טיפול הומיאופתי בכאב ראש ומיגרנה לעומת שימוש בנוגדי דלקת ומשככי כאבים. טיפול במיגרנה עם שיבושי ראיה: מקרה לדוגמה מאת אירינה רוזן (פוליאקוב)

סיכוי שנותן טיפול הומיאופתי במקרים של מיגרנה וכאבי ראש:

שוב התקף מיגרנה? הסבל הזה משבית, ממצה ומנטרל אותך. נתחיל מבשורה טובה: הרוב המכריע של סוגי כאב ראש שונים, כולל מיגרנה, מגיבים בקלות ובמהרה לטיפול הומיאופתי. זה נכון במיוחד כשכאבי הראש הם הבעיה המרכזית של מטופל וכשניתן להגדיר דפוס מסוים ומאפיינים קבועים של כאב הראש. מקרים בהם קשה להגדיר תבנית שחוזרת על עצמה או שישנן מחלות רציניות נוספות הטיפול יכול לקחת יותר זמן ואנרגיה, אך עדיין ישנו סיכוי טוב מאד להיפתר מכאב הראש.

כאבי ראש חריפים (אקוטיים) והתקפי מיגרנה מגיבים בד"כ מהר מאד לתרופה הומיאופתית נכונה. ישנם מקרים שתוך כדי שהתרופה נמסה בפה בעת ההתקף הכאב מרפה והמטופל נרדם. במקרים בהם מיגרנה אינה הבעיה היחידה תרופה שתותאם למכלול האפיונים, התכונות והרגישויות השונות של המטופל תגרום לתהליך הבראה עמוק בכל תחומי החיים כולל כאב הראש.

טיפול הומיאופתי על רקע שימוש בתרופות קונוונציונליות:

טיפול הומיאופתי בכאבי ראש כרוניים יכול להיות מורכב יותר עקב שימוש קבוע בתרופות רגילות נגד כאב ראש ומיגרנה. תרופות אלו עלולות לשנות דפוס של כאבי ראש, לגרום לתופעות הלוואי ולהפריע במידה שונה לפעילות של תרופה הומיאופתית. מחקרים מראים שאפילו משככי כאבים פשוטים מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידים כמו אספירין, נאפרוקסן, איבופרופן (נורופן, אדוויל, אדקס) עלולים לעורר מחזוריות של כאבי ראש במעגל בלתי פוסק (ריבאונד) עד להפסקת שימוש בתכשיר. אומנם המציאות הטיפולית היא שבמקרים מסוימים אין אפשרות להוריד מטופל מהתרופות הקונבנציונליות בשלב התחלתי טרם נעזר מהטיפול ההומיאופתי. אביא כמה שיקולים חשובים בעניין תרופות קונבנציונליות נגד כאב הראש.

הערות לגבי נטילת תרופות נגד כאבי ראש ומיגרנה:

* במהלך טיפול הומיאופתי אנו מעדיפים תרופות קונבנציונליות שנלקחות אך ורק בעת ההתקף מעל תרופות שנלקחות למניעה על בסיס קבוע יומיומי.

* מטופלים רבים מתוך ייאוש מפתחים הרגל לקחת 3-4 כדורי אספירין או משככי כאבים אחרים בהתקף אחד. ישנן אולם הוכחות שכדור אחד יעיל באותה המידה כמו 2 או יותר ברוב המקרים. אסור לשכוח שסכנת הנזקים הנגרמים ע"י תכשירים אלה עולה כאשר נעשה שימוש במינון גבוה לטווח הארוך.

* מעבר לסכנה של נזק פוטנציאלי חמור לכבד, סכנה של התקפי לב ושבץ, דימומים של הקיבה והמעיים וכן סכנה אפשרית למומים מולדים - צריך לזכור גם שמשככי כאבים עלולים לעורר מעגל בלתי פוסק של כאבי הראש (ריבאונד אפקט).

* על - פי החוק החדש אריזות התרופות יידרשו לכלול אזהרות מפני נזק פוטנציאלי חמור לכבד בשימוש של אצטמופין, החומר משכך הכאבים הנמצא בתרופה פופולרית בשם טיילנול.

* מטופלים אשר משתמשים בתור משככי כאבים בתכשירים נרקוטיים מפתחים התמכרות אליהם.

מיגרנה:

מיגרנה הינה מחלה כרונית עם התקפים אקוטיים אלימים. הכאב של מיגרנה בד"כ אינטנסיבי מאד ומגביל בפעילות יומיומית עד להשבתה מוחלטת לעתים קרובות. זוהי מחלה נוירולוגית שקשורה לכלי

Morrison, Roger, MD, Desktop companion to physical pathology, California, 1998 www.news1.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=118414&subjectID=1 www.news1.co.il/Archive/001-D-113640-00.html?tag=23-00-06 www.news1.co.il/Archive/001-D-109243-00.html?tag=00-25-50&au=True הדם באזור המוח. הכאב בא כתוצאה של כיווץ או התרחבות של עורקים בבסיס הגולגולת. הכאב הטיפוסי הינו בצד אחד של הראש, התקפי וחד באופיו, מגיע בפעימות ולעתים מוגבר עקב פעילות גופנית וגירויים שונים. מס' גורמים ידועים העלולים לעורר התקף מיגרנה: ריחות מסוימים, אורות חזקים, רעש, מתח, עייפות, מחזור ואף אכילת מאכלי גבינה צהובה או שוקולד.

ארגון הבריאות העולמי הגדיר מיגרנה כמחלה כרונית. על פי הערכתו מיגרנה פוגעת בכ - 18% מהנשים ובכ - 6% מהגברים. מיגרנה שכיחה גם בקרב ילדים ומתבגרים.

מיגרנה ושבץ

ישנם מחקרים שמצאו קשר בין מיגרנות לבין סיכון מוגבר לשבץ מוחי בהמשך החיים. הקשר עוד יותר מובהק בקרב צעירות הסובלות ממיגרנה עם אאורה. מכניזם הקשר אינו ברור לגמרי אך ייתכן והסיבה היא בשינויים כרוניים בכלי הדם בראש הנצפים הן במיגרנה והן בשבץ.

אאורה

מיגרנה מאופיינת ע"י "אאורה" (מילולית "הילה") - סימנים נלווים, נוירולוגיים באופיים, המתרחשים מיד לפני או במשך התקף מיגרנה עצמו. אאורה ויזואלית היא הנפוצה בין הסימנים הנוירולוגיים הנלווים ומתבטאת בהפרעה של ראייה: הבזקי אור לבנים, כתמי אור, אור מזוגזג, צללים. ישנם חולים המתלוננים על קשי מיקוד או ראייה מעורפלת כאילו שהם מסתכלים דרך עשן. אאורה חושית כוללת הרגשת נימול באזור היד המתפשטת מהיד לעבר הזרוע ועד לפנים, השפתיים, האף והלשון. לעתים נדירות ישנה אף חולשה בחצי הגוף. לעתים קרובות מיגרנה מלווה בבחילות, הקאות, רגישות גבוהה לאור ולרעש וכן לריחות מסוימים.

מקרה לדוגמה "טיפול הומיאופתי במיגרנה עם שיבוש ראיה"

[ראה את סיכום חווית הטיפול מפי המטופלת בעמוד הבא]

בחורה בת 24 באה לטיפול עקב מיגרנות קשות המלוות בשיבוש ראיה. בנוסף סובלת מהפרעות שינה.

במראה הכללי שלה, בישיבת ראשה ובצורת דיבורה ניתן לקרוא סימנים סמויים של יהירות מעודנת ואיפוק.

תלונותיה:

1.כאבי הראש החלו בגילאים 5-6, וכבר בגיל 8 סבלה ממיגרנות המלוות בהפרעות ראיה. התקפי מיגרנה שהיו קודם יחסית נדירים (פעם בכשלושה חודשים) הפכו לאחרונה לתכופים, כמעט יומיומיים. שיבושי ראיה מקדימים את ההתקף: רואה כתם לבן קטן במרכז הריאה שהולך וגדל ומפריע לראות. לא מסוגלת למקד ראיה, לקרוא. מסתכלת על הציור ולא רואה מחציתו או רואה איש ולא מסוגלת למצוא את עיניו. משהכתם נעלם, מתחיל כאב ראש אלים שלעתים משבית אותה לגמרי ונאלצת להישאר במיטה.

2.חוויות הקשורות בתלונה הראשית: שיבוש הראיה תמיד הייה מפחיד, כילדה לא יכולתי להסביר והורים לא הבינו מה אתי. מרגישה משותקת כשזה קורה, בוהה באוויר ולא מסוגלת לעשות כלום. כאילו כוח - מה כופה את עצמו עלי... כמו עונש לא צפוי... מרגישה כמו קורבן כי לא יכולה לשנות כלום, הכל כבר הוחלט עבורך - ולי חשוב מאד להרגיש בלתי תלויה ושיש לי בחירה חופשית.

3.בעיות שינה חמורות לאורך שנים. לוקח יותר משעתיים עד שתירדם, לעתים קרובות נשארת ערה כחצי הלילה. עקיצות תכופות במהלך השינה. במכון השינה אובחנו כ - 20 התעוררויות והפסקת נשימה קצרה.

4.סובלת מסיוטים מאז הילדות, מרגישה בהם קורבן. החלומות החוזרים שלה:

* חיות טרף רודפות אחוריי ומתנפלות עלי: נמרים, זאבים, דינוזאורים. הם מתנפלות ורוצות לטרוף אותי. בד"כ הם תמיד מצליחות לטרוף אותי.

* הסיוטים בהם מטוסים מתרסקים ונופלים עלי שוב ושוב. אני בורחת, אבל זה תמיד מוצא אותי.

* על סוף העולם: צונאמי, גלי ענק, שיטפון - צריך לברוח ולא יכולה. תמיד מרגישה קורבן בחלום ושלא יכולה לצעוק, לזוז, להימלט, להציל את חיי. משותקת

5.קשיות שרירי הצוואר והעורף. השרירים מתוחים וכואבים באופן תמידי.

6.נפשית: מאד רגישה. עלתה ארצה בגיל 7 עם ההורים. כל הזמן היתה במתח שמא תגיד משהו לא נכון או לא תדע משהו. אני שונה, אני מרוסיה - וזו חולשתי. אף פעם לא מרוצה מעצמה. ההרגשה הפנימית עם זאת שהיא חזקה מאחרים ושיש לה כוח פנימי גדול להיות בלתי תלויה, אך המציאות הופכת את אמונתה. מסתירה את חולשותיה שמא לא ישתמשו בהן נגדה. מרגישה שנושאת על עצמה את החותם הקולקטיבי של החולשה, המשותף לכל המהגרים והעולים, ואין מה לעשות עם זה, אין מנוס - ושוב חווית הקורבן. מאד חשוב לה להשיג את איך שרואה את עצמה מבפנים: חזקה, בלתי תלויה, אחת שלא תלויה במה שחושבים עליך. חשוב לה להשיג את מה שרוצה בכל מחיר.

חברתית: תמיד הייה לה קשה עם ילדים ובני גילה, תמיד הרגישה שונה ומיוחדת. לא אחת שהולכת בתלם. אין לה אוטוריטות (סמכויות) ואין נטייה לדבוק בנוהל המקובל. טוענת כי "קוראת" אנשים.

לא אוהבת את החברה ולא רוצה לראות את עצמה כחלק ממנה. מרגישה שסוף העולם קרב ובלתי נמנע כי אנושות רק מקלקלת את הסביבה... האנושות מתרבה, ואילו פחות ופחות נשאר בעלי החיים, הנחלים מתייבשים, הבלנס בטבע הופר. אנו רבים מדי ולוקחים יותר מדי לעצמנו מהטבע. מרגישה אשמה בכך וכאילו עליה אחריות על כל האנושות.

אוהבת בעלי חיים גדולים: הטורפים, נמרים, אריות... את החייתיות שבהם. הם אמיתיים, הם חזקים ויפים וחיים בהתאם ליצרם, אין בהם צביעות. כואב לשמוע שהם בסכנת הכחדה. היתה רוצה להגן עליהם.

תמיד הייה לי קשה להיות בקבוצה כלשהי, לקבל את כללי המשחק שלה. כשהיתי חלק מהקבוצה בלית ברירה תמיד הרגשתי בודדה. אף פעם לא היה לה חבר של ממש. נפגשת הרבה כי אוהבת את המושג שיש לה חבר. יכולה להיות ספונטנית אם תחליט מראש. די צינית. יחד עם זאת מרגישה שחייבת להגן על אותם האנשים שדומים לה.

הסבר קצר על התרופה שקיבלה:

המטופלת קיבלה הכנה הומיאופתית המופקת מחלב של אריה. בתהליך הניסוי של הכנה זו היא עוררה בקבוצת הנסיינים את אותם התופעות והסימפטומים (בין השאר) שהיו במקרה של הבחורה ובדיוק אותם הסיוטים מהם סבלה ולכן הכנה זו נכנסה למטריה מדיקה הומיאופתית כמסוגלת לטפל בתופעות הדומות לאלו שהיא מעוררת. כוחה של תרופה לרפא מכלול מסוים של תופעות וסימפטומים טמון ביכולתה לעורר תופעות וסימפטומים דומים באדם בריא.

המטופלת קיבלה בהתחלה מנה חד פעמית, כעבור חודש עוד מנה, כעבור 3 חודשים מנה נוספת וכעבור 7 ח' מאז תחילת הטיפול - עוד מנה, הפעם במיהול מתמשך לאורך שבועיים. מאחר והושג שיפור דרמתי במצבה הכללי ובכל התלונות ותקופה ארוכה לא היו התקפי מיגרנה החליטה להפסיק את הטיפול.

סיכום חווית הטיפול מפי המטופלת:

הגעתי אליך לטיפול בנקודת יאוש עקב מיגרנות המלוות בשיבוש הראיה. סבלתי מכאבי ראש מגיל 5 וממיגרנות עם הפרעות ראיה מגיל 8-סה"כ 19 שנה. בתקופה שפניתי המיגרנות התעצמו והייתי סובלת מהתקפים כל יומיים אם לא כל יום, הרגשתי שמשהו ממש נדפק אצלי.

נוסף למיגרנות סבלתי מנדודי שינה. לעתים קרובות ביליתי מחצית הלילה ערה ולא יכולתי להירדם.

נוסף לכך סבלתי מסיוטים מצמררים כל חיי.

במהלך שנים ניסיתי הרבה תרופות וטיפולים, אך דבר לא עזר.

אחרי שיחה ארוכה שכללה שאלות נוקבות על חיי היום יום, על ההרגלים והאופי שלי, על התחושות והחלומות המיוחדים, והן שאלות לגבי המיגרנה קיבלתי תרופה למשך יומיים.

זכרתי שיש לצפות לתגובה עם לקיחת התרופה, והיא הגיע די מהר:

הרגשתי עייפות גדולה מאוד, כאילו שתיתי כוס יין לארוחת בוקר

הלכתי לישון לחמש שעות באמצע היום, דבר שלא עשיתי כנראה מאז גיל 3.

אחר מכן היו לי תחושות נלוות מוזרות, כמו למשל טעמים שהיו לי חמוצים מדי. כל התופעות האלו חלפו כעבור מס' ימים.

המיגרנות לא הפסיקו מיד, אבל הרגשתי הפוגה גדולה כבר בשבוע שלאחר יומיים של לקיחת התרופה. במקביל גם התחלתי לישון הרבה יותר טוב.

אומנם לאחר כחודש התחלתי לסבול שוב מהמיגרנות וחזרתי לטיפול.

כעבור מס' שבועות אחרי התרופה שוב נעלמו המיגרנות והתחלתי להרגיש טוב וזאת למרות שבאותה התקופה הייתי בשיא הלחץ בלימודים לקראת סיום התואר, ועבדתי יותר מבדרך כלל, כולל לילות.

שמתי לב גם שאני הרבה יותר רגועה, דברים לא מציקים לי, אנשים לא מציקים לי, נהייה לי הרבה יותר קל לתקשר עם אנשים וזה מאוד חיובי לדעתי.

בכלליות אני מרגישה טוב מבדרך כלל, כמעט ללא כאבי ראש שזה מפתיע בהתחשב בגירעון השינה שלי עקב לחץ בלימודים.

הסיוטים שליוו אותי כל החיים נעלמו עוד מהפעם הראשונה שנטלתי את התרופה.

גם אם יש לי מדי פעם חלומות בהם אני רואה דברים מפחידים, אני משקיפה מהצד, וזה לא מפחיד ולא משתק אותי כמו פעם. החלומות שלי כבר לא נראים כמו סרטי אימה.

הדבר שהכי הפתיע אותי בטיפול היה ירידה ברמת החרדות והסיוטים שהיו לי. יש לי הרגשה שהייתי אדם הרבה יותר לחוץ, והיה לי קשה להיפטר ממחשבות מציקות - אחת הסיבות למה אני לא ישנתי טוב. היום אני נינוחה יותר, שלווה יותר.

גם נהייה לי הרבה יותר קל להתרכז, יותר קל לכתוב עבודות בלימודים. הראש מרגיש יותר צלול. אני יותר יעילה.

מכיוון שלא הייתה לי חזרה של המיגרנות לא פניתי אליך עד כה ולא הייתי זקוקה לתרופה. אני יכולה לומר גם שלא מפחדת מחזרה של מיגרנה, לא מצפה שזה יבוא ולכן הפסקתי לשמור את עצמי מפני כל הדברים שעלולים לגרום להתקף.

שרירי הצוואר והעורף אינם מתוחים. ואני גם הרבה פחות חולה ומצוננת.

איני יכולה להצביע על נקודה אחת או שתיים שבה היה שינוי, כי השינוי שעברתי במשך השנתיים האחרונות הייה בהחלט משמעותי ועמוק.

לסיכום:

כפי שרואים כשמקבל המטופל תרופה הומיאופתית אשר יש בה "דמיון" והתאמה עמוקים לתמונת מצבו, כוחות הריפוי הפנימיים מופעלים ומתחיל תהליך ריפוי אמיתי בכל התחומים ומערכות הגוף. במקרים בהם ישנה תגובתיות ורגישות נורמלית לגירוי של התרופה אין צורך בחזרות תכופות על התכשיר ההומיאופתי ותהליך הריפוי יכול להיות מהיר.