* דלקת מפרקים - לפי ההבנות של הרפואה החדשה - חלק 1.
האם סחוס יכול להתחדש ולהשתקם?
כיום ידוע גם לרפואה המקובלת וגם לרפואה המשלימה שמבחינה ביולוגית סחוס יכול להתחדש ולהשתקם.
לטענת הרפואה החדשה, תהליך השיקום קורה רק בשלב הריפוי, כלומר רק לאחר שנפתר הקונפליקט של יע"ע אשר גרם לפגיעה בסחוס ורק במצב בו יש השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית.
ישנן מספר שיטות בהן ניתן לעזור לגוף לזרז את שיקום הסחוס.
השיטות הרפואיות הן פולשניות ולכן לא כדאי לנסותן כאופציה ראשונה.
שיטות לא פולשניות כוללות שימוש בביו - מגנטים, מכשירים לטיפול בשדה אלקטרומגנטי ורפואת תדרים, הילינג, תוספי תזונה ותכשירים מצמחי מרפא.
מדוע דלקות פרקים נפוצות יותר אצל מבוגרים מעל גיל 65?
דלקות פרקים שלא נגרמו מפגיעה פיזית ישירה במפרק הן תוצאה של קונפליקט, טראומה או מצב כלשהו שגרם לאדם לתחושה של ירידה בערך עצמו, מקומית או כללית.
לאנשים מעל גיל 65, ישנן בד"כ הרבה יותר סיבות לסבול מתחושה של יע"ע מאשר אצל צעירים: יציאה ממקום העובדה ויכולת יותר מוגבלת להתפרנס, יותר בעיות בריאות, ירידה בכושר הגופני, ירידה בכושר המיני, תחושה שהם לא עומדים בקצב המהיר של העולם המודרני ועוד ועוד.
המלצות טיפוליות:
הטיפול העיקרי הוא המודעות של החולה לגורמי המחלה ועבודה פנימית שלו לגלות מה גרם לתחושת יע"ע, מהם הטריגרים שעלולים להפעיל שוב תחושה זו וכיצד לנטרל או למזער השפעות אלה. אם משהו גורם לנו שוב לתחושה חזקה של יע"ע זה עוצר או מעכב את תהליך הריפוי ועלול לגרום לו להתארך מאד.
מאחר שדלקת המפרקים קורית רק בשלב הריפוי, זה אומר שהקונפליקט שגרם ליע"ע כבר נפתר. לכן מה שחשוב בשלב זה הוא שהחולה ילמד את עצמו בעזרת עבודה של מודעות ו/או בעזרת מטפלים שונים את הדברים הבאים:
1. לגלות מה היה הקונפליקט המקורי שגרם ליע"ע.
2. כיצד למנוע עד כמה שניתן את הישנותו של הקונפליקט.
3. כיצד לנטרל או למזער את השפעותיו של הקונפליקט במקרה שהוא בכל זאת חוזר.
4. לגלות מהם הטריגרים העלולים להפעיל מחדש את השפעותיו של הקונפליקט
5. כיצד לא לאפשר לאותם טריגרים להשפיע עליו שוב, או לפחות למזער את השפעתם ככל האפשר.
כאשר מצטרפת לדלקת המפרקים גם בעיה של אצירת נוזלים בגוף, יש צורך לגלות ולטפל גם בקונפליקט הפוגע באבוביות הכליה וגורם לתופעה זו של אצירת הנוזלים. מסגרת מאמר זה אינה מתאימה לפירוט הקונפליקטים הפוגעים בכליות וגורמים לאצירת נוזלים. אלה יפורטו בעתיד במאמר נפרד.
המלצות כלליות נוספות לטיפול:
לנוח ככל האפשר כאשר מרגישים עייפות רבה, ובמיוחד אם יש כאבי עצמות. לא לעשות בשלב זה שום פעילות גופנית מאומצת.
להימנע ככל האפשר מביופסיה בעצם. בעת תהליך בניית העצם מחדש נוצרים תאי עצם חדשים (callus) הנמצאים במצב נוזלי כדי שיוכלו להגיע ולהיבנות במקומות הדרושים בעצם. כדי לעשות ביופסיה יש צורך לנקב חור בפריוסטאום. אם הביופסיה נעשית בדיוק במקום ובזמן בו נמצאים תאי העצם הנוזליים, עלולים תאים אלה לפרוץ דרך החור בפריוסטאום וליצור גידול של תאי עצם (אוסטאוסרקומה) במקום בו הם לא היו אמורים להיות. גידול כזה המופיע מחוץ לפריוסטאום יש הכרח להוציא בניתוח.
להימנע ככל האפשר ממורפיום בשלב הכאבים (בהנחה שאכן אלה הם כאבים כתוצאה משיקומה של העצם).
להימנע ככל האפשר מאנטיביוטיקה, מכיון שהיא מחסלת את החיידקים העוזרים לשיקום העצם.
יש חשיבות רבה לתמיכה אמיתית מצד קרובי משפחה וחברים. צריך לעזור לחולים אלה לחזק את בטחונם העצמי ואת ההערכה העצמית שלהם וזאת ע"י הקרנת חום, אהבה והדגשת התכונות החיוביות של החולה.
ישנן שיטות טיפול שונות העוזרות להשתחרר מטראומות רגשיות ולהתגבר על קונפליקטים. לא כל השיטות טובות ומתאימות לכולם, לכן אדם הסובל מדלקת מפרקים כרונית ורוצה לטפל גם בצדדים הרגשיים, יצטרך למצוא את שיטת הטיפול המתאימה לו ואת המטפל המתאים לו.
ישנם אנשים אשר בעזרת הבנת גורמי המחלה ועבודה עצמית של מודעות יכולים לפתור את הקונפליקטים בכוחות עצמם וגם ללמד את עצמם כיצד להיות פחות מושפעים מקונפליקטים דומים בעתיד.
ישנם אנשים אשר לא מתאימות להם שיטות טיפול המחייבות "לחפור" בעבר כדי לחשוף את הטראומה, כי לפעמים "חפירה" כזאת עלולה לעורר מחדש את השפעת הטראומה. ולעומתם ישנם אנשים אשר ההתעמקות בטראומה בצורה טיפולית חכמה מאפשרת להם להשתחרר בצורה דרמטית מדברים אשר ישבו עליהם כמשא כבד במשך שנים רבות.
להלן רשימה חלקית של שיטות לשחרור ואיזון רגשי: EFT, המסע, NLP, EMDR /ביורגונומי, הילינג (שיטות שונות), פסיכולוגיה קלינית ועוד.
לפי הרפואה החדשה, ריפוי מלא יכול להיות מושג רק ע"י החולה עצמו, וזאת בעזרת הבנת הגורמים למחלה, הבנת והכרת תהליכי המחלה ועבודה פנימית של מודעות. תפקיד המטפלים הוא בעיקר לעזור, לחזק, לכוון ולתמוך.
תזונה:
חשוב להתאים לכל אדם את התזונה המתאימה לו באותו זמן. לכן, ההמלצות שלהלן הן כלליות בלבד:
לאכול הרבה סלק חי ולשתות מיץ סלק, במיוחד אם יש סימנים לאנמיה.
לאכול הרבה ירקות שורש, ירקות עלים ירוקים וירקות ממשפחת הכרוביים
להקפיד שבכל ארוחה יהיו כ - 80% - 60% מאכלים יוצרי בסיסיות לעומת 40% - 20% מאכלים יוצרי חומציות.
לדאוג שבכל ארוחה יהיו מספיק שומנים ורק מסוגים טובים כמו שמן זית, שמן קוקוס, שמן אבוקדו, שקדים.
להימנע משמנים צמחיים מזוככים זולים כגון שמן תירס, שמן סויה, שמן חמניות וכו'.
להמעיט באכילת ירקות ממשפחת הסולניים (תפ"א, עגבניות, חצילים ופלפל) למי שרגיש לירקות אלה.
להימנע ככל האפשר מעישון
להימנע ככל האפשר מאכילת המאכלים הבאים:
- מאכלים המכילים סוכר לבן או קמח לבן.
- משקאות מוגזים ומשקאות קלים, כולל דיאט. (מיצים טבעיים ב - 100% אפשר ורצוי לשתות).
- קפה. הקפאין ממריץ את מערכת העצבים הסימפתטית ומאיט לכן את תהליכי הריפוי.
- מאכלים מטוגנים
- משקאות אלכוהוליים
אם אוכלים מאכלי חלב עדיף שיהיו מחלב עזים.
בשר: רק עוף או הודו, ולא כל יום. רצוי לא יותר מפעם - פעמיים בשבוע.
דגים: גם כן רצוי לא יותר מפעמיים בשבוע. עדיף סלמון ופורל
רצוי מאד שהמזונות יהיו אורגניים.
שתיית מים: חשוב לשתות מספיק מים. החישוב המקובל הוא כ - 30 מ"ל מים לכל 1 ק"ג משקל הגוף. כלומר - אדם השוקל 80 ק"ג צריך לשתות בממוצע כ - 2. 4 ליטר מים ביום.
רצוי להימנע משתיית מי ברז המכילים כלור ופלואור.
מומלץ כדבר ראשון בבוקר לשתות 5 - 2 כוסות מים. ניתן להוסיף למים קצת מיץ לימון סחוט טרי.
הערה: אם יש באותו זמן גם אצירת נוזלים בגוף, יש להתייעץ עם רופא מומחה לגבי כמויות שתיית המים.
תוספי תזונה:
הצרכים של כל אחד שונים, וגם הצרכים של חולה מסויים משתנים בשלבים השונים של המחלה. בנוסף לכך, ישנם הבדלים בטיפול בין הסוגים השונים של דלקות המפרקים. לכן חשוב להיבדק אצל מטפל מנוסה היודע להתאים את התוספים המתאימים לנבדק באותו זמן.
הילינג:
טיפול זה עוזר בניקוי, איזון וחיזוק המערכות האנרגטיות בגוף, ועשוי לזרז מאד את תהליכי הריפוי. במקרים רבים יוצר ההילינג תנאים העוזרים מאד למטופל להתמודד בהצלחה עם הלחצים בהם הוא נמצא.
תהליכי ריפוי מתאפשרים באופן כללי רק כאשר יש השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית. הילינג שנעשה נכון מחזק מאד את השפעתה של מערכת העצבים הפאראסימפתטית וזוהי אחת הסיבות (ולא היחידה) לכך שהילינג יכול להאיץ תהליכי ריפוי.
טיפול בעזרת ביו - מגנטים:
טיפול זה עוזר בחיזוק כללי, הורדת רמת החומציות בגוף, שיפור חילוף החומרים בגוף, העלאת לחץ החמצן בתאים, האצת תהליכי הוצאת רעלים מהגוף וזרוז תהליכי הריפוי. זהו טיפול פשוט שכל אחד יכול לעשות בעצמו בבית, במקום העבודה או בכל מקום אחר. הטיפול המומלץ במקרה זה דורש בד"כ 6 ביו - מגנטים קטנים (שבבי - עוצמה), וזוג מגנטים למי השתיה.
חשיפה לשמש: זה חיוני לצורך ייצור מספיק של ויטמין D. בקיץ מומלץ להיחשף לפחות 20 - 30 דקות ביום. בחורף רצוי יותר. חשוב לדאוג לא לחשוף את הראש לקרינת שמש ישירה.
טיפולי עזר בעזרת צמחים לסובלים משיגדון (גאוט) :
להשרות סרפד בחומץ ולהניח מעל המפרק החולה למשך לא יותר מ - 10 דקות כל יום. זה עוזר לפרק את גבישי חומצת השתן.
חותכים בצל אחד לחתיכות ומכניסים לחצי כוס מים רותחים. שותים פעם ביומיים עד שנעשה כואב מאד ואז להפסיק. תרופה זו יוצרת גזים הנכנסים לדם שמשמן את המפרקים.
שרף מעץ הלבונה (מתאים לטיפול גם בסוגים האחרים של דלקות מפרקים).
פעילות גופנית:
הפעילות צריכה להיות מותאמת למצבו של החולה. צריך להקפיד לא לעשות פעילות כזו הגורמת לכאבים במפרקים.
עדיפה בד"כ פעילות רציפה כמו הליכה, שחיה או רכיבה על אופניים, וכן התעמלות בריאותית כגון "מחשבת הגוף".
מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.
מקורות (רשימה חלקית) :
http://www.learninggnm.com/documents/sbs - bonecancer. html
Scientific Chart of GNM. 2007, ISBN: 978 - 84 - 96127 - 29 - 6
GNM Seminar One
http://www.youtube.com/watch?v=R9JqD25rhxs
האם סחוס יכול להתחדש ולהשתקם?
כיום ידוע גם לרפואה המקובלת וגם לרפואה המשלימה שמבחינה ביולוגית סחוס יכול להתחדש ולהשתקם.
לטענת הרפואה החדשה, תהליך השיקום קורה רק בשלב הריפוי, כלומר רק לאחר שנפתר הקונפליקט של יע"ע אשר גרם לפגיעה בסחוס ורק במצב בו יש השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית.
ישנן מספר שיטות בהן ניתן לעזור לגוף לזרז את שיקום הסחוס.
השיטות הרפואיות הן פולשניות ולכן לא כדאי לנסותן כאופציה ראשונה.
שיטות לא פולשניות כוללות שימוש בביו - מגנטים, מכשירים לטיפול בשדה אלקטרומגנטי ורפואת תדרים, הילינג, תוספי תזונה ותכשירים מצמחי מרפא.
מדוע דלקות פרקים נפוצות יותר אצל מבוגרים מעל גיל 65?
דלקות פרקים שלא נגרמו מפגיעה פיזית ישירה במפרק הן תוצאה של קונפליקט, טראומה או מצב כלשהו שגרם לאדם לתחושה של ירידה בערך עצמו, מקומית או כללית.
לאנשים מעל גיל 65, ישנן בד"כ הרבה יותר סיבות לסבול מתחושה של יע"ע מאשר אצל צעירים: יציאה ממקום העובדה ויכולת יותר מוגבלת להתפרנס, יותר בעיות בריאות, ירידה בכושר הגופני, ירידה בכושר המיני, תחושה שהם לא עומדים בקצב המהיר של העולם המודרני ועוד ועוד.
המלצות טיפוליות:
הטיפול העיקרי הוא המודעות של החולה לגורמי המחלה ועבודה פנימית שלו לגלות מה גרם לתחושת יע"ע, מהם הטריגרים שעלולים להפעיל שוב תחושה זו וכיצד לנטרל או למזער השפעות אלה. אם משהו גורם לנו שוב לתחושה חזקה של יע"ע זה עוצר או מעכב את תהליך הריפוי ועלול לגרום לו להתארך מאד.
מאחר שדלקת המפרקים קורית רק בשלב הריפוי, זה אומר שהקונפליקט שגרם ליע"ע כבר נפתר. לכן מה שחשוב בשלב זה הוא שהחולה ילמד את עצמו בעזרת עבודה של מודעות ו/או בעזרת מטפלים שונים את הדברים הבאים:
1. לגלות מה היה הקונפליקט המקורי שגרם ליע"ע.
2. כיצד למנוע עד כמה שניתן את הישנותו של הקונפליקט.
3. כיצד לנטרל או למזער את השפעותיו של הקונפליקט במקרה שהוא בכל זאת חוזר.
4. לגלות מהם הטריגרים העלולים להפעיל מחדש את השפעותיו של הקונפליקט
5. כיצד לא לאפשר לאותם טריגרים להשפיע עליו שוב, או לפחות למזער את השפעתם ככל האפשר.
כאשר מצטרפת לדלקת המפרקים גם בעיה של אצירת נוזלים בגוף, יש צורך לגלות ולטפל גם בקונפליקט הפוגע באבוביות הכליה וגורם לתופעה זו של אצירת הנוזלים. מסגרת מאמר זה אינה מתאימה לפירוט הקונפליקטים הפוגעים בכליות וגורמים לאצירת נוזלים. אלה יפורטו בעתיד במאמר נפרד.
המלצות כלליות נוספות לטיפול:
לנוח ככל האפשר כאשר מרגישים עייפות רבה, ובמיוחד אם יש כאבי עצמות. לא לעשות בשלב זה שום פעילות גופנית מאומצת.
להימנע ככל האפשר מביופסיה בעצם. בעת תהליך בניית העצם מחדש נוצרים תאי עצם חדשים (callus) הנמצאים במצב נוזלי כדי שיוכלו להגיע ולהיבנות במקומות הדרושים בעצם. כדי לעשות ביופסיה יש צורך לנקב חור בפריוסטאום. אם הביופסיה נעשית בדיוק במקום ובזמן בו נמצאים תאי העצם הנוזליים, עלולים תאים אלה לפרוץ דרך החור בפריוסטאום וליצור גידול של תאי עצם (אוסטאוסרקומה) במקום בו הם לא היו אמורים להיות. גידול כזה המופיע מחוץ לפריוסטאום יש הכרח להוציא בניתוח.
להימנע ככל האפשר ממורפיום בשלב הכאבים (בהנחה שאכן אלה הם כאבים כתוצאה משיקומה של העצם).
להימנע ככל האפשר מאנטיביוטיקה, מכיון שהיא מחסלת את החיידקים העוזרים לשיקום העצם.
יש חשיבות רבה לתמיכה אמיתית מצד קרובי משפחה וחברים. צריך לעזור לחולים אלה לחזק את בטחונם העצמי ואת ההערכה העצמית שלהם וזאת ע"י הקרנת חום, אהבה והדגשת התכונות החיוביות של החולה.
ישנן שיטות טיפול שונות העוזרות להשתחרר מטראומות רגשיות ולהתגבר על קונפליקטים. לא כל השיטות טובות ומתאימות לכולם, לכן אדם הסובל מדלקת מפרקים כרונית ורוצה לטפל גם בצדדים הרגשיים, יצטרך למצוא את שיטת הטיפול המתאימה לו ואת המטפל המתאים לו.
ישנם אנשים אשר בעזרת הבנת גורמי המחלה ועבודה עצמית של מודעות יכולים לפתור את הקונפליקטים בכוחות עצמם וגם ללמד את עצמם כיצד להיות פחות מושפעים מקונפליקטים דומים בעתיד.
ישנם אנשים אשר לא מתאימות להם שיטות טיפול המחייבות "לחפור" בעבר כדי לחשוף את הטראומה, כי לפעמים "חפירה" כזאת עלולה לעורר מחדש את השפעת הטראומה. ולעומתם ישנם אנשים אשר ההתעמקות בטראומה בצורה טיפולית חכמה מאפשרת להם להשתחרר בצורה דרמטית מדברים אשר ישבו עליהם כמשא כבד במשך שנים רבות.
להלן רשימה חלקית של שיטות לשחרור ואיזון רגשי: EFT, המסע, NLP, EMDR /ביורגונומי, הילינג (שיטות שונות), פסיכולוגיה קלינית ועוד.
לפי הרפואה החדשה, ריפוי מלא יכול להיות מושג רק ע"י החולה עצמו, וזאת בעזרת הבנת הגורמים למחלה, הבנת והכרת תהליכי המחלה ועבודה פנימית של מודעות. תפקיד המטפלים הוא בעיקר לעזור, לחזק, לכוון ולתמוך.
תזונה:
חשוב להתאים לכל אדם את התזונה המתאימה לו באותו זמן. לכן, ההמלצות שלהלן הן כלליות בלבד:
לאכול הרבה סלק חי ולשתות מיץ סלק, במיוחד אם יש סימנים לאנמיה.
לאכול הרבה ירקות שורש, ירקות עלים ירוקים וירקות ממשפחת הכרוביים
להקפיד שבכל ארוחה יהיו כ - 80% - 60% מאכלים יוצרי בסיסיות לעומת 40% - 20% מאכלים יוצרי חומציות.
לדאוג שבכל ארוחה יהיו מספיק שומנים ורק מסוגים טובים כמו שמן זית, שמן קוקוס, שמן אבוקדו, שקדים.
להימנע משמנים צמחיים מזוככים זולים כגון שמן תירס, שמן סויה, שמן חמניות וכו'.
להמעיט באכילת ירקות ממשפחת הסולניים (תפ"א, עגבניות, חצילים ופלפל) למי שרגיש לירקות אלה.
להימנע ככל האפשר מעישון
להימנע ככל האפשר מאכילת המאכלים הבאים:
- מאכלים המכילים סוכר לבן או קמח לבן.
- משקאות מוגזים ומשקאות קלים, כולל דיאט. (מיצים טבעיים ב - 100% אפשר ורצוי לשתות).
- קפה. הקפאין ממריץ את מערכת העצבים הסימפתטית ומאיט לכן את תהליכי הריפוי.
- מאכלים מטוגנים
- משקאות אלכוהוליים
אם אוכלים מאכלי חלב עדיף שיהיו מחלב עזים.
בשר: רק עוף או הודו, ולא כל יום. רצוי לא יותר מפעם - פעמיים בשבוע.
דגים: גם כן רצוי לא יותר מפעמיים בשבוע. עדיף סלמון ופורל
רצוי מאד שהמזונות יהיו אורגניים.
שתיית מים: חשוב לשתות מספיק מים. החישוב המקובל הוא כ - 30 מ"ל מים לכל 1 ק"ג משקל הגוף. כלומר - אדם השוקל 80 ק"ג צריך לשתות בממוצע כ - 2. 4 ליטר מים ביום.
רצוי להימנע משתיית מי ברז המכילים כלור ופלואור.
מומלץ כדבר ראשון בבוקר לשתות 5 - 2 כוסות מים. ניתן להוסיף למים קצת מיץ לימון סחוט טרי.
הערה: אם יש באותו זמן גם אצירת נוזלים בגוף, יש להתייעץ עם רופא מומחה לגבי כמויות שתיית המים.
תוספי תזונה:
הצרכים של כל אחד שונים, וגם הצרכים של חולה מסויים משתנים בשלבים השונים של המחלה. בנוסף לכך, ישנם הבדלים בטיפול בין הסוגים השונים של דלקות המפרקים. לכן חשוב להיבדק אצל מטפל מנוסה היודע להתאים את התוספים המתאימים לנבדק באותו זמן.
הילינג:
טיפול זה עוזר בניקוי, איזון וחיזוק המערכות האנרגטיות בגוף, ועשוי לזרז מאד את תהליכי הריפוי. במקרים רבים יוצר ההילינג תנאים העוזרים מאד למטופל להתמודד בהצלחה עם הלחצים בהם הוא נמצא.
תהליכי ריפוי מתאפשרים באופן כללי רק כאשר יש השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית. הילינג שנעשה נכון מחזק מאד את השפעתה של מערכת העצבים הפאראסימפתטית וזוהי אחת הסיבות (ולא היחידה) לכך שהילינג יכול להאיץ תהליכי ריפוי.
טיפול בעזרת ביו - מגנטים:
טיפול זה עוזר בחיזוק כללי, הורדת רמת החומציות בגוף, שיפור חילוף החומרים בגוף, העלאת לחץ החמצן בתאים, האצת תהליכי הוצאת רעלים מהגוף וזרוז תהליכי הריפוי. זהו טיפול פשוט שכל אחד יכול לעשות בעצמו בבית, במקום העבודה או בכל מקום אחר. הטיפול המומלץ במקרה זה דורש בד"כ 6 ביו - מגנטים קטנים (שבבי - עוצמה), וזוג מגנטים למי השתיה.
חשיפה לשמש: זה חיוני לצורך ייצור מספיק של ויטמין D. בקיץ מומלץ להיחשף לפחות 20 - 30 דקות ביום. בחורף רצוי יותר. חשוב לדאוג לא לחשוף את הראש לקרינת שמש ישירה.
טיפולי עזר בעזרת צמחים לסובלים משיגדון (גאוט) :
להשרות סרפד בחומץ ולהניח מעל המפרק החולה למשך לא יותר מ - 10 דקות כל יום. זה עוזר לפרק את גבישי חומצת השתן.
חותכים בצל אחד לחתיכות ומכניסים לחצי כוס מים רותחים. שותים פעם ביומיים עד שנעשה כואב מאד ואז להפסיק. תרופה זו יוצרת גזים הנכנסים לדם שמשמן את המפרקים.
שרף מעץ הלבונה (מתאים לטיפול גם בסוגים האחרים של דלקות מפרקים).
פעילות גופנית:
הפעילות צריכה להיות מותאמת למצבו של החולה. צריך להקפיד לא לעשות פעילות כזו הגורמת לכאבים במפרקים.
עדיפה בד"כ פעילות רציפה כמו הליכה, שחיה או רכיבה על אופניים, וכן התעמלות בריאותית כגון "מחשבת הגוף".
מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.
מקורות (רשימה חלקית) :
http://www.learninggnm.com/documents/sbs - bonecancer. html
Scientific Chart of GNM. 2007, ISBN: 978 - 84 - 96127 - 29 - 6
GNM Seminar One
http://www.youtube.com/watch?v=R9JqD25rhxs
אפרים
050-3331-331