ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ארנסט מאך ✔פילוסופיה של המדע - מבוא ✔פילוסופיה של המדע הוא ענף בפילוסופיה העוסק ביסודות, הנחות ובמשמעויות הפילוסופיות... - ידע להצליח התחייבות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨פילוסופיה של המדע - מבוא
פילוסופיה של המדע הוא ענף בפילוסופיה העוסק ביסודות, הנחות ובמשמעויות הפילוסופיות של המדעים. ענף מגוון זה מתייחס לכל המדעים, מדעי הטבע, כגון פיזיקה וביולוגיה, מדעי החברה, כגון פסיכולוגיה וכלכלה, ומדעי הרוח. יש הרואים בפילוסופיה של המדע אפיסטמולוגיה ואף מטאפיזיקה של המדע הממשי. הפילוסופיה של המדע שואפת לענות ולהסביר שאלות, כגון טבעם של קביעות ומושגים מדעיים, האופן שבו הם נוצרים, כיצד המדע מסביר, חוזה, ומשתמש בטבע באמצעות טכנולוגיה, כיצד אפשר להחליט על הדיוק של מידע, הניסוח והשימוש במתודות מדעיות, אופני החשיבה שבהם משתמשים על מנת להגיע למסקנות, והמשמעויות של המתודות והמודלים המדעיים לחברה ככלל, ולמדעים עצמם.

יש הסוברים כי לכל המדעים יש פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסם, גם אם הם יכחישו זאת: "אין מדע ללא פילוסופיה, יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי".

תוכן עניינים:

1 אמפיריציזם

2 ריאליזם מדעי

3 אינסטרומנטליזם

4 קונסטרוקטיביזם חברתי

5 אנליזה וסינתזה

6 רדוקציוניזם

7 אינדוקציה

8 יכולת הפרכה

9 עקביות

10 תערו של אוקאם

11 תומאס קון

12 ביקורת על הפילוסופיה של המדע

13 תורמים חשובים לפילוסופיה של המדע

14 נושאים בפילוסופיה של המדע

אמפיריציזם:

מושג חשוב בפילוסופיה של המדע הוא האמפיריציזם, או התלות בראיות. אמפיריציזם הוא הדעה כי הידע מגיע מהחוויות שלנו בעולם. מבחינה זו, קביעות מדעיות מגיעות מנסיוננו ומתצפיותינו. כאשר אנו חוזרים עליו מספיק פעמים, המידע שמגיע מהתצפיות והניסויים שלנו הוא ה"ראיות" שלפיהן הקהילה המדעית בונה את התאוריות אשר מנסות להסביר את חוקי העולם.

תצפיות מחייבות תפיסה של המציאות, ולכן הן בעצמן פעולות קוגניטיביות. כלומר, התצפיות עצמן קבועות בתוך ההבנה שלנו של האופן שבו העולם פועל, כאשר ההבנה שלנו משתנית, גם התצפיות כשלעצמן עשויות להשתנות.

כמו כן, המדענים משתמשים במטאפורות יסודיות כדי לבנות את תצפיותיהם למבנה מושגי ברור, על ידי דדוקציה ואינדוקציה, וגם מטאפורות אלה קבועות בתוך הבנתם את העולם.

ריאליזם מדעי:

ריאליזם מדעי הוא השקפה הגורסת כי היקום מתנהג באמת כפי שהוא מתואר על ידי תאוריות מדעיות. ריאליסטים חושבים כי ישים כמו אלקטרונים או שדות כוח חשמליים באמת קיימים. הריאליזם מניח שקיים עולם בלתי תלוי בנו ושערך האמת או השקר של טענה על העולם נקבע על ידי התאמה של תוכן הטענה למה שקיים בעולם (הנחות אונטולוגית). עוד מניח הריאליזם שבני אדם יכולים לדעת אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות, באמצעות מחקר מדעי (הנחה אפיסטמולוגית). לבסוף, לפי הריאליזם, יש לפרש מונחים תאורטיים כגון 'אלקטרונים' ו - 'דנ"א' המתייחסים לאובייקטים בלתי ניתנים לצפייה כפשוטם, כלומר כמתייחסים ליישים שאכן קיימים בעולם (הנחה סמנטית).

ישנן מספר גרסאות של ריאליזם מדעי, השונות זו מזו בהתחייבויותיהן המטאפיזיות. ריאליזם נאיבי מניח שכל הישים המתוארים בתאוריות מדעיות אכן קיימים. גרסאות מתוחכמות יותר של ריאליזם בוחרות להאמין באופן סלקטיבי בקיומם של ישים מסוג מסוים, אך לא באחרים. ריאליזם חלקיקים (אנגלית: entity realism) הוא ההשקפה שחלקיקים בלתי נראים, כגון אלקטרונים ופוטונים, המאכלסים תאוריות מדעיות, אכן קיימים וההוכחה לכך היא שמדענים מצליחים לשלוט בתופעות שהם מזהים עם חלקיקים אלה ולבצע עליהן מניפולציות באופן שיטתי. ריאליזם חלקיקים מזוהה בעיקר עם הפילוסופים איאן האקינג וננסי קרטרייט. ריאליזם מבני (אנגלית: structual realism) מזהה את המציאות עם מבנים מתמטיים המאכלסים תאוריות שונות. ריאליזם מבני מזוהה עם הפילוסוף ג'ון וורל.

ישנם מספר טיעונים בעד ונגד ריאליזם על גרסאותיו השונות. טיעון מפורסם בעד ריאליזם הוא "טיעון הנס", אשר לפיו ההצלחה הכבירה של המדע לתת חיזויים מדויקים היא בבחינת נס, אלמלא היו מניחים שהישים התאורטיים אכן קיימים. טיעון זה מזוהה עם הפילוסוף הילרי פטנאם (פטנאם חזר בו מטיעון זה וכיום הוא מחזיק בעמדה של ריאליזם פנימי, שהיא, למרות שמה, עמדה אנטי - ריאליסטית). מנגד, יש הטוענים שהצלחת המדע אינה כה מפתיעה, משום שאמצעי המדידה שבהם משתמשים המדענים כבר כוללים את הנחות היסוד התאורטיות שלה, לכן התוצאות שתתקבלנה בוודאי יהיו בהתאם למה שציפו משום שאין באפשרות המכשירים לספק תוצאות אחרות, כל תוצאה שתתקבל תהיה בגדר המצופה ובהתאם להנחות היסוד.

טיעון אנטי - ריאליסטי נוסף הוא טיעון "האינדוקציה הפסימית", אשר לפיו מכיוון שכל תאוריה שנחשבה אמיתית בעבר נתגלתה כשקרית, אנו יכולים להניח בהסתברות גבוהה שהתאוריות הנוכחיות יתגלו כשקריות. טיעון זה מזוהה בימינו עם הפילוסוף לארי לאודן. ישנן מספר אסטרטגיות להתמודד עם טיעון זה. יש המנסים להפריד בין תאוריות מדעיות בשלות לבין תאוריות בלתי בשלות, ולטעון שרק תאוריות מדעיות בלתי בשלות התגלו כשקריות, ואילו תאוריות בשלות היו קרובות לאמת. האתגר, כמובן, הוא להגדיר בשלות של תאוריות באופן נפרד מהיותה של תאוריה קרובה לאמת, ולא - אנו מניחים את המבוקש. גרסאות של ריאליזם כגון ריאליזם מבני מנסות אף הן להתמודד עם טיעון האינדוקציה הפסימית, בהצביען על מבנים מתמטיים, כגון משוואות מקסוול, המאכלסים תאוריות מדעיות, ונוטים להשתמר גם כאשר תאוריות מתחלפות, גם אם הפרשנות שלהם משתנה.

אינסטרומנטליזם:

האינסטרומנטליזם טוען כי התפיסות, התאוריות והרעיונות המדעיים שלנו הם מכשירים נוחים על מנת להסביר, לחזות ולשלוט בחוויות שלנו. האיסטרומנטליסט יכול להכחיש את קיומם של ישים תאורטיים או להיות אדיש לשאלה האם ישים אלה קיימים או לא. לאינסטרומנטליסט, אלקטרונים ושדות חשמליים הם רעיונות נוחים למימוש מטרות מסוימות שאולי אינם קיימים באמת. אינסטרומנטליזם מבוסס בעיקר על הפילוסופיה של הפרגמטיזם, המזוהה בעיקר עם הפילוסוף האמריקאי ג'ון דיואי, שהושפע על ידי פילוסופים קודמים כמו ויליאם ג'יימס וצ'ארלס סנדרס פירס.

קונסטרוקטיביזם חברתי:

נושא לעניין בקרב היסטוריונים, פילוסופים וסוציולוגים של המדע הוא המידה שבה התאוריות המדעיות מושפעות על ידי הרקע החברתי והפוליטי שלהן. הקונסטרוקטיביסט החברתי יטה לפקפק בקיומה של מציאות אובייקטיבית המתקיימת בנפרד מהמציאות האנושית. ניתן להבחין בארבע טענות המזוהות עם קונסטרוקטיביזם חברתי, בסדר עולה ברמת הקיצוניות שלהן:

המדע הוא מפעל חברתי: טענה זו כשלעצמה היא טריוויאלית. מה שנתון במחלוקת הוא האם המדע שונה ממפעלים אנושיים אחרים כגון דת או אמנות, בהתיימרו לגלות את האמת על הטבע.

מדענים וגופי מחקר בוחרים את נושאי המחקר שלהם לפי אינטרסים חברתיים: למשל, ההתמקדות בפיזיקה גרעינית בארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה נבעה מהאינטרס של הממשלה בפיתוח נשק גרעיני. טענה זו פותחת שדה שלם למחקר היסטורי וסוציולוגי, אך היא כשלעצמה אינה שנויה במחלוקת בקרב פילוסופים.

עובדות מדעיות הן תוצאה של משא ומתן (אנגלית: negotiation) בין מדענים: לרוב, נתונים ומידע המופקים מניסויים אינם חד משמעיים, וניתנים לפרשנויות שונות. הקונסטרוקטיביסט החברתי יפקפק במעמדן האובייקטיבי של עובדות. הוא ייטה לטעון שמספר הפרשנויות האפשרי של נתונים אמפיריים הוא רחב מאוד, ושאינטרסים חברתיים של המדענים משחקים תפקיד מכריע בבחירת הפרשנות שתזכה למעמד של עובדה. המתנגד לקוסטרוקטיביזם חברתי ייטה לטעון שמספר הפרשנויות האפשרי של הנתונים הוא מצומצם, ושהטבע משחק תפקיד מכריע בבחירת הפרשנות הנכונה.

השקפות אידאולוגיות ותרבויות מעצבות את תוכנן של תאוריות מדעיות: טענה זו מערערת על הקביעה שהידע המדעי חופשי מערכים. הדוגלים בגישה זו ינסו להראות, למשל, שתפישות סטריאוטיפיות על תפקידי נשים וגברים בחברה מוצאות את דרכן לתאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות אובייקטיביות לכאורה. טענה זו הופכת לשנויה הרבה יותר במחלוקת ביחס למדעי הטבע. פילוסופים, היסטוריונים וסוציולוגים קונסטרוקטיביסטים מנסים להראות שגם תאוריות במדעי הטבע מושפעות מאידאולוגיות חברתיות. המאמר הנחשב לפורץ דרך בתחום זה הוא מאמרו של ההיסטוריון פול פורמן שפורסם בתחילת שנות השבעים, שבו טען כי תורת הקוונטים ויתרה על רעיונות מסורתיים כגון סיבתיות, כמענה לעוינות לרציונליות המדעית והאהדה לרעיונות מיסטיים ורוחניים ששררו ברפובליקת ויימאר בשנות העשרים.

ראו גם: פוסטמודרניזם.

אנליזה וסינתזה:

אנליזה היא הפירוק של תצפית או של תאוריה למושגים פשוטים יותר על מנת שנוכל להבינה. אנליזה הכרחית למדע, כמו לכל מעשה רציונלי אחר. בלתי אפשרי, לדוגמה, להסביר את התנועה של קליע ללא הבדלה בין כוח המשיכה, זווית הירי והמהירות ההתחלתית. רק לאחר אנליזה זו ניתן לנסח תאוריה מתאימה של תנועה.

השימוש המסיבי באנליזה החל במאה ה - 17 עם ההסברים שפיתחו גלילאו גליליי ואייזק ניוטון לתנועה בליסטית על ידי פירוק התנועה לרכיבים. דבר זה היה מנוגד בתכלית לתפישת השלמות המדעית של אריסטו (שבה מהות הדבר לא נפרדת מהדבר עצמו, ולכן אי - אפשר להסביר דבר אחד באמצעות דבר אחר) ששלטה בכיפה המדעית באירופה (בגלל הכנסייה הקתולית) עד לתחילת הרנסאנס.

ג'ורג' ברקלי ודייוויד יום תקפו קשות את האנליזה, אך היא שרדה בזכות היותה אחד הכלים החזקים והשימושיים במדעי הטבע.

רדוקציוניזם:

לרדוקציוניזם במדע עשויות להיות כמה משמעויות. סוג אחד של רדוקציוניזם הוא האמונה, כי ניתן ליישם את החקירות המדעיות בכל תחומי המחקר. מאורע היסטורי יוכל להיות מוסבר באמצעים פסיכולוגיים וסוציולוגיים, אותם ניתן להסביר על ידי הפיזיולוגיה האנושית, שאותה ניתן להסביר על ידי פיזיקה וכימיה. המאורע ההיסטורי עבר רדוקציה למאורע פיזיקלי. אפשר לומר כי המאורע ההיסטורי לא היה אלא המאורע הפיזיקלי.

דניאל דנט המציא את המונח "רדוקציוניזם תאוותן" על מנת לתאר את ההנחה כי ניתן להפעיל רדוקציה שכזו. הוא טוען כי רדוקציה כזו היא "מדע גרוע", המחפש הסברים נאים, במקום הסברים שמועילים לחזות תופעות טבעיות.

כנגד הרדוקציוניזם התאוותן ניתן לטעון, שכמות המידע הגלומה במערכת סגורה גדולה יותר מכמות המידע שניתן להפיק מבחינה של כל אחד ממרכיביה, וזאת מכיוון שבחינה של מערכות מסוימות מחייבת חוסר התייחסות לחלק מהמידע שנמצא בהן, מכיוון שלא ניתן לבחון את כל המידע, וצריך להשתמש במדגם קטן, שייתכן שהוא אינו מייצג. לפיכך, אנליזה של המערכת לעולם לא תוכל לתת את המידע הגלום בה, ולכן הרדוקציה אינה אפשרית. ניתן לחשב את כמות המידע שנאבדה באנליזה על ידי תאוריית המידע, שהיא אחד מהמרכיבים של תאוריית הכאוס.

אינדוקציה:

השיטה המדעית מתתבססת על הסקה אינדוקטיבית או אינדוקציה - כלומר הסקת כלל מתוך תופעות נצפות, או מציאת הכלל האוניברסלי מתוך הפרט. חשיבה אינדוקטיבית טוענת כי אם מצב מסוים קיים בכל המקרים הנצפים, אפשר לומר שהמצב הזה קיים בכל המקרים. לפיכך, לאחר שעושים כמה ניסויים התומכים בחוק, אפשר לטעון שהחוק מתקיים בכל המקרים.

יכולת הפרכה:

לאור הבעיות הלוגיות הנובעות מן האינדוקציה (העובדה שאירוע התרחש N פעמים איננה מבטיחה שיתרחש ב - N+1), כפי שנטען בפילוסופיה על ידי הפילוסוף הסקוטי דייויד יום, ביקשו ביקש קרל פופר, להציב את ההפרכה כקנה המידה לעשייה המדעית. עקרון ההפרכה הוא הפתרון של פופר לבעיית האינדקוציה - בעוד שלא ניתן להגיע מאף מקרה למסקנה כוללנית (אינדוקציה) הרי שאפשר לשלול טענה או קביעה על ידי הפרכה אחת. כך, למשל, מספיק למצוא ברבור שחור אחד כדי להוכיח שהאמירה "כל הברבורים לבנים" אינה נכונה. על כן, תאוריות אינן נבחנות בהוכחה, אלא בכך שהן אינן מופרכות. לפיכך, על מנת שטענה תיחשב כמדעית, היא צריכה להיות מנוסחת באופן הניתן להפרכה, כלומר שיהיה אפשרי להוכיח שהיא אינה נכונה.

עקביות:

אינדוקציה ויכולת הפרכה, הם הבסיס למבנה כולו, שאם לא כן, נכנסים לרגרסיה אינסופית. זאת בעיקר מכיוון שהקביעות שלנו תמיד מגיעות מצפייה, שהיא פעולה קוגניטיבית ותלויה בהמון הנחות יסוד לא - מוכחות.

קוהרנטציזם, או עקביות, מציעה אלטרנטיבה בכך שהיא טוענת כי ניתן להצדיק קביעות בכל שהן חלק ממערכת קוהרנטית ועקבית. במקרה של המדע, מדובר במכלול האמונות המדעיות של הקהילה המדעית כולה. וילארד קוויין טען לגישה קוהרנטציסטית למדע. תצפית היא נכונה מכיוון שהיא עקיבה עם שאר הידיעות שלנו לגבי העולם.

תערו של אוקאם:

תערו של אוקאם הוא עקרון חשוב נוסף בפילוסופיה של המדע. ויליאם איש אוקאם הציע כי בהינתן שתי תאוריות מדעיות בעלות יכולת ניבוי זהה, יש להעדיף את זאת שמניחה פחות ישויות, כלומר את הפשוטה על פני המסובכת, גם אם לא ידוע איזו מהן היא הנכונה. באופן כללי, יש להשתמש בכלל זה שהרי ניתן לנסח את החוק השלישי של ניוטון כך: "לכל פעולה יש תגובה שווה והפוכה, חוץ מאשר ב - 5 בינואר 1456, שאז כל התגובות יהיו כפולות". [לצטטה] מובן שיש אינסוף אמירות כאלה, ולחוקים מדעיים לא תהיה כל משמעות אם ניאלץ לבדוק כל אחת ואחת מהן, ולכן נעדיף את החוק הפשוט ביותר. עם זאת, המינוח הסובייקטיבי "תאוריה פשוטה" עשוי להפוך לסלע מחלוקת, כפי שניתן לראות גם בפירושים השונים לתאוריה של תורת הקוונטים.

תומאס קון:

עטיפת הספר המבנה של מהפכות מדעיות בהוצאת ידיעות ספרים

תומאס קון היה היסטוריון שהשפיע רבות על ההיסטוריה, הסוציולוגיה והפילוסופיה של המדע. קון דן בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" בתהליך המדעי המורכב מ'פרדיגמות מדעיות' שמתחלפות ובאות, אשר משפיעות על התפתחות המדע: כל דור של מדענים כפוף לפרדיגמה מסוימת ומתקשה להשתחרר ממנה, ולכן רק כשמתחלף אותו דור נפרצת הדרך לעלייתה של פרדיגמה חדשה, וגל של תגליות מדעיות חדשות בעקבותיה. כמו כן, עוסק קון בשאלה כיצד מתפתחת הפרדיגמה הראשונה בתחום מדעי כלשהו, ומהו אופי המחקר בתחום לפני התפתחותה.

ביקורת על הפילוסופיה של המדע:

מדענים רבים נוטים לייחס לפילוסופיה של המדע חשיבות מועטה. גישה זו מתבטאת באי הימצאותם של לימודי פילוסופיה ופילוסופיה של המדע בפרט בתוכנית הלימודים של תארים מדעיים באוניברסיטאות המובילות בעולם. האימרה "הפילוסופיה של המדע מועילה למדענים באותה המידה בה אורניתולוגיה מועילה לציפורים" מיוחסת לפיזיקאי ריצ'רד פיינמן.

פול פייראבנד טען, כי אין אף תיאור של המתודה המדעית שיהיה מספיק רחב על מנת לכלול את כל השיטות שבהם מדענים משתמשים. לפיכך, הוא התנגד לכל מתודה מדעית מוצהרת, כשהוא טוען שמתודה כזאת תחבל בהתקדמות המדעית. פייראבנד טען כי העיקרון היחיד שלא מפריע להתקדמות הוא "הכל הולך".

תורמים חשובים לפילוסופיה של המדע:

אמפדוקלס

אוגוסט קונט

גלילאו גליליי

רנה דקארט

פרנסיס בייקון

עמנואל קאנט

אייזק ניוטון

רוג'ר בייקון

צ'ארלס פרס

פייר דוהם

אנרי פואנקרה

ארנסט מאך

רודולף קרנפ

ברטראנד ראסל

קרל המפל

וילארד קוויין

קרל פופר

תומאס קון

מיכאל פולאניי

נלסון גודמן

פול פייראבנד

בס ואן - פרסן

אימרה לקטוש

הילרי פטנם

אלפרד נורת' וייטהד

נושאים בפילוסופיה של המדע:

סיבתיות

בעיית התחימה

דואליזם

אמונה ורציונליות

בחירה חופשית ודטרמיניזם

התקדמות במדע

פילוסופיה של המתמטיקה

פילוסופיה של הפיזיקה

פילוסופיה של הזמן והמרחב

פילוסופיה של הכימיה
איך להחליט פוסטמודרניזם לגלות את האמת אוניברסליות לוגיקה נשים וגברים אייזק ניוטון בחירה להביא הוכחות אמפיריציזם היסטוריונים חשיבה מדעית מדע פילוסופיה פילוסופיה של המדע
כסף, איך נוצר הרצון לכסף? האם יש לי מספיק כסף? מתי נפסק הרצון לכסף? למה אני רוצה כמה שיותר כסף? האם לרצות כמה שיותר כסף? האם יש סוף למרדף אחרי הכסף? למה אני רוצה עוד כסף? איך להיות שמח במה שיש? האם להפסיק את המרדף אחרי הכסף? איזהו עשיר שמח בחלקו, איך להיות שמח בחלקך? כמה זה מספיק כסף? האם אני צריך עוד כסף? איך להפסיק לרצות עוד כסף?
...הרצון לכסף? האם יש לי מספיק כסף? מתי נפסק הרצון לכסף? למה אני רוצה כמה שיותר כסף? האם לרצות כמה שיותר כסף? האם יש סוף למרדף אחרי הכסף? למה אני רוצה עוד כסף? איך להיות שמח במה שיש? האם להפסיק את המרדף אחרי הכסף? איזהו עשיר שמח בחלקו, איך להיות שמח בחלקך? כמה זה מספיק כסף? האם אני צריך עוד כסף? איך להפסיק לרצות עוד כסף? וכאן נשיב לשאלה, האם מי שאוהב כסף ומי שרוצה כסף, האם הוא אמור לרצות כמה שיותר כסף, או שהגיוני שהוא יסתפק בכמות מסוימת של כסף ושאחריה הוא ישמח בחלקו? והתשובה לכך היא, שזה תלוי בעיקר...
הרצון, שורש הרצון של האדם ושל אלוהים, לא לרצות טוב או רע, אין רצון אין חיסרון ועוד
הרצון, שורש הרצון של האדם ושל אלוהים, לא לרצות טוב או רע, אין רצון אין חיסרון ועוד
...לא לרצות טוב או רע, אין רצון אין חיסרון ועוד מהו שורש הרצון של האדם, ואיך הוא קשור לרצון של אלוהים? הרצון הוא המאפיין המרכזי של הקיום האנושי, אך כאשר האדם מתחיל לחקור לעומק את שורש הרצון שלו, הוא מגלה שככל שהוא שואל למה אני רוצה את מה שאני רוצה? הוא מגיע למצב שבו הוא כבר אינו רוצה שום דבר. מצב זה עשוי לגרום לו להרגיש שהחיים רעים וחסרי משמעות. אולם, כפי שאליעד כהן מסביר, האדם חייב לשאול את עצמו האם הוא באמת מחפש את האמת, גם אם האמת היא רעה. אם אדם נמנע מלחפש את האמת משום שהיא גורמת לו להרגיש רע,...
אמונה היא שורש כל *הרע* שבעולם - למה אמונה היא מחלת הנפש הקשה ביותר בעולם?
...הנפש הקשה ביותר בעולם? ובו יתבאר, מדוע ולמה האמונה השקרית, שבה האדם מאמין בדבר שהוא אינו אמת באמת, מדוע היא המחלה הקשה ביותר בעולם, עד שנראה לומר שהיא מחלה חשוכת מרפא? ומדוע היא הגורם היחיד לכל הצרות שיש לאדם בחיים? וכיצד אפשר להתרפא ממנה, ולחיות טוב באמת? והעניין הוא, כי כל הצרות והייסורים שיש לאדם בחיים, כולם הם רק משום שהאדם רחוק מהאמת. כי האמת של המציאות, היא שהכל מושלם ממש, ושהיש והאין אלו רק שתי צורות שונות של אותה הישות ממש, ששם הכל מושלם ממש, וממילא לא שייך שום רע ושום ייסורים וכולי, אלא
בירור הרצון, למה אני רוצה משהו? למה משהו עושה לי טוב? למה אני אוהב משהו? למה אני נמשך למשהו? איך להבין את עצמי? למה אני רוצה להרגיש טוב? הרצון להרגיש טוב, איך נוצר הרצון?
בירור הרצון, למה אני רוצה משהו? למה משהו עושה לי טוב? למה אני אוהב משהו? למה אני נמשך למשהו? איך להבין את עצמי? למה אני רוצה להרגיש טוב? הרצון להרגיש טוב, איך נוצר הרצון?
...טוב? למה אני אוהב משהו? למה אני נמשך למשהו? איך להבין את עצמי? למה אני רוצה להרגיש טוב? הרצון להרגיש טוב, איך נוצר הרצון? למה אני רוצה משהו מסוים ומה מניע את הרצון שלי? כאשר בן אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה משהו מסוים, לעיתים קרובות התשובה הראשונית היא כי זה עושה לי טוב. למשל, אדם נשאל למה הוא מעשן, ועונה כי זה עושה לי טוב. אבל כשהוא נשאל למה זה עושה לו טוב, התשובה הראשונית שלו בדרך כלל היא אני לא יודע. אליעד כהן מסביר שהמצב הזה של לא יודע הוא מצב נפוץ מאוד, והאתגר הוא להבין איך לפרוץ את חוסר הי...
הדרכת מנהלי מכירות, איך לראיין איש מכירות? סימולציה לאיש מכירות? איך לראיין מנהל מכירות? ראיון עבודה לאיש מכירות? טיפול בהתנגדויות מכירה? בירור צרכי הלקוח, איתור צרכי הלקוח, מה לשאול בראיון עבודה? איך להתקבל לעבודה בתור איש מכירות? איך לעבוד במכירות? איך לראיין עובדים?
...לאיש מכירות? איך לראיין מנהל מכירות? ראיון עבודה לאיש מכירות? טיפול בהתנגדויות מכירה? בירור צרכי הלקוח, איתור צרכי הלקוח, מה לשאול בראיון עבודה? איך להתקבל לעבודה בתור איש מכירות? איך לעבוד במכירות? איך לראיין עובדים? כאשר אנחנו רוצים לראיין איש מכירות, אנחנו נרצה לתהות על קנקנו ובין השאר להבין האם ועד כמה הוא יודע לעשות איתור צרכי הלקוח ולטפל בהתנגדויות. כי איש מכירות רע, ינסה למכור את המוצר בלי שהוא מבין את צרכי הלקוח. והוא ינסה לטפל בהתנגדות מכירה של הלקוח, בלי שהוא מבין לעומק את ההתנגדות ש
דיבייטינג / NLP / רטוריקה / שכנוע - להכליל או לבודד / הכללה או פירוק לגורמים - איך להגן על עמדתך? איך לנצח בוויכוח? איך לשכנע אנשים? איך לעשות מניפולציה? איך לשתול מחשבות?
...או לבודד / הכללה או פירוק לגורמים - איך להגן על עמדתך? איך לנצח בוויכוח? איך לשכנע אנשים? איך לעשות מניפולציה? איך לשתול מחשבות? וכאן אבאר עוד דרך, כיצד באפשרותך להחליש רעיונות / לחזק רעיונות כרצונך החופשי. ואבאר, כיצד באפשרותך לתקוף רעיונות שונים ולהגן על רעיונות שונים, באמצעות משחק של הכללה גורפת ושל בידוד מוחלט של הרעיון שלך. ואבאר, מתי הכללה מחזקת או מחלישה את הרעיון, ומתי דווקא בידוד וצמצום של הרעיון, מחזקת או מחלישה את הרעיון. והעניין הוא, שאם ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך לדבר עליו כעל דבר...
יוגה, מדיטציה, לתרגל מדיטציה, לתרגל יוגה, מה טוב במדיטציה? מה טוב ביוגה? מה רע ביוגה? מה רע במדיטציה? התבוננות במדיטציה, השפעת המדיטציה, איך להיות מאושר? להשתיק את המחשבות
יוגה, מדיטציה, לתרגל מדיטציה, לתרגל יוגה, מה טוב במדיטציה? מה טוב ביוגה? מה רע ביוגה? מה רע במדיטציה? התבוננות במדיטציה, השפעת המדיטציה, איך להיות מאושר? להשתיק את המחשבות
...מה טוב במדיטציה? מה טוב ביוגה? מה רע ביוגה? מה רע במדיטציה? התבוננות במדיטציה, השפעת המדיטציה, איך להיות מאושר? להשתיק את המחשבות מה ההבדל בין יוגה למדיטציה, ואיך כל אחת מהן משפיעה עלינו? הדיון מתחיל בשאלה על משמעות היוגה ומדיטציה. המשתמש מבקש להבין את ההבדל בין השניים ואת הסיבות שגורמות לאנשים לעסוק בהם. אליעד מסביר שמדובר בשתי גישות שונות, אך שיש להן כמה חפיפות. מדיטציה נועדה לסייע בהפחתת רעש פנימי, כלומר, תהליך שבו אדם מבצע את הצעד הראשון כדי להפסיק לחשוב על מחשבות שמפריעות לו. המחשבות שצצות...
סודות החיים, סודות הקבלה, השכל שיש בכל דבר, איך להבין את המציאות? איך לנתח תהליכים? איך להיות יותר חכם? פיתוח מודעות לתהליכי חשיבה, איך להבין את עצמך? להחליף צמיג, סודות התורה
סודות החיים, סודות הקבלה, השכל שיש בכל דבר, איך להבין את המציאות? איך לנתח תהליכים? איך להיות יותר חכם? פיתוח מודעות לתהליכי חשיבה, איך להבין את עצמך? להחליף צמיג, סודות התורה
...השכל שיש בכל דבר, איך להבין את המציאות? איך לנתח תהליכים? איך להיות יותר חכם? פיתוח מודעות לתהליכי חשיבה, איך להבין את עצמך? להחליף צמיג, סודות התורה איך להבין את המציאות ולנתח תהליכים? ההרצאה נוגעת בחשיבה על סודות החיים, סודות הקבלה והשכל שיש בכל דבר. במהלך השיחה, אליעד עוסק בשאלות כיצד להבין את עצמך, איך לפתח מודעות לתהליכי חשיבה ולהיות חכם יותר. הוא משתמש במגוון דוגמאות, תהליכים ותפיסות שמתמקדים בהבנה עמוקה יותר של העולם והמציאות שסובבת אותנו. אליעד מתחיל בהבהרה של השאלות הבסיסיות של איך אפשר...
אלוהים והעולם, המציאות והאדם. אב ובן כישות אחת.
...אב ובן כישות אחת. בתפיסות רבות אלוהים מוצג כאב והעולם / אדם מוצג כבן. נקודת האמת של העניין הזה, היא שאב מייצג את השורש של הבן. האב הוא השורש והסיבה של הבן. אם לא האב לא היה הבן. אב ובן יכולים להיות מוגדרים ב 2 צורות שונות. אפשרות 1 היא שהאב והבן הם 2 ישויות נפרדות זו מזו. באפשרות 1 ניתן לומר כי בנקודה כלשהי בעבר הבן היה בתוך האב והיה חלק מהאב ממש, וכרגע הבן נמצא מחוץ לאב. באפשרות הזו הבן והאב הם שתי ישויות נפרדות. יחד עם זאת קיימת גם אפשרות 2. כאשר הבן עדיין לא נוצר, דהיינו, כאשר גופו של הבן עדיין...
אמת יוצרת חוסר אושר - למה ומדוע?
אמת יוצרת חוסר אושר - למה ומדוע?
...למה חיפוש האמת עלול לגרום להרגשה לא טובה? כאשר אדם מחפש את האמת, הוא למעשה מבקש לראות את המציאות כפי שהיא, ללא עיוותים וללא שקרים עצמיים. לכאורה, מדובר בפעולה חיובית ומועילה, אך בפועל, חיפוש האמת עלול להוביל לתחושות שליליות מאוד, בעיקר מפני שהאדם מתעמת עם המציאות כפי שהיא באמת ולא כפי שהוא היה רוצה שתהיה. הרבה אנשים חיים תחת אשליה של אושר וטוענים שהם מאושרים, אבל כשהם בודקים את זה לעומק, הם מגלים שיש בהם פחדים וחוסר נוחות שהוסתרו היטב. אדם שמחפש את האמת מתבונן על הדברים בלי לפחד לגלות תוצאות שליליות...
תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - ב
...- ב תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - א. דוגמה לפעולת כפייה בלתי תקינה: בראשית ברא אלהים (המונח השגור בפינו עד היום) את השמים ואת הארץ. האדם נולד אל תוך היקום, ומאותו רגע הוא קולט את נתוניו ומעבד אותם. נתונים אלה מעובדים רק דרך המערכת האנושית של האדם, אין מערכת אחרת בנמצא, זו מציאות הדברים. מאידך, נתון כפוי לא ייקלט לעולם אצל האדם, במקודם או במאוחר הוא יפלוט אותו, זה טבע הדברים. אם כן, המונח אלהים שכיוונה לו התורה הוא התודעה, זו שמרכז השליטה בידה. זה המנחה, המורה המדריך... זה המונח שהזכירה...
לשמור על הקיים בהווה
...חשיבה הגורסת לשמור על הקיים בהווה ממקמת את האדם במצב שידאג לכך שינוח בזמן הנכון ויעשה את הדברים הנכונים בזמן הנכון. חשיבה כזו, גורמת לאדם להיות רגוע, נינוח עם עצמו ואדם כזה הוא עקשן באופן כזה שלא מפר לו את האיזון בחיים. אדם כזה יכול לדעת את הדברים גם ללא הידיעה הזו, אבל אם הידיעה לא נכנסת למשנה תוקף הוא יכול להיות מושפע מתנודות החיים בקלות ולאבד את זה. הרעיון הוא לשמור על הקיים בהווה עי הסתכלות על הדברים כפי שהם. ואז האדם יכול להיות רגוע, וכבר לא משנה לו מה יקרה ומה יהיה, הוא כבר יעשה את הכי טוב...
מה הקשר שבין אושר, ישוב הדעת וחשיבה חיובית?
...שבין אושר, ישוב הדעת וחשיבה חיובית? הסיבה העיקרית לכך שאדם אינו מאושר היא בגלל שאין לו ישוב הדעת. בגלל העבודה, המשפחה, החיים, בגלל כל הדברים שאדם מתעסק בהם בשוטף הוא לא מצליח להיות בישוב הדעת ולראות האם הוא חי בצורה נכונה שגורמת לו לאושר. חובה עליך כאדם להקצות לעצמך זמן לחשבון נפש ולישוב הדעת, זמן שבו אתה אמור לשאול את עצמך, מהי המטרה שבשבילה אני עובד ככ קשה? האם המטרות שלי בחיים אכן יסבו לי אושר? האם זה הגיוני שתוך כדי שאני מנסה להשיג משהו כדי להיות מאושר, שתוך כדי זה אני לא אהיה מאושר? האם אני...
תשוקה או תאווה
...ביותר שאנו חווים בדרך כלל היא תחושה שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו להסתירה, להסתירה עמוק כל כך עד שאפילו את שמה אנו הוגים בלחש: תשוקה. כמה מכם אמרו בקול רם אני משתוקק, ולאו דווקא לפרטנר מיני. נכון שהמלה לא יושבת טוב על הלשון, אך אם היינו משתמשים בה היינו מתרגלים. תשוקה יכולה להיות כל דבר. התשוקה תמיד תתחבא מאחורי ניסוח אחר. כשאנחנו כבר לא ילדים אך עדיין אוספים בולים אנו יכולים להגיד. אני נורא רוצה את הבול הזה אנחנו כמעט אף פעם לא נגיד אני משתוקק לבול הזה משתוקק עד טירוף שיהיה שלי. אני משתוקק לוואן גוך...
הורטון שומע מישהו 3, אמת ללא כל תועלת או אינטרס, אהבה עצמית ללא תנאי, לבטל את הרע בשורשו, הכוח של השקר, אמת עד הסוף
...תועלת או אינטרס, אהבה עצמית ללא תנאי, לבטל את הרע בשורשו, הכוח של השקר, אמת עד הסוף לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הורטון שומע מישהו 3, אמת ללא תועלת או אינטרס, אהבה עצמית ללא תנאי, לבטל את הרע בשורשו, אמת עד הסוף. שאלה: אני לא זוכר חלומות שלי. אליעד: אנשים שהם חכמים מספיק, אפילו לא זוכרים את המציאות, כי יש מציאות חדשה בכל רגע, אז מדוע להיזכר בישן? משנה מה היה? עכשיו יש חדר, הכל חדש. שאלה: איך מנתקים אותו. אליעד: למעשה את פה, העניין הוא לא להתחבר לשם. למה יש חיבור לעבר? כי המשמעות של...
ספר השאלות - שאלות למודעות עצמית / שאלות על החיים
.../ שאלות על החיים פתח דבר מה היא שאלה.? מה היא תשובה? מה הוא ביטחון? מה הוא פחד? מה היא מציאות? מי תופס את המציאות? מה היא מחשבה? מה הוא רעיון? מה היא שפה? מה היא בעיה? מה הוא סדר? מה הוא שקט? מה הוא ריכוז? מה היא תשומת לב? מה היא הקשבה? מה הוא חלל? מה הוא ידע? מה היא למידה? מה היא התנסות? מה היא יצירתיות? האם החיים שלי? מה הוא החושב? מה הוא הרוצה? האם הגוף שלי? מה זו אמת? מה זה כלום? מה הוא כעס? מה היא ודאות? מה הוא הפך? מה היא אהבה? מה היא שמחה? מה הוא יופי? מי אני? מה הוא מוות? מה הוא זמן? מה...
חתירה למגע - להגיע לעימות עם מה שמטריד אותנו
...להגיע לעימות עם מה שמטריד אותנו לפני כמה ימים קיבלתי אימון טוב מידיד. הידיד הזה לא אוהב אימון ולא מאמין בו. הוא סקפטי לחלוטין לכל העיסוק שלי. אימון עסקי? אם יש לך מוצר טוב, תמכור. אם לא, לא. אימון להרזיה? הכל גנים. אימון אקדמי? אם אתה גאון, אתה מסיים מהר. אם לא, חבל על הזמן. וכך הלאה. דיבורים? זה רק לנשים, והם חסרי תועלת. ואכן הוא ידיד מאוד שתקן. הוא לא אוהב להשוויץ, ולא אוהב להתלונן, מה שמשאיר לו מעט מאוד לומר. אבל פה ושם יש לו משהו מעניין לומר. לפני כמה ימים נפגעתי ממשהו שאישה אמרה לי. היא האשימה...
רגש והיגיון - מהו אותו הפער שבין הרגש להיגיון? ומה גורם לזה?
...הפער שבין הרגש להיגיון? ומה גורם לזה? אפשר לומר שמידת ההתאמה בין רגש להיגיון, היא מדד לכנות עצמית, אדם שמבין את משמעות מידת הסכנה הצפויה ומעריך את מידת הסכנה כנמוכה יחסית ובכל זאת מפחד להיפגע באופן חריג, זה אומר שקיים חוסר התאמה בין מה שהוא מרגיש לבין מה שהגיוני לו להרגיש ביחס להערכתו את מידת הסכנה הצפויה. מהו אותו הפער שבין הרגש להיגיון? ומה גורם לזה? אם ניקח לדוגמה הולך על חבל מנוסה, הוא מודע ומבין שקשור בבטחה ולכן גם אם הוא ימעד ואף ייפול מהחבל, הוא לא יפחד כל כך, מכיוון שהניסיון שלו לימד אותו...
לצאת מדיכאון כרוני, חוסר חשק, ומוטיבציה, קבלה ודרגות הרצון
...חוסר חשק, ומוטיבציה, קבלה ודרגות הרצון במסגרת פוסט זה אנסה לנסח ולהסביר מדוע ומתי אנו מרגישים שמחים ומדוע אנו מתרוקנים משמחה, לעתים ללא סיבה הנראית לעין. זאת ועוד - ינסה פוסט זה לכסות את נושא הדיכאון כרוני הנגרם לכאורה על פי המדע המודרני בגלל חוסר איזון כימיכלי במוח ובמערכות שונות, ולהסביר כיצד ניתן להתגבר על הבעיה בעזרת שימוש נכון במודעות התאית. הורמונים הם למעשה חומרים כימיכליים המופרשים מבלוטות במוח, המכלול נקרא המערכת האנדוקרינית. ההורמונים משפיעים על תחושת העייפות, התיאבון, החשק המיני וכו....
דיכאון עונתי - מבוא
...עונתי - מבוא דיכאון עונתי או דיכאון חורף (ובלשון המקצועית SAD - ראשי תיבות באנגלית של הפרעה רגשית עונתית) הוא דיכאון המופיע בעיקר בעונת החורף. אנשים מוגדרים כלוקים בהפרעה זו, אם לקו בה במהלך השנתיים הקודמות לאירוע, ובתנאי שהדיכאונות חלפו בתקופת האביב ונשללו אירועי דיכאון שאינם עונתיים. מחקרים הראו כי קיים קשר בין אור לבין מצב הרוח, והוא מושפע לרעה משעות חושך ארוכות וחשיפה פחותה לאור השמש. ההפרעה נפוצה יותר אצל אנשים צעירים בשנות העשרים לחייהם. התופעה אינה שכיחה בישראל ומקיפה רק כאחוז אחד מהאוכלוסייה...
👈 הספר "להיות אלוהים"    (2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!    ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש בחירה חופשית? האם יש או אין אלוהים? האם באמת הכל לטובה? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? האם הכל אפשרי? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? איך נוצר העולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע בעולם? האם יש אמת מוחלטת? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? בשביל מה לחיות? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מה המשמעות של החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם לדומם יש תודעה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
למה אנשים רוצים להיות בזוגיות? איך לדעת מה האופי של מישהו? לגרום למישהו להשיב לתקשר עם מתים מהות בלי צורה מסע רוחני טיפול בפרנויות חרדה כתוצאה של דיכאון מה זה חוסר ביטחון עצמי? להעריך את עצמי בלי תנאים מי באמת אוהב אותך? לאהוב את השטן מתי תהיה מאושר? שמחה פנימית איך נוצרת התמכרות לסרטי סקס? חוסר רצון לסקס מודל לקבלת החלטות קבלת החלטה מהשכל להתמודד עם גבר אובססיבי להתמודד עם רגישות יתר נפשית סוגים של שיטות להצליח איך להציב מטרות? לאבד את האמון של הלקוח איך ליצור ראפור? שיעורי הבית של הילד תקופת הילדות איך נוצר התת מודע? רוחניות אובדנית הפרעת דה ראליזציה הפרעות נפשיות מוזרות לגרום לאקס לחזור אליך שלום עם האקסית גב זקוף או גב ישר ציר התנועה איפה נמצא אלוהים? ברא את אלוהים אני מואר רוחנית קרוב להארה לא מספיק להיות אלוהים מילון מושגים בספר להיות אלוהים כמה כסף אפשרי להפסיד בהשקעה? רעיונות להתעשר מה התכלית של החיים אחרי החיים? משמעות החיים שגויה פרסום חיובי בגוגל התמודדות עם רגשות שליליים איך לא לסבול כשאין בחירה חופשית? איך לא להרגיש רע מכך שאין בחירה חופשית? הפעולה של בריאת העולם העולם מתנהל עוד נושאים ...
האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לנוער, מאמן אישי למנהלים, אימון אישי בטלפון בנושאי ארנסט מאך - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 02_09_2026 השעה 12:41:09 - wesi4