התמכרות למזון (באנגלית: food addiction) היא מצב פיסי ונפשי שבו חשים תשוקה לאכילת מאכלים מסוימים בעלי פוטנציאל ממכר, אשר גורמים לנו הנאה ותחושת סיפוק רגעית. התמכרות למזון הפכה בעידן השפע לבעיה נפוצה ומוכרת בקרב אוכלוסיית העולם המערבי. בעידן המודרני התמכרות למזון ברוב המקרים נובעת מאכילת מזונות המכילים חומרים מעוררים - סוכר מזוקק ופחמימות. דוגמאות בולטות לכך הם מאכלים כמו שוקולד, אשר גורם להפרשת הורמונים שמספקים תחושת הנאה, או קפאין, שגורם לתחושת עוררות ומרץ בגוף.

בניגוד להתנהגויות רבות הנחשבות להתמכרות, כמו פעולות שאנו חשים אילוץ לעשותן שוב ושוב למרות ההשלכות השליליות שלהן, אין בהתמכרות למזון תלות נפשית של הגוף, אלא תלות פסיכולוגית. אכילה היא צורך ביולוגי בסיסי, לכן קשה להגדיר מהי התמכרות למזון. חוקרים שונים מגדירים בצורות שונות את התופעה. יש חוקרים הטוענים כי ההתמכרות מתחילה כאשר אדם אוכל מעל יכולותיו. לפי גישה אחרת, התמכרות מוגדרת כאשר אדם אוכל ארוחות קטנות במשך היום, אך בתכיפות רבה. גם אכילה שאיננה נובעת מרעב פיזי יכולה להיחשב כהתמכרות למזון.

תוכן עניינים:

1 גורמים

2 מאפיינים והשלכות

3 התמודדות עם ההתמכרות

גורמים:

אחד הגורמים העיקריים להתפתחות התמכרות למזון הוא הגורם הפסיכולוגי. ברוב המקרים התמכרות למזון מתפתחת כבר בגיל צעיר. חינוך הלוקה בחסר, הפקרה, ותרנות מופרזת והעדר אהבה לילד עשויים להיות גורם המעודד התפתחות עתידית של התמכרות למזון. בנוסף לכך כאשר הורים מלמדים את ילדיהם שמזון מנחם ופותר מצבים קשים ורגשות שליליים, כגון אכזבה, כעס ועצב, הם מגדילים את סיכויי ילדיהם ללקות בהתמכרות.

גורם נוסף ומשמעותי להתפתחות התמכרות למזון בעשורים האחרונים קשור לתרבות השפע. הנגישות והזמינות של מזון וכן הגיוון בסוגי המזון מעודדים את התופעה. בעבר, כאשר האוכל לא היה זמין במקרר הביתי ובחנויות המזון, אדם היה משיג את כמות המזון המדויקת הנדרשת למשפחתו, אך כיום, כאשר סוגי מזון שונים נמצאים בכמויות גדולות בכל בית ובהישג יד ברשתות המזון, הם הרבה יותר זמינים וקל יותר להשיגם.

גם פעילות המוח ותגובות המוח לחומרים הנמצאים במזונות מסוימים יכולים להשפיע על התפתחות של התמכרות למזון. כשאדם אוכל, נוצרים בגוף הורמונים מדכאי תיאבון, שמטרתם ליצור את תחושת השובע. מאכלים עתירי שומן וסוכר פוגעים במהלך התקין של מערכת זו. במוח האנושי ישנו חלק הנקרא "אזור העונג", והוא מתעורר כתגובה להנאה. "אזור העונג" מתעורר גם כתגובה לאכילת מאכלים כמו שוקולד, למשל. עם אכילת השוקולד מופרש מוליך עצבי, דופמין, אשר מתחבר עם קולטנים לדופמין הנמצאים "באזור העונג" וגורם לתחושת עונג אשר מציפה את הגוף. בשנות האלפיים הסוכר הפך למוצר הזמין ביותר. באורח החיים בעידן המודרני המוח שלנו נמצא במצב תמידי של עודף דופמין. במקרה זה המוח מצמצם את רמת קולטי הדופמין. אדם שהחל לאכול בקביעות שוקולד, מזון מתועש וסוכרים יזדקק לכמות גדולה יותר מאותו סוג מזון כדי לחוש את אותו העונג. תהליך זה הוא הגורם הישיר להתמכרות.

מאפיינים והשלכות:

התמכרות למזון מתאפינת בתאווה כפייתית ובלתי נשלטת לאוכל בכלל ולסוגי מזון ספציפיים בפרט. קיים קושי להגדיר את התופעה, מכיוון שבניגוד להתמכרויות אחרות, כמו: סמים והימורים, מזון הוא חלק בלתי נפרד מחיי האדם. זו הסיבה שקשה לאפיין את הגבול בין אכילה לשם צורך או הנאה לבין התמכרות למזון. רוב האנשים סבורים שתופעה זו של התמכרות למזון מאפיינת אנשים שמנים, ולכן הם אינם מודעים להרגלי האכילה שלהם.

המאפיינים המובהקים של התמכרות למזון:

כאשר אדם ממשיך לאכול כמויות גדולות של אוכל גם לאחר ששבע ולבסוף אינו חש בטוב.

אכילה מתוך שעמום

אכילה רגשית כפיצוי למתח נפשי, כעס, דיכאון וכדומה.

הבעיה העיקרית הנובעת מהתמכרות למזון היא השמנת - יתר. כמו כן אכילה שאיננה מתוך סיפוק תחושת רעב פיזי לעתים קרובות מלווה ברגשי אשם, בתסכול ובושה.

התמכרות לסוכרים, לשומנים ולמזונות מתועשים עלולה לפגוע במקרים קיצוניים בפעילות המוח. באמצע שנות ה - 90 נערך ניסוי בחולדות שמטרתו הייתה לבדוק את השפעת המזון וההתמכרות אליו. הניסוי כלל שלוש קבוצות של חולדות, וכל אחת מהקבוצות קיבלה מזון בהרכב אחר: קבוצה אחת קיבלה דגנים, ירקות ופירות. הקבוצה השנייה קיבלה מזון בריא ומדי פעם גם מזון תעשייתי ומזון ממותק, ואילו הקבוצה השלישית קיבלה מזונות ממותקים בלבד. לאחר שהחולדות הואכלו באופן קבוע, החלו לתת להם מכות חשמל תוך כדי אכילה. החולדות שניזונו ממזון ממותק בלבד לא ברחו כתוצאה ממכות החשמל, בעוד שהחלודות שניזונו מאוכל בריא ברחו מיד באופן אינסטינקטיבי. לפי תוצאות הניסוי, מרכיבי מזון מסוימים, כמו מזון ממותק ותעשייתי, שהחולדות התמכרו אליהם, נטרלו אינסטינקטים בסיסיים של המוח.

התמודדות עם ההתמכרות:

היות שהתמכרות למזון נובעת מההנאה שבאוכל, בניגוד לסם שהגוף מפתח אליו תלות, קל יחסית להתמודד עם התופעה. פנייה לאיש מקצוע שיבנה לאדם המכור למזון תפריט תזונה מותאם לו אישית תסייע לו. התפריט צריך להיות עשיר במזונות בריאים אשר ימנעו תחושת רעב מוגברת. ליווי אישי על ידי גורם מקצועי עשוי לחזק את האדם מבחינה רגשית.