תקציר⬅ ... פסיכיאטרי - מבוא טיפול פסיכיאטרי הוא טיפול בהפרעה נפשית או במחלת נפש המתבצע על ידי רופא מומחה לפסיכיאטריה, לעתים בשילוב עם פסיכולוג, עובד סוציאלי, מטפל אמנויות או מומחה לריפוי בעיסוק. הטיפול הפסיכיאטרי בנוי בדרך כלל מאיבחון, טיפול תרופתי או פסיכותרפי ושיקום. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת בית חולים מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה. רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט, והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו. בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של החולה, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה, במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. גבולותיה של סמכות זו הם נושא שנוי במחלוקת. עקרונות הטיפול הפסיכיאטרי הטיפול הפסיכיאטרי השתנה מהותית בעשורים האחרונים. בעבר נהוג היה לאשפז חולים לתקופות ארוכות במוסדות, לעתים לשנים ארוכות. כיום רוב החולים מטופלים במסגרת מרפאות חוץ ומחלקות יום. במקרים בהם נדרש אשפוז הוא נמשך שבועות ספורים, ורק אחוז קטן של החולים מאושפז לתקופות ארוכות. רוב הטיפולים הפסיכיאטריים נעשים ביוזמת המטופלים ובהסכמתם, בשל מצוקה אישית על רקע נפשי. חלק מהמטופלים פונים באופן אישי וחלקם מופנים על ידי רופאי משפחה או בתי החולים הכלליים. ישנם מטופלים שמופנים בפסיקת בית משפט לאחר איבחון, כתחליף לעונש מאסר וישנם מקרים נדירים של אשפוז כפוי על פי חוק במידה וקיים סיכון ממשי לחולה או לסביבתו. פחות מאחוז מהפונים לטיפול פסיכיאטרי בישראל מופנים דרך רשויות החוק. טיפול פסיכיאטרי יכול להינתן לכל דורש במרפאות הציבוריות בישראל. כל אדם הסובל ממצוקה נפשית או מסימפטומים הקשורים להפרעת התנהגות או הפרעה נפשית יכול לפנות באופן עצמאי לבדיקה או להיות מופנה משירותי הבריאות הכלליים. אבחון פסיכיאטרי הליך האבחון הפסיכיאטרי זהה לכל המטופלים, ללא קשר לסיבת הגעתם למרפאה או לגורם שהפנה אותם. השלב הראשון באבחון הוא הערכה של מצבו הגופני והנפשי של המטופל. הוא כולל ראיון מקיף שמטרתו זיהוי תסמינים התנהגותיים, הכרת אישיותו, התנהגותו ותפקודו היומיומי, ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו ויחסיו עם הסביבה. במקביל לבדיקה מתבצע לעתים איסוף מידע מגורמים נוספים, כגון עובדי סעד ורווחה, קרובים ומכרים ושוטרים או סגל רפואת חירום שהיו במגע קרוב עם המטופל ויכולים להעיד על מאפייני התנהגותו. ... על מצב נפשי, או המצאות המטופל תחת השפעת סמים. בדיקות רפואיות מוסברות למטופל ומתבצעות בהסכמתו, למעט במקרים נדירים של אשפוז כפוי או בצו בית משפט. במידה וזוהו תסמינים של מצוקה או הפרעה נפשית ונשללו בעיות רפואיות ונוירולוגיות או השפעת סמים, משתמש הפסיכיאטר במדריכי DSM ו - ICD על מנת לסווג במדויק את ההפרעה הנפשית או מחלת הנפש ממנה סובל החולה. על סמך זיהויה המוחלט של ההפרעה מחליט הפסיכיאטר על הטיפול המומלץ - תרופתי, פסיכואנליטי או אחר. במקרים מסוימים ממליץ הפסיכיאטר על אשפוז קצר במחלקה או במוסד שיקומי עד לאיזון ההפרעה. טיפול⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות נמנעת - מבוא הפרעת אישיות נמנעת היא הפרעת אישיות מאשכול ג'. אנשים הסובלים מהפרעה זו מתאפיינים ברגישות קיצונית לדחייה שיכולה להובילם לחיי התבודדות. למרות שהם ביישנים מאוד, הם אינם בלתי חברותיים, ומראים רצון עז לחברה, אך נזקקים לערובות חזקות שלא ידחו. לעתים קרובות הם מתוארים כסובלים מתסביך נחיתות. על פי ה - DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של הימנעות חברתית, רגשות של חוסר התאמה ורגישות להערכה שלילית המתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים במגוון הקשרים כפי שמתאפיין בארבעה או יותר מהבאים: 1.נמנעים מפעילויות תעסוקתיות שכוללות מגע בינאישי משמעותי בשל פחד מביקורת, חוסר הסכמה או דחייה. 2.אינם מוכנים ליצור קשר עם אנשים למעט במקרים בהם הם בטוחים שיתקבלו ... כחסרי יכולות חברתיות, לא מושכים מבחינה אישית, או נחותים מאחרים. 7.לרוב מסרבים לקחת סיכונים אישיים או להשתתף בפעילויות חדשות מאחר שהן יכולות להתגלות כמביכות. תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 מאפיינים קליניים 3 טיפול אפידמיולוגיה: לפי ה - DSM IV TR, נראה כי שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא כ - 1-10 אחוז. נראה כי להפרעת אישיות נמנעת קיימים גורמים משותפים רבים עם חרדה חברתית מוכללת, לעתים הן מופיעות אצל אותו אדם בקומורבידיות, ויש הטוענים כי ייתכן ומדובר באספקטים שונים של אותה הבעיה. מאפיינים קליניים: התכונה המרכזית של אנשים הסובלים מהפרעה זו היא רגישות יתר לדחייה על ידי אחרים. התכונה הבולטת של חולים אלו היא ביישנות. הם זקוקים לחום וביטחון של חברה אנושית, אך מצדיקים את הימנעותם ממערכות יחסים בפחד מדחייה. כאשר מדברים עימם הם מביעים חוסר החלטיות והעדר ביטחון עצמי. בהיבט התעסוקתי, חולים עם הפרעת אישיות זו לרוב יבחרו במקצוע או תפקיד בשוליים, וימנעו מעמדות הדורשות שימוש בסמכות על אחרים או טיפול בקהל. טיפול: פסיכותרפיה - זהו טיפול הבחירה בהפרעה זו. הטיפול לרוב ישלב בין טיפול פסיכודינמי על מנת לעזור לסובלים מההפרעה להבין את המנגנונים הנפשיים העומדים בבסיסה, וכן טיפול התנהגותי מכוון לפיתוח יכולות חברתיות ואסרטיביות. טיפול תרופתי - טיפול תרופתי יכוון לשליטה בתסמיני חרדה, ודיכאון. חלק מן הסובלים מההפרעה יוכלו להיעזר בחוסמי בטא תרופות החוסמות רצפטורים של המערכת האדרנרגית הגורמת לפעילות יתר של מערכת העצבים בעת המצאות במצבים מפחידים, לדוגמה, לפני דיבור בפני קהל. לעתים ישולבו בטיפול גם תרופות אנטי דיכאוניות מקבוצת הSSRI -תרופות המעכבות את הספיגה מחדש של סרוטונין. מספר מחקרים הראו כי תרופות אלו עשויות להקל על הביישנות. ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... טיפוליות בתחום הפסיכיאטרי - פסיכולוגי בשיטת הביופידבק. מאת ד"ר יגאל גליקסמן הנחת היסוד בשילוב שיטת הביופידבק בתהליך הטיפולי היא כי היחסים הקיימים בין המטפל, המטופל והמכשור מהווים את הבסיס הטיפולי הייחודי של בשיטת הביופידבק. מנסיוני הקליני למדתי כי במקרים כמו התקפי ... פחות דומיננטים. העובדה היא שהם תמיד קיימים!!! זו אקסיומה מאד מקובלת בעולם המדעי כי כל שינוי מודע או לא מודע בתיפקוד השכלי - רגשי יגרום לשינוי מקביל בתפקוד הפיזיולוגי ולהיפך. ידוע כי הרבה חולים פסיכיאטרים מתנהגים באופן שבו הצורך " להראות " Appearing תופס מקום ראשון בסדר העדיפויות "לקיים" Being. שיטת הביופידבק מבוססת על הרפואה - ביולוגיה, פסיכולוגיה וטכנולוגיה. השיטה מחדדת את רגישותו ומודעתו העצמית של המטופל ובכך מאפשרת לו להגיע למסקנה כי ... - Desensitization הידועה כאסטרטגיה טיפולית אפקטיבית יכולה להיות מועשרת ומדוייקת יותר בשימוש במכשור הביופידבק. כלומר ניתן לזמן את הנושא הטיפולי בצורה מכוונת, לבצע סימולציה, לבקר ולנטר תגובות אישיות לגרויים. ניתן כמובן לשלב גם טכניקות של "הצפות" Flooding E.M.D.R לצורך טיפול במקרים כגון: P.T.S.D. שיטת הביופידבק מאפשרת גישה נוחה לתכנים פסיכולוגיים קונפליקטואליים משמעותיים. המטופל מקבל ומבין את נתוני האינטראקציה בין מחשבותיו ותחושותיו ... הם יתרגמו את האינפורמציה המתקבלת באמצעות המכשור יותר כביקורת מאשר משוב אוטנטי ואמין המשקף נאמנה =כמראה את המצב והתהליך בו הם נמצאים. קיים גם שילוב מוצלח של טיפול בביופידבק במקרים עם אינדיקציה פסיכיאטרית: היבטים קוגניטיבים של חרדה קשורים לרוב התחושות של חוסר אונים, תיסכול רב ובמיוחד אובדן שליטה. טיפול מוצלח של ביופידבק מאפשר למטופל תחושה של שליטה רצונית בפונקציות שנראו מחוץ לשליטה. למידה זו מחזקת מאד את תחושת השליטה והפוטנטיות הגורמת ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים - 3 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: גוף נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים. שאלה: איך ניתן להגיע לזה? אליעד: על ידי חקירה מתמדת, זה עניין של הבנה, לא ביום אחד מגיעים לזה, זה תהליכים. קודם כל צריך לרצות ליהנות יותר, איך נהנה יותר, אתה בסופו של דבר מבין שזה לא משנה מה קורה לך, אלא מה שחשוב זה איך אתה ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים - 1 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: גוף נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים. אליעד: אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות. אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ כזה, אם יש לך כמה אפשרויות שאחת מהן מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת האם אני יעשה ככה או ככה, אם את רוצה טיפ, תמיד תדעי שזה לא משנה. שמצד האמת יש תמיד מכנה משותף לכל הדברים. בואי נגיד ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכיאטריה - מבוא פסיכיאטריה היא תחום במדע הרפואה הקלינית העוסק בבריאות הנפש. המונח "פסיכיאטריה" נטבע בשנת 1808 בידי יוהאן כריסטיאן רייל. התאחדות הפסיכיאטרים העולמית מגדירה כי: כל פסיכיאטר הוא בהכשרתו דוקטור לרפואה והפסיכיאטריה מנתחת את ההפרעות הנפשיות מנקודת המבט הרפואית ומנסה להציע דרכי מניעה, הערכה, איבחון, טיפול ושיקום המבוססים בדרך כלל על שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה. רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת מוסדית מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה. בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של חלק מהחולים, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. הגדרת גבולותיה של סמכות זו הינה נושא שנוי במחלוקת. במדינות טוטליטריות מסוימות נעשה בה שימוש לרעה ככלי דיכוי נגד האוכלוסייה בניגוד לאתיקה הרפואית. היסטוריה העת העתיקה וימי הביניים המוסד הפסיכיאטרי בדלאם במאה ה - 18 - פסיכיאטריה עוד בעת העתיקה מרפאים במצרים ויוון חקרו הפרעות נפשיות בולטות כדיכאון והיסטריה, והיו הראשונים שניסו להגדירן כבעיות רפואיות ולא כתופעה על טבעית. אבי הרפואה המערבית היפוקרטס חקר הפרעות נפשיות, והוא זה שטבע את המונח "היסטריה" בהתייחסו להיסטריה נשית, מתוך הנחה שגויה שמדובר בתופעה הקשורה לרחם (הקרוי ביוונית היסטרה). באירופה הנוצרית של ימי הביניים נסוגה התפישה המקובלת של הפרעות פסיכיאטריות בחזרה לפרדיגמה הדתית התולה את ההפרעה בהשפעת שדים וישויות על טבעיות או דיבוק, והטיפול התמקד בגירוש שדים. היו מקרים בהם הוצאו להורג חולים שהוקעו כשטניים על ידי בני קהילתם. המוסדות הראשונים בהם התבצע טיפול בהפרעות נפשיות בגישה רפואית נפתחו ככל הנראה במזרח התיכון החל מהמאה השמינית, כאשר ידוע במיוחד בית החולים שנפתח בבגדאד על ידי הפילוסוף והרופא אל ראזי. בימי הביניים המאוחרים החלו להיפתח מוסדות ייעודיים לסובלים מהפרעות נפשיות במצרים וספרד המוסלמית ובעקבותיהם גם באירופה הנוצרית, בה המוסד הוותיק ביותר הפועל עד היום הוא המוסד האנגלי בדלאם (Bethlem Royal Hospital), שנוסד במאה ה - 13. רוב המוסדות הפסיכיאטריים בימי הביניים באירופה לא התיימרו להציע כל סוג של טיפול ומטרתם הייתה הרחקתו של החולה מהחברה וריסונו. מוסדות אלו נודעו כמקומות קשים ואכזריים והתנאים בהם הביאו במקרים רבים להחמרת מחלתם של השוהים בהם והחרפת סבלם. תיאורים וציורים מהתקופה מלמדים שנעשה שימוש ... (Johann Weyer) כאחד מהמלומדים הראשונים של הרנסאנס האירופי שטענו שחלק מהתופעות המשויכות לכישוף או דיבוק הן למעשה תסמינים של מחלות. וייר היה הראשון שעשה שימוש במונח "מחלת נפש". באותה תקופה החלו חוקרים נוספים להתייחס להפרעות נפשיות כאל מצב רפואי, וניסו לסווג ולקשר אותן למדע הנוירולוגיה שהחל את צעדיו הראשונים במאה ה - 17. אחד הבולטים שבחוקרים היה תומאס ויליס (Thomas Willis), אבי הנוירולוגיה, שחיבר בשנת 1672 מחקרים שהיו הראשונים שעסקו בניתוח רפואי של הפרעות נפשיות כגון שיתוק ואלם היסטרי, מלנכוליה, היפוכונדריה ועוד. ויליס היה גם הראשון שתיאר מחלות פסיכוסומטיות ואף הגדיר את האסתמה כמחלה המושפעת ממצב נפשי. במאה ה - 18 ניתן לפסיכיאטריה מעמד רשמי ברפואה כשהפסיכיאטר הבריטי ויליאם באטי (William Battie), מחברו של הספר המקיף הראשון אודות אבחון וטיפול פסיכיאטרי, נבחר לנשיא הקולג' המלכותי לרופאים. ראשית העת החדשה - עיצוב מדע הפסיכיאטריה פינל מסיר את שלשלאותיהן של חוסות במוסד בפריז - פסיכיאטריה לקראת סוף המאה ה - 18 החלה מהפכת הטיפול ההומני ב⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעה נפשית - מבוא הפרעה נפשית (ידועה בסיווג ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי כ"הפרעה נפשית והתנהגותית" ; מונחים אחרים בשימוש הם הפרעה פסיכיאטרית (באנגלית: Mental disorder או Psychiatric Disorder), ובחלק מהמקרים - מחלת נפש או "מחלה נפשית" (באנגלית: Mental Illness) היא ליקוי בריאותי בתחום ההתנהגות וההרגשה הנפשית המתבטאת בדפוס התנהגותי או חשיבתי, שונה מהנורמה והגורם למצוקה משמעותית או לפגיעה משמעותית בתפקוד. בתחום הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכיאטריה משמש המונח בסיווג התנהגויות על ציר בין נורמאליות לבין אבנורמליות לצורך איבחון וטיפול. קשת רחבה של התנהגויות סווגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סוטות מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, וייתכנו בו הבדלים בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש בארצות - הברית הוא הגרסה הרביעית של ה DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. בשנת 2013, הוצאה לאור גרסה חדשה של סיווג זה - DSM-5. ההפרעות הנפשיות יכולות להיות בדרגות חומרה שונות: קלות, בינוניות, חמורות, זמניות או כרוניות. בשפה המדוברת, המונח הישן והצר "מחלת נפש" או "מחלת רוח" מתייחס בעיקר למקרים חמורים של הפרעה נפשית, לרוב כשמתלווים תסמינים פסיכוטיים. בישראל המונח "חולה נפש" ו"מחלת נפש" מופיע בחוקי המדינה. המונחים המשפטיים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" צרים במובנם ומתייחסים למצב פסיכוטי בחוק הטיפול בחולי נפש, האחרון בשנת 1991, ובחוק העונשין ("מחלה שפגעה ברוחו" של אדם). מושג רחב יותר של "נכי נפש" מופיע ב"חוק לשיקום נכי הנפש בקהילה" משנת 2000. המושגים "טירוף הדעת", "בלתי שפוי בדעתו", המתייחסים למצבים פסיכוטיים או פגיעות נפשיות חמורות אחרות, מופיעים בישראל במסמכים של מוסדות ממשלה וחברות ביטוח. תוכן עניינים: 1 ההגדרה 2 היסטוריה 2.1 העת העתיקה 2.2 השקפות ימי הביניים 2.3 תקופת הרנאסנס 2.4 המאה ה - 19 וה - 20 3 הגורמים למחלה הנפשית 4 השפעת ההפרעה הנפשית על סביבת הפרט 5 הטיפול במחלה הנפשית 6 משך הטיפול בהפרעה הנפשית 7 יתרונות הטיפול במחלה 8 חסרונות הטיפול במחלה 9 השפעת הטיפול על אורח חייו של הפרט ועל סביבתו 10 אבחון וסיווג ההפרעות 10.1 סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות 10.2 הפרעות אפקטיביות 10.3 נוירוזות 10.4 הפרעות אישיות 10.5 בעיות בתפקוד המיני 10.6 הפרעות שליטה ואימפולסיביות 10.7 הפרעות שמאובחנות לראשונה בינקות, בילדות או בהתבגרות 10.8 הפרעות נפשיות עקב שינויים מוחיים גסים וסיבות רפואיות 10.9 הפרעות קשורות לשימוש בסמים ההגדרה: רבים מהפסיכואנליטיקאים שעסקו בתחום הבריאות והחולי הנפשיים הדגישו את הקשר לסביבה ולשלב ההתפתחותי ("העיקרון האפיגנטי"). ביניהם מוכר במיוחד אריק אריקסון אשר תיאר נורמליות כיכולת לבצע תהליכים הסתגלותיים מסוימים בכל שלבי החיים. פסיכואנליטיקאים רבים, ובראשם פרויד טענו שבריאות נפשית היא מונח ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות נרקיסיסטית - מבוא הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעת אישיות שמאפייניה העיקריים הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, והיעדר יכולת לאמפתיה. מקור המונח באגדה המספרת על נסיך יווני יפה תואר בשם נרקיסוס, ששבר את ליבן של כל כך הרבה עלמות, שאפרודיטה ... עד שגווע. על שמו מכונה אדם המאוהב בעצמו "נרקיסי", כתרגום לשם תואר הלועזי "נרקיסיסט" (בעברית מופיעות לא פעם הצורות המשובשות "נרקסיזם", "נרקסיסט"). תוכן עניינים: 1 מאפיינים 2 נרקיסיזם גרנדיוזי ופגיע 3 נרקיסיזם שניוני 4 ביקורת מאפיינים: ביחס לעצמם, אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית הם בעלי הערכה עצמית גבוהה ושאפתנות חסרת גבולות. הם מרגישים כאישיות חשובה וראויה להערצה, ולרוב מפריזים בתיאור הישגיהם ומאמינים כי הם מיוחדים במינם. ביחס לזולת, הם מאופיינים בזלזול באחרים ובהישגיהם, באנוכיות, בחוסר אמפתיה לזולת, ביהירות, בשתלטנות, ובניצול הזולת לצורך קידום שאיפות אישיות. כמו בהפרעות אישיות רבות, רמה מסוימת של נרקיסיזם עשויה להימצא אצל כל אדם. התופעה מסווגת כהפרעת אישיות רק במקרים קיצוניים. יצר ההישגיות של הלוקים בהפרעה זו מפותח במידה כזו שהם אינם מהססים לפגוע בסובבים אותם על מנת להאדיר את שמם או להדגיש את ערכם בעיני עצמם ובעיני אחרים. בני אדם רבים מאופיינים בדפוסי אישיות הדומים דמיון רב למאפייני האישיות של אדם המאובחן כלוקה בהפרעת אישיות נרקיסיטית, אולם נראה כי מי שיוגדר כלוקה בהפרעת אישיות מסוג זה, הוא בעיקר מי שתפקודו לוקה מאד בחסר ואינו מסוגל להחזיק במשרה בקביעות או שיחסיו החברתיים והזוגיים לוקים מאד בחסר. נרקיסיזם הוא כינוי להתנהגות אגוצנטרית המתבטאת בהשקעה רבה בעצמי, כגון ... פסיכולוגי הבא להגן על ערכו ושלמותו של האגו מפני איומים מבחוץ. ההתנהגות הנרקיסיסטית מפצה על חסכים שונים ורגשי נחיתות ויכולה לפצות על רגשי כישלון והערכה עצמית שלילית. הנרקיסיסט מחליף את הרגשת הדכדוך במצב רוח מרומם והרגשת גאווה. כאשר אדם לוקה בדיכאון ונזקק לטיפול פסיכיאטרי בו הוא מאובחן כסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, סביר להניח כי ההערכת העצמית שלו תהיה נמוכה במיוחד, בניגוד לתפישה של נרקיסיסטים כנהנים, או מציגים, הערכה עצמית גבוהה במיוחד. במישור היחסים בין בני זוג יכולה התנהגות נרקיסיסטית להוות ... בלתי הגיונית לקבל יחס מועדף. 6. נצלן. 7. היעדר יכולת לאמפתיה. 8. קנאי לאחרים לרוב, או מאמין כי אחרים מקנאים בו. 9. בעל יחס יהיר, שחצן ומתנשא. נרקיסיזם גרנדיוזי ופגיע: חלק מהחוקרים, וכן תאורטיקנים כגון אוטו קרנברג ואריך פרום, מבחינים בין שני סוגים קיצוניים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית (סוגים אלו לא מופיעים במדריכי האבחנות הפסיכיאטריים הרשמיים) : נרקיסיזם ממאיר או נרקיסיזם גרנדיוזי - שילוב של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אנטי - סוציאלית וסדיסטית או היסטריונית. נרקיסיזם פגיע - שילוב של הפרעת אישיות נרקיסיסטית עם הפרעת אישיות נמנעת, מופנמות, דימוי עצמי נמוך ונטייה לדיכאון. נרקיסיזם שניוני: וריאציה לתופעת הנרקיסיזם היא "נרקיסיזם שניוני" (secondary narcissism). ההערצה לדמות ה"אני" מתנפצת מול "אני" מרוקן, חסר הערכה ... כדי אימוץ כתחליף ל"אני" המקורי או התבטלות ה"אני" המקורי בפני דמות זו. לעתים חווים זמרים, שחקנים וספורטאים תופעות של סגידה קיצונית, עד כדי סיכון חייהם על ידי מעריצים, המסרבים לפעמים להאמין שאליליהם הם אנשים בשר ודם. ביקורת: הביקורת על החלת אבחנה על מטופל כלוקה בהפרעת אישיות נרקיסיסטית מתחלקת לרוב לשני ממדים: המימד המתודולוגי - מוסרי, והמימד הטיפולי. מן הבחינה המוסרית, הרי שהקביעה כי אם אדם מאופיין בחמישה מאפיינים או התנהגויות מן הרשימה שלמעלה, הרי שהוא גם, בהכרח, מאופיין ביתר המאפיינים, היא קביעה מופרכת מן הבחינה המדעית, ומזוהמת מן הבחינה המוסרית. לדוגמה, אם אדם אכן ניחן בחמשת המאפיינים הראשונים ברשימה הנ"ל, הרי שמבחינת הפסיכיאטריה ברור כי הוא גם אדם נצלן ונעדר אמפטיה. בנוסף לזאת, מעולם לא הוכח כי קיומם של מאפיינים אלו, גם אם רובם או אף כולם מתקיימים אצל אותו אדם, הם אלו שגרמו למצוקה הנפשית אליה הוא נקלע. יש אנשים רבים שמאופיינים בחמישה או יותר מן הסעיפים ברשימה והם מקיימים חיים בריאים עם תפקוד גבוה. מן הבחינה הטיפולית, הרי שהחלת האבחנה של הפרעת אישיות נרקיסיסטית על אדם המטופל במסגרת של אשפוז פסיכיאטרי, עלולה לגרום לו להפגין התנהגויות בלתי סתגלניות, שאף עלולות להסב לו נזקים קשים שבחלקם אף עלולים להיות בלתי הפיכים. זאת בשל קיומן של הטיית אישור ונבואה המגשימה את עצמה בקרב הפסיכיאטרים המטפלים, המצפים שהמטופל יפגין התנהגויות הנכללות ברשימת תשעה המאפיינים שברשימה למעלה. נזק טיפולי נוסף עלול להיגרם לדימוי העצמי של המטופל נשוא האבחנה ולפגיעה בהערכתו העצמית. ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות סכיזואידית - מבוא הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) היא קבוצה של הפרעות אישיות אשר מאופיינות בחוסר עניין ביחסים חברתיים (בעיקר ביחסי קרבה אינטימיים), נטייה לסגנון חיים מתבודד וקור רגשי. הפרעה זו היא נדירה למדי לעומת הפרעות אישיות אחרות. אנשים המושפעים מהפרעת אישיות זו מסוגלים להציג ולנהל עולם פנימי עשיר, משוכלל וייחודי. ניתן להסתכל על כך גם כדמיון פורה ופעיל במיוחד אשר התפתח בילדות המוקדמת (ייתכן שכבר מגיל שנה). הפרעת אישיות סכיזואידית (SPD) איננה סכיזופרניה, למרות שישנן תכונות המשותפות להן, כמו למשל ניתוק והקהיה אמוציונלית. בנוסף, ישנה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו בקרב משפחות עם סכיזופרניה. תוכן עניינים: 1 שכיחות 2 היסטוריה 2.1 המסורת התיאורית 2.2 המסורת הדינמית 3 אבחון 3.1 אבחון על פי DSM-IV-TR 3.2 אבחון על פי ICD-10 3.3 אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן 3.4 תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון 3.5 אמות מידה דינמיות על פי קליין 3.5.1 "הסכיזואיד החשאי" על פי קליין 3.6 הקריטריונים של גנטריפ 3.7 הפרופיל הפנומנולוגי על פי אקטאר 3.7.1 המאפיינים הקליניים על פי חלוקה לתחומי תפקוד פסיכולוגים על פי אקטאר 4 קשרים ומערכות יחסים עם אחרים 5 מיניות סכיזואידית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול שכיחות: הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים והיא נדירה בהשוואה להפרעות אישיות אחרות. שכיחותה נאמדת בפחות מ - 1% מהאוכלוסייה הכללית. הפסיכותרפיסט פיליפ מאנפילד (Philip Manfield) טוען כי שכיחות הפרעת אישיות זו גבוהה בהרבה ועמדת על כ - 40% מכלל הפרעות האישיות. סתירה גדולה כזאת נובעת כנראה מהעובדה שטיפול הוא סוג של התחייבות לקשר, ואם הוא סוג של קשר, הרי שבאופן מעגלי, הסכיזואיד יימנע להגיע לטיפול ביחס לסובלים מהפרעות אישיות אחרות. מאנפילד חוזר על הצהרה זו עם מחקר של ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985 שמצאו שיותר מ - 40% מהפרטים בקבוצות מדגם מהערים היו גברים בעלי הפרעה סכיזואידית. היסטוריה: המונח סכיזואיד נטבע לראשונה ב - 1908 על ידי דר' אויגן בלוילר כדי לציין את השסע או הפיצול ("Schizo") בנפשו של אדם בין עולם המציאות, החיצוני לו, לבין העולם הפנימי שלו, כלומר, נטייה אנושית המעדיפה את העולם הפנימי על פני העולם החיצון. תפיסה הקשורה להתכנסות פנימה באופן שלא הוצג קודם לכן במושגי הפסיכופתולוגיה. בולר גם סיווג את ההקצנה של נטייה זו כ"אישיות סכיזואידית".. מאז התפצל מחקר ההפרעה הסכיזואידית לשני ערוצים נפרדים: הערוץ הראשון הובל על ידי מסורת הפסיכיאטריה התיאורית שהתמקדה בסימפטומים התנהגותיים גלויים לעין, ניתנים לצפייה, וניתנים לתיאור, שמוצגים באופן הבהיר והמפורט ביותר ב - DSM-IV revised (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות). הערוץ השני פותח על ידי מסורת הפסיכיאטריה הדינמית שכללה את המחקר של המניעים והמבנה הסמויים או התת - מודעים שפותחו על ידי הפסיכואנליזה בגישותיה השונות. ארנסט קרצ'מר המסורת התיאורית: תחילתה של מסורת זו בתיאור של ארנסט קרצ'מר (Ernst Kretschmer) ב - 1925 את ההתנהגויות הניתנות לצפייה של הסכיזואיד. התנהגויות אלה ארגן בתוך שלוש קבוצות של מאפיינים: 1.חוסר חברתיות, ... (נחמדות, נעימות, טוב לב), הגינות (יושר), אדישות, שתקנות, וקור לגבי רגשות. מאפיינים אלה ניתן לראות כסימן מבשר לחלוקת האופי הסכיזואידי ב - DSM-IV לשלוש הפרעות אישיות מובחנות וברורות. קרצ'מר עצמו לא חשב להפריד התנהגויות אלה למצב של בדידות קיצונית. במקום זאת החשיב אותן כמגוון סימולטני של פוטנציאלים בקרב אינדיבידואלים סכיזואידים. לתפיסתו של קרצ'מר, רוב הסכיזואידים אינם רק בעלי רגישות יתר או קור רגשי, אלא גם בעלי רגישות יתר וגם קרים בעת ובעונה אחת. תכונות אלו מופיעות ... יחסיות משתנות, עם נטייה לנוע לכיוון אותם ממדים מהתנהגות אחת לאחרת. המסורת הדינמית: תחילתה של מסורת זו בתצפיות של אויגן בלוילר ב - 1924 שהבחין כי האישיות הסכיזואידית והפתולוגיה הסכיזואידית אינם שני דברים נפרדים. בשנת 1940, רונלד פיירברן הציג את עבודתו המקורית על האישיות הסכיזואידית שהייתה ברובה מה שידוע כיום על התופעה הסכיזואידית. פיירברן שרטט ארבע תמות סכיזואידיות מרכזיות: 1.הצורך לווסת (להסדיר) את המרחק הבינאישי ולהציבו בפוקוס המרכזי. 2.היכולת לגייס הגנות לשימור עצמי וביטחון עצמי. 3.תשומת לב רחבה לפער בין הצורך (הגדוש בחרדה) למגע לבין הצורך ההגנתי במרחק, פער שבהתנהגות הנצפית נראה ... (1987), סיינפלד (1991), מאנפילד (1992) וקליין (1995). אבחון: אבחון על פי DSM-IV-TR: על פי DSM-IV-TR, המהדורה הרביעית של "המדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש" משנת 2000 (בהוצאת אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית), מוגדרת הפרעת אישיות סכיזואידית (בציר II, אשכול A) בסעיף 301.20, לפי הקריטריונים הבאים: דפוס נרחב של ניתוק, (היבדלות, חוסר עניין, אדישות) מיחסים חברתיים וטווח מוגבל של הבעת רגשות במסגרת בינאישית שתחילתם בבגרות המוקדמת (גיל 18 או מבוגר יותר), המוצגים בהקשרים מגוונים ב - 4 או יותר מהאינדיקציות הבאות: 1.היעדר תשוקה או הנאה מיחסים ... אדיש או שווה נפש לדברי שבח או ביקורת מצד אחרים. 7.מבטא קור רגשי, היבדלות / ניתוק או רגשות שטוחים. ההגדרה על דרך השלילה: על המאבחן לוודא שאכן מדובר בהפרעת אישיות ולא בהתרחשות המהווה חלק, סימפטום או שלב הקשור להפרעה אחרת. זוהי דרישה של DSM-IV -שכל אבחון של הפרעת אישיות ספציפית יספק גם קריטריונים כלליים המשותפים לכל⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות גבולית - מבוא הפרעת אישיות גבולית (באנגלית: Borderline personality disorder; בר"ת: BPD) היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין - אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד אימפולסיביות משמעותית מבנה אישיות זה מאופיין בקושי להבנות באופן קבוע את ההבחנה בין פנים לחוץ. האבחנה ניתנת כאשר קיימים לפחות חמישה מתוך המאפיינים הבאים: 1.מאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה. 2.דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין - אישיות, הנע בין הקצוות של אידאליזציה והפחתת ערך (דבלואציה). 3.דימוי עצמי ותחושת עצמי בלתי יציבה. 4.אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק: בזבזנות, התנהגות מינית, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילה מוגזמת. 5.התנהגות אובדנית או התנהגות של פגיעה עצמית. 6.חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצב הרוח. 7.תחושת ריקנות ... וקושי לשלוט בו. 9.חשיבה פרנואידית או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים. מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים רבים ברמה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מנת להפוך להפרעה נפשית עליהם להימשך זמן רב, להיות קבועים ובעלי עוצמה. תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 גורמים 3 תסמינים 4 טיפול אפידמיולוגיה: הפרעת אישיות גבולית נחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית: בין 1% ל - 4% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה זו. הלוקים בהפרעה מהווים 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב חולי הנפש, 20% מהמטופלים הפסיכיאטריים. שיעור הנשים המאובחנות בהפרעה גבוה מזה של גברים, אך קיימת מחלוקת לגבי הסיבות לכך ולגבי עצם קיומם של הבדלים מגדריים אמיתיים בהפרעה זו. גורמים: הפרעת אישיות גבולית בבסיסה היא הפרעה התפתחותית שעדיין לא נקבע כמה ממנה הוא ביולוגי וכמה הוא תוצר של הסביבה. הדעה הרווחת היא שמדובר בשילוב של פוטנציאל עם סביבה "המגשימה" את אותו פוטנציאל ברמה זו אחרת. הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חסרים את מנגנוני ההתמודדות הבסיסיים ביותר עם החיים, כאלה הנחוצים לחיים והממלאים את האדם תחושות טובות של אושר וסיפוק, זאת בשילוב עם העובדה שרוב הסובלים מהפרעה זו עברו התעללות או טראומה מסוג כלשהו. החלקים שנעצרים בהתפתחות אישיותו של הסובל מההפרעה אינם אינטלקטואלים אלא רגשיים. אותו אדם לרוב יהיה מודע עד כאב לבעיותיו ויכולת הניתוח שלו את מצבו תהיה גבוהה מן הממוצע אך זו לא תוכל לפצות על אותו פער רגשי ולכן תותיר אותו מתוסכל וכואב. כמו כן, מחסורים במנגנונים המתוארים מובילה לכך שאינטרקציה פשוטה ויומיומית עם אנשים עלולה לגרום לסובל מהפרעה זו מתח בלתי נסבל השוחק את עצביו ומביא אותו לעתים להתקפות זעם בלתי מוסברות לכאורה וצורך בשיכוך כרוני כלשהו. סיטואציות פשוטות המהוות נועם ושגרה עבור אחרים, עשויות לגרום לו חרדות ומאבקים פנימיים. מכאן, שהעובדה שהסובלים מהפרעה זו לוקים בין היתר בשכיחות גבוהה יותר בדיכאון ובהפרעות חרדה, מתקשים להלחם בדחפים (אימפולסיביות) ונוטים לזעם המתבטא לעתים בהתקפות של ממש (כפי שתואר לעיל), כמו כן מעל למחצית מהם סובלים מסוג זה או אחר של התמכרות, וחלק אף פוגעים בעצמם פיזית - למשל, חותכים עצמם ואף שמים קץ לחייהם. כל אלה ועוד אינם מפתיעים בלשון המעטה בשל רמת המצוקה הגבוהה והתמידית בה הוא נתון. התנהגות אופיינית לסובל מהפרעת אישיות גבולית היא תפישה הכרוכה בקושי בכל הנוגע לקטלוגם של סיטואציות ואנשים בתחומי הביניים שבין שחור ולבן. הדימוי העצמי איננו יציב גם הוא כתוצאה מכך. תסמינים: דפוס מתפשט של חוסר יציבות ביחסים בין אישיים, בדימוי - עצמי, וברגשות ובאימפולסיביות בולטת, המתחיל בראשית גיל ההתבגרות, ונוכח בהקשרים שונים, כפי שמצוין בחמישה ... להימנע מנטישה אמיתית או מדומה. הערה: אין לכלול התנהגות אובדנית או התנהגות של פציעה - עצמית מום הנכללת ב - (5). 2.דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין אישיות, הנע בין הקיצוניות של אידאליזציה שלהן מצד אחד והפחתה בערכן מצד שני. זה נקרא "פיצול". 3.הפרעת זהות: דימוי - עצמי או תחושת - עצמי בלתי יציבה באופן בולט ועקבי. 4.אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק עצמי אפשרי (כגון: בזבזנות, סקס, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילה מוגזמת). הערה: אין לכלול התנהגות אובדנית או התנהגות של פציעה - עצמית הנכללת ב - (5). 5.התנהגות אובדנית, כולל ברמיזות או באיומים, או ... לביצוען ("לפעול על אוטומט"), או פעולות מנותקות אחרות. מדובר בהפך מ"קישור", וכרוך בהיעדר הקישור, לרוב הזהות העצמית של מישהו, עם שאר העולם. לא קיימות הפרעות אישיות גבוליות טהורות. הן מתקיימות תמיד עם מחלות אחרות.⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...