבוא על סיפוקו וייסגר המעגל.
4.אם בא לך עוד... חזרי על אותו תהליך. אל תנסי לחסוך. תהיי אותנטית, אמיתית. פעלי מתוך יושרה.
5.תיהני ממה שאכלת.
אימון על הקשבה לצרכים אמיתיים הוא תהליך שמאפשר אכילת מתוק במידה נכונה כמענה לצורך אמיתי, בין אם הוא גופני או רגשי. ההקשבה מדלגת מעל אוטומטים ואיסורים, ומלמדת אותנו לתת לעצמנו את מה שבאמת עושה לנו טוב... גם אם זה מתוק!
חשק בלתי נשלט למתוק שכיח בעיקר בקרב נשים. האמנם מדובר בצורך אמיתי? ומי זה שצריך? הגוף? ומה עם הנפש?
התשובה מתחלקת לשני חלקים עיקריים, אשר בדרך כלל עובדים יחד - הגוף. והנפש.
מתוק - צורך גופני
הגוף לא פעם באמת צריך את האנרגיה זמינה. סוכר הוא האנרגיה הזמינה ביותר עבורנו. הוא מתפרק מהר מאד במערכת העיכול, נכנס מהר לדם ומגיע לאיברים, בעיקר חשוב לנו שיגיע - למוח.
כשהמוח לא מקבל אספקה נאותה של סוכר הוא משדר למרכז הרעב במוח "אני צריך סוכר!"
ומרכז הרעב במוח שולח אלינו שדר מאד ברור...
באילו מצבים מרגישים צורך לאכול מזון עשיר בסוכר?
1.כשלא אכלנו הרבה שעות. רמת הסוכר בדם יורדת והצורך לאזן אותה משדר לנו לצרוך סוכר.
2.כשעשינו מאמץ פיסי - ניצלנו הרבה ממקורות האנרגיה שלנו, והגוף מבקש למלא את המצברים מחדש במהירות.
3.בימים שלפני המחזור החודשי חלים שינויים הורמונאליים שמעוררים אוביקטיבית את הדרישה של הגוף למתוק.
4.כשאכלנו הרבה מתוק. הרבה מתוק? נשמע לא הגיוני?
למה בימים שלפני המחזור יכול לעלות הצורך במתוק?
מוכרים השינויים במצב הרוח כמו עליה במתח נפשי, ברגישות ובעצבנות, המתרחשים בימים שלפני סיום המחזור החודשי. שינויים אלה נובעים מירידה ברמות של סרוטונין במוח בימים אלה. לסרוטונין תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים ל"מצב רוח". היכן הקשר לאכילת מתוק? רמות הסרוטונין הנכנסות למוח תלויות באכילת פחמימות. כלומר - אכילה של פחמימות מגבירה את רמת הסרוטונין במוח. הצורך באכילת מתוק בא, אם כן, מתוך נסיון של הגוף לאזן את רמת הסרוטונין ולתקן את השינויים במצב הרוח הנובעים מהירידה ברמתו.
מחקרים מראים כי צריכת הקלוריות אכן עולה באופן משמעותי בקרב נשים "הסובלות" מסימפטומים אלה שלפני הוסת בעוצמה יתרה.
למה דווקא כשאוכלים מתוק יכול לעלות הצורך במתוק?
כשאנחנו אוכלים משהו מתוק, הגוף שלנו מפריש הורמון בשם אינסולין, שתפקידו להכניס את הסוכר מהדם לרקמות. כשאנחנו אוכלים מזון עתיר סוכר, עולה בתגובה לכך רמת האינסולין בדם באופן מיידי. האינסולין עושה את עבודתו נאמנה ומכניס את הסוכר לרקמות. לפעמים זה קורה מהר מאד עד כדי כך שעלול להיווצר מצב הפוך, בו רמת הסוכר בדם ירדה יתר על המידה. זה מסביר את הצורך בעוד ועוד מתוק.
אצל אנשים שמנים, רמות האינסולין הגבוהות נשארות לאורך זמן. לעיתים מופרש אינסולין בעודף, ולעיתים איננו מתפנה מהדם מספיק ביעילות. הימצאותו של האינסולין לאורך זמן בדם גורמת גם כן לאותו צורך באכילת מתוק.
מבלבל... כשלא אוכלים - מרגישים צורך. כשאוכלים יותר מדי - מתעורר הצורך...
כדי להימנע מהתנודות הללו בצורך במתוק עדיף לאכול באופן שגרתי ובכל ארוחה מזונות המספקים לגוף אנרגיה בצורה מתונה יותר. פחמימות "איטיות" מגיעות מדגנים (עדיף מלאים), קטניות, תפו"א, קינואה וכד'.
דילוג או וויתור על פחמימות בארוחה גורם לתנודות ברמת הסוכר בדם. אלו גורמות לגוף לעשות שינויים הורמונאליים שמטרתם לגייס סוכר ממאגרים בגוף. איזונים אלה מתרחשים כל העת ואין צורך להעצים ולאתגר אותם. לכן, צריכה מתונה של פחמימות איטיות תורמת לאיזון ולהפחתה בצורך המיידי לאספקת אנרגיה ממתוק.
מתוק - הצד הרגשי
בדרך כלל הצורך הוא לא רק רגשי, אלא שילוב של צורך פיסיולוגי אמיתי עם צרכים רגשיים שאנחנו משליכים על מתוקים. "זה מנחם", "מפנק", "מגיע לי" ועוד ועוד.
אם נדע להפריד בין צורך אמיתי לשיחות הרגשיות, נוכל להיות קשובים באמת לצרכים שלנו, ולא להיכנס למעגלים של הימנעות ואיסורים.
לכולנו יש "שיחה" על מתוק. "זה משמין", "זה אסור", "עדיף לא לגעת כי אם מתחילים לא מפסיקים..." ועוד...
שיחות פנימיות יכולות להוביל אותנו למצב שבו אנחנו לא לומדים לאכול מתוק במידה הנכונה לנו או לחילופין לנסיון להימנע מאכילת מתוק.
"לברוח" מאכילת מתוק, להימנע, לחשוב שזה אסור... זו גישה שהיא מתכון כמעט בטוח לכישלון.
מה עושים?
הקושי בהתמודדות נובע מחד מצורך אמיתי שמנהל אותנו בניגוד לרצוננו החופשי, אלא שהוא מלווה בתסכול מאכילה שאין בה בחירה ולרוב גם לא הנאה. "בכלל לא רציתי לאכול את העוגיות האלה, זה לא באמת טעים". התחושה של אכילה מיותרת מובילה לא פעם לרגשות אשמה, לשיפוטיות עצמית, אשר מובילות במקרים רבים - לאכילה נוספת!
1.הקשיבי לעצמך. שאלי את עצמך: עד כמה אני צריכה את השוקולד הזה עכשיו?
2.בהתאם לתשובה קבלי החלטה. אל תתחכמי עם צורך אמיתי. לברוח ממנו לא כדאי. הוא ירדוף אחריך וישיג אותך.
3.תני לעצמך את מה שאת צריכה. כשאת עושה את זה מתוך בחירה ומודעות, סביר להניח שלא תחושי אשמה. יש גם סיכוי טוב שהצורך יבוא על סיפוקו וייסגר המעגל.
4.אם בא לך עוד... חזרי על אותו תהליך. אל תנסי לחסוך. תהיי אותנטית, אמיתית. פעלי מתוך יושרה.
5.תיהני ממה שאכלת.
אימון על הקשבה לצרכים אמיתיים הוא תהליך שמאפשר אכילת מתוק במידה נכונה כמענה לצורך אמיתי, בין אם הוא גופני או רגשי. ההקשבה מדלגת מעל אוטומטים ואיסורים, ומלמדת אותנו לתת לעצמנו את מה שבאמת עושה לנו טוב... גם אם זה מתוק!
050-3331-331