להתחיל במקסימום, להישאר במקסימום - להצליח להישאר על הגל.
לעתים כאשר אדם מתחיל בפרויקט מסויים, הוא מתחיל אותו בהתלהבות גדולה, אבל אח"כ לאט לאט, הוא מתחיל "לזייף" כמו שאומרים מטאטא חדש מטאטא טוב. ודווקא בהתחלה הוא נהנה מאוד מהפרויקט הזה, והמסע שלו, לא נותן לשום אתגר לתפוס אותו לא מוכן. אבל, לפעמים קורה שהאדם פתאום מתחיל לאט, ללא משים לאבד את ההתלהבות שלו מהעניין.
הסיבה נובעת מהעובדה שהוא עושה את הדברים כאילו הוא מוכרח ואין לו ברירה ואז ממילא הדבר נמאס עליו, והוא רואה אותו עליו כעול, הוא לא אוהב את הדברים כמו שאהב קודם, ואז הוא רואה שהתוצאות ירדו, ואז הוא אומר לא נורא, ואז הוא ממשיך, ופתאום מתישהו מתעורר ומגלה שהוא לא היה צמוד לתכלית האמיתית שלו, דהיינו לסיבה האמיתית של הפרויקט שלו.
והדבר הנכון הוא להיצמד אל התכלית של הדברים שהאדם יזכיר לעצמו תמיד את התכלית של הדבר שהוא עושה אותו אבל, ללא הנחות יסוד שגויות, כי הנחות כאלה רק מכבידות את ידיו ומובילות אותו לכיוון ההפוך ולכן הוא מתקרר ועושה את הפרויקט כהכרח ונופל מההתלהבות וההשקעה האמיתית שלו.
וכדי להתחיל במקסימום ולהישאר במקסימום, יש צורך להזכיר את התכלית של הדברים שהאדם רוצה להשיג, האדם רוצה להשיג מטרה מסויימת, נניח לעשות את הטוב ביותר בתחום מסויים, להגיע לטופ של היכולת של עצמו בתחום מסויים. ולכן, עליו להזכיר לעצמו תמיד את התכלית של הדברים למה הוא עושה את מה שהוא עושה. ואיך הוא עושה את הטוב ביותר שלו אחרי שהוא מזכיר לעצמו את התכלית?
השלב השני הוא, שהוא חוקר את כל האופציות שלו, וכל האלטרנטיבות שלו, איך אפשר לזרז את התהליך בצורה יעילה? מה האלטרנטיבות שיש לפניי? מה האלטרנטיבה שתוביל אותי הכי נכון לתכלית? ואולי ההיפך הוא הנכון? ואולי בכלל צריך לנקוט כרגע בדרך אחרת כי יש דרך שכרגע יותר מתאימה כדי לממש את התכלית הזו? אולי יש דרך שיש בה יתרון יותר מהדרך שאני הולך בה כעת? ואולי יש אופציות שלא שמתי לב לקיומן שיזרזו את התכלית? ואולי התכלית קרובה יותר ממה שאני חושב במרחק קצר מכאן? כלומר, אולי יש דרך קצרה מאוד שאפשר להשיג את התכלית, בדרך מסויימת קצרה יותר ויעילה יותר?
ואם שמים לב, תמיד אפשר לגלות דרכים חדשות ביצירת אופציות חדשות וחכמות יותר, אפילו דבר שלכאורה נראה בלתי אפשרי יכול להפוך לאפשרי ומהנה וכל זאת אם לא מניחים הנחות יסוד שגויות, שיקול דעת מוטעה, קיבעון מחשבתי ובמקום זאת: בודקים את הדברים כפי שהם, מפעילים שיקול דעת לאחר שמכירים את כל האלטרנטיבות ומגלים חדשות שהיו מתחת לאף ולא נראו לפני כן, ומפתחים את המחשבה ולא מקבעים אותה לפתרונות ספציפיים.
לעתים כאשר אדם מתחיל בפרויקט מסויים, הוא מתחיל אותו בהתלהבות גדולה, אבל אח"כ לאט לאט, הוא מתחיל "לזייף" כמו שאומרים מטאטא חדש מטאטא טוב. ודווקא בהתחלה הוא נהנה מאוד מהפרויקט הזה, והמסע שלו, לא נותן לשום אתגר לתפוס אותו לא מוכן. אבל, לפעמים קורה שהאדם פתאום מתחיל לאט, ללא משים לאבד את ההתלהבות שלו מהעניין.
הסיבה נובעת מהעובדה שהוא עושה את הדברים כאילו הוא מוכרח ואין לו ברירה ואז ממילא הדבר נמאס עליו, והוא רואה אותו עליו כעול, הוא לא אוהב את הדברים כמו שאהב קודם, ואז הוא רואה שהתוצאות ירדו, ואז הוא אומר לא נורא, ואז הוא ממשיך, ופתאום מתישהו מתעורר ומגלה שהוא לא היה צמוד לתכלית האמיתית שלו, דהיינו לסיבה האמיתית של הפרויקט שלו.
והדבר הנכון הוא להיצמד אל התכלית של הדברים שהאדם יזכיר לעצמו תמיד את התכלית של הדבר שהוא עושה אותו אבל, ללא הנחות יסוד שגויות, כי הנחות כאלה רק מכבידות את ידיו ומובילות אותו לכיוון ההפוך ולכן הוא מתקרר ועושה את הפרויקט כהכרח ונופל מההתלהבות וההשקעה האמיתית שלו.
וכדי להתחיל במקסימום ולהישאר במקסימום, יש צורך להזכיר את התכלית של הדברים שהאדם רוצה להשיג, האדם רוצה להשיג מטרה מסויימת, נניח לעשות את הטוב ביותר בתחום מסויים, להגיע לטופ של היכולת של עצמו בתחום מסויים. ולכן, עליו להזכיר לעצמו תמיד את התכלית של הדברים למה הוא עושה את מה שהוא עושה. ואיך הוא עושה את הטוב ביותר שלו אחרי שהוא מזכיר לעצמו את התכלית?
השלב השני הוא, שהוא חוקר את כל האופציות שלו, וכל האלטרנטיבות שלו, איך אפשר לזרז את התהליך בצורה יעילה? מה האלטרנטיבות שיש לפניי? מה האלטרנטיבה שתוביל אותי הכי נכון לתכלית? ואולי ההיפך הוא הנכון? ואולי בכלל צריך לנקוט כרגע בדרך אחרת כי יש דרך שכרגע יותר מתאימה כדי לממש את התכלית הזו? אולי יש דרך שיש בה יתרון יותר מהדרך שאני הולך בה כעת? ואולי יש אופציות שלא שמתי לב לקיומן שיזרזו את התכלית? ואולי התכלית קרובה יותר ממה שאני חושב במרחק קצר מכאן? כלומר, אולי יש דרך קצרה מאוד שאפשר להשיג את התכלית, בדרך מסויימת קצרה יותר ויעילה יותר?
ואם שמים לב, תמיד אפשר לגלות דרכים חדשות ביצירת אופציות חדשות וחכמות יותר, אפילו דבר שלכאורה נראה בלתי אפשרי יכול להפוך לאפשרי ומהנה וכל זאת אם לא מניחים הנחות יסוד שגויות, שיקול דעת מוטעה, קיבעון מחשבתי ובמקום זאת: בודקים את הדברים כפי שהם, מפעילים שיקול דעת לאחר שמכירים את כל האלטרנטיבות ומגלים חדשות שהיו מתחת לאף ולא נראו לפני כן, ומפתחים את המחשבה ולא מקבעים אותה לפתרונות ספציפיים.
050-3331-331