תורות 5-8 אמונה בנצחיות חלקית (Ekaccasassatavda)

2.1. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים בנצחיות בנוגע לכמה דברים ולא מאמינים בנצחיות בנוגע לדברים אחרים, אשר טוענים שהעצמי והעולם הינם נצחיים מכמה בחינות ואינם נצחיים מכמה בחינות אחרות על פי ארבע עילות שונות. מה הן

2.2. בחלוף תקופה ארוכה, נזירים, במוקדם או במאוחר, מגיעה העת שבה היקום מתכווץ. בזמן שהיקום מתכווץ, רוב היצורים החיים נולדים מחדש בעולם - הבְּרַהְמָא אָבְּהַסַּרַה [38]. ושם הם חיים, יצירי תודעה [39], ניזונים מתחושות התעלות [40], קורני - אור מעצמם, נעים באוויר, מלאי הוד והדר - וכך הם חיים במשך תקופה ארוכה מאוד.

2.3. בחלוף תקופה ארוכה, במוקדם או במאוחר, מגיעה העת שבה היקום מתחיל שוב להתרחב. ביקום המתרחב מופיע ארמון בְּרַהְמָא [41] ריק. ואז אחד היצורים, בהתאם למיצוי תוחלת חייו או מיצוי סגולותיו [42], נופל מעולם האבהסרה ומופיע בארמון הברהמא הריק. שם הוא חי, יציר תודעה, ניזון משמחה, קורן - אור מעצמו, נע באוויר, מלא הוד והדר. וכך הוא חי במשך תקופה ארוכה מאוד.

2.4. וביצור הזה אשר נותר שם לבדו תקופה כה ארוכה, עולים חוסר מנוחה, חוסר סיפוק וחרדה, והוא חושב 'הלוואי ויצורים אחרים יגיעו למקום הזה! ' ויצורים אחרים בהתאם למיצוי תוחלת חייהם או מיצוי סגולותיהם, נופלים מעולם האבהסרה ומופיעים בארמון הברהמא, יחד אתו. שם הם חיים עשויים תודעה, ניזונים משמחה, קורני - אור מעצמם, נעים באוויר, מלאי הוד והדר. וכך הם חיים במשך תקופת זמן ארוכה מאוד.

2.5. ואז, נזירים, היצור ההוא שהופיע שם ראשון חושב לעצמו 'אני ברהמא, ברהמא הגדול, הכובש, הבלתי מנוצח, רואה כל, כל - יכול, האדון, היוצר והבורא, השולט, הנציב והמסדיר, האב של כל שישנו וכל שעתיד להיות. היצורים האלו נבראו על ידי. מדוע כיוון שראשית הבעתי את המשאלה 'הו, הלוואי ויצורים אחרים יגיעו למקום הזה! ' ולאחר שהבעתי את משאלתי היצורים האלו הופיעו בעולם הזה! ' והיצורים שהופיעו שם אחריו כתוצאה מכך חושבים גם הם 'זהו, חברים, הינו ברהמא, ברהמא הגדול, הכובש, הבלתי מנוצח, רואה כל, כל - יכול, האדון, היוצר והבורא, השולט, הנציב והמסדיר, האב של כל שישנו וכל שעתיד להיות. ואנו נבראנו על ידו. כיצד כיוון שראינו שהוא היה כאן ראשון, ואנו הופענו אחריו. '

2.6. והיצור שהופיע שם ראשון הוא בעל חיים ארוכים יותר, יפה יותר, ובעל כוח רב יותר מהיצורים שהופיעו שם אחריו. בחלוף הזמן מגיע רגע שבו אחד מהיצורים, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, נולד בעולם הזה. לאחר שהופיע בעולם הזה, הוא פורש מחיי - בית אל חיי חסר - בית. לאחר שפרש, באמצעות ערנות, מאמץ, התמדה, שקדנות וכוונה נכונה, הוא מגיע לרמה כזו של ריכוז מנטלי כך שבתודעתו המרוכזת הוא נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך לא מעבר לזה. כך הוא אומר 'אנו נבראנו על ידו, על ידי ברהמא, ברהמא הגדול, הכובש, הבלתי מנוצח, רואה כל, כל - יכול, האדון, היוצר והבורא, השולט, הנציב והמסדיר, האב של כל שישנו וכל שעתיד להיות. הוא קבוע, יציב, נצחי, לא נתון לשינוי והוא יישאר זהה לעולמי עד. אך אנו שנבראנו על ידי ברהמא הזה, הננו ארעיים, בלתי יציבים, בעלי חיים קצרים, נידונים להיכחד, ואנו הגענו לעולם הזה. ' נזירים, זוהי העילה הראשונה על פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים שהעצמי והעולם הינם נצחיים מכמה בחינות ואינם נצחיים מכמה בחינות אחרות.

2.7. ומה העילה השניה נזירים, ישנן ישויות מסוימות הנקראות 'מושחתות מעונג [43] '. הישויות האלו מבלות זמן מוגזם בחגיגות, עינוגים ומשחק, וכתוצאה מכך מודעותן מתפוגגת, וכאשר מודעותן מתפוגגת הן מתות ועוברות מהעולם ההוא.

2.8. ויתכן שיצור כזה, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, מופיע בעולם הזה. לאחר שהופיע בעולם הזה הוא פורש מחיי בעל - בית אל חיי חסר - בית. לאחר שפרש, באמצעות מאמץ, ערנות, התמדה, שקדנות, וכוונה נכונה... ונזכר בחייו הקודמים האחרונים אך אינו זוכר דבר מעבר לכך.

2.9. והוא חושב 'הישויות המכובדות האלו שאינן מושחתות מעונג, אינן מבלות זמן מוגזם בחגיגות, הנאות ומשחק, כך מודעותן אינה מתפוגגת והן אינן מתות ועוברות מהעולם ההוא. הישויות האלו קבועות, יציבות, נצחיות, לא נתונות לשינוי, והן יישארו לעולמי עד. אך אנו שהיינו מושחתים מעונג ובילינו זמן מוגזם בחגיגות, עינוגים ומשחק, כך כאשר מודעותנו התפוגגה, מתנו ועברנו מהעולם ההוא, ואנו ארעיים, בלתי יציבים, בעלי חיים קצרים, נידונים להיכחד, והגענו לעולם הזה. ' זהו המקרה השני.

2.10.ומה העילה השלישית נזירים, ישנן ישויות מסוימות הנקראות 'מושחתות תודעה [44] '. הישויות האלו מבלות זמן רב בהתנהגות קנאית אחת כלפי השניה וכתוצאה מכך תודעתן נעשית מושחתת. כאשר תודעתן מושחתת הן הופכות מותשות בגוף ותודעה, וכך הן מתות ועוברות מהעולם ההוא.

2.11.ויתכן שיצור כזה, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, מופיע בעולם הזה. לאחר שהופיע בעולם הזה הוא... נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך אינו זוכר דבר מעבר לכך.

2.12.והוא חושב 'הישויות המכובדות האלו שאינן מושחתות בתודעתן, אינן מבלות זמן מוגזם בהתנהגות של קנאה אחת כלפי השניה... הן אינן הופכות מושחתות בתודעתן, או מותשות בגוף ותודעה, וכך אינן מתות ועוברות מהעולם ההוא. הישויות האלו קבועות, יציבות, נצחיות, לא נתונות לשינוי, והן יישארו לעולמי עד. אך אנו, שהיינו מושחתים בתודעתנו... אנו ארעיים, בלתי יציבים, בעלי חיים קצרים, נידונים להיכחד ואנו הגענו לעולם הזה. ' זהו המקרה השלישי.

2.13.ומהי העילה הרביעית נזירים, הנה פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו 'כל מה שמכונה 'עין', 'אוזן', 'אף', 'לשון', או 'גוף' הינו ארעי, בלתי יציב, לא נצחי ונתון לשינוי. אך מה שמכונה 'נפש' [45], 'תודעה' או 'הכרה' הינו עצמי קבוע, יציב, נצחי, לא נתון לשינוי, והוא יישאר זהה לעולמי עד. ' זהו המקרה הרביעי.

2.14.על סמך ארבע עילות אלו הפרושים והברהמינים האלו מאמינים בנצחיות באופן חלקי וטוענים שהעצמי והעולם נצחיים מכמה בחינות ולא נצחיים מבחינות אחרות. יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים המאמינים וטוענים שהעצמי והעולם נצחיים מכמה בחינות ולא נצחיים מבחינות אחרות, כולם עושים זאת על סמך ארבע עילות אלו, או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

2.15.נזירים, זאת הטטהאגטה מבין 'אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא. ' זאת הטטהאגטה יודע, ואף מעבר לזה, ואף על פי כן הוא אינו נצמד להבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהן באמת ההופעה וההעלמות של הַרְגַשוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן, הטטהאגטה משוחרר ללא שארית.

נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

תורות 9-12 אמונה בסופיות ואינסופיות של היקום (Antnantavda)

2.16.נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות ביחס לסופיות ולאינסופיות היקום [46], אשר טוענים שהיקום סופי או אינסופי על פי ארבע עילות. מה הן

2.17.הנה פרוש או ברהמין מסויים באמצעות מאמץ... מגיע למצב כזה של ריכוז מנטלי כך שבתודעתו הוא תופס את היקום כסופי. הוא חושב 'היקום הזה סופי ובעל גבולות. מדוע כיוון שאני הגעתי למצב כזה של ריכוז מנטלי בו אני תופס את היקום כסופי. לכן אני יודע שהיקום סופי ובעל גבולות. ' זו העילה הראשונה.

2.18.ומהי העילה השניה הנה פרוש או ברהמין מסויים באמצעות מאמץ... מגיע למצב כזה של ריכוז מנטלי כך שבתודעתו הוא תופס את היקום כאינסופי. הוא חושב 'היקום הזה אינסופי וחסר גבולות. אותם פרושים וברהמינים האומרים שהוא סופי טועים. מדוע כיוון שאני הגעתי למצב כזה של ריכוז מנטלי שבו תפסתי את היקום כאינסופי. לכן אני יודע שהיקום אינסופי וחסר גבולות. ' זוהי העילה השניה.

2.19.ומהי העילה השלישית הנה פרוש או ברהמין מסויים באמצעות מאמץ... מגיע למצב כזה של ריכוז מנטלי כך שבתודעתו הוא תופס את היקום כסופי בכיוונים מעלה ומטה אך כאינסופי לרוחב. הוא חושב 'היקום הזה הינו גם סופי וגם אינסופי. אותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום סופי ובעל גבולות טועים, ואותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום אינסופי וחסר גבולות אף הם טועים. מדוע כיוון שאני הגעתי למצב כזה של ריכוז מנטלי שבו תפסתי את היקום כסופי בכיוונים למעלה ולמטה אך אינסופי לרוחב. לכן אני יודע שהיקום הוא גם סופי וגם אינסופי. ' זוהי העילה השלישית.

2.20.מהי העילה הרביעית הנה פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו, הוא טוען 'היקום הזה אינו סופי ואינו אינסופי. אותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום סופי ובעל גבולות טועים ואלו אשר טוענים שהיקום אינסופי וחסר גבולות טועים, וכך גם אלו הטוענים שהיקום גם סופי וגם אינסופי. היקום הזה אינו סופי ואינו אינסופי. ' זוהי העילה הרביעית [47].

2.21.אלו ארבע העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות ביחס לסופיות ואינסופיות היקום טוענים לסופיות או לאינסופיות היקום. יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים אשר יטענו שהיקום סופי או אינסופי, כולם עושים זאת על סמך ארבע עילות אלו או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

2.22.נזירים, זאת הטטהאגטה מבין 'אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא. '... (כמו בפסקה 15).

נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

תורות 13-16 אמונה בשימוש בביטויים רב - משמעיים מעגליים (Amravikkhepavda)

2.23.נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המשתמשים בביטויים רב - משמעיים בלי סוף [48] ומדברים בצורה מעגלית. כאשר הם נשאלים בעניין זה או אחר הם מוצאים מפלט באמירות חמקניות ומתפתלים כמו צלופחים על סמך ארבע עילות. מה הן

2.24.במקרה זה פרוש או ברהמין אינו יודע באמת אם דבר הוא טוב או רע. הוא חושב 'אינני יודע באמת אם הדבר הזה טוב או אם הדבר הזה רע. אם בלי לדעת מה נכון אטען זה טוב, או זה רע, וזה יתברר כשקר, הדבר יצער אותי. ואם אהיה במצוקה הדבר יהווה לי למכשול [49]. ' כך, מתוך פחד לשקר ודחייה מלשקר [50], הוא אינו מצהיר על דבר כטוב או רע, אך כאשר הוא נשאל לגבי דבר זה או אחר, הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות ומתפתל כצלופח 'אינני אומר שזה כך ואינני אומר שזה כך. גם אינני אומר שזה אחרת. אינני אומר שזה לא כך ואינני אומר שאין זה לא כך. ' זה המקרה הראשון.

2.25.מהי העילה השניה הנה פרוש או ברהמין לא יודע באמת אם דבר הוא טוב או רע. הוא חושב 'יתכן ואצהיר זה טוב, או זה רע, ואז יתכן שארגיש תשוקה ותאווה או שנאה ודחייה. אם ארגיש תשוקה, תאווה, שנאה, או דחייה, הדבר יהווה היקשרות מצידי. אם ארגיש היקשרות זה יצער אותי, ואם אהיה במצוקה הדבר יהיה לי למכשול. ' כך, מתוך פחד מהקשרות, דחייה מהקשרות, הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות... זה המקרה השני.

2.26.מהי העילה השלישית הנה פרוש או ברהמין לא יודע באמת אם דבר הוא טוב או רע. והוא חושב 'יתכן ואצהיר זה טוב או זה רע, אך ישנם פרושים וברהמינים חכמים, פיקחים, מנוסים בויכוחים, כמו קשתים המסוגלים לפצל שערות אשר מסתובבים והורסים אמונות של אחרים בחוכמתם, והם יכולים לחקור אותי לגבי דעותיי ואמונותי ולדרוש ממני לתת סיבות ותימוכין. ואז יתכן שלא אוכל להשיב. אם לא אוכל להשיב להם הדבר יצער אותי, ואם אהיה במצוקה הדבר יהווה לי למכשול. ' כך, מתוך פחד מפני ויכוח, מתוך דחייה מויכוח הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות. זה המקרה השלישי.

2.27.מהי העילה הרביעית הנה פרוש או ברהמין הינו טיפש וקהה מחשבה [51]. כתוצאה מטיפשותו וקהות מחשבתו, כאשר הוא נשאל לגבי דבר זה או אחר הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות ומתפתל כמו צלופח אם אתה שואל אותי אם יש עולם הבא - אם הייתי חושב כך הייתי אומר שיש עולם הבא. אך אינני אומר זאת, וגם אינני אומר אחרת, וגם אינני אומר שאין זה כך, אך גם אינני לא אומר שאין זה כך. בדומה, כאשר הוא נשאל את אחת השאלות הבאות, הוא מוצא מפלט באותה אמירה חמקנית האם אין עולם הבא האם גם יש וגם אין עולם הבא האם לא שיש ולא שאין עולם הבא [52] האם יש יצורים הנולדים באופן ספונטני האם אין יצורים הנולדים באופן ספונטני האם גם יש וגם אין יצורים הנולדים באופן ספונטני האם לא שיש ולא שאין יצורים הנולדים באופן ספונטני האם יש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים האם אין פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים האם גם יש וגם אין פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים האם אין ולא אין פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים האם הטטהאגטה קיים אחרי המוות האם הטטהאגטה לא קיים אחרי מוות האם הטטהאגטה גם קיים וגם לא קיים אחרי המוות האם הטטהאגטה לא קיים ולא בלתי קיים אחרי המוות נזירים, זהו המקרה הרביעי.

2.28.אלו הן ארבע העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו המכונים צלופחים - פתלתלים מוצאים מפלט באמירות חמקניות... אין עילה אחרת מלבדן.

2.29.נזירים, זאת הטטהאגטה מבין 'אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא. '... (כמו בפסקה 15).

נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

תורות 17-18 אמונות במקור מקרי - יש מאין (Adhiccasamuppannavda)

2.30.נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות במקור מקרי, ואשר על סמך שתי עילות טוענים שהעצמי והיקום בעלי מקור מיקרי. מה הן

2.31.נזירים, ישנן ישויות מסוימות המכונות 'חסרות - תפיסה' [53]. כאשר מופיעה בהן תפיסה, ישויות אלו מתות ועוברות מעולמן. ויתכן שיצור כזה, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, מופיע בעולם הזה. לאחר שהופיע בעולם הזה הוא פורש מחיי בעל - בית אל חיי חסר - בית. לאחר שפרש, באמצעות מאמץ, ערנות, התמדה, שקדנות, וכוונה נכונה, הוא נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך אינו זוכר דבר מעבר לכך. הוא חושב 'העצמי והעולם בעלי מקור מקרי. מדוע כיוון שקודם לא הייתי קיים, אך עכשיו אני קיים. מאי - קיום צצתי ונוצרתי'. זו העילה הראשונה.

2.32.מה היא העילה השניה הנה פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו והוא טוען 'העצמי והעולם בעלי מקור מקרי'. זוהי העילה השניה.

2.33.אלו הן שתי העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו בעלי האמונות במקור מקרי טוענים שהעצמי והעולם בעלי מקור מקרי. יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים אשר יטענו שהעצמי והעולם בעלי מקור מקרי, כולם עושים זאת על סמך שתי עילות אלו או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

2.34.נזירים, זאת הטטהאגטה מבין... ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

2.35.נזירים, אלו שמונה עשר העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו מעלים השערות בנוגע לעבר ומחזיקים באמונות מקובעות אודות העבר, מסיקים תיאוריות ספקולטיביות מגוונות ביחס לעבר. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים אשר יעלו השערות באשר לעבר, יהיו בעלי אמונות מקובעות אודות העבר ויסיקו תיאוריות ספקולטיביות ביחס לעבר, כולם עושים זאת על סמך שמונה עשרה עילות אלו, או על סמך אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

2.36.נזירים, זאת הטטהאגטה מבין 'אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא. ' זאת הטטהאגטה יודע, ואף מעבר לזה, ואף על פי כן הוא אינו נצמד להבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהם באמת ההופעה וההעלמות של הַרְגַשוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן, הטטהאגטה משוחרר ללא שארית.

נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

השערות אודות העתיד (Attarantakappika)

2.37.נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המעלים השערות אודות העתיד, בעלי אמונות מקובעות אודות העתיד, ואשר מציגים תיאוריות ספקולטיביות מגוונות ביחס לעתיד על סמך ארבעים וארבע עילות. על מה הם מתבססים, על סמך מה הם עושים זאת

תורות 19-34 אמונות בתפיסה אלמותית (Savda)

2.38.נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות בתפיסה אלמותית, ואשר על סמך שש עשרה עילות טוענים שהעצמי שורד עם הכרה אחרי המוות. על סמך מה

הם מצהירים שהעצמי שורד עם הכרה וחומרי [54]... ולא - חומרי [55]... גם חומרי וגם לא - חומרי... לא חומרי ולא לא - חומרי... וסופי... ואינסופי... גם סופי וגם אינסופי... לא סופי ולא אינסופי... ובעל תפיסה אחידה... ובעל תפיסה מגוונת... ובעל תפיסה מוגבלת... ובעל תפיסה בלתי מוגבלת... ומאושר בלבד... ואומלל בלבד... גם מאושר וגם אומלל... לא מאושר ולא אומלל.

2.39.אלו שש עשרה העילות על פיהן הפרושים והברהמינים טוענים שהעצמי שורד עם הכרה אחרי המוות. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים בעלי אמונות בתפיסה אלמותית, כולם עושים זאת על סמך שש עשרה עילות אלו או על סמך אחת מסוימת מביניהן. אין עילה אחרת מלבדן.

2.40.נזירים, זאת הטטהאגטה מבין... נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

תורות 35-42 אמונות בחוסר - תפיסה אלמותית (Asavda)

3.1. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות בחוסר - תפיסה אלמותית, ואשר על סמך שמונה עילות טוענים שהעצמי שורד חסר הכרה אחרי המוות. על סמך מה

3.2. הם מצהירים שהעצמי שורד חסר הכרה וחומרי... ולא - חומרי... גם חומרי וגם לא - חומרי... לא חומרי ולא לא - חומרי... וסופי... ואינסופי... גם סופי וגם אינסופי... לא סופי ולא אינסופי [56].

3.3. אלו הן שמונה העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים בעלי האמונות בחוסר - תפיסה אלמותית טוענים שהעצמי שורד חסר - הכרה אחרי המוות. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים בעלי אמונות בתפיסה אלמותית, כולם עושים זאת על סמך שמונה עילות אלו או אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

3.4. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין... נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

תורות 43-50 אמונות בלא - תפיסה - ולא - חוסר - תפיסה אלמותית (Nevasansavda)

3.5. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות בלא - תפיסה ולא - חוסר - תפיסה אלמותית ואשר על סמך שמונה עילות טוענים שהעצמי שורד לא בעל - הכרה ולא חסר - הכרה אחרי המוות. על סמך מה

3.6. הם מצהירים שהעצמי אחרי המוות שורד לא בעל - הכרה ולא חסר - הכרה וחומרי... ולא - חומרי... גם חומרי וגם לא - חומרי... לא חומרי ולא לא - חומרי... וסופי... אינסופי... גם סופי וגם אינסופי... לא סופי ולא אינסופי [57].

3.7. אלו שמונה העילות על פיהן הפרושים והברהמינים בעלי אמונות בלא - תפיסה ולא - חוסר - תפיסה אלמותית טוענים שהעצמי שורד לא בעל - הכרה ולא חסר - הכרה אחרי המוות. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים בעלי אמונות בלא - תפיסה ולא - חוסר - תפיסה אלמותית, כולם עושים זאת על סמך שמונה עילות אלו או אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

3.8. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין... נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

תורות 51-57 אמונות בחידלון - אניהיליזם (Ucchedavda)

3.9. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי השקפת חידלון, ואשר על סמך שבע עילות טוענים לחידלון, הרס, ואי - קיום של יצורים חיים, על סמך מה

3.10.הנה פרוש או ברהמין מסויים מצהיר בהתאם להשקפתו מאחר והעצמי הינו חומרי, מורכב מארבעת היסודות העיקריים [58] ומקורו מאב ואם, עם התפרקות הגוף הוא מפסיק להתקיים ונעלם ואינו קיים לאחר המוות. בנקודה זו העצמי חדל מלהתקיים לחלוטין. בדרך זו יש כאלו שטוענים לחידלון, הרס ואי - קיום של יצורים חיים.

3.11.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא העצמי הזה חדל להתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף, שמיימי [59], חומרי, השייך לבסיס החושים [60], ניזון ממזון חומרי [61]. אתה אינך מכיר אותו או רואה אותו, אך אני מכיר ורואה. זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות. [62] בדרך זו אחרים טוענים לחידלון, הרס ואי - קיום של יצורים חיים.

3.12.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא העצמי הזה חדל מלהתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף, שמיימי, חומרי, יציר - תודעה [63], מושלם בכל איבריו, שאין בו כל חסר... זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות. בדרך זו אחרים טוענים לחידלון, הרס ואי - קיום של יצורים חיים.

3.13.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא העצמי הזה חדל מלהתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף אשר לאחר התעלות מעבר לכל תחושה גופנית, לאחר העלמות כל תחושת התנגדות ומתוך אי - משיכה לתפיסת הריבוי, בראייה שהמרחב הוא אינסופי, הוא משיג את בסיס המרחב האינסופי [64]. זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות. בדרך זו אחרים טוענים לחידלון, הרס ואי - קיום של יצורים חיים.

3.14.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא העצמי הזה חדל מלהתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף אשר לאחר התעלות מעבר לבסיס המרחב האינסופי, בראייה שההכרה אינסופית, הוא משיג את בסיס ההכרה האינסופית... זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות. בדרך זו אחרים טוענים לחידלון, הרס ואי - קיום של יצורים חיים.

3.15.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא העצמי הזה חדל מלהתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף אשר לאחר התעלות מעבר לבסיס ההכרה האינסופית, בראייה שאין דבר, הוא משיג את בסיס האפסות... זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות. בדרך זו אחרים טוענים לחידלון, הרס ואי - קיום של יצורים חיים.

3.16.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא העצמי הזה חדל מלהתקיים לחלוטין. כיוון שיש עצמי נוסף אשר לאחר התעלות מעבר לבסיס האפסות, בראייה 'זוהי שלווה, זוהי עילאיות. ', הוא משיג את בסיס לא - תפיסה - ולא - חוסר - תפיסה. אתה אינך מכיר אותו או רואה אותו, אך אני מכיר ורואה. זהו העצמי אשר חדל ונהרס עם התפרקות הגוף ואינו קיים לאחר המוות. בדרך זו אחרים טוענים לחידלון, הרס ואי - קיום של יצורים חיים.

3.17.אלו שבע העילות על פיהן הפרושים והברהמינים בעלי אמונות החידלון טוענים לחידלון, הרס, ואי - קיום של יצורים חיים. יהיו יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים בעלי אמונות בלא - תפיסה ולא - חוסר - תפיסה אלמותית, כולם עושים זאת על סמך שבע עילות אלו או אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

3.18.נזירים, זאת הטטהאגטה מבין... נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

תורות 58-62 אמונות בנִיבָּאנַה כאן ועכשיו (Dihadhammanibbnavda)

3.19.נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות בניבאנה כאן ועכשיו ואשר על סמך חמש עילות טוענים לניבאנה כאן ועכשיו. על סמך מה

3.20.הנה פרוש או ברהמין מסויים מצהיר בהתאם להשקפתו כאשר העצמי הזה מקבל ומסופק מחמשת הנאות החושים, והוא מתענג עליהן, אז העצמי מגשים ניבאנה עילאית כאן ועכשיו [65]. כך חלקם טוענים לקיום ניבאנה כאן ועכשיו.

3.21.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי מגשים ניבאנה כאן ועכשיו. מדוע כיוון, אדוני, שהנאות החושים הן ארעיות, כואבות ונתונות לשינוי, ומתוך ההשתנות שלהן מופיעים צער, קינה, כאב, יגון ומצוקה. אך כאשר העצמי הזה, מנותק מהנאות חושים, מנותק ממצבים מנטליים מזיקים, נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הראשונה [66], המלווה בחשיבה והרהור [67], בתחושת התעלות [68] ושמחה [69] אשר נולדים מהנתקות, אז העצמי מגשים ניבאנה עילאית כאן ועכשיו כך אחרים טוענים לקיום ניבאנה כאן ועכשיו.

3.22.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי מגשים ניבאנה כאן ועכשיו. מדוע כיוון שג'האנה זו מכילה חשיבה והרהור, מצב הנחשב גס בטבעו. אך עם התפוגגות החשיבה וההרהור, העצמי נכנס ושוהה בג'האנה השניה המלווה בשלווה פנימית ואחדות והתודעה חופשיה מחשיבה והרהור, ומכילה תחושות התעלות ושמחה הנולדות מריכוז [70], אז העצמי מגשים ניבאנה עילאית כאן ועכשיו. בדרך זו אחרים טוענים לקיום ניבאנה כאן ועכשיו.

3.23.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי מגשים ניבאנה עילאית כאן ועכשיו. מדוע כיוון שג'האנה זו מלווה בתחושת התעלות ולכן יש חדווה מנטלית, מצב הנחשב גס בטבעו. אך עם התפוגגות השימחה, כאשר העצמי נותר באיזון נפשי [71], בקשב ומודעות בהירה [72], ובגופו חווה את העונג עליו מצהירים האציליים 'מאושר הוא אשר חי בקשב ואיזון נפשי', והוא נכנס ושוהה בג'האנה השלישית, ואז העצמי מגשים ניבאנה עילאית כאן ועכשיו. בדרך זו אחרים טוענים לקיום ניבאנה כאן ועכשיו.

3.24.אדם אחר אומר לו אדוני, ישנו עצמי כזה כפי שאתה טוען. זאת אינני מכחיש. אך לא כך העצמי מגשים ניבאנה עילאית כאן ועכשיו. מדוע כיוון שג'האנה זו מלווה בשמחה, מצב הנחשב גס בטבעו. אך עם זניחת הנאה וכאב, עם העלמות שמחה וצער קודמים, הוא נכנס ושוהה במצב מעבר להנאה וכאב, בג'האנה הרביעית, המזוככת בקשב ואיזון נפשי, אז העצמי מגשים ניבאנה עילאית כאן ועכשיו. בדרך זו אחרים טוענים לקיום ניבאנה כאן ועכשיו.

3.25.אלו חמש העילות על פיהן הפרושים והברהמינים בעלי אמונות בניבאנה כאן ועכשיו טוענים לקיום ניבאנה עילאית כאן ועכשיו. כולם עושים זאת על סמך חמש עילות אלו או אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

3.26.זאת, נזירים, הטטהאגטה מבין... ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

3.27.אלו ארבעים וארבע העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו בעלי השערות אודות העתיד, בעלי אמונות מקובעות בנוגע לעתיד, הטוענים את השקפותיהם הספקולטיביות והמגוונות אודות העתיד. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים אשר יעלו השערות בנוגע לעתיד ויטענו את השקפותיהם הספקולטיביות אודות העתיד, כולם עושים זאת על סמך ארבעים וארבע עילות אלו, או על סמך אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

3.28.זאת, נזירים, הטטהאגטה מבין... ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

3.29.אלו שישים ושתיים העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו המעלים השערות בנוגע לעבר, לעתיד או ביחס לשניהם, טוענים את השקפותיהם המגוונות אודותם. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים אשר יעלו השערות בנוגע לעבר, לעתיד, או ביחס לשניהם, בעלי אמונות מקובעות אודות העבר והעתיד, ויטענו את השקפותיהם הספקולטיביות ביחס לעבר ולעתיד, כולם עושים זאת על סמך שישים ושתים עילות אלו או על סמך אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.

3.30.נזירים, זאת הטטהאגטה מבין 'אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא. ' זאת הטטהאגטה יודע, ואף מעבר לזה, ואף על פי כן הוא אינו נצמד להבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהן באמת ההופעה וההעלמות של הַרְגַשוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן, הטטהאגטה משוחרר ללא שארית.

3.31.נזירים, אלו הן הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.

חשש והתחבטות (Paritassitavipphanditavro)

3.32.כך נזירים, כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות בנצחיות טוענים על סמך ארבע עילות שהעצמי והיקום נצחיים, זוהי רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.33.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות בנצחיות מכמה בחינות ואי - נצחיות מכמה בחינות אחרות טוענים על סמך ארבע עילות שהיקום בחלקו נצחי ובחלקו לא - נצחי, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.34.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות בסופיות ואינסופיות היקום טוענים על סמך ארבע עילות שהיקום סופי או אינסופי, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.35.כאשר הפרושים והברהמינים האלו המשתמשים בביטויים רב - משמעיים, המתפתלים כמו צלופחים, ומוצאים מפלט באמירות חמקניות ואשר על סמך ארבע עילות מדברים בצורה מעגלית כאשר הם נשאלים בעניין זה או אחר, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.36.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי האמונות במקור מקרי טוענים על סמך שתי עילות שהיקום והעצמי בעלי מקור מקרי, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.37.כאשר הפרושים והברהמינים האלו המעלים השערות בנוגע לעבר, ובעלי אמונות מקובעות אודות העבר טוענים על סמך שמונה עשרה עילות תיאוריות ספקולטיביות שונות ומגוונות ביחס לעבר, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.38.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי האמונות בתפיסה אלמותית טוענים על סמך שש עשרה עילות שהעצמי שורד עם הכרה אחרי המוות, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.39.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי האמונות בחוסר - תפיסה אלמותית טוענים על סמך שמונה עילות שהעצמי שורד חסר הכרה אחרי המוות, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.40.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי האמונות בלא - תפיסה ולא - חוסר - תפיסה אלמותית טוענים על סמך שמונה עילות שהעצמי שורד לא בעל - הכרה ולא חסר - הכרה אחרי המוות, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.41.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות החידלון טוענים על סמך שבע עילות לחידלון, הרס ואי - קיום של יצורים חיים, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.42.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות בניבאנה כאן ועכשיו טוענים על סמך חמש עילות לניבאנה עילאית כאן ועכשיו, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.43.כאשר הפרושים והברהמינים האלו המעלים השערות בנוגע לעתיד, ובעלי אמונות מקובעות ביחס לעתיד טוענים על סמך ארבעים וארבע עילות תיאוריות ספקולטיביות שונות ומגוונות ביחס לעתיד, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

3.44.כאשר הפרושים והברהמינים האלו, המעלים השערות ביחס לעבר, המעלים השערות ביחס לעתיד, המעלים השערות ביחס לעבר ולעתיד יחד, בעלי אמונות מקובעות ביחס לעבר ולעתיד, טוענים על סמך שישים ושתיים עילות תיאוריות ספקולטיביות שונות ומגוונות ביחס לעבר ולעתיד, גם זו היא רק ההרגשה של אלו אשר אינם יודעים ואינם רואים, זה רק החשש וההתחבטות של אלו השקועים בתשוקה.

מותנים במגע (Phassapaccayvro)

3.45.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות בנצחיות טוענים על סמך ארבע עילות שהעצמי והיקום סופיים, הדבר מותנה במגע. אין זה אפשרי שיחוו הרגשה זו ללא מגע [73].

3.46.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות בנצחיות מכמה בחינות ואי - נצחיות מכמה בחינות אחרות...

3.47.כאשר הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות בסופיות ואינסופיות היקום...

3.48.כאשר הפרושים והברהמינים האלו המשתמשים בביטויים רב - משמעיים, המתפתלים כמו צלופחים, ומוצאים מפלט באמירות חמקניות...

3.49.כאשר אלו בעלי השקפה של מקור מקרי...

3.50.כאשר אלו המעלים השערות בנוגע לעבר, בעלי אמונות מקובעות אודות העבר מסיקים על סמך שמונה עשרה עילות תיאוריות ספקולטיביות שונות ומגוונות ביחס לעבר...

3.51.כאשר אלו בעלי אמונות בתפיסה אלמותית...

3.52.כאשר אלו בעלי אמונות בחוסר - תפיסה אלמותית...

3.53.כאשר אלו בעלי אמונות בלא - תפיסה ולא חוסר - תפיסה אלמותית...

3.54.כאשר אלו בעלי אמונות החידלון...

3.55.כאשר אלו בעלי אמונות בניבאנה כאן ועכשיו...

3.56.כאשר אלו המעלים השערות בנוגע לעתיד בעלי אמונות מקובעות אודות העתיד מסיקים על סמך ארבעים וארבע עילות תיאוריות ספקולטיביות שונות ומגוונות ביחס לעתיד...

3.57.כאשר הפרושים והברהמינים האלו, המעלים השערות ביחס לעבר, המעלים השערות ביחס לעתיד, המעלים השערות ביחס לעבר ולעתיד יחד, בעלי אמונות מקובעות אודות העבר והעתיד, טוענים על סמך שישים ושתיים עילות תיאוריות ספקולטיביות שונות ומגוונות ביחס לעבר ולעתיד, גם זה מותנה במגע. אין זה אפשרי שיחוו הרגשה זו ללא מגע.

3.58.- 70 אין זה אפשרי שכל אלו (בעלי אמונות בסופיות וכל היתר) יחוו את ההרגשה הזו ללא מגע.

הצגת המעגל Dihigatikdhihnavaakath))

3.71.ובנוגע לכל אלו... כל הפרושים והברהמינים האלו חווים הרגשה זו דרך מגע חוזר ונשנה דרך ששת בסיסי המגע [74], עם הרגשה כתנאי, מופיעה השתוקקות, עם השתוקקות כתנאי, מופיעה היקשרות, עם היקשרות כתנאי, מופיע קיום, עם קיום כתנאי, מופיעה לידה, ועם לידה כתנאי, מופיעים הזדקנות ומוות, צער, קינה, עצב וייסורים [75].

נזירים, כאשר נזיר מבין כפי שהם באמת, את ההופעה וההעלמות של ששת בסיסי המגע, את המשיכה אליהם, הסכנה בהם והמפלט מהם, אז הוא יודע מה מעבר לכל האמונות האלו.

סיום המעגל Vivaakathdi))

3.72.נזירים, יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים אשר יעלו השערות בנוגע לעבר, ביחס לעתיד, ביחס לעבר ולעתיד יחד, אשר יהיו בעלי אמונות מקובעות ביחס לעבר ולעתיד, ויטענו תיאוריות ספקולטיביות שונות ומגוונות ביחס לעבר ולעתיד - כל אלו לכודים ברשת זו עם שישים ושתיים החלוקות שלה ובכל פעם שהם צצים ומנסים לחמוק, הם נלכדים ומוחזקים ברשת זו. בדיוק כפי שדייג מיומן או שוליתו, לאחר שפרס רשת דיג טובה על בריכת מים קטנה, חושב לעצמו 'כל היצורים הגדולים דיים אשר חיים בבריכה זו, כולם לכודים ברשת זו, תפוסים ומוחזקים ברשת הזו. ', כך גם כל הפרושים והברהמינים האלו לכודים ברשת זו.

3.73.נזירים, גופו של הטטהאגטה עומד עם החולייה הכובלת אותו לקיום קטועה [76]. כל עוד גופו מתקיים, ישויות שמימיות ובני אדם יוכלו לראותו. אך עם התפרקות הגוף והתכלות תוחלת - החיים, ישויות שמימיות ובני אדם לא יראו אותו עוד. נזירים, כפי שכאשר נגדע ענף עם אשכול פירות מנגו, כל פירות המנגו המחוברים לענף הולכים איתו, כך גם החולייה הכובלת את הטטהאגטה לקיום נקטעה. כל עוד גופו מתקיים, ישויות שמימיות ובני אדם יוכלו לראותו. אך עם התפרקות הגוף והתכלות כוח - החיים, ישויות שמימיות ובני אדם לא יראו אותו עוד.

3.74.לשמע הדברים, המכובד אָנַנְדַה אמר לבודהה נפלא, אדוני, נהדר! מהו השם להצגת הדהמה הזו

אננדה, תוכל לזכור את הצגת הדהמה הזו כ'רשת הטוב', כ'רשת הדהמה', כ'הרשת הנעלה', כ'רשת כל ההשקפות'. תוכל גם לזכור אותה כ'הניצחון בקרב שאין שני לו'.

כך אמר הבודהה והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו. ובזמן שהצגת הדהמה הזו הוכרזה, מערכת עשרת אלפי העולמות הזדעזעה.

[1] מלבד התרגום של וולש (Walshe) קיים תרגום נוסף של השיחה הזו מאת בְּהִיקְהוּ בּוֹדְהִי, 'The All-Embracing Net of Views The brahmajala sutta and its commentaries (BPS 1978(. עליה התבסס התרגום הקודם שלי. מלבד זאת ישנם תרגומים נוספים של רייס דייויס, של גברת A.A.G Bennett (1964) ושל David Maurice (1962(

[2] bhagava בְּהַגַוַוה. מילולית המכובד, הראוי לכבוד, הנעלה. הכינוי בו מתייחסים לבודהה. במקרים רבים השתמשתי דווקא בכינוי 'בודהה' לשם קלות ההבנה.

[3] נאלנדא (Nand) הייתה ממוקמת כ - 12 קמ מצפון לראג'גהה (Rjagaha), אשר כיום נקראת רַגְ'גִיר (Rajgir), ובאותה עת הייתה הבירה של מגדהה.

[4] סָארִיפּוּטַה ומוֹגַלָאנַה, תלמידיו המפורסמים ביותר של הבודהה, היו במקור חסידיו של סַנְגִ'ַייה בֵּלַטְהַפּוּטַה (ראה סוטה 2 פסקה 31 בקובץ זה), ועריקתם הכעיסה את סופיה.

[5] Buddha, Dhamma, Sagha הבודהה, תורתו ומסדר נזיריו ותלמידיו. יחד הם מכונים טִירַטַנַה (tiratana) שלושת אבני החן, שלושת האוצרות, שלושת המבטחים, שלושת המחסות, שלושת המקלטים או שלושת המפלטים.

[6] Sammsambuddhassa בודהה ער בשלמות. זהו הכינוי למי שמצא את הדרך להתעוררות, לנִיבָּאנַה, בעצמו ללא עזרת מורה ויש לו את היכולת ללמד אותה לאחרים (ובזה בעצם מתבטאת שלמותו). מתורגם לעיתים גם כ'בודהה מואר בשלמות' (או באנגלית Fully Enlightened Buddha) אך משמעות הפועל 'בּוּדְ' הוא 'להתעורר' ולכן משמעות הכינוי הוא 'זה שהתעורר' או פשוט 'הער'.

[7] Puthujjana מתורגם כ'אדם מן השורה' או 'אדם ארצי' אך הכוונה היא לכל יצור חי שעדיין לא השתחרר משלושת הכבלים (השקפת העצמי, ספק ואמונה בטקסים ופולחנות), עדיין לא 'נכנס - לזרם' ולא החל את הדרך הגבוהה של האציליים.

[8] בהקשר זה מוסר הינו פְּחוּת ערך בהשוואה לאיכויות של ריכוז (samdhi) וכך גם ריכוז הינו פְּחוּת ערך בהשוואה לאיכויות של חוכמה (paa).

[9] Tathgata הכינוי בו הבודהה מתייחס לעצמו.

[10] האמירה הזו חוזרת שוב לאורך הסוטה.

[11] Brahmacariy באופן כללי הכוונה לחיים הרוחניים הנעלים, כאן בפרט יש כוונה להתנזרות מינית. הפרשנות (Sumangalavilsin, של בּוּדְהַגְהוֹסַה) מוסיפה שההתנזרות כוללת המנעות מכל סוג של פעילות מינית ולא רק משגל.

[12] Atthavd attha יכול להתפרש גם כ'דבר מועיל'.

[13] הכוונה 'בזמנים לא נאותים' היא בין אמצע היום ועד עלות השחר למחרת.

[14] פסקאות 8-9 כוללות את ארבעת הכללים שנזיר חניך (smaera) לוקח על עצמו. הפירוט של צורות שונות של דיבור לא נכון משקף את החשיבות של שליטה עצמית בדיבור. מוזר שאין אזכור של המנעות ממשכרים, ולחילופין יש התייחסות ל'פגיעה בזרעים וצמחים'. חמשת הכללים הבאים גם הם מכללי הנזיר החניך.

[15] למרות זאת, הבודהה קיבל קרקעות מאַנָאטְהַפִּינְדִיקַה ותורמים אחרים בשביל הסנגהה.

[16] Sobha-nagaraka 'של העיר סוֹבְּהַה' (שמה של עיר גַנְדְהַבּוֹת - מוזיקאים שמיימיים). הכוונה לא ברורה ושנויה במחלוקת.

[17] Cala vasa dhopana לא ברור למה בדיוק הכוונה.

[18] שמות המשחקים במקור ahapada dasapada ksa parihrapatha santika khalika ghaika salkahattha akkha pagacra vakaka mokkhacika cigulaka patthaka rathaka dhanuka akkharika manesika yathvajja.

[19] שחמט עם לוח של 64 או 100 משבצות, שמקורו בהודו והפך להיות פופולרי באירופה בזכות הצלבנים.

[20] שחמט המשוחק בדמיון, ללא לוח.

[21] כתיבה הייתה כבר ידועה באותם תקופה, אך הבודהה ומורים אחרים באותם זמנים לא עשו בה שימוש.

[22] משחק ניחושים להבדיל מטלפטיה.

[23] Tiracchna-kath מילולית 'דיבורי חיות'. הפרשנות מסבירה - כפי שחיות הולכות במקביל לאדמה, כך גם הדיבור הזה לא מוביל למעלה.

[24] Lokakkhyika פרשנות - ספקולציות פילוסופיות מהאסכולה המטריאליסטית.

[25] Iti-bhavbhava-kath מתורגם גם כ'רווח והפסד', אך המובן הפילוסופי נראה מתאים יותר במקרה זה.

[26] קְהַטִיַה (Khatiya, סנסקריט קשטריה). שם מעמד הלוחמים והשליטים בהודו.

[27] לפרטים נוספים אודות עיסוקים אלו ראה בוִיסוּדְּהִימַגַּה 1.61-82 (Visuddhimagga, תורגם על - ידי המכובד נְיַינַמוֹלִי (aamoli 1956, BPS).

[28] Anga כולל קריאה בכף הרגל ובכף היד.

[29] ידיעת לחשים שהטיל אדם המתגורר בבית עשוי עפר.

[30] Kaika-lakkhaa מהמילה kaa 'אוזן'. הפרשנות חושבת שהכוונה לעגילי - אוזניים או בגג משופע, אך שניהם נראים לא מתאימים במקרה זה. וולש מקבל דווקא את הפירוש התאילנדי שהוא מניח כי מקורו במסורת עתיקה ומייחס את המונח לעכברי - במבוק, חיה בעלת אוזניים ארוכות.

[31] Raa איגוד המנהיגים של מדינה רפובליקנית.

[32] Viruddha-gabbha-karaa או אולי החייאת עוברים שהופלו.

[33] Mah Braham מַהָא בְּרַהַמָא. ישות שמימית מסדר גבוה. במקרה זה הכוונה ככל הנראה לאמונה באל עליון, אל בורא ויוצר, כל - יכול וכל - יודע.

[34] במקרה זה הגינוי הוא של העיסוק ברפואה לשם רווח.

[35] כלומר, לא יוצרים דבר חדש.

[36] Savaa-vivaa אלו שתי החלוקות העיקריות של עידן גדול (mahkappa). תקופה זו ממוקמת בין הכחדות להתהוות מלאה של היקום (למידע נוסף ראה גם בויסודהימגה 13.28).

[37] takk וולש דוחה את תרגומו של ביקהו בודהי של המילה הזו כ'רציונליסט'.

[38] bhasara זהו חלק מעולם החומר (rpaloka) אשר לא נהרס עם התכווצות היקום.

[39] Manomay ישויות שמיימיות הנוצרות בצורה מנטאלית, לא באמצעות פעילות מינית.

[40] לא זקוקים למזון חומרי, אלא ניזונים מגורם הג'האנה התעלות (pti).

[41] ברהמא (brahm) מקבל עמדה יחסית צנועה בבודהיזם, ותפקידו כבורא מוסבר בביטול. לרקע נוסף ראה בקובץ הסוטות הבינוניות (MN 49.8).

[42] אורך החיים של יצורים הינו קבוע בעולמות - חיים מסויימים, ומשתנה באחרים. סגולה (pua, באנגלית merit) מוגדרת כאיכותה של פעולה קרמתית טובה המובילה ליעדים מועדפים.

[43] Khiapadosik קבוצת הישויות השמימיות האלו והקבוצה הבאה מוזכרות רק בסוטה זו ובסוטות 20 ו - 24. הן ממחישות את התוצאות של תשוקה (lobha) ושנאה או סלידה (dosa) אפילו בעולמות גבוהים.

[44] Manopadosik. הפרשנות אומרת שהם חיים בעולמם של של 'ארבעת המלכים הגדולים' (מעט מעל העולם האנושי).

[45] Citta פחות או יותר מילה נרדפת ל - mano 'תודעה', אך בדרך כלל נעשה בה שימוש דומה יותר ל - 'נפש', 'לב' או 'רוח'.

[46] Antnantik רייס דיוויס מכנה אותם 'קְצַווֹתִיִים' (אנגלית Extensionists).

[47] הפרשנות מייחסת את ההשקפות האלו עם הגה'אנות הגבוהות, המושגות באמצעות קַסִינַה (kasia, אמצעי עזר בדמות דיסקים צבועים וכדומה). (1) מבלי להרחיב את סימן ההעתק המנטלי לגבולות תחום - העולם, הוא חי בתפיסת העולם כסופי. (2) אך הוא שהרחיב את דמות - הסימן לגבולות תחום - העולם תופס את העולם כאינסופי. (3) משלא הרחיב את הסימן בכיוונים מעלה ומטה אך הרחיב אותם במישור אופקי הוא תופס את העולם כסופי מעלה ומטה ואינסופי במישור האופקי. (4) תורת הלימוד של הלוגיקנים על פי מה שנאמר קודם לכן. פרשנות המשנה ממשיכה להסביר כאן 'אם העצמי היה סופי, לא היה ניתן לזכור את הלידה שלו במקומות רחוקים. ואם היה אינסופי, אדם שחי בעולם הזה היה יכול לחוות את האושר של העולמות השמימיים ואת הסבל של הגיהנומים וכדומה. אם מישהו מאמין שהעצמי גם סופי וגם אינסופי, הוא טועה משתי הסיבות הקודמות. לכן לא ניתן להכריז שהעצמי סופי או אינסופי (מתוך ספרו של בהיקהו בודהי, עמודים 171-172).

[48] Amar-vekheppik יכול מתפרש על פי רייס דיוויס כ'צלופח - מתפתל' ועל פי בהיקהו בודהי 'אדם המשתמש בביטויים רב - משמעיים בלי סוף'. amar (מילולית אלמוות) והוא שמו של דג חלקלק, יתכן שצלופח, המתחמק מלכידה באמצעות התפתלות. יתכן שיש כאן משחק מילים מכוון.

[49] על פי הפרשנות - מכשול לאימון מתקדם או ללידה בעולמות שמיימים.

[50] על פי הפרשנות - מתוך בושה מוסרית או מורא מוסרי (hiri-ottappa). כלומר, הבושה לעשות מה שאין לעשות והמורא מכך. שתי תכונות אלו מכונות 'שומרי העולם' (למידע נוסף ראה Nyniponika Thera, Abhidhamma Studies, 2nd ed., Colombo 1965, p. 80). כך נראה ששלושת הסוגים של בעלי ההשקפות המכונים 'צלופחים פתלתלים' הינם בעלי מצפון מוסרי, ומכאן שהביטויים הרב - משמעיים בהם הם משתמשים נובעים מחוסר הבנה ולא מחוסר מצפון מוסרי.

[51] ההשקפות האלו מיוחסות לסַנְגַ'יַיה (Sanjaya) (דיגהה ניקאיה, 2.31).

[52] ארבע החלופות של הלוגיקה ההודית הן (1) זה כך (2) זה לא כך (3) זה גם כך וגם לא כך (4) אין זה כך ואין זה לא כך.

[53] הפרשנות מסבירה שהישויות האלו הינן חסרות הכרה לאחר שהשיגו הִבִּלְעוּת (באמצעות ג'האנה) גבוהה, מתוך ההכרה שבסכנות קיום הכרתי ולאחר שיחלו לכך. למרות זאת, עם הצתה ראשונה של התפיסה, הן נופלות מהמישור הזה.

[54] זוהי השקפתם של האַגִ'בִיקַנִים (jvika) - למידע נוסף ראה דיגהה ניקאיה 2.19-20.

[55] זוהי השקפתם של הגַ'ִינִים (Jain). הפרשנות אומרת שההשקפות האחרות המתוארות כאן מבוססות על מגוון חוויות מדיטטיביות שונות.

[56] פרשנות המשנה מסבירה (ראה בתרגומו של בהיקהו בודהי עמ' 190) (1) קבוצת ההשקפות הראשונה מבוססת על חוויה של המישור חסר - ההכרה, (2) הטענה בקבוצת ההשקפות השניה היא שהתפיסה היא העצמי, (3) בקבוצת ההשקפות השלישית הטענה היא שהדְהַמוֹת והתפיסות החומריות או החומריות והאל - חומריות הן העצמי, (4) קבוצת ההשקפות הרביעית מבוססת על הסקה.

[57] קבוצת ההשקפות הראשונה מבוססת על תפיסה דקה וחסרת יכולת לבצע את הפונקציה הזו במוות ובקישור ללידה - מחדש.

[58] ארבעת היסודות העיקריים אדמה (pahav) או הרחבה, מים (po) או לכידות, אש (tejo) או טמפרטורה, אוויר (vyo) או תנועה. הכינויים המסורתיים של ארבע התכונות הקיימות ביחסים שונים בכל חומר שהוא.

[59] Dibba נגזר מאותו שורש כמו דֵוַוה (deva)

[60] Kmvacara שייך לתחום עולם החושים (kmaloka), הנמוך מבין שלושת העולמות.

[61] Kabalinkrhra בדרך כלל משתמעותו מזון חומרי. כאן הוא מיוחס לסוג התזונה עליה מתקיימים הישויות השמימיות הנמוכות.

[62] הפרשנות אומרת שבעל השקפה זו מקבל צורה חומרית שמיימית (dibbatthabhva), כלומר את צורתם של הישויות השמימיות מהמישור החושי כעצמי. ההנחה היא שזה שורד את התפרקות הגוף הפיזי משך זמן מה (זמן בלתי מוגדר), 'חידלון סופי' קורה מקץ זמן זה, וכך גם לגבי שאר 'העצמיים'.

[63] על פי הפרשנות 'נוצר מתודעת - גה'אנה'.

[64] הארבעה הבאים תואמים לשחרורים 4-7 (דיגהה ניקאיה 15.35) או לארבע הג'האנות האל - חומריות הגבוהות.

[65] זו כמובן אינה הניבאנה הבודהיסטית. הפרשנות אומרת שהכוונה היא הקטנה של הסבל (dukkhavpasama) בדמות זו של האינדיבידואל. פרשנות המשנה החדשה (המצוטטת על ידי בהיקהו בודהי, עמ. 197) מוסיפה 'אין זה הפרי העליון ולא היסוד חסר ההתניות (asankhata-dhtu, כלומר ניבאנה), מאחר ואלו מעבר להישגן של תורות אלו.

[66] הג'הנות השונות נתפסות בטעות כניבאנה.

[67] vitakka-vicra וִיטַקַּה - וִיצָ'ארַה, לעיתים מתורגמת גם כמחשבה תחילית והמשכה, אך המשמעות רחבה יותר ומיוחסת לכל יישום של התודעה בו יש הכוונה ראשונית או יישום ראשוני (vitakka) והכוונה המשכית, או יישום והחזקת התודעה על האובייקט (vicra).

[68] Pti פִּיטִי, מונח שקשה לתרגם אותו. בעברית מתורגם גם כ'עונג', 'תענוג', 'אקסטזה', 'התלהבות' (אנגלית rapture). הוא מסווג לא כהרגשה (vedan, וֵודַנָא) אלא כחלק מקבוצת הדפוסים המנטליים (sankhr, סַנְקְהָארָא).

[69] Sukha סוּקְהַה, תחושה נעימה בין אם פיזית או מנטלית. מתורגם גם כ'שמחה', או 'אושר'. מאחר ולתחושה מנטלית קיים המונח סוֹמַנַסַה - somanassa, יש הטוענים כי הכוונה במונח סוקהה היא לתחושה פיזית בלבד. ההבדל בין תחושה זו לפיטי (pti) נראית קטנה אך חשובה.

[70] Samdhi סַמָאדְהִי, כאן במובנו הבסיסי כריכוז.

[71] Upekkha אוּפֵּקְּהַה, איזון נפשי.

[72] sampajaa סַמְפַּגָ'אנְיַה, מודעות בהירה.

[73] Phassa פְּהַסַה הוא המגע בין בסיס של חוש והמושא שלו, כלומר עין ואובייקט נראה, או אוזן וצליל. מגע זה הינו הבסיס להרגשה (vedan).

[74] בסיסיי המגע הם עין, אוזן, אף, לשון, גוף (כבסיס לתחושות פיזיות), ותודעה (אשר גם נחשבת חוש על פי הלימוד הבודהיסטי).

[75] זוהי ההצגה הראשונית, אך חלקית, של ההתהוות המותנית (paticca-samuppda, פַּטִיצַ'ה - סַמוּפָּאדַה) בקנון (למידע נוסף, ראה סוטות 14, 15(.

[76] כל מה שכבל אותו למעגל הלידות קודם לכן.