הבגדים, האביזרים, הפירות, הירקות, הקירות, הרהיטים והצבעים שסביבנו משפיעים השפעה ישירה על מצב רוחנו, לכל צבע יש תדר ששולח לנו אנרגיות.
קורה שכל השבוע האחרון, פתאום ככה יש לכם צורך בחולצה כתומה מטפחת כתומה, מכנס, חצאית, צמיד, פלפל כתום, מיץ גזר, משמש משהו כתום - אז מישהו או מישהי ממכם עייפים לאחרונה וזקוקים לאנרגיה.
מצד שני יכול להיות שאנשים בכלל מתרחקים מכתום וזה בעצם מה שחסר להם.
למשל, הגיע אלי מטופל (גבר בן 50 רווק שחי עם אימו) שהיה לבוש בתכלת פקידותי בעל תפקיד בכיר במשרד ממשלתי בן אדם ירוק כזה, מאוד מסודר, אחראי, יציב ויותר מכל מתוכנן והדבר הכי אתגרי שהוא עושה עם עצמו, שזה גם מאוד מתוכנן - זה שחייה כל בוקר.
והנה אני רואה אותו ככה חוור, מחייך בביישנות וטון דיבורו מאוד מונוטוני וחוזר ומצדיק את עצמו.
אילו הייתי צריכה לצייר אותו הייתי מציירת רק קווים ישרים וחוזרים אין מעגל אין כתפיים משהו כמו ספר או יומן של התנהלות בחיים.
תוך כדי שיחה אני שואלת אותו: "תגיד לי, אתה לובש כתום? " הוא פותח עיניים ומנסה לשמור על ארשת איפוק "... כתום? " "יש לי חולצה כתומה אני לובש אותה לפעמים שאני הולך לשחות.
" "וחוץ מזה? " אני שואלת.
"לחברים? ליום יום? " "לא, זה לא הצבע שלי" הוא אומר ומוריד את עיניו מטה.
כן בהחלט הוא לא כתום הוא טיפוס ירוק הרי אמרתי, אבל הוא נוטה לתכלת בהיר של צדקנות ומוסר והגנות ומחשבה תחילה וחשוב לו מאוד להיות בסדר.
ומה יקרה אם יוסיף כתום? אההה... הוא יוסיף העזה, אנרגיה, ילדותיות, שובבות, יצירתיות ויצריות ומיניות אההה מה יקרה... אז אחרי שבועיים הוא מספר לי שהוא לובש יותר כתום.
"ו... ? " אני שואלת.
"אני לא יודע, אני כל הזמן מחייך, משועשע כזה... " לכל צבע יש משמעות והצבעים מגיעים אלינו כל שניה מחיינו, הם חיים איתנו את חיינו ומשפיעים על ההרגשה שלנו.
אם ילד שהוא אנרגטי ופעיל מטבעו יישן בחדר עם קירות בצבע כתום צועק לא צפוי שיירגע וילך לישון בנחת.
ילד כזה צריך משהו רגוע - תכלת, כחול עדין ושוב בקיר אחד או שניים לא הכל, כי אז אם הכל כחול ההשפעה תהיה חזקה ואף אולי קודרת, ואילו לילד רגוע וישנוני ומרחף מומלץ לצבוע קיר כתמתם עליז שיעורר אותו.
כתום טוב גם למסעדות של אוכל מהיר, הוא מזמין, מעורר תיאבון ומהיר כלומר לא משאיר להרבה זמן.
אדום טוב למישהו שזקוק ל"פלפל" משהו שידחוף וימריץ אותו לעשייה.
לבן, למשל הוא צבע של טוהר ולכן החלוקים של הרופאים והאחיות לבנים, מטפלים נוהגים ללבוש לבן ואנשי רוח המבצעים אשרמים למינהם במדבר מבקשים מכולם להגיע בלבן.
ואנו משתנים ואתנו הצבעים.
מה שחשוב זה להקשיב לתדרים שלהם ולבחור בהם.
רב ההורים כשנולד להם בן הם מלבישים אותו בכחול ומרהטים את החדר בכחול ואילו את הבת מקיפים בורוד מלמלה.
הנה דוגמה שמחליטים שבת צריכה לקבל אהבה ובן צריך להיות, רציני יותר, להרגיע אותו.
וזה ממשיך - בנות אוהבות ורוד ובנים אוהבים כחול אבל אם נציע לבנים לנגוע ולחוות בורוד? רבים מהם אם רק תינתן להם אפשרות הבחירה וההבנה שמותר להם לאהוב ורוד - הם יבחרו בו.
לכל צבע משמעות משלו ולהלן ניגע קצת בכל אחד.
לפני שנמשיך אציין שאלו הן רק נגיעות - אני מקיימת סדנה חווייתית הנקראת "הצבעים שבלב" שם ביחד אתכם אנו נוגעים עמוק בתוכנו ועוברים תרגילים אינטואיטיביים ומודרכים דרך הצבעים האישיים של כל אחד ממכם.
ולמדים באילו צבעים אנו לא נוגעים ובאילו חלקים באישיות שלנו עוד לא נגענו.
והרי רק צריך להיפתח ולנגוע בצבעים שהחיים מזמנים לנו.
אז לפני שאתם ממשיכים, טוב, טוב אחרי שתסיימו לקרוא הכל, תעשו תרגיל קטן: צאו לטבע, לים, לרחוב שלכם, לסמטה, למדרכה ואספו חפצים שמושכים לכם את העין... פרחים אדומים, עלים ירוקים, אבנים, (צדפים צבעוניים - יש רבים בים) כל חפץ כל שהוא, תתפלאו... כשתתבוננו תראו דברים שלא שמתם לב אליהם לפני כן, כעת אספו את אוצרכם ופזרו אותם לפי תחושה אישית שלכם בבית.
אדום - חיות, הישרדות, חומריות, צ'אקרת הבסיס.
אדמה, קיבעון מעלה חיוניות חום - נותן הרגשת תמיכה ביטוי של מרכז ותמיכה, קרקוע.
כתום - אנרגיה, מיניות, זרימה - גמישות.
צבע המעורר שמחה והנאה מעורר אנרגיה מינית, צבע של יצריות ויצירתיות.
כתום הוא גם צבע של למידה והתנסות.
צהוב - חריצות, שכליות, כוח, אגו, דימוי עצמי, תקשורת, היחסים שלי עם העולם החיצון, צבע של עליזות וקלילות, מאזן בלבול נפשי, משפר את מצב הרוח.
ירוק - צ'קרת הלב, צמיחה, רוגע, חידוש, צבע ריפוי ראשי מחזיר איזון פיזי נפשי.
כחול - ביטוי עצמי, משכך ומרגיע, מעלה השראה, הבנה רוחנית, יוצר הרמוניה, משרה שלוה, טוב לבעיות של נדודי שינה, מאפשר זרימה.
טורקיז - צבע של הרפיה המקנה תחושת הגנה, מופיע הרבה בקמיעות כנגד עין הרע, בהרבה בתים בכפרים ערבים (וביוון) הבתים נצבעו בטורקיז כדי ליצור הגנה.
סגול - אינטואיציה, העין השלישית, מרגיע פחדים, מעניק שקט ושלווה, טוב למע' העצבים ולמחלות נפש, מפתח את הצד הרוחני.
ורוד - אהבה, נתינה, שפע.
צבע של קבלה - לדעת לקבל, צבע המזמין זוגיות ואהבה.
לבן - הלבן כולל את כל הצבעים ולכן מרפא הכל, טוהר, ניקיון, מפתח יכולת פיזית ואנרגטית ומוכנות לקבלה באותם מישורים.
צבע שמביא שלווה.
מג'נטה - צבע של איזון, הילינג רוחני.
צבע של שלמות והשלמה.
שחור - מסמל את הלא כלום, כניעה והיעלמות.
אנשים שלובשים שחור - שמים הגנות.
צבע שחוסם, כאילו אומר "אל תתקרבו אלי, אל תגעו בי, אני מרוחק... " (לפי האסכולה האינדיאנית השחור הוא חדירה לעומק).
ואפור? מה אתם חושבים מה זה אפור? לא, לא כמו שהוא נשמע אפרורי כזה, גם לו יש תפקיד משמעותי אז שיש מזג אוויר אפרורי יש כאלה שנכנסים מזה לדיכאון ויש כאלה שפורחים ואפילו יטוסו לאנגליה כדי לחוות את זה.
אפור לאנשים שגרתיים יכול רק לקבע אותם יותר אך אפור לאנשים יצירתיים ושמחים יכול רק לאזן ולהרגיע אותם.
שיהיה לכם יום כתום ומעניין.
קורה שכל השבוע האחרון, פתאום ככה יש לכם צורך בחולצה כתומה מטפחת כתומה, מכנס, חצאית, צמיד, פלפל כתום, מיץ גזר, משמש משהו כתום - אז מישהו או מישהי ממכם עייפים לאחרונה וזקוקים לאנרגיה.
מצד שני יכול להיות שאנשים בכלל מתרחקים מכתום וזה בעצם מה שחסר להם.
למשל, הגיע אלי מטופל (גבר בן 50 רווק שחי עם אימו) שהיה לבוש בתכלת פקידותי בעל תפקיד בכיר במשרד ממשלתי בן אדם ירוק כזה, מאוד מסודר, אחראי, יציב ויותר מכל מתוכנן והדבר הכי אתגרי שהוא עושה עם עצמו, שזה גם מאוד מתוכנן - זה שחייה כל בוקר.
והנה אני רואה אותו ככה חוור, מחייך בביישנות וטון דיבורו מאוד מונוטוני וחוזר ומצדיק את עצמו.
אילו הייתי צריכה לצייר אותו הייתי מציירת רק קווים ישרים וחוזרים אין מעגל אין כתפיים משהו כמו ספר או יומן של התנהלות בחיים.
תוך כדי שיחה אני שואלת אותו: "תגיד לי, אתה לובש כתום? " הוא פותח עיניים ומנסה לשמור על ארשת איפוק "... כתום? " "יש לי חולצה כתומה אני לובש אותה לפעמים שאני הולך לשחות.
" "וחוץ מזה? " אני שואלת.
"לחברים? ליום יום? " "לא, זה לא הצבע שלי" הוא אומר ומוריד את עיניו מטה.
כן בהחלט הוא לא כתום הוא טיפוס ירוק הרי אמרתי, אבל הוא נוטה לתכלת בהיר של צדקנות ומוסר והגנות ומחשבה תחילה וחשוב לו מאוד להיות בסדר.
ומה יקרה אם יוסיף כתום? אההה... הוא יוסיף העזה, אנרגיה, ילדותיות, שובבות, יצירתיות ויצריות ומיניות אההה מה יקרה... אז אחרי שבועיים הוא מספר לי שהוא לובש יותר כתום.
"ו... ? " אני שואלת.
"אני לא יודע, אני כל הזמן מחייך, משועשע כזה... " לכל צבע יש משמעות והצבעים מגיעים אלינו כל שניה מחיינו, הם חיים איתנו את חיינו ומשפיעים על ההרגשה שלנו.
אם ילד שהוא אנרגטי ופעיל מטבעו יישן בחדר עם קירות בצבע כתום צועק לא צפוי שיירגע וילך לישון בנחת.
ילד כזה צריך משהו רגוע - תכלת, כחול עדין ושוב בקיר אחד או שניים לא הכל, כי אז אם הכל כחול ההשפעה תהיה חזקה ואף אולי קודרת, ואילו לילד רגוע וישנוני ומרחף מומלץ לצבוע קיר כתמתם עליז שיעורר אותו.
כתום טוב גם למסעדות של אוכל מהיר, הוא מזמין, מעורר תיאבון ומהיר כלומר לא משאיר להרבה זמן.
אדום טוב למישהו שזקוק ל"פלפל" משהו שידחוף וימריץ אותו לעשייה.
לבן, למשל הוא צבע של טוהר ולכן החלוקים של הרופאים והאחיות לבנים, מטפלים נוהגים ללבוש לבן ואנשי רוח המבצעים אשרמים למינהם במדבר מבקשים מכולם להגיע בלבן.
ואנו משתנים ואתנו הצבעים.
מה שחשוב זה להקשיב לתדרים שלהם ולבחור בהם.
רב ההורים כשנולד להם בן הם מלבישים אותו בכחול ומרהטים את החדר בכחול ואילו את הבת מקיפים בורוד מלמלה.
הנה דוגמה שמחליטים שבת צריכה לקבל אהבה ובן צריך להיות, רציני יותר, להרגיע אותו.
וזה ממשיך - בנות אוהבות ורוד ובנים אוהבים כחול אבל אם נציע לבנים לנגוע ולחוות בורוד? רבים מהם אם רק תינתן להם אפשרות הבחירה וההבנה שמותר להם לאהוב ורוד - הם יבחרו בו.
לכל צבע משמעות משלו ולהלן ניגע קצת בכל אחד.
לפני שנמשיך אציין שאלו הן רק נגיעות - אני מקיימת סדנה חווייתית הנקראת "הצבעים שבלב" שם ביחד אתכם אנו נוגעים עמוק בתוכנו ועוברים תרגילים אינטואיטיביים ומודרכים דרך הצבעים האישיים של כל אחד ממכם.
ולמדים באילו צבעים אנו לא נוגעים ובאילו חלקים באישיות שלנו עוד לא נגענו.
והרי רק צריך להיפתח ולנגוע בצבעים שהחיים מזמנים לנו.
אז לפני שאתם ממשיכים, טוב, טוב אחרי שתסיימו לקרוא הכל, תעשו תרגיל קטן: צאו לטבע, לים, לרחוב שלכם, לסמטה, למדרכה ואספו חפצים שמושכים לכם את העין... פרחים אדומים, עלים ירוקים, אבנים, (צדפים צבעוניים - יש רבים בים) כל חפץ כל שהוא, תתפלאו... כשתתבוננו תראו דברים שלא שמתם לב אליהם לפני כן, כעת אספו את אוצרכם ופזרו אותם לפי תחושה אישית שלכם בבית.
אדום - חיות, הישרדות, חומריות, צ'אקרת הבסיס.
אדמה, קיבעון מעלה חיוניות חום - נותן הרגשת תמיכה ביטוי של מרכז ותמיכה, קרקוע.
כתום - אנרגיה, מיניות, זרימה - גמישות.
צבע המעורר שמחה והנאה מעורר אנרגיה מינית, צבע של יצריות ויצירתיות.
כתום הוא גם צבע של למידה והתנסות.
צהוב - חריצות, שכליות, כוח, אגו, דימוי עצמי, תקשורת, היחסים שלי עם העולם החיצון, צבע של עליזות וקלילות, מאזן בלבול נפשי, משפר את מצב הרוח.
ירוק - צ'קרת הלב, צמיחה, רוגע, חידוש, צבע ריפוי ראשי מחזיר איזון פיזי נפשי.
כחול - ביטוי עצמי, משכך ומרגיע, מעלה השראה, הבנה רוחנית, יוצר הרמוניה, משרה שלוה, טוב לבעיות של נדודי שינה, מאפשר זרימה.
טורקיז - צבע של הרפיה המקנה תחושת הגנה, מופיע הרבה בקמיעות כנגד עין הרע, בהרבה בתים בכפרים ערבים (וביוון) הבתים נצבעו בטורקיז כדי ליצור הגנה.
סגול - אינטואיציה, העין השלישית, מרגיע פחדים, מעניק שקט ושלווה, טוב למע' העצבים ולמחלות נפש, מפתח את הצד הרוחני.
ורוד - אהבה, נתינה, שפע.
צבע של קבלה - לדעת לקבל, צבע המזמין זוגיות ואהבה.
לבן - הלבן כולל את כל הצבעים ולכן מרפא הכל, טוהר, ניקיון, מפתח יכולת פיזית ואנרגטית ומוכנות לקבלה באותם מישורים.
צבע שמביא שלווה.
מג'נטה - צבע של איזון, הילינג רוחני.
צבע של שלמות והשלמה.
שחור - מסמל את הלא כלום, כניעה והיעלמות.
אנשים שלובשים שחור - שמים הגנות.
צבע שחוסם, כאילו אומר "אל תתקרבו אלי, אל תגעו בי, אני מרוחק... " (לפי האסכולה האינדיאנית השחור הוא חדירה לעומק).
ואפור? מה אתם חושבים מה זה אפור? לא, לא כמו שהוא נשמע אפרורי כזה, גם לו יש תפקיד משמעותי אז שיש מזג אוויר אפרורי יש כאלה שנכנסים מזה לדיכאון ויש כאלה שפורחים ואפילו יטוסו לאנגליה כדי לחוות את זה.
אפור לאנשים שגרתיים יכול רק לקבע אותם יותר אך אפור לאנשים יצירתיים ושמחים יכול רק לאזן ולהרגיע אותם.
שיהיה לכם יום כתום ומעניין.
עמית
050-3331-331