בתהליך גיוס עובד מגיע תמיד שלב ראיון העבודה. כיצד ראיון העבודה יספק לך כמה שיותר מידע על המרואיין? כיצד תחזה טוב יותר את העתיד של העובד בארגון שלך על סמך הראיון? כיצד תדע האם הוא יקדם את הארגון שלך? עד כמה הוא יבצע את תפקידו נאמנה? עד כמה הוא אכן נכס ראוי לארגון? כיצד תוכל לשפר את ראיונות העבודה שלך? כיצד תוכל לדלות כמה שיותר מידע מהמרואיין?

איזה סוג של מידע אתה יכול לקלוט מבין השורות? כיצד תשאל שאלות שיתנו לך כמה שיותר מידע איכותי? אילו שאלות תישאל כדי לגלות מהם דפוסי החשיבה של העובד? כיצד תקבל כמה שיותר מידע איכותי ורלוונטי על המרואיין שלך ממספר שאלות בודדות ומתוך שיחה קצרה? ובכלל, מה חשוב יותר לשאול? מה הכי חשוב לדעת על העובד הפוטנציאלי בשלב הראיון? איך תראיין עובדים בצורה האפקטיבית ביותר?

כל עובד בכל תפקיד ובכל עבודה ניתן לחלק את העבודה שלו ל 2 חלקים שונים, חלק ביצועי וחלק ניהולי. ישנם תפקידים שבהם אחוז שיקול הדעת די נמוך, כמות ההחלטות שהעובד צריך לקבל די נמוכה ורוב ככל העבודה היא ביצוע של משימות מוגדרות מראש. ישנם תפקידים הפוכים, תפקידים שרוב ככל העבודה היא לקבל החלטות, כמעט אין ביצוע של דברים בפועל, אופי העבודה היא לקבל מידע, לנתח אותו, להעלות רעיונות, למצוא פתרונות וכיו"ב, משרה שהיא בעיקרה ניהולית.

כאשר אתה מגייס עובד, הגדר לעצמך כמה אחוזים מהמשרה של אותו עובד הם אחוזים ביצועיים וכמה אחוזים הם של קבלת החלטות? כמה החלטות אמור העובד לקבל העובד תוך כדי עבודה? עד כמה ההחלטות שהוא אמור לקבל משפיעות על איכות העבודה שלו? עד כמה העבודה שלו קריטית לארגון בכללותו? עד כמה קריטי שההחלטות של אותו עובד יהיו הטובות ביותר? עד כמה אתה יכול להרשות לעצמך שיתקבלו החלטות מוטעות או לא מספיק נכונות על ידי אותו עובד? עד כמה אתה מגייס את העובד בשביל יכולת קבלת ההחלטות והחשיבה הניהולית שלו? כאשר תענה לעצמך על השאלות האלו, אז תוכל לדעת במה להתמקד בראיון העבודה.

אם זו משרה שבה העובד כמעט ולא מקבל החלטות או שתהליכי קבלת ההחלטות של העובד כמעט ואינם משפיעים על השורה התחתונה של התועלת של העובד על הארגון, במקרה כזה תתמקד אך ורק בבדיקת היכולות והמיומנויות של העובד. את זה כמובן תדע על ידי שתשאל אותו שאלות סגורות וממוקדות שמהם תקבל תשובה מדויקת על היכולות הטכניות של העובד.

לעומת זאת אם המשרה היא משרה שבעיקר מקבלים בה החלטות, משרה שבה ההחלטות של העובד קריטיות לארגון, שם הדבר החשוב ביותר לך כמעסיק הוא לנסות להבין את דפוסי ההתנהגות והחשיבה של העובד שלך. פחות קריטי עד כמה הוא בקיא בתחומים ספציפיים, כי כל דבר ניתן ללמוד. קריטי יותר מה הגישה הניהולית והאישית שלו, עד כמה הוא יוכל ללמוד דברים חדשים. קריטי לך לראות מה הגישה של העובד בפתרון בעיות שנראות בלתי פתירות. האם הוא מתייאש? אחרי כמה זמן הוא מרים ידיים?

האם הוא מסוגל להודות בחולשות שלו ולשאול אנשים אחרים? האם הוא מסוגל להודות בטעויות? האם הוא מחפה על כישלונות שלו? האם הוא מסוגל לראות את טובת העסק לפני טובתו? עד כמה הוא יצירתי? עד כמה יכולת ההתמדה שלו? עד כמה הוא עומד בלחצים? עד כמה הוא מסוגל להבין דבר מתוך דבר? עד כמה הוא יכול למצוא פתרונות לכל בעיה שרק תתעורר? עד כמה החושים שלו חדים כדי לזהות בעיות לפני שהן קורות? עד כמה החושים שלו חדשים כדי לזהות מגמות הצלחה עתידיות? עד כמה הוא מסוגל לקבל החלטות?

עד כמה הוא יכול לקבל החלטות בצורה מהירה ותוך כדי זה להמשיך לבחון אותן? עד כמה הוא מסוגל לבקר את עצמו? עד כמה הוא מודע לחולשות שלו? עד כמה הוא מסוגל ללמוד דברים חדשים? באיזו מהירות הוא מסוגל להשתפר ולשנות דפוסי התנהגות שלו? ועוד.

במקרה כזה שהמשרה היא בעיקרה ניהולית כדאי לך בראיון עבודה לשאול בעיקר שאלות פתוחות. כדאי שתקליט את השיחה שלך עם המרואיין ולאחר מכן תנסה לנתח ולהבין את הגישה של המרואיין שלך. עד כמה הוא הבין את השאלות? עד כמה הוא ענה עליהן לעניין? עד כמה התשובות היו מסודרות? עד כמה התשובות היו מובנות ובמבנה לוגי? האם ועד כמה הוא זה שהוביל וניהל את השיחה? האם הוא התחמק משאלות מסוימות? האם הוא ניסה להדגיש דברים מסוימים מעבר למה שהתבקש?

האם הוא ניסה לחפות על משהו? מה קרה כשהוא נשאל שאלות קשות שאולי הן טיפה מאיימות, כיצד הוא הגיב? האם במהלך כל הראיון הוא הזכיר מתישהו את החסרונות שלו? האם הוא יודע מה אינו יודע? האם הוא מודע לחולשות שלו? בנוסף נסה להבין מהם דפוסי החשיבה שלו מהתוכן של התשובות שלו. אם שאלת שאלה שלא היתה לו תשובה, האם הוא חשב ורק אח"כ ענה (חיובי) ? האם הוא חשב בקול רם (יותר חיובי) ?

האם הוא התחיל לענות בצורה מיידית ותוך כדי הדיבור הוא גיבש שינה והרכיב את התשובה (שלילי) ? עד כמה הוא הציג עמדות שהוא ידע שאינן מבוססות כמשהו מבוסס? עד כמה הוא חזר בו מדברים שהוא יכול היה לחשוב קודם שהוא ענה אותם (שלילי) ?

הראיון עבודה עצמו הוא סוג של פרויקט ומשימה עבור המרואיין, בדיוק כיצד הוא נהג בה. שאל את המרואיין שאלות פתוחות ותוך כדי זה תעבור לשאלות סגורות תראה האם ועד כמה התשובות מתאימות לסגנון השאלות. שאל שאלות מדברים שאתה יודע שהעובד לא מבין בהם תראה איך הוא מגיב, עד כמה הוא יהיר ומביע ביטחון עצמי טיפשי בדברים שהוא לא מבין, או עד כמה הוא מגלה חשיבה נכונה של למידה לדברים חדשים. שאל אותו שאלות מתחומים שהוא מתמחה בהם, בדוק עד כמה הוא מסוגל להסביר דברים מורכבים בצורה פשוטה.

שאל את המרואיין שאלות ממקרי קיצון ותבדוק את התשובות שלו. לדוגמה תשאל מה היית עושה אם היה קורה כך וכך באיזה מקרה קיצון, משהו שקורה פעם במאה שנה. בדוק את צורת התגובה שלו. האם היא מזלזלת בשאלה? האם היא בכלל מבינה את השאלה לעומק? האם המרואיין חשב רגע לפני שהוא ענה (הכרחי, כי מקרה קיצון אין שום סיכוי שהוא חשב עליו קודם) או שהוא ישר שלף תשובה כדי להרשים? עד כמה לדעתך התשובה שלו יצירתית? עד כמה מסוכנת לעסק שלך התגובה שהוא הציע במקרה הקיצון? האם הסיכון היה מחושב?

שאל גם כן שאלות קיצון הפוכות. לדוגמה קח נושא שהוא אינו מבין בו ושאינו תחום ההתמחות שלו ותשאל אותו את השאלה הכי מקצועית שיש שדורשת יצירתיות. שאל שאלה שגם לך אין עליה תשובה. בדוק את צורת החשיבה שלו, האם הוא חושב כמוך (חיובי), טוב יותר ממך (חיובי מאוד), או פחות טוב ממך (שלילי). שאל גם חצאי שאלות דהיינו שאלות שאינן ברורות עד הסוף, שאלות שיכולות להתפרש בכמה צורות. בדוק כיצד הוא יגיב, האם הוא יענה על השאלה בלי להבין אותה (טיפש) האם הוא יבקש הבהרות על השאלה (חכם), האם הוא יענה תשובה לכל אחת מהמשמעויות השונות של השאלה (גאון).

אמור לו אמירה ומשפט שיכול להתפרש לכמה כיוונים. שאל אותו מה דעתו על הנאמר. בדוק כנ"ל את תגובתו. האם הוא ינסה להפגין שכל מוטעה בכך שהוא יענה מייד על שאלה לא ברורה ואז בעצם מתברר כמה הוא טיפש, או שהוא יבקש הבהרות על השאלה. כשהוא יבקש הבהרה, האם הוא שואל שאלות פתוחות או סגורות? האם הוא מבין מה שהוא לא מבין? האם הוא יודע להבחין בין העיקר לטפל בתוך אותם דברים שאותם הוא לא הבין עד הסוף? וכל כיו"ב.

ניתן כמובן להביא עוד עשרות דוגמאות ולשים לב לניואנסים הקטנים של התשובות ושל צורת התשובות של המרואיין. הכי חשוב שתהיה קשוב למרואיין, למה שהוא אומר, לאיך שהוא אומר ולמה שהוא לא אומר. למה שנאמר גם בין השורות, למבנה, לתבנית של החשיבה שלו וכולי כדי שיהיה ראיון עבודה וגיוס עובדים מוצלח.