אחת מהבעיות הנפוצות אותן אני פוגשת בעבודתי כמנחה ומאמנת אישית

היא שכל כך הרבה אנשים אינם מחוברים לרגשות שלהם.

רבים מאיתנו לא קיבלו הרבה תמיכה רגשית אמיתית כילדים, לצערינו הורינו לא תמיד ידעו להתמודד עם הרגשות שלהם, על אחת כמה וכמה עם הרגשות שלנו.

קשיי חיי היומיום, הפרנסה והאחריות בחייהם לא איפשרו להם להיות פנויים עבורינו ולתת לנו את התמיכה הרגשית והטיפול אותם היינו צריכים.

לא משנה מה הסיבות, אם הרגשנו בילדותינו שאין אף אחד שיקשיב לנו שיבין ויתמוך, ובכלל שאיכפת לו מרגשותינו, או אם קיבלנו תגובה שלילית כאשר ביטאנו את עצמנו, למדנו מהר מאוד שלהביע רגשות זה חולשה, ולכן למדנו להדחיק את רגשותינו.

כאשר אנחנו חוסמים את רגשותינו אנחנו סוגרים את זרימת האנרגיה בגופינו!

באנגלית: רגש= E -motion = energy in motion, כלומר אנרגיה בתנועה.

כל רגש הוא דינמי, האנרגיה שלו, נעה, חולפת, עוברת דרכנו, כשאנחנו נותנים לרגש לבוא לידי ביטוי ומאפשרים לעצמנו לחוש אותו.

הרבה אנשים פוחדים להרגיש את הרגשות "השליליים" שלהם כמו עצב, כעס, פחד, עלבון, ייאוש. הם פוחדים שאם יפתחו לרגשות האלה הם יאבדו שליטה, יתקעו בחוויה הרגשית הזו ללא מוצא, יתפרקו...

למעשה, ההפך הוא הנכון!

כאשר אנחנו מוכנים לחוות לחלוטין רגש מסויים, האנרגיה הרגשית התקועה משתחררת בקלות והרגש מתפוגג.

כאשר אני מטפלת באנשים שיש להם רגשות חסומים אני מנחה אותם לנוע אל תוך הרגש לנשום לתוכו, להעצים אותו ולאפשר לרגש להציף אותם.

ברגע שהם חשו את הרגש במלואו ונושמים לתוכו, תוך כמה דקות העוצמה של הרגש יורדת עד שהיא נעלמת.

מדהים לראות אנשים שהדחיקו רגש כואב במשך עשר עשרים ואפילו שלושים שנה כאשר הם משחררים אותו תוך מספר דקות וחווים שלוות נפש במקומו.

ברגע שחווייתם ושחררתם רגשות חסומים, משתחררת אנרגיה חסומה בגוף, וזרם גדול של אנרגיית חיים זורם בגוף.

כשאנחנו חוסמים חלק מהרגשות מתברר שחתמנו על עיסקת חבילה, המוח חוסם ומגביל גם את הרגשות "החיוביים", וכך גם השמחה האהבה וההתלהבות בחיים מוגבלות מאוד.

כשמשחררים את החסימה, כל הרגשות מתעוררים לחיים, ומתדלקים אותנו לחיים עשירים ומהנים יותר.

אין רגשות "שליליים" או רגשות "חיוביים" - אנחנו עושים את הרגשות לשליליים או חיוביים בכך שאנחנו דוחים או מקבלים אותם.

עצם ההתנגדות שלנו לרגש "השלילי" היא זו שגורמת לנו כאב רגשי, המאבק שלנו לא להרגיש, מעצים את הרגש והופך אותו לכאב.

אם נאפשר לעצמנו להרגיש את הרגש ולקבל אותו, הוא יהפוך לתחושה עזה

ללא כאב, ובסופו של דבר הוא יחלוף.

בעיני כל הרגשות שלנו הם חלק מהמתנה הנפלאה של החיים, ומהווים את טעם החיים, וכמו שאומר המהרג'י - congratulation you are alive" "

להלן מספר רגשות שאנשים פוחדים מהם ביותר, עם הסבר קצר כיצד להתמודד איתם:

כעס - זהו רגש שבא להתריע - מישהו עבר את הגבול שלי, מישהו חצה קו אדום ונכנס לטריטוריה שלי. לכעס יש כוח מניע, שגורם לנו לפעול. לכעס יש עוצמה ואנרגיה שיכולה להזיז, לדחוף, ליצור, לשים גבולות ולהגן.

אם מישהו הכעיס אתכם פשוט הרשו לעצמכם להרגיש את הכעס הזה והכירו בו כעצמה שלכם, ואני ממליצה לאמר לעצמכם - עכשיו אני בוחר/ת לכעוס ואז בטאו את הרגש בכל דרך אפשרית, דברו עם חבר או עם מישהו מקצועי, אולי תרצו לחבוט בכרית או לצעוק ולצרוח במקום בטוח או לתוך כרית, אפשר גם לעשות מלחמת כריות או רצוי לצאת להליכה מהירה או ריצה תוך כדי מחשבה על הגורם המכעיס.

תופתעו לגלות כמה מהר הכעס מתפוגג... ועכשיו תוכלו לשאול את עצמכם

מה בדיוק הכעיס אותי? מה אני יכול/ה ללמוד מהמצב שנקלעתי אליו?

איפה טעיתי? איך אני יכול/ה למנוע מצב כזה בעתיד?

אם אתם מסוג האנשים שהרגישו וביטאו הרבה כעס בחייכם, אתם צריכים לחפש את הפגיעה שנמצאת מתחת לכעס ולבטא אותה. אתם משתמשים בכעס כמנגנון הגנה כדי להימנע להרגיש חשופים ופגיעים.

עצב - אם תאפשרו לעצמכם להרגיש עצב, במיוחד אם אתם יכולים לבכות, תמצאו שהלב שלכם נפתח יותר, ואתם יכולים להרגיש יותר אהבה.

העצב פותח את הלב והנשמה, והופך אותנו ליותר אנושיים.

יגון - זוהי צורה חזקה יותר של עצב הקשורה לאובדן. מאוד חשוב לאפשר לעצמכם להרגיש את היגון באופן מלא ולא לקצר תהליכים.

תנו לעצמכם את כל התמיכה והנחמה שאתם זקוקים כדי לקבל אותו ולעבור אותו בכל פעם שהוא מופיע.

פחד - חשוב מאוד לזהות ולקבל את הפחדים שלכם. הרבה פעמים אנחנו פוחדים מהפחד מהפחד ולא ממשהו ממשי. כשאנחנו מזהים ממה בדיוק אנחנו פוחדים כדאי לעשות עבודה של חיזוק עצמי "ולהתבונן לפחד בעיניים" ולשאול את החלק בתוכי שפוחד, "למה אתה זקוק כדי להרגיש אחרת? מה הכי גרוע שיכול לקרות, והאם זה סוף העולם? האם מדובר בחיים ומוות? " (נותן פרופורציות לבעיה) ואז לחשוב על כל הדברים הטובים והמתנות בחיי ולהוקיר תודה עליהם.

עלבון - הוא ביטוי לפגיעות.

אנחנו נוטים להסוות אותה תחת מעטה התגוננות והאשמה כדי שלא נצטרך להודות עד כמה באמת אנחנו מרגישים פגיעים.

אני מאמינה שלהעלב זו בחירה. וכשאנו מחזקים את עצמנו ומחוברים לכוחות ולמשאבים שלנו אנחנו יכולים לבחור שלא להעלב.

ואם נפגענו חשוב לבטא את הפגיעה באופן ישיר ולהגיד "כשלא הצעת לי לבוא איתך, הרגשתי פגועה. " במקום - "לא איכפת לך ממני, אתה אגואיסט וחושב רק על עצמך"

אהבה - להפתעתי גיליתי במסגרת עבודתי, שיש אנשים שפוחדים לאפשר לעצמם להתאהב כי הם מרגישים שהם חושפים את עצמם לפגיעות ולחוסר שליטה.

החסימה נובעת מהפחד מדחייה - מה יהיה אם אתאהב ובן או בת זוגי פתאום כבר לא יאהב אותי? ואז הם שומרים על עצמם עם חומות של הגנות ומונעים מעצמם לחוות את הרגש הכי עוצמתי ואנרגטי שקיים.

במיקרים אלה צריך לשנות אמונות מגבילות כמו אהבה=חולשה, ולמגר את הפחדים ולעשות עבודה עם החלק שפוחד.

כשאנחנו מקבלים ומבטאים את רגשותינו, אנחנו הופכים להיות יותר יצירתיים ויותר פתוחים לשמוע את קולה של האינטואיציה שלנו, שמכוונת ועוזרת לנו לקבל החלטות נכונות בחיים.

הרבה פעמים אנשים זקוקים לעזרה כדי לשחרר מחסומים רגשיים ישנים וללמוד לחיות בדרך יותר מלאת רגש והתלהבות מהחיים.

אם אתם חושבים שאתם צריכים עזרה מיקצועית בכך, מצאו יועץ טוב, או מאמן או תרפיסט שינחה וילווה אתכם במסע הזה.

נסו למצוא מטפל שיש עליו המלצות ומחובר לרגשותיו, שיתייחס אלכם באופן אמיתי וכן.

בין אם אתם מחפשים עזרה מקצועית ובין אם לא, תתרגלו לשאול את עצמכם

כמה פעמים במשך היום, איך אתם מרגישים?

נסו ללמוד ולהבחין בין מה שאתם חושבים למה שאתם מרגישים (הרבה אנשים מתבלבלים בנקודה הזו). קבלו ככל האפשר את רגשותכם, ותהנו מהם.

אתם תופתעו לגלות שפתחתם דלת לחיים עשירים מספקים ומלאי התלהבות.

מאחלת לכולנו ברכות ובשורות טובות, ימים טובים ושמחים, אור ואהבה, קבלה ופתיחות.